פרטי ההליך
רע"פ
9223/04 - א'
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המערער:
אשר אבוקרט
נ ג ד
המשיב:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום
24.12.00, בע"פ 2409/00.
החלטה
לא ראיתי מקום למתן רשות ערעור. אכן, בית משפט השלום בגזר דינו, ובית המשפט המחוזי בפסק הדין בערעור, הפנו להלכה הפסוקה בדבר הענישה הראויה למי שהורשע בעבירה לפי סעיף 391 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. אולם, נעדרת מהחלטותיהן של שתי הערכאות אמירה ממנה משתמע כי הן ראו את עצמן מחויבות לגזור עונש מאסר, ובו בלבד, בכל מקרה בו מורשע אדם בעבירה של גניבה ממעביד. הדגש בשתי ההחלטות היה על החומרה היתרה שבמעשיו של המבקש, אשר מעל באמון שניתן בו וחטא בגניבה שיטתית וממושכת ממעבידו.
לנוכח כל אלה, הבקשה שבפני אינה עונה על מבחני הפסיקה למתן רשות ערעור, ולמעשה זהו ניסיון להעמיד את העונש שנגזר למבקש למבחנה של ערכאה נוספת, דבר הניתן במקרים חריגים ביותר, וסבורני כי עניינו של המבקש אינו נמנה עליהם. למעלה מן הדרוש אוסיף, כי גם בחינת העונש לגופו אינה מגלה עילה להתערב בו. העונש שהושת על המבקש הנו מתון, ונעדרת ממנו חומרה כלשהי המצדיקה להקל בו מעבר למה שעשתה הערכאה הדיונית.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ט בתשרי תשס"ה
(14.10.2004).
ש ו פ ט