רע"פ 9290/03 בשאראת עבדלגאבר נ. מדינת ישראל

1.המבקש הורשע בבית-משפט השלום בעכו (כבוד השופט ז' סאלח), על-פי הודאתו, בעבירה של כניסה ושהיה שלא כדין בישראל, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל ). בעת שנגזר דינו של המבקש, היה תלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה בן שנה אחת ביחס לאותה עבירה, מת.פ. 1009/01, אולם בית-משפט השלום סבר כי אין מקום, בנסיבות המקרה, להפעיל את עונש המאסר המותנה. אשר על כן, האריך בית-משפט השלום את תקופת התנאי שרבצה על המבקש בשנתיים נוספות וכן חייבו בתשלום קנס בסך 20,000 ₪, או בריצוי תשעים ימי מאסר תמורתו.

2.המשיבה ערערה על קולת העונש, בסוברה כי אינו מרתיע דיו וכי הינו חורג מרמת הענישה המחמירה שנקבעה בפסיקה לגבי עבירות לפי חוק הכניסה לישראל. בית-המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטים ח' פיזם, א' רזי וש' שטמר) קיבל את הערעור וקבע כי אכן העונש שהוטל על המבקש אינו משקף את חומרת העבירה שביצע ואת הסכנה הרבה הגלומה בעבירה מסוג זה לביטחון המדינה ותושביה. בית-המשפט המחוזי גזר, אפוא, על המבקש שמונה חודשי מאסר בפועל והפעיל, בחופף, את עונש המאסר המותנה מת.פ. 1009/01, כך שעל-פי פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, על המבקש לרצות שנים עשר חודשי מאסר בפועל. כמו כן, גזר בית-המשפט המחוזי על המבקש עונש מאסר מותנה בן ארבעה חודשים לתקופה של שנתיים מיום שחרורו, ביחס לעבירה בה הורשע, וביטל את עונש הקנס. יצוין כי בית-המשפט המחוזי התחשב בפסק-דינו בכך שעונש המאסר המותנה, אשר נגזר על המבקש בת.פ. 1009/01, היה מופרז בחומרתו, וכן הביא בחשבון את נסיבותיו המשפחתיות והכלכליות הקשות של המבקש.

3.בבקשת רשות הערעור שבפני טוען המבקש כי ראוי היה להימנע מהפעלת עונש המאסר המותנה, שאינו מידתי, ותחת זאת להטיל קנס או מאסר בפועל לתקופה סבירה.

4.דין הבקשה להידחות. כלל הוא כי בקשת רשות ערעור הנסובה על חומרת העונש בלבד אינה יכולה להקים עילה למתן רשות ערעור (ראו: רע"פ 5798/00 סעיד ריזי נ' מדינת ישראל , פ"ד נה(3) 1). מעבר לדרוש, יוער כי אכן רשאי בית-המשפט, בנסיבות המתאימות, להאריך את התנאי ולא להפעילו, אם התוצאה של הפעלת התנאי נראית קשה בעיניו (ראו: רע"פ 5798/00 הנ"ל). עם זאת, במקרה הנדון, נראה כי בית-המשפט המחוזי שקל נכונה את השיקולים הצריכים לעניין בהפעלת עונש המאסר המותנה והטיל על המבקש עונש הולם, אשר אינו מצדיק התערבות.

הבקשה נדחית, בלא צורך בתגובת המשיבה.