רע"פ 9473/02 וינר יוסף נ. מדינת ישראל

המבקש הואשם בבית-משפט השלום בבאר-שבע בגין בניית תוספת בניה ללא היתר. בעקבות הסדר טיעון, מחק בית-המשפט את כתב-האישום, וקבע כי יש לראותו כבקשה שהוגשה בהתאם לסעיף 212 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, לפיו רשאי בית-המשפט בנסיבות מסוימות להורות על הריסת מבנה, אף אם לא הורשע אדם בבנייתו ללא היתר. המבקש, שהיה מיוצג על-ידי עורך-דין, הודה כי הבניה נעשתה ללא היתר; ובית-המשפט קבע, כי ביצוע צו ההריסה ידחה לתקופה של 24 חודשים.

או אז הגיש המבקש לבית-משפט השלום בקשה לביטול פסק-הדין, בטענה כי הסכים להסדר הטיעון אך משום שהוטעה על-ידי מפקח בניה מטעם עיריית באר-שבע לחשוב, כי יקבל היתר בניה למבנה נשוא הבקשה. בית-משפט השלום דחה את בקשתו. המבקש הגיש ערעור לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, שהחליט בהסכמת הצדדים על החזרת הדיון לבית-משפט השלום, על-מנת שידון בטענה האם היה מקום לתת צו הריסה לאור הסדר הטיעון, ואולם נקבע כי הסדר הטיעון נותר בעינו עומד.

לאחר ששמע את טענות הצדדים, קבע בית-משפט השלום, כי עסקת הטיעון הינה חד משמעית, ובגידרה הסכים המבקש כי יוצא צו הריסה כנגד המבנה; כי התקופה שתינתן למבקש לצורך ביצוע ההריסה הושארה לשיקול-דעת בית-המשפט על-מנת שבמהלכה יפעל המבקש לשם קבלת היתר בניה; וכי המדובר בתוספת בנייה ללא היתר, ועל-כן היה מקום להורות על הריסתה.

בתגובה הגיש המבקש לבית-משפט השלום בקשה לביטול פסק-הדין, בטענה כי בא-כוחה של עיריית באר-שבע הטעה את בית-המשפט בטיעוניו ואף לא המציאם למבקש, ובכך מנע ממנו את האפשרות להתגונן מפני טענות אלו. בית-משפט השלום דחה את הבקשה, בקובעו, כי בא-כוחו של המבקש טען בדיון את כל טענותיו; וכי באי מימושה של זכות התגובה אין כדי לגרום למבקש עוול או עיוות דין. המבקש שב והגיש ערעור לבית-המשפט המחוזי , ואולם ערעורו נדחה. כן נדחתה בקשת רשות הערעור שהגיש לבית-משפט זה על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. המבקש הוסיף והגיש לבית-משפט זה בקשה למשפט חוזר, שנדחתה אף היא.

המבקש שב והגיש לבית-משפט השלום בבאר-שבע בקשה לביטול פסק-דינו. בקשתו נדחתה. כן נדחה ערעורו לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגידרה חזר המבקש על טענתו לפיה יש לבטל את פסק-דינו של בית-משפט השלום.

דינה של הבקשה להידחות. שכן, הבקשה אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינו הספציפי של המבקש, והמצדיקה דיון בגלגול שלישי.

מעבר לדרוש יוער, כי אף לגוף העניין יש לדחות את טענות המבקש, אשר נדונו מספר רב של פעמים בפני הערכאות השונות ובדין נדחו על-ידיהן.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.