רע"פ 9236/00 אגודת הסטודנטים החדשה ו6 אח' נ. מדינת ישראל

ביום 23.4.98 הוגש כתב אישום כנגד המבקשים בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב-יפו בגין הפעלת עסק ללא רשיון. כתב האישום הוגש בגין הפעלת מועדון הסטודנטים הסמוך לאוניברסיטת תל-אביב לאחר שפג תוקפו של הרשיון שניתן להפעלת המקום עוד בשלהי שנת 1997.

בית המשפט הרשיע את המבקשים על סמך הודאתם והשית על כל אחד מהם קנס כספי בסך 100 ש"ח. כן הורה בית המשפט על הפסקת הפעילות במועדון אלא אם ינתן לכך רשיון, אולם עיכב הוראה זו למשך שנתיים ימים.

בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור שהגישה המשיבה על גזר הדין האמור, הורה בית המשפט על העלאת שיעור הקנס הכספי שהוטל על המבקשים וכן קבע כי צו הסגירה יהא מעוכב לתקופה של 12 חודשים בלבד מיום פסק הדין שניתן בבית המשפט לעניינים מקומיים, וזאת חלף תקופת השנתיים שהורה עליה בית המשפט לעניינים מקומיים. מכאן הבקשה לרשות לערער והבקשה לעיכוב ביצוע שלפני.

בבקשתם טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שקבע כי צו הסגירה יעוכב למשך תקופה של 12 חודשים בלבד ממועד פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים, לאחר שממועד זה כבר חלפו כתשעה חודשים ולפיכך נותרה בידי המבקשים תקופה קצרה של כשלושה חודשים לפעול לשם השגת רשיון לעסק או לשם מציאת אתר חלופי לקיומו של מועדון הסטודנטים. לטענת המבקשים פגע בית המשפט המחוזי באינטרס ההסתמכות שקם להם נוכח החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים, שעל יסודה פעלו במשך התקופה, על מנת למצוא פתרון ראוי לקיומו של מועדון הסטודנטים. עוד נטען כי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי יש כדי לפגוע בחופש העיסוק של המבקשים, וזאת מבלי לבסס את ההחלטה הפוגעת על נתונים מהימנים ומשכנעים.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה ובתשובת המבקשים שאת הגשתה התרתי הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות.

כעולה מתשובת המשיבה, פג תוקפו של רשיון להפעלת העסק כבר ב - 31.12.97. החל מאותו המועד היה על המבקשים לפעול לשם הוצאת רשיון עסק חדש או להפסיק את פעילות המועדון או להעבירה לאתר אחר. חרף זאת המשיכו המבקשים להפעיל את המועדון בלא רשיון תקף. המועדון המשיך להתנהל, אם כן, ללא רשיון בר תוקף עד למועד מתן פסק הדין בבית המשפט לעניינים מקומיים ביום 9.2.00, קרי למעלה משנתיים ימים. כפי שצויין לעיל העניק בית המשפט לעניינים מקומיים למבקשים כשנתיים נוספות על מנת שיוכלו לפעול לשם הסדרת פעילות המועדון, ובית המשפט המחוזי קיצר תקופה זו כך שבמועד שבו ניתנה החלטתו נותרה בידי המבקשים אך תקופה קצרה בת שלושה חודשים להסדרת הפעילות כאמור. בנסיבות כפי שפורטו לעיל אין המבקשים יכולים להשמע בטענה שנפגע אינטרס ההסתמכות שלהם, והוא - כאשר עמדו לרשותם כשנתיים ימים עד למועד פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים להסדיר את פעילות המועדון כחוק דבר שלא נעשה. זאת ועוד: במשך התקופה האמורה פעלו המבקשים בניגוד לחוק בכך שהמשיכו להפעיל את המועדון ללא רשיון בר תוקף. לפיכך בנסיבות אלה יהיה במתן רשות לערער משום מתן גושפנקה להפרה בלתי מוצדקת של החוק, ובודאי שאין קיימת עילה לתת למבקשים רשות לערער בגלגול שלישי.

הבקשה נדחית.