פרטי ההליך
ב
בית המשפט
העליון
רע"פ
9394/08
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
ראובן קרינסקי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של
בית המשפט
המחוזי בחיפה מיום
11.9.08 בע"פ 3376/08 שניתן על ידי כבוד השופטים: ש' ברלינר – סג"נ, י'
גריל – סג"נ, וב' בר-זיו
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיבה:
עו"ד יאיר חמודות
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית משפט השלום בחיפה (תיק פ' 1927/07) בגין עבירה של החזקת נשק שלא כדין, לפי סעיף 144(א) סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ).
על פי הנטען בכתב האישום, ביום 1.4.2007 נתפס הנאשם בכניסה להיכל המשפט בחיפה כשהוא מחזיק ברשותו, בתא פנימי של תיק שנשא עימו, מחסנית אקדח ובה 12 כדורים, כשאין בידו רישיון לכך.
ביום 29.4.2008 הרשיע בית המשפט (כבוד השופט פ' זאיד ) את המבקש בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום. זאת, לאחר שנדחתה טענתו של המבקש, לפיה אין להשיב לאשמה. בהמשך, גזר בית המשפט את דינו של המבקש ל-6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים. כן הוטל עליו קנס בסך 1,000 ש"ח או חודש מאסר תמורתו.
על פסק דינו של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"פ 3376/08). ביום 11.9.2008 דחה בית המשפט (כבוד סגן הנשיא ש' ברלינר וכבוד השופטים י' גריל וב' בר-זיו ) את הערעור. נקבע, כי מסעיף 144(ג)(1) לחוק העונשין עולה מפורשות, כי כל חלק, אבזר או תחמושת של כלי המסוגל לירות מהווה "נשק" בפני עצמו.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.
המבקש שב וטוען, כי מחסנית אקדח כשלעצמה, אינה בבחינת "נשק", כהגדרתו בסעיף 144(ג)(1) לחוק העונשין.
המשיבה, מצידה, מתנגדת למתן רשות ערעור. לטענתה, הגדרת "נשק" בסעיף 144(ג)(1) הינה ברורה, וכוללת בתוכה "חלק, אבזר ותחמושת" של כלי המסוגל לירות כדור, שבכוחו להמית אדם. הגדרה זו כוללת את מחסנית הנשק ובה 12 כדורים, כפי שנמצאו אצל המבקש. חיזוק לכך ניתן למצוא בסעיף 144(א), הקובע שתי חלופות להחזקת נשק, האחת- החזקת כלי הנשק עצמו, כאשר העונש הקבוע בגינה הוא 7 שנות מאסר, והשניה- החזקת נשק שהוא "חלק, אבזר או תחמושת", ובגינה קבוע עונש קל יותר, בן 3 שנות מאסר. לחומרת מעשיו של המבקש מדגישה המשיבה, כי התחמושת התגלתה בכניסה לבית משפט, מקום בו חשוב במיוחד הניקיון מנשק. עוד מציינת המשיבה, כי התחמושת לא נמצאה בביתו של המבקש, אלא הוא נשא אותה בתיקו והסתובב איתה. עוד נטען, כי מכיוון שעסקינן בעבירת נשיאת נשק, נודעת חשיבות מיוחדת לעובדה כי לחובת המבקש הרשעות קודמות בגין עבירות הנובעות מסכסוך עם אשתו לשעבר, הכוללות עבירות איומים, הטרדה, הפרת הוראה חוקית וחדירה לפרטיות. כמו כן, בזמן גזירת עונשו של המבקש בתיק זה ריצה הוא עונש מאסר בפועל בן 9 חודשים שנגזר עליו בתיק אחר, במצטבר לעונש מאסר בפועל בן 3 חודשים, שנגזר עליו בתיק נוסף. לבסוף מבוקש לדחות את הבקשה.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, כמו גם בפסקי הדין של הערכאות הקודמות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. ככלל, הלכה היא, כי רשות ערעור לדיון בגלגול שלישי, ניתנת במשורה באותם מקרים חריגים אשר מעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית וציבורית החורגת מעניינם הפרטי של בעלי הדין. במקרה שבפניי, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית, אשר תצדיק דיון בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)). מטעם זה בלבד דין הבקשה להידחות.
מעבר לנדרש יצוין, כי גם לגופו של עניין, דינה של הבקשה להידחות. סעיף 144(ג)(1) לחוק העונשין מגדיר "נשק" בזו הלשון: " כלי שמסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי זה ". לשון הסעיף נהירה וחד משמעית, ולפיה תחמושת של כלי המסוגל לירות כדור שבכוחו להמית אדם- מהווה "נשק" לצורך סעיף 144 לחוק העונשין. מן האמור עולה, כי המחסנית על 12 הכדורים שבה, שנמצאו אצל המבקש, הם בבחינת "נשק", ומשכך, הרשעתו של המבקש- בדין יסודה.
עוד יצוין, כי חומרה יתרה נודעת למעשי המשיב, לאור עברו הפלילי, לאור העובדה כי נשא את התחמושת עליו, ולאור העובדה כי ביקש להיכנס עם התחמושת להיכל בית המשפט. לאור כל האמור, לא מצאתי מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.
אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, ט' באדר התשס"ט (5.3.2009).
ש ו פ ט