רע"פ 9275/99 פאיז עבד אלגני נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע, על-פי הודאתו, בעבירות של נהיגה ברשלנות, גרימת נזק, עקיפה בדרך לא פנויה, אי-ציות לשוטר, עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף, ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה. בית-המשפט לתעבורה סטה מהסדר-הטיעון שנערך בין המבקש ובין המשיבה, וגזר את דינו למאסר בפועל לתקופה של 45 יום, פסילת רישיון-נהיגה למשך 18 חודשים, ומאסר על-תנאי למשך 10 חודשים.

בית-המשפט המחוזי (השופט יצחק דר) דחה את ערעורו של המבקש, בגדרו טען המבקש, כי בית-המשפט לתעבורה סטה מהסדר הטיעון שלא בצדק.

מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה חזר המבקש על טענותיו, כפי שהועלו בבית-המשפט המחוזי.

דין הבקשה להידחות.

המבקש לא הצביע על כל שאלה משפטית חשובה, אשר יש בה כדי להצדיק עריכת דיון שלישי בעניינו, ולא על עיוות-דין, המצדיק את התערבותו של בית-משפט זה. לא מצאתי מקום לאפשר למבקש לערער בשנית על גזר-דינו.

מעבר לדרוש אוסיף, כי העונש שהושת על המבקש נמצא בתחום העונשים הסביר, בגין העבירות הרבות והחמורות בהן הודה, ואין מקום להקל בו.

הבקשה, אפוא, נדחית.