רע"פ 9516/01ח"כ ד"ר עזמי בשארה נ. מדינת ישראל

לפני בקשה להעברת ענין למקום אחר על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-.

1.כנגד חבר הכנסת ד"ר עזמי בשארה (להלן - המבקש) הוגשו שני כתבי אישום. כתב אישום אחד הוגש לבית משפט השלום בירושלים (להלן - כתב האישום הראשון). על פי כתב האישום הראשון בשני נאומים שנשא המבקש (באום אל פחם ובסוריה) עבר המבקש עבירת תמיכה בארגון טרוריסטי (סעיף 4 לפקודת מניעת טרור, התש"ח - 1948). כתב אישום שני הוגש לבית משפט השלום בנצרת. כתב אישום זה הוגש כנגד המבקש ושניים אחרים (להלן - כתב האישום השני). על פי כתב האישום השני סייע המבקש שלא כדין לכניסת אזרחים ישראלים לסוריה. על כן הואשם בסיוע ליציאה שלא כדין (תקנה 18 לתקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ), התש"ט - 1948). הדיון בעניינו של המבקש בבית משפט השלום בנצרת בכתב האישום השני החל ואילו הדיון בעניינו בבית משפט השלום בירושלים בכתב האישום הראשון טרם החל.

2.המבקש הגיש בקשה זו על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-. בבקשתו הוא מבקש כי הדיון בעניינו בכתב האישום הראשון יועבר מבית משפט השלום בירושלים אל בית משפט השלום בנצרת. טוען המבקש כי זיקת עניינו לירושלים הינה משנית, ואין זיקה מוחשית המצדיקה את ניהול ההליך בה. מוסיף המבקש וטוען כי רוב העדים מתגוררים באזור הצפון, ועל כן מן הראוי לקיים את הדיון בנצרת, שם מצוי גם מרכז פעילותו, ושם מתנהל המשפט הפלילי על בסיס כתב האישום השני שכבר החל. המשיבה מתנגדת לבקשה. טוענת המשיבה כי לבית משפט השלום בירושלים זיקה משמעותית לעניין המבקש היות והוא חבר כנסת, וכי לא תהיה מניעה להתחשב בצרכיו אגב ניהול ההליך בעניינו של בירושלים. עוד טוענת המשיבה כי העברת ההליך לנצרת עלולה לעכב את בירורו.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה לה השתכנעתי כי דינה להתקבל. אכן, זיקתו של המבקש לירושלים אינה זניחה, אך הלכה היא כי כשלתביעה הפלילית קיים שיקול דעת להעמיד את הנאשם לדין במקומות שונים, יכול מאזן הנוחות להשליך על מקום השיפוט כשהוא נוטה במובהק לטובת הערכאה הנוחה לנאשם (ראו ב"ש 166/73 בוימוביץ נ' מדינת ישראל , פ"ד כז(2) 811, 812; מ' שלגי וצ' כהן סדר הדין הפלילי: מהדורה שניה (תשס"א) 28). בנסיבות העניין אין חולק כי רוב העדים שייקראו להעיד במשפטו של המבקש (מטעמו ומטעם המשיבה) מצויים בצפון הארץ. המבקש עצמו מקיים בבית המשפט בנצרת את הגנתו מפני כתב האישום השני שהוגש כנגדו. המשיבה עצמה מודה כי חומר הראיות מטעמה בתיק אינו רב, וכי עיקר הטיעונים בו צפויים להיות טיעונים משפטיים עקרוניים. ספק בעיני אם החשש שמעלה המשיבה מפני עיכוב דיון בעניינו של המבקש מבוסס, בנסיבות העניין. לאור כל אלה, מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת בקשת המבקש, ומן הדין לקבל את בקשתו.

4.הדיון בת.פ. (י-ם) 4560/01 מדינת ישראל נ' בשארה יועבר לבית משפט השלום בנצרת ויידון בו.