פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
9450/11
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
מרדכי קסטלניץ
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בירושלים מיום 10.10.11 בע"פ 21214-07-11 שניתן על ידי סגן
הנשיא סגל והשופטים הכהן וגרינברגר.
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא סגל והשופטים הכהן וגרינברגר) בע"פ 21214-07-11 מיום 10.10.11, בגדרו נדחה ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (השופט ברקלי) בת"פ 4722/09 מיום 6.5.11. בית משפט השלום השית על המבקש שלושה חודשי מאסר על תנאי וצו לביצוע 100 שעות שירות לתועלת הציבור. המבקש, שהורשע כפי שיפורט, עותר לביטול הרשעתו.
רקע והליכים
ב.
העבירות במקרה דנן נעברו על רקע השתתפות המבקש בהפגנה באזור צומת סנהדריה בירושלים. במסגרת הסדר טיעון, הודה המבקש בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ובהשתתפות בהתפרעות וטען לאי הרשעתו. המשיבה טענה להרשעתו ונקבע, כי הצדדים יהיו חופשיים לטעון לעניין העונש. ניתן תסקיר שירות המבחן, בו צוין, כי המבקש סיפר שאינו שייך לזרם החרדי שארגן את ההפגנה, כי אם לזרם הליטאי המסתייג מכך, הגיע למקום התרחשותה מתוך סקרנות ותו לא, והביע חרטה על מעשיו. צוין, כי המבקש נעדר עבר פלילי, ולהתרשמות השירות מנהל אורח חיים נורמטיבי לחלוטין. הומלץ לסיים את התיק ללא הרשעה כדי לצמצם את האפשרות לפגיעה בעיסוקו בעתיד ולהסתפק בשעות של"צ. חרף ההמלצה, הרשיע בית משפט השלום את המבקש, והטעים, כי בנסיבות, בהיעדר הצבעה על פגיעה ממשית וישירה אין זה ראוי לסיים את התיק ללא הרשעה, אף שמדובר בהרשעה ראשונה. בית המשפט המחוזי חזר על עמדה דומה והותיר את ההרשעה על כנה.
הבקשה
ג.
המבקש חוזר בפנינו, כי השתתף בהפגנה מתוך סקרנות ולא היה שותף לאלימות כלשהי, וטען כי עצם ההרשעה עלולה לפגוע בעתידו התעסוקתי ויכולתו למצוא שידוך בבוא העת וכן בקבלת אשרה לארצות מסוימות, ולכן מבקש לבטלה.
דיון והכרעה
ד.
עיינתי בבקשה, בפסקי הדין הקודמים ובתסקיר החיובי של שירות המבחן. בכל ההבנה למשאלת המבקש, התערבותו של בית משפט זה בגלגול שלישי בכגון דא באה ככלל במשורה, במקרים חריגים המעוררים עניין משפטי או ציבורי מיוחד, דבר שאינו מתקיים בנידון דידן. הרשעה היא הכלל. אכן, יוצא אני מן ההנחה כי היתה זו מעידה חריגה למבקש כפי שגם התרשם בית משפט השלום, וכי נגרמת לו עגמת נפש המתלוית באופן טבעי להרשעה בעבירה. מוכן אני גם להניח, נוכח השינוי בכתב האישום לקראת הסדר הטיעון, שהמדובר במקום לא גבוה בסולם העבירות. לזכות המבקש עומדות הודייתו והחרטה שהוא מביע, ואני נכון גם להניח ולקוות שהסיכוי להישנות העבירה אינו גדול. המבקש מתאר את השל"צ שהוא מבצע כמביא סיפוק רב. ואולם, אין בכל אלה כדי להצדיק התערבותנו בגלגול שלישי, בעבירות שאין להקל בהן ראש, שכן איני סבור כי באמת ובתמים ייפגעו סיכויי השידוך של המבקש, ואם תיגרם לו אי נוחות בנושא זה או אחר, לא תהא זו בעוצמה המחייבת חריגה מן הכלל. כמובן, איני מביע דעה באשר לפניה לנשיא המדינה בעתיד בבקשת חנינה לעניין הרישום הפלילי. על כן אין בידי להיעתר לבקשה; עם זאת אאחל למבקש כי אכן תישאר זו מעידה חד פעמית, ועל כן גם לא תיתלה מעליו עננה מתמדת. הלקח הוא למי שתורתו אומנותו, כי ישקוד על תורתו ולא זולתה וישמור נפשו לרחוק מכל מרעין בישין.
ה.
בטרם סיום אפנה - כפי שגם עשיתי בעבר - תשומת לב הפרקליטות לכך שכתב האישום המתוקן לצורך ההסדר לא תוקן על פניו כראוי; בסעיף 3 לכתב האישום נמחקו המלים "והשליכו אבנים לעבר כוחות משטרה", אך בסעיף 4 נאמר "במעשיהם אלו ניסו הנאשמים לתקוף שוטרים כשהם מזוינים באבנים", דבר שעל פי התיקון צריך היה לכאורה להימחק לגבי בעלי ההסדר; והרי גם בית המשפט המחוזי ציין כי לא היה בהתנהגות המבקש רובד של אלימות. גם בלחץ זמן של הסדרים סמוך לדיון בבית המשפט יש להקפיד על ניסוח ברור, ובכך על הגינות ראויה. עם זאת אין בכך בנסיבות כדי לשנות מן התוצאה.
ו.
כאמור, איני נעתר לבקשה.
ניתנה היום, ל' כסלו התשע"ב (26.12.11).
ש ו פ ט