רע"פ 9376/01 יעקב סגל נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כבוד סגן הנשיא א' אבן ארי), בו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בעניינו.

1.המבקש הורשע בבית משפט השלום בעבירה של נהיגה ברכב מבלי לציית לתמרור ב6- המוצב במקום, תמרור האוסר ביצוע פניית פרסה במקום. המבקש הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, וערעורו נדחה. עתה עותר המבקש ליתן לו רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

2.המבקש חוזר על טענת ההגנה המרכזית אותה טען בערכאות דלמטה, כי התמרור היה מוסתר על ידי שלט כלשהו ולכן הוא לא הבחין בו בעת ביצוע פניית הפרסה. המבקש הציג במשפטו תמונה בה נראה התמרור כשהוא מוסתר על ידי שלט. הוא טוען שאין כל חשיבות לשעת צילום התמונה, והעניין המכריע הוא העובדה שבצילום התמרור נראה כאמור. הוא טוען, כי טעה בית המשפט קמא כשביסס את הכרעתו, בין השאר, על מסקנתו כי הצילום אותו הציג המבקש, נראה כצילום שנערך באור יום, בעוד שלגרסת המבקש הוא צילם את התמרור בשעת לילה. עוד טוען המבקש כי מתוך ארבעה אנשים שהעידו במשפט שלושה לא ראו את התמרור ורק אחד העיד כי הבחין בו.

3.דין הבקשה להידחות. טענות המבקש כולן נסבו על ממצאים עובדתיים שנבחנו כבר בשתי ערכאות, ועל הערכות של בית משפט השלום באשר למהימנות העדים השונים. בית המשפט המחוזי ציין, כי הסתירות שעלו, בעניין השעה בה צולמה התמונה, יש להן נפקות לגבי מהימנות גרסת המבקש, בכללותה, גם אם אין חולק שבאותו תצלום אכן נראה התמרור מכוסה. עדותו של עד התביעה, כי ראה את התמרור באופן ברור ולא היה מה שיסתירו, היתה מהימנה על בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי קבע כי עדותה של אשת המבקש אינה מסייעת לו שכן היא טענה בעדותה שלא הבחינה בתמרור כלל ולא העידה כי הוא היה מוסתר. לא מצאתי כל עילה להתערב, בדרגה שלישית, בקביעות העובדתיות ובקביעות המהימנות האמורות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.