פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
957/22 -
א'
לפני:
כבוד השופט ג' קרא
המבקש:
לירן חבושה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בעפ"ג 22792-12-21 מיום
31.1.2022 שניתן על ידי כב' השופטת העמיתה דבורה ברלינר, כב' השופטת העמיתה מרים
דיסקין וכב' השופט שי יניב; בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר
בשם המבקש:
עו"ד ירון גיגי; עו"ד מרינה
גלדקי
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כב' השופטת העמיתה ד' ברלינר , כב' השופטת העמיתה מ' דיסקין וכב' השופט ש' יניב ) מיום 31.1.2022, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' סגן הנשיא ר' פרי ) בת"פ 7405-09-20.
רקע והליכים קודמים
1.
המבקש הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בשורת עבירות סחר בסמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 13, 19א, 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. על פי עובדות כתב האישום, ביום 27.8.2020 ביצע המבקש שורת עסקאות סמים, כשמכר סם מסוג קנביס במסגרת חמש עסקאות שונות. כן נתפסו באמתחתו עוד עשרות יחידות סם.
2.
בעניינו של המבקש הוגשו שני תסקירים חיוביים מטעם שירות המבחן. לאחר שנתן דעתו עליהם, גזר בית משפט השלום על המבקש 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות; מאסר מותנה; קנס בסך 2,000 שקלים; וכן פסילת רישיון נהיגה מותנית.
3.
המבקש ערער על גזר דינו לבית משפט קמא, וערעורו נדחה. בפסק הדין, הדגיש בית משפט קמא כי העונש שנגזר על המבקש אינו מחמיר, כי הוא ביצע חמש עסקאות סמים בלילה אחד, וכי נמצאה אצלו כמות ניכרת של סם מחולקת ל-47 מנות, באופן המלמד כי קיווה לבצע מכירות נוספות. הודגש כי בית המשפט גזר את עונשו בתחתית מתחם העונש, ובכך נטה לו מידה של חסד.
4.
המבקש לא השלים עם פסק דין זה. מכאן בקשת רשות הערעור ובקשת עיכוב הביצוע שלפניי.
נימוקי הבקשה
5.
טענתו המרכזית של המבקש היא כי היה מקום לסטות ממתחם העונש שנקבע בעניינו, וזאת מטעמי שיקום. נטען כי לא ניתן די משקל לתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו של המבקש, תוך שהודגש כי המבקש הוא אדם נורמטיבי הנעדר עבר פלילי קודם ובעל פוטנציאל שיקומי ניכר.
דיון והכרעה
6.
לאחר עיון בבקשה ונספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
7.
כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים בהם מתעוררת שאלה עקרונית בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים, או במקרים חריגים, בהם מתעורר חשש לאי צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 681/22 ברמי נ' מדינת ישראל (30.1.2022)). בקשתו של המבקש אינו באה בגדרם של חריגים אלה.
8.
הבקשה שלפניי מתמקדת בחומרת העונש שהושת על המבקש, ביחס לנסיבות המקרה ולנסיבותיו האישיות. כידוע, רשות ערעור בעניין חומרת העונש תינתן במקרים חריגים בלבד, בהם ניכרת סטייה משמעותית ממדיניות הענישה המקובלת או הראויה בנסיבות דומות (ראו, למשל: רע"פ 8360/21 נחמן האמער נ' מדינת ישראל (21.12.2021)). המבקש מתמקד בטענה כי היה ראוי לסטות ממתחם העונש שנקבע בעניינו מטעמי שיקום. טענה זו אינה מצדיקה מתן רשות ערעור.
למעלה מן הצורך, יצוין כי ממילא מקובלת עליי עמדת בית המשפט המחוזי, לפיה העונש שנגזר על המבקש הוא עונש מקל (ראו והשוו, למשל: רע"פ 5731/21 אבו סרחאן נ' מדינת ישראל (22.8.2021)).
9.
בשולי הדברים יוער, כי כידוע שיקול השיקום אינו חזות הכל – השאלה האם הליך טיפולי שנאשם מסוים עבר עולה כדי שיקום, או מלמד על סיכויי שיקומו, היא עניין הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט הבוחן את העניין (ראו: רע"פ 7150/21 מנשירוב נ' מדינת ישראל (28.10.2021)). בית משפט השלום שיקלל את שנקבע בעניינו של המבקש בתסקירי שירות המבחן בעת גזר את הדין, ובניגוד לטענת המבקש, לא מצאתי כי נפל כל פגם באופן בו נגזר דינו.
10.
סוף דבר, הבקשה נדחית. ממילא, נדחית עמה הבקשה לעיכוב ביצוע.
ניתנה
היום, ז' באדר א התשפ"ב (8.2.2022).
ש ו פ ט