רע"פ 9381/06 משה גולדשטיין נ. מדינת ישראל

1.כתב-האישום שהוגש נגד המבקש לבית-משפט השלום בראשון-לציון, גולל שורה ארוכה של מעשי אלימות חמורים אשר ביצע המבקש כלפי אשתו וכלפי בנה מנישואיה הראשונים. בעקבות הודאתו בעובדות הורשע המבקש בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממש בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות וכן איומים, עבירות לפי סעיפים 380, 382(ג), 382(ב)(2), 379 ו-192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. בעקבות כך נגזרו למבקש תשעה חודשי מאסר ומאסר על תנאי.

2.במסגרת ערעור שהגיש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב וכוון כנגד העונש, עתר המבקש להפחית מעונש המאסר שהוטל עליו ולהמירו בעבודות שירות. הצדקה לבקשתו זו מצא בתסקיר שירות המבחן, אשר היה בו להעיד, לדידו, על שינוי בתפיסת עולמו בעקבות טיפול ממושך שעבר במסגרת קבוצה טיפולית לגברים אלימים. נוכח התסקיר החיובי, וכדי לעודד את המבקש בדרכו החדשה, הפחית בית-המשפט המחוזי את תקופת המאסר שהושתה עליו לשבעה חודשים, תוך שהוא מותיר את שאר רכיבי גזר-הדין על כנם. בית-המשפט הסביר כי מעשי האלימות החמורים בהם חטא המבקש, מחייבים עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, וכי המרת עונש המאסר בעבודות שירות תחטיא את מטרות הענישה.

3.המבקש ממאן להשלים אף עם תוצאה זו, ועותר ליתן לו רשות להביא את השגותיו בפני ערכאה שלישית. בחלק הארי של בקשתו הוא שב ומתאר את התוכנית הטיפולית בה לקח חלק בשנתיים האחרונות, את התועלת השיקומית אשר הפיק ממנה, וכן את רצונה של אשתו לחזור ולנהל עמו חיים משותפים.

4.דין בקשה זו – שאינה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מגדר עניינם של הצדדים המתדיינים – להידחות (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). כידוע, מידת העונש אינה מקימה עילה למתן רשות לערער (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1)646; רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל,

לא פורסם, מיום 24.3.97), ואף שלכלל זה נקבעו חריגים, ברי, כי אין בטענות המבקש כנגד גזר-הדין, שעל פניו אינו חמור כלל, להביאו בגדרם. אוסיף, כי שיקומו של נאשם, גורם חשוב ככל שיהא, אינו השיקול היחיד בענישה. על העונש לשקף את חומרת המעשה ואף להתחשב בהרתעת הרבים ובריבוי מעשי האלימות בחברתנו, ובמיוחד אלימות כנגד נשים (ראו רע"פ 3438/03 נוף נ' מדינת ישראל. לא פורסם, מיום 14.7.03). מאסר מאחורי סורג ובריח - המבטא את הוקעת החברה את התנהגות המבקש – הוא זה העשוי להרתיעו מלחזור על המעשים בעתיד. הדבר מקבל משנה תוקף במקרה דנן, הואיל ולמבקש הרשעות קודמות, רובן בעבירות אלימות ואחת מהן אף כלפי בת זוגו.

אשר על כן, הבקשה נדחית, ועימה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.