רע"פ 9628/17 מוחמד עבד אלרחים עיראקי נ. הועדה המחוזית לתכנון ובניה-מחוז מ

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט העמית

א' יעקב ) בעפ"א 34257-08-17 מיום 28.11.2017, במסגרתו נדחה ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בכפר סבא (השופטת ע' יוסף-קוזין ) בבב"נ 54858-07-17 מיום 3.8.2017.

2.

ביום 16.7.2017 חתם מנכ"ל משרד האוצר ויו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז מרכז על צו הריסה. הצו הופנה כלפי מבנה בן שתי קומות הבנוי מבלוקים ומבטון בשטח של כ-230 מ"ר, המצוי ביישוב טירה (להלן: המבנה ). ייעוד המקרקעין שעליהם הוקם המבנה הוא חקלאי.

3.

המבקש, אשר הקים את המבנה וטוען לזכויות בקרקע מושא צו ההריסה, הגיש בקשה לביטול הצו. בית משפט השלום דחה את בקשתו, בקובעו כי הוצאת צו ההריסה נעשתה בהתאם למסגרת הזמנים הקבועה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק ), וכי המבקש לא ביסס כדבעי את טענתו שלפיה ניתן יהיה להכשיר את הבנייה תוך פרק זמן קצר. כמו כן דחה בית משפט השלום את טענתו של המבקש לאכיפה בררנית, תוך שציין כי לא הובאה ראיה שממנה ניתן ללמוד על איפה ואיפה באכיפת דיני התכנון והבנייה באזור הרלוונטי.

4.

המבקש ערער על החלטתו של בית משפט השלום לבית המשפט קמא. בית המשפט קמא הביע תחילה מורת רוח מהתעלמותו של המבקש מצו הפסקת העבודה אשר הוצא למבנה תוך כדי הקמתו. לגופו של עניין, נדרש בית המשפט קמא לטענותיו הפרטניות של המבקש, ודחה אותן על יסוד נימוקים דומים לאלה שהובאו בהחלטתו של בית משפט השלום.

5.

בבקשתו גורס המבקש כי שגו הערכאות קמא בדחותן את בקשתו לביטול צו ההריסה. המבקש שב וטוען כי המשיבה חרגה ממסגרת הזמנים הקבועה בחוק; כי קיימים סיכויים ממשיים להכשרת הבנייה, שאותם בכוחו לבסס באמצעות חוות דעת מומחה וראיות נוספות; כי הבנייה אינה פוגעת באינטרס הציבורי; וכי ננקטה נגדו אכיפה סלקטיבית.

6.

דין הבקשה להידחות. רשות ערעור שני תינתן רק במקרים בהם הבקשה מעוררת סוגיה עקרונית, החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או כאשר מתעוררים שיקולי צדק ייחודיים לנסיבות אותו מקרה. המקרה שלפנינו אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים, שכן לא מצאתי כי הבקשה מעוררת שאלות מהותיות, או שהיא מערבת שיקולי צדק ייחודיים, לרבות חשש ממשי מפני עיוות דינו של המבקש. מטעמים אלה בלבד, דינה של הבקשה להידחות.

7.

למעלה מן הצורך, אציין כי כמפורט לעיל, בין הטענות שאותן מעלה המבקש בבקשתו לבין הטענות שהציג בפני הערכאות קמא ישנה מידה רבה של זהות. משזכו טענות אלו להתייחסות ממצה הן על ידי בית משפט השלום, הן על ידי בית המשפט קמא, אינני מוצא טעם להידרש אליהן פעם נוספת. כפי שהדגיש בית המשפט קמא, למבקש ניתנה אזהרה באופן של הוצאת צו הפסקת עבודה תוך כדי הקמת המבנה, אך מסיבותיו בחר המבקש שלא לקיים צו זה. בנסיבות האמורות, אינני סבור כי בתוצאה שאליה הגיעו הערכאות דלמטה טמון עיוות דין כלשהו המצדיק את הבאת עניינו של המבקש בפני ערכאה נוספת.

8.

אשר על כן, הבקשה נדחית. בכך מתייתרת גם הבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה.