רע"פ 9238-23 רע"פ 9238-23

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט מ' כדורי) בעפ"ת 29645-05-23 מיום 31.12.2023, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת ש' זוכוביצקי-אורי) מיום 22.03.2023 (הכרעת דין) ומיום 23.04.2023 (גזר דין).

1.בבקשת רשות הערעור, אשר נוסחה בכתב ידו של המבקש, נטען לחפותו של המבקש (ללא כל נימוק); וכי יש לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא. זאת, משבקשתו של המבקש לקבלת ייצוג בהליך דלמטה נדחתה, מבלי שניתנה לכך הנמקה כלשהי. זאת ועוד, יחד עם הבקשה למתן רשות ערעור, עתר המבקש למנות לו מייצג מטעם הסניגוריה הציבורית במסגרת הליך זה.

2.ביום 01.01.2024 דחיתי את בקשתו של המבקש לקבלת ייצוג; אך לפנים משורת הדין, אפשרתי לו להגיש בקשת רשות ערעור מתוקנת ומנומקת עד ליום 21.01.2024. בהחלטה הוטעם, כי ככל שבקשה מנומקת לא תוגש במועד, אזי הבקשה למתן רשות ערעור תידון על-פי האמור בה.

3.משהמבקש לא הגיש בקשת רשות ערעור מתוקנת, ולאחר עיון בתיק דלמטה במערכת "נט-המשפט" – מצאתי לדחות את הבקשה.

בכל הנוגע לטענותיו של המבקש לעניין אי-ייצוגו בבית משפט קמא, הרי שעיון בתיק העלה כי ביום 28.05.2023 ניתנה למבקש האפשרות לבחור אם ברצונו להגיש העתק קריא של הודעת הערעור שהוגשה על-ידו, או לחלופין להודיע בבירור "כי הוא מבקש שימונה לו סנגור ציבורי, ושנימוקי הערעור יוגשו על ידי הסנגור שימונה". המבקש בחר באפשרות הראשונה, ומכך ניתן היה להבין כי הוא מוותר על בקשתו למינוי סניגור. זאת ועוד, אף בדיון שנערך בבית משפט קמא ביום 31.12.2023, המבקש, אשר ייצג את עצמו, לא טען דבר ביחס לרצונו לקבלת ייצוג על-ידי הסניגוריה הציבורית. אם כן, מהאמור עולה כי למבקש ניתנה אפשרות לעמוד על זכותו לייצוג, והלה בחר לוותר על זכות זו. בנסיבות אלו, אין המבקש יכול להלין בעניין אי-ייצוגו בהליך דלמטה, אלא על עצמו.

למעלה מהצורך יוער, כי טענת המבקש לעניין חפותו נטענה בעלמא, ללא הנמקה ותימוכין. מכל מקום, מעיון בתיק בית משפט קמא עולה כי טענות המבקש בערעורו נסובו, בעיקרו של דבר, על ממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על-ידי בית משפט השלום (בהליך שבו היה המבקש מיוצג), כאשר הנטייה היא שלא להתערב בממצאים אלו בהליך ערעורי.

4.הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא.