רע"פ 9633/04 שחאדה מהדי נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע, על-פי הודאתו, בציד אסור של חוגלות, החזקת חיית בר וציד באזור אסור – עבירות לפי החוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 ותקנות שהותקנו מכוחו. בית-משפט השלום בנצרת גזר למבקש קנס בסך 5,500 ₪, וחייבו לחתום על התחייבות בסך 10,000 ש"ח להימנע במשך שלוש שנים מעבירה לפי החוק להגנת חיית הבר. כמו כן, הורה בית-משפט השלום על חילוט רובה-הציד של המבקש.

על גזר-הדין ערער המבקש בפני בית-המשפט המחוזי בנצרת, אולם ערעורו נדחה לאחר שנמצא כי העונש הנו שקול ומאוזן.

המבקש עותר למתן רשות לערער בפני בית משפט זה, הואיל ולהשקפתו משתמע מפסק דינו של בית משפט השלום, כי קיים כלל לפיו בכל מקרה של צייד בלתי חוקי חובה על בית המשפט לחלט את הנשק או האמצעים ששימשו לביצוע הצייד. המבקש מוסיף וטוען, כי המשיבה העלימה מבית המשפט את העובדה כי בעת שהוא הובא לדין באשמת ציד אסור של חוגלות, היא הנפיקה לאחרים היתרים לעריכת ציד כזה.

דין הבקשה להדחות. אכן, ההחלטה בדבר חילוט הנשק ששימש לצייד אינה בבחינת כלל בל-יעבור, והיא מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט. כך נהגה הערכאה הראשונה, שאף טרחה להסביר מדוע לא נמצא מקום ללכת לקראת המבקש בסוגיית החילוט, ובלשונה: "מדובר בצייד מסיבי של מספר רב של חוגלות בידי נאשם שמורשע זו הפעם השנייה בציד בלתי חוקי". בהחלטה זו לא נפל פגם כלשהו, כפי שאין להצביע על פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי המצדיק את קיומו של ערעור בגלגול נוסף.

גם הטענה לפיה ניתנו על ידי הרשות המוסמכת היתרים לציד לאחרים, אין בה כדי להועיל למבקש. מתן היתר ציד לאחרים ומניעתו מהמבקש, אינה יכולה לשמש הגנה מפני ביצוען של עבירות, ואם יש ממש בטענה כי פעולת הרשות נגועה באפליה, פתוחות בפני המבקש דרכים אחרות לתקוף התנהלות זו.

הבקשה נדחית.