פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
9435/11
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשת:
מיה קורוב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 24.11.11 בעפ"ת 52113-09-11 שניתן על ידי
כבוד השופט רענן בן-יוסף
בשם המבקשת:
עו"ד דוד גולן
החלטה
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עפ"ת 52113-09-11, כבוד השופט ר' בן-יוסף ) מיום 24.11.2011, בו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו, מיום 6.9.2011 (ת"ד 10871/10כבוד השופטת נ' פראג לבוא ).
נגד המבקשת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות של סטייה שלא בבטחה וגרם חבלה של ממש, ונהיגה בחוסר זהירות וגרם חבלה של ממש. על פי המתואר בכתב האישום ביום 27.9.2009 בשעות הצהריים, נהגה המערערת בדרך ההגנה בתל אביב, בנתיב השמאלי. באותה שעה, נהג בכיוון נסיעתה ובקרבתה רוכב אופנוע. המבקשת לא הבחינה בו וסטתה ימינה, שני כלי הרכב התנגשו. כתוצאה מכך, נחבל רוכב האופנוע, ונגרם לו שבר ביד, ומכוניתה של המבקשת ניזוקה. ביום 6.9.2011 הורשעה המבקשת לאחר שמיעת ראיות במיוחס לה בכתב האישום. במעמד זה, גזר עליה בית המשפט לתעבורה ארבעה חודשי פסילת רישיון נהיגה בפועל, שישה חודשי פסילת רישיון נהיגה על תנאי, וקנס בסך 3,000 ש"ח.
על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה ערערה המבקשת לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. ביום 24.11.2011 דחה בית המשפט את הערעור וקבע כי אינו מצדיק התערבות בממצאי העובדה ובהכרעות המהימנות שנקבעו על ידי בית המשפט לתעבורה. כך נקבע אף לעניין העונש כי אין מקום להתערב בו.
מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט המחוזי משלא התערב בממצאים אותם קבעה הערכאה הדיונית, בייחוד נוכח המחדלים המשטרתיים בחקירת התאונה.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.
הלכה היא כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינה של המבקשת כבר נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות, והיא לא הצביעה על עילה המצדיקה דיון אף בפני ערכאה שלישית.
מעבר לנדרש אוסיף, כי עיון בהכרעת דינו של בית המשפט לתעבורה מלמד כי הוא נדרש לטענותיה של המערערת בדבר אי מיצוי החקירה בעניינה, וקבע כי היה מקום לבצע פעולות חקירה נוספות, אך הגנתה לא נפגעה. נוכח הנסיבות האמורות קבע בית המשפט לתעבורה כי "כל חוסר בהירות לגבי העובדות תפורש לטובת הנאשמת". על אף המחדל החקירתי, מצא בית המשפט לתעבורה כי ישנה תשתית ראייתית מספקת להרשעתה, וכאמור הגנתה לא קופחה. לפיכך, אין מקום לקבל את טענתה כי שגה בית המשפט המחוזי משלא התערב בקביעות אלו, ואף אני איני מוצא כל עילה המצדיקה התערבות בהן.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י' בטבת התשע"ב (5.1.2012).
ש ו פ ט