רע"פ 9244/09 אגבריה מוסטפא עבדאללה נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (ע"פ 5916-05-09, כבוד השופטים ש' ברלינר- סג"נ , י' גריל-

סג"נ , ב' בר-זיו ) מיום 29.10.2009, בו התקבל באופן חלקי ערעורו של המבקש 1 ונדחה ערעורם של המבקשים 2-3 על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (ת"פ 1840/01, כבוד השופט א' גופמן ).

לבית משפט השלום בחדרה הוגש כתב אישום בו יוחסו למבקשים מספר עבירות של אלימות וחבלה, לאחר שהמבקש 1 תקף בנשק חם נציגים של עיריית אום אל פחם אשר הגיעו לבצע צו הריסה מנהלי. כתוצאה מהירי ניזוק כלי הרכב שהיה בשירות נציגי העירייה. בנוסף המבקש 1 איים על נציג העירייה כי יפגע בגופו ובחייו. במקביל המבקשים 2 ו- 3 גרמו נזק לרכב שהיה בשירות נציגי העירייה והם תקפו את נהגו. בית משפט השלום, לאחר שמיעת הראיות, הרשיע את המבקש 1 בכל העבירות אשר יוחסו בכתב האישום, למעט עבירה של איומים במילים. המבקשים 2-3 הורשעו בעבירה של חבלה במזיד לרכב וזוכו מעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות. בית משפט השלום גזר על המבקש 1 שנת מאסר, וכן הופעל כנגדו עונש מאסר על תנאי בן עשרה חודשים, מחציתו בחופף ומחציתו במצטבר, כך שסך הכל ירצה 17 חודשי מאסר בפועל. בנוסף נגזר עליו מאסר על תנאי בן עשרה חודשים, וכן הוטל עליו קנס בסך 2,500 ש"ח והתחייבות כספית בסך 3,000 ש"ח. על המבקשים 2-3 נגזר מאסר על תנאי בן ארבעה חודשים, קנס בסך 1,500 ש"ח והתחייבות כספית בסך 2,500 ש"ח.

המבקשים ערערו על פסק הדין לפני בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר ביום 29.10.2009 דחה את ערעורם של המבקשים 2-3, וקיבל באופן חלקי את ערעורו של המבקש 1, כך

שהרשעתו בעבירה של חבלה במזיד ברכב נותרה בעינה, והוא זוכה מחמת הספק מעבירות של ירי באזור מגורים, החזקת נשק, איומים והעלבת עובד ציבור. כמו כן, התקבל בחלקו ערעורו של המבקש 1 על גזר הדין ונגזר עליו עונש של חמישה חודשי מאסר בפועל בגין העבירה בה הורשע. הפעלת עונש המאסר על תנאי נותרה בעינה, כך שבסך הכל ירצה המבקש 1 עשרה חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי קבע כי לא נמצאו כל ראויות אובייקטיביות שבהן ניתן להסיק מעבר לספק ספיר שהמבקש 1 השתמש בכלי נשק כנגד המתלוננים, על כן הוא זוכה מחמת הספק מחלק מהעבירות שבהן הורשע בבית משפט השלום.

מכאן הבקשה שלפניי.

המבקשים טוענים כי העניין שבפניי מצדיק מתן רשות ערעור לבית משפט זה לאור שש שאלות עקרוניות המתעוררות בו. ראשית, המבקש 1 זוכה משימוש באקדח, על כן הרשעתו בחבלה בכלי הרכב נעשתה ללא תיקון כתב האישום וללא אזהרתו. שנית, עולה השאלה האם לצורך הרשעה בעבירה של חבלה במזיד ברכב יש להוכיח כוונה. שלישית, לטענתו בית המשפט המחוזי התעלם מראיה אובייקטיבית בדמות תמונת שברי הזכוכית, וקבע ממצאים מנוגדים לנראה בתמונה. רביעית, האם תגובתם אינה מידתית בנסיבות העניין. חמישית, האם ראשי בית המשפט להפעיל עונש מאסר על תנאי, כאשר העבירה הנוספת אינה מסוג העבירות אשר נכללו כאשר נקבע התנאי. שישית, האם קיימת חובה במקרה זה להפעיל את עונש המאסר על תנאי.

לטענת המשיבה הבקשה לא מעוררת כל שאלה אשר מצדיקה מתן רשות ערעור לבית משפט זה. לטענתה הודה המבקש 1 בביצוע העבירה בה הורשע, ונקבע כי חיבל ברכב באמצעות חפץ קהה, ואין מקום להתערב בקביעה זו. בנוסף היא טוענת כי היסוד הנפשי הדרוש להוכחת עבירת חבלה במזיד אינו דורש כוונה מיוחדת, ואין כל מקום לטיעוני המבקשים בעניין זה. בנוסף נטען כי התנהגותם אינה מהווה הגנה עצמית. כמו כן, לטענתה כל שאר הסוגיות שהועלו על ידי המבקשים נדונו בבית המשפט המחוזי וניתנו להן תשובות ברורות שאין כל עניין משפטי עקרוני המצדיק מתן רשות ערעור.

לאחר שעיינתי בבקשה, ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

מושכלות ראשונים, עליהם חוזר בית משפט זה השכם והערב, הם כי רשות ערעור ניתנת רק במקרים חריגים, המעלים שאלות בעלות חשיבות חוקתית; מקרים, בהם יש לתרום לאחידותה של ההלכה; מקרים, בהם ישנה חשיבות עניינית לבעיה משפטית המועלית בהם; מקרים בהם יש חשיבות ציבורית בעניין. המקרה שלפניי, חרף טענותיהם של המבקשים, אינו מעורר שאלה משפטית עקרונית, אשר תצדיק דיון בגלגול שלישי בבית משפט זה (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123(1982)). מסיבה זו בלבד דין הבקשה להידחות.

מעבר לנדרש יוער כי אף לגופו של עניין דין הבקשה להידחות. טענותיהם של המבקשים נדונו לעומק ובצורה יסודית ביותר על ידי בית המשפט המחוזי, ואכן ערעורו של המבקש 1 התקבל בחלקו. כעת המבקשים לא מעלים טענות חדשות, אלא חוזרים על הטענות שנידונו והוכרעו. יתר על כן, כפי שציינה ופירטה המשיבה, לכל אחת מהסוגיות שהועלו בבקשה קיימת תשובה ברורה בפסק דינו המבוסס והמנומק של בית המשפט המחוזי,

ולא על נקלה תתערב ערכאת ערעור שנייה בקביעות כגון דא . מה גם, שאין בהם כל עניין משפטי עקרוני המצדיק מתן רשות ערעור.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

המבקש 1 יתייצב ביום 25.4.2010 בשעה 10:00, במזכירות מדור ערעורים של בית המשפט המחוזי בחיפה, לשם תחילת ריצוי עונשו.