רע"פ 9569/02 יוסף סעדון נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע, על-פי הודאתו, בבית-משפט השלום בפתח-תקווה בעבירות לפי פקודת מס הכנסה, ונידון לשישה חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס. כן הופעל באופן חופף מאסר על-תנאי של 12 חודשים שהיה תלוי כנגד המבקש.

בעבר הורשע המבקש, על-פי הודאתו, בבית-משפט השלום ברחובות בעבירות לפי פקודת מס הכנסה, לאחר שלא הגיש דו"חות על הכנסותיו כבעל מסעדה, ונידון לשישה חודשי מאסר בפועל וקנס כספי בסך 6,000 ש"ח. המבקש הגיש ערעור, הן על ההרשעה והן על חומרת העונש, לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בית-המשפט קבע, בהסכמת הצדדים, כי פסק-הדין של הערכאה הראשונה יבוטל, והתיק יוחזר לבית-משפט השלום למען ידון בטענת המבקש לפיה היה אך שכיר במסעדה. לאחר שבחן את טענות המבקש, שב בית-משפט השלום ברחובות והרשיע את המבקש – בקובעו כי המדובר בשותפות, שבה כל שותף אחראי להגשת הדו"חות – והטיל על המבקש שישה חודשי מאסר בפועל, קנס כספי בסך 10,000 ש"ח ומאסר על-תנאי ל-12 חודשים.

המבקש הגיש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום בפתח-תקווה, בגידרו טען כי לא היה מקום להפעיל את המאסר המותנה, שכן לבית-משפט השלום ברחובות לא הייתה סמכות להחמיר בעונשו לאור סעיף 217 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, הקובע כי "בית המשפט לא יגדיל עונש שהוטל על נאשם, אלא אם הוגש ערעור על קולת העונש".

בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורו, בקובעו כי המבקש לא ערער רק על חומרת העונש, אלא גם על עצם ההרשעה בדין, וכי בנסיבות אלו, ומשהוסכם כי פסק-הדין כולו יבוטל וההליך יחל מתחילתו, לא יכול המבקש להגביל את הערכאה הראשונה בכל הנוגע לתוצאת גזר-הדין, כך שאם תחזור ותרשיעו, לא תוכל להטיל עונש חמור יותר מזה שהוטל עליו בתחילה.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגידרה חזר המבקש על טענתו, לפיה הפעלת עונש המאסר המותנה נעשתה שלא-כדין, משום שהטלת המאסר המותנה נעשתה בשעתו בחוסר סמכות. כן הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע עד למתן הכרעה בבקשת רשות הערעור.

יש לדחות את טענות המבקש. שכן, הבקשה אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינו הספציפי של המבקש, והמצדיקה דיון בגלגול שלישי.

מעבר לדרוש יוער, כי אף לגוף העניין יש לדחות את טענת המבקש. משבוטל פסק-הדין של הערכאה הראשונה, בהסכמת הצדדים, בוטלה ההרשעה ועמה אף העונש שהוטל, ולבית-משפט השלום היה את מלוא הסמכות להידרש מחדש לעניינו של המבקש, הן לעניין ההרשעה והן לעניין העונש.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משכך, מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע.

המבקש יתייצב לריצוי עונשו במזכירות הפלילית של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בתאריך 17.11.02 בשעה 10:00.