רע"פ 926/05 יוסף אגבאריה נ. מדינת ישראל

1.המבקש הורשע בבית-משפט השלום בקריות, על-פי הודאתו, בעבירות של קבלת נכסים שהושגו בפשע, נהיגה בזמן פסילת רישיונו, נהיגה ברכב מנועי ללא רשיון, ונהיגה בהעדר פוליסת ביטוח. זאת, לאחר שבשנת 2002 נתפס כשהוא מסיע ברכבו, בו נהג בעת שעונש של פסילת רשיון הנהיגה תלוי ועומד היה נגדו, עגלים שנגנבו קודם לכן מקיבוץ שער העמקים, ביודעו כי מדובר בסחורה חקלאית גנובה. למבקש נגזרו 15 חודשי מאסר בפועל, מתוכם 3 חודשים בגין הפעלתו של עונש מאסר על-תנאי שהיה תלוי נגדו בגין הרשעה קודמת. כן הוטל על המבקש עונש של 12 חודשי מאסר על-תנאי והוא נפסל מלהחזיק רשיון נהיגה במשך שנתיים.

2.הן המבקש והן המדינה ערערו על פסק-הדין לבית-המשפט המחוזי בחיפה. עיקר ערעורו של המבקש הושתת על הטענה, כי בעת האירוע נושא הרשעתו הנוכחית לא היה נתון בפסילת רשיון, שכן תקופת הפסילה הסתיימה עוד קודם לכן. את טענתו זו מבסס המבקש על הליכים משפטיים שנקט, ותכליתם ביטולם של עונשי פסילה קודמים שהוטלו עליו, אלא שהליכים אלה עודם בעיצומם וטרם הניבו את התוצאה המקווה מבחינת המבקש. המדינה, מצדה, ביקשה להחמיר בעונשו של המבקש לאור העובדה שגניבה של סחורה חקלאית הפכה "מכת מדינה". בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטים י' דר, י' כהן וי' עמית) דחה את טענות המבקש וקבע, כי בעת האירוע היה הוא פסול מלהחזיק רשיון נהיגה. עם זאת, לאור נסיבותיו האישיות של המבקש לא ראה בית-המשפט המחוזי להחמיר בעונשו. הערעור והערעור-שכנגד נדחו איפוא שניהם.

המבקש, שמאן להשלים עם הכרעתו של בית-המשפט המחוזי הגיש בקשה זו שבפנַי, בגדרה שב הוא ומעלה את הטענות שהעלה בפני הערכאה הקודמת. עוד מבקש הוא, אף שכבר החל לרצות את עונשו, כי ביצוע העונש יעוכב עד להכרעה בבקשה.

3.לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל דעה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער לבית-משפט זה כערכאת ערעור שנייה ניתנת במשורה, באותם המקרים המעלים שאלה משפטית כללית המצדיקה ליבון בפני ערכאה נוספת. עניינו של המבקש אינו נמנה עם מקרים אלה, וניסיונו לטעון לקיומן של שאלות החורגות מעניינו המסוים – לא יצלח. מעבר לדרוש אוסיף, כי אף לגופם של דברים לא סברתי כי העונש שהוטל על המבקש – ולו בשל ההרשעה בגין קבלת הנכסים הגנובים – חורג ממידת הענישה הראויה.

אשר על כן, הבקשה אינה מגלה עילה למתן רשות ערעור, והיא נדחית. ממילא מתייתר בתוך כך הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.