רע"פ 9221/10 דר' מאיר שטיגליץ נ. עיריית תל אביב

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעפ"א 4327-08-10 (כבוד השופט ח' כבוב ) מיום 8.11.2010 אשר דחה את ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב (ת. 319054/09, כבוד השופט ר' חיימוביץ ).

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חנייה על המדרכה בניגוד לסעיף 6(ד)(2א) לחוק עזר לתל אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד-1983. לפי המתואר בכתב האישום, ביום 22.6.2008 חנה המבקש על המדרכה ברחוב חבקוק בתל אביב. גובה הקנס המקורי עמד על סך של 500 ש"ח.

ביום 25.4.2010 הרשיע בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב את המבקש בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום. בית המשפט קבע כי לאחר שבחן את הראיות הגיע למסקנה כי אין כל ראיה שתסתור את הראיות הברורות שהציגה המשיבה לפיהן רכבו של המבקש נמצא חונה על המדרכה. אשר לטענת המבקש לפיה הוא חנה כחוק אך רכבו הוזז והונח על המדרכה קבע בית המשפט כי מדובר בטענת קנוניה אשר אין שמץ של ראיה לתמוך בה. באותו היום הטיל בית המשפט על המבקש עונש של קנס בסך 500 ש"ח או חמישה ימי מאסר תמורתו.

על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי אשר דחה את הערעור. בית המשפט ציין כי הערעור הוגש באיחור מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד. יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי היה דוחה את הערעור אף אם היה נדרש לדון בו לגופו של ענין וזאת, בין היתר, כיוון שהטענות בערעור תוקפות ממצאים עובדתיים של בית המשפט לעניינים מקומיים.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, בגדרה טוען המבקש, בין היתר, כי התמונה עליה התבסס בית המשפט לעניינים מקומיים אינה ברורה וכי שגה בית המשפט המחוזי בכך שקבע כי הוא הודה שחנה במקום. כמו כן חוזר וטוען המבקש כי המסקנה לפיה החנה את רכבו על המדרכה בניגוד לחוק אינה סבירה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

בקשה זו אינה מעוררת כל סוגיה חדשה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון נוסף בסוגיה בפני ערכאה שלישית. מטעם זה בלבד דין הבקשה להדחות.

מעבר לנדרש אציין כי אף לגוף הענין, דין הבקשה להדחות, וזאת מבלי להידרש לטענות המבקש בנוגע להגשת הערעור באיחור. כפי שציין בית המשפט המחוזי, עיקר טענותיו של המבקש מופנה כלפי ממצאי עובדה של בית המשפט לעניינים מקומיים. כידוע, הלכה היא כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאי עובדה שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית. הלכה זו מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בערכאת ערעור בגלגול שלישי. בית המשפט לעניינים מקומיים בחן את הראיות שהוצגו בפניו ושמע את עדויותיהם של הפקח שערך את הדו"ח ושל המבקש והגיע למסקנה לפיה הרכב המצוין בדו"ח הוא רכבו של המבקש. עוד קבע בית המשפט כי המבקש לא הביא כל ראיה לסתור את ראיות המשיבה. בנסיבות אלה לא מצאתי מקום לשנות ממסקנתו של בית המשפט המחוזי, לפיה הממצאים של בית המשפט לעניינים מקומיים מבוססים היטב ואין מקום להתערב בהם.

סוף דבר הבקשה נדחית.