פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
9356/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקש:
יוסף כהן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דין
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 20.10.02 בע"פ 71563/01 שניתן על-ידי
כבוד סגן-הנשיא י' גרוס והשופטות א' קובו ומ' רובינשטיין; בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש: עו"ד ציון אמיר
החלטה
המבקש הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בבית-משפט השלום ברחובות בעבירות של בידוי ראיות, שיבוש הליכי משפט, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. זאת, לאחר שהמבקש הגיש לבית-המשפט, במסגרת סכסוך אזרחי בינו לבין אחרים, מסמך שכותרתו "הסדר פשרה", שקיבל תוקף של פסק-דין, ללא ידיעת הצד השני וללא הסכמתו. בית-משפט השלום גזר על המבקש 32 חודשי מאסר, מתוכם 12 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי וכן קנס בסך 6,000 ש"ח.
המבקש הגיש ערעור על גזר-הדין לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בטענה כי הינו אדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי למעט עבירת בניה; וכי תסקיר המבחן שהוגש בעניינו ממליץ, לאור בעיותיו האישיות והמשפחתיות, להטיל עליו עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות בלבד.
בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורו, בקובעו כי המדובר בעבירות חמורות ביותר; וכי חרף נסיבותיו האישיות של המבקש, אין מקום להתערב בפסק-דינו של בית-משפט השלום, שכן לא נפל פגם כלשהו בשיקוליו.
מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגידרה חזר המבקש על טענותיו בפני בית-המשפט המחוזי. כן הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור.
כידוע, טענות כנגד חומרת העונש או קולתו אינן מקימות כשלעצמן עילה לדיון בגלגול שלישי. ראו בר"ע 2853/91 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם). לאחר שעיינתי בטענות המבקש, לא מצאתי כי יש מקום לסטות מכלל זה במקרה שבפניי.
מעבר לדרוש יוער, כי אף לגוף העניין אין לקבל את טענות המבקש אשר נדונו בפני שתי ערכאות והוכרעו על-ידיהן. מעשיו של המבקש הינם חמורים, ואין בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות כדי להקים עילה להתערבות בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משכך, מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע.
המבקש יתייצב לריצוי עונשו במזכירות הפלילית של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב יפו בתאריך 20.11.02 בשעה 10:00.
ניתנה היום, ו' בכסלו תשס"ג
(11.11.02).
ש
ו פ ט ת