פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
9592/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקש:
מועתסם עדווי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דין
בית-המשפט המחוזי בנצרת מיום 29.10.02 בע"פ 257/02 שניתנה על-ידי כבוד
השופטים י' יצחק, א' אברהם וג' (דה ליאו) לוי
בשם המבקש: עו"ד חסן אבו אחמד
החלטה
המבקש הורשע, על-פי הודאתו, בבית-משפט השלום בטבריה בעבירות סמים ואלימות, ביניהן תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והחזקת סכין שלא כדין. בית-משפט השלום הטיל עליו שלושה חודשי מאסר, שירוצו בעבודות שירות, מאסר על-תנאי והתחייבות על-סך של 3,000 ש"ח להימנע במשך שנתיים מלעבור עבירות מהסוג בהן הורשע.
המשיבה ערערה על קולת העונש לבית-המשפט המחוזי בחיפה, וערעורה התקבל. בית-המשפט המחוזי קבע, כי עובדות כתב האישום – לפיהן תקף המבקש שוטר וגרם לו לחבלות ולאשפוזו – מלמדות על חומרת מעשיו של המבקש; כי למבקש הרשעות קודמות בגין עבירות של סמים ואלימות; כי האינטרס הציבורי והפן ההרתעתי לא נשקלו כראוי, וכי גזר-הדין חוטא לאינטרס הציבורי. לפיכך העמיד בית-המשפט המחוזי את עונשו של המבקש על ששה חודשי מאסר בפועל, בניכוי שלושת חודשי עבודות השירות שהמבקש הספיק לרצות, ו-16 חודשי מאסר על-תנאי.
מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגידרה טען המבקש כי המשיבה לא ביקשה לעכב את ביצוע גזר-הדין של בית-משפט השלום עד למתן החלטה בערעורה, כך שהמבקש הספיק לרצות את עונשו בטרם התקבל הערעור ועונשו הוחמר; כי המבקש ביצע את עבודות השירות שהוטלו עליו לשביעות רצון מעבידו; וכי היה מקום להתחשב בחרטה הכנה שהביע המבקש. כן ביקש כי יוגש תסקיר מבחן בעניינו.
יש לדחות את טענות המבקש. שכן, הבקשה אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינו הספציפי של המבקש, והמצדיקה דיון בגלגול שלישי.
מעבר לדרוש יוער, כי אף לגופו של עניין לא מצאתי מקום להתערב בגזר-דינו של בית-המשפט המחוזי, שכן העונש שהוטל על המבקש איננו נוטה לחומרא, לנוכח חומרת העבירות שביצע.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו בתאריך 17.11.02 בתחנת המשטרה בטבריה, בשעה 08:30.
ניתנה היום, ט' בכסלו תשס"ג
(14.11.02).
ש
ו פ ט ת