פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
9290/11
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
דב גולדברג
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בירושלים מיום 27.10.11 בע"פ 32571-07-11 שניתן על ידי כבוד
השופטים: מ' מזרחי, י' נועם ומ' בר-עם
בשם המבקש:
עו"ד אריאל עטרי
בשם המשיבה:
עו"ד שאול כהן
החלטה
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בע"פ 32571-07-11 (כבוד השופטים מ' מזרחי ,
י' נועם ו- מ' בר-עם ) מיום 27.10.2011, אשר קיבל חלקית את ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים בת"פ 5617-08 (כבוד השופט י' ברקלי ).
המבקש הורשע בבית משפט השלום בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות. הרקע לכך, סכסוך שהתגלה בינו לבין אשתו דאז (השניים התגרשו מאוחר יותר), במסגרתו אחז בה המבקש, דחפה מחוץ לחדר בה שהה ולאחר שנפלה בכניסה לחדר הוסיף ודחף אותה מחוץ לחדר ברגלו וסגר את הדלת. בית המשפט דחה את טענת "זוטי הדברים", נוכח אלימותו של המבקש וחומרת העבירה. בהמשך לכך, דחה בית המשפט את בקשתו לסיום התיק ללא הרשעה, נוכח חומרת התנהגותו, וחרף התרשמותו כי אין מדובר בהתנהגות שיטתית. לצד זאת, זיכה בית המשפט מחמת הספק את המבקש מעבירה נוספת של תקיפה כנגד אשתו לשעבר, מעבירת כליאת שווא כנגד אישתו ומעבירה של תקיפת ביתו. בנוסף, זיכה בית המשפט את המבקש מעבירה של איומים כנגד אשתו לשעבר. בגזר הדין, קבע בית המשפט כי העבירה היא ברף התחתון של החומרה, וכי לשני בני הזוג היה חלק פעיל בליבוי הסכסוך. משכך, ותוך התחשבות בתסקיר המבחן בעניינו של המבקש, אשר המליץ על אי הרשעה, גזר בית המשפט על המבקש 100 שעות שירות לתועלת הציבור בלבד, אך הותיר את ההרשעה על כנה. זאת, שכן לא מצא כי רישום ההרשעה תפגע במבקש במידה שאינה הולמת את חומרת המעשים, ולפיכך לא מצא כי יש מקום להורות על הימנעות מהרשעה במקרה זה.
ערעור שהגיש המבקש על פסק דין זה נדחה. בית המשפט המחוזי קבע כי לא ניתן להתעלם מיסוד ההשפלה שבהתנהגות המבקש. יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי בנסיבות העניין, ונוכח התרשמות בית משפט השלום בעניינו של המבקש כמו גם תסקיר המבחן שהוגש, וכן בשל חלוף הזמן, יש מקום לבטל את ההרשעה, תוך שהוא מותיר קביעה כי בוצעה העבירה על כנה וכן את עונש השירות לתועלת הציבור.
מכאן הערעור שלפניי. במסגרתו, שב המבקש וטוען כי עומדת לו הגנת "זוטי דברים" ולחילופין כי עומדת לו הגנת "הגנה עצמית" או "צורך". לצד זאת, מרכז טיעונו של המבקש הוא כי עומדת לו הגנה חוקתית מכוח סעיף 18 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1979 (להלן: חוק המקרקעין ). זאת, שכן הוא הפעיל, לשיטתו, "כח במידה סבירה" על מנת למנוע את שלילת שליטתו בקניינו.
בתגובה, סומכת המשיבה את ידיה על פסק דינו של בית משפט השלום, וטוענת כי ההליך אינו מגלה כל עילה לבחינתו ב"גלגול שלישי". לצד זאת, טוענת המשיבה כי המבקש כלל לא העלה את טענות הצידוק, ההגנה העצמית וכן את טענותיו לעניין סעיף 18 לחוק המקרקעין, ומשכך, מדובר בהרחבת חזית בשלב הערעור. לתגובה זו השיב המבקש, ובעיקרו של דבר חזר בתמצית על טענותיו העובדתיות המופיעות בהודעת הערעור.
דין הבקשה להידחות.
כידוע, רשות ערעור תינתן רק באם ההליך מעורר סוגיה עקרונית או ציבורית חדשה , החורגת מעניינם של הצדדים, שטרם נדונה ( ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)).
בכל הנוגע לטענותיו של המבקש לעניין ההגנות הפליליות העומדות לו, הרי שאלו אינן מצדיקות את קבלת הבקשה. הגנת זוטי הדברים נבחנה בידי שתי ערכאות ונדחתה, וטענת ההגנה העצמית והצורך אינן יכולות להיות מועלות לראשונה במסגרת הליכי הערעור, וממילא, אין הן מעוררות כל סוגיה החורגת מעניינו הפרטי של המבקש המצדיקה את קבלת הבקשה (יצוין בהקשר זה כי על פניו, ספק אם טענות אלו יכלו לסייע למבקש אף לו היה מעלה אותן במועד).
אשר לטענת המבקש כי עומדת לו זכות להפעיל כוח כלפי מי שהיתה אשתו באותה העת, מכוח זכותו הקניינית בביתו (שהוא, כמובן, גם ביתה שלה), טוב היה לו לא היתה נשמעת. אף אם התעורר סכסוך בין בני הזוג, היה עליהם למצוא לו פתרון שאינו כרוך באלימות ובהשפלה. כל ניסיון להצדיק אלימות כלפי נשים אין לו מקום בבית המשפט ודינו להידחות. עצם העלאת טענה מסוג זה מעוררת את החשש שמא לא הפנים המבקש את חומרת מעשיו.
סוף דבר, הבקשה נדחית.
לאור האמור לעיל, החלטתי מיום 8.1.12 בענין עיכוב ביצוע העונש שהוטל על המבקש מבוטלת בזאת.
המבקש יחל בביצוע שירות לתועלת הציבור ביום, כפי שנקבע בגזר דינו של בית משפט השלום בירושלים בת"פ 5617-08 מיום 13.6.11, ביום 1.5.12.
ניתנה היום, י"א בניסן התשע"ב (3.4.2012).
ש ו פ ט