רע"פ 9640/02 צאלח בדוי נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע, על-פי הודאתו, בבית-משפט השלום בכפר-סבא בהסעת שוהים בלתי חוקיים, בתקיפת שוטר, ובהעלבת עובד ציבור. זאת, לאחר שנתפס מסיע תושבי האזור ללא אישורי כניסה לישראל, הובא לתחנת משטרה, ירק לעבר שוטר וקילל שוטרים. בית-משפט השלום גזר על המבקש שנה אחת מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 10,000 ש"ח.

המבקש הגיש ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בטענה כי בית-משפט השלום חרג מרף הענישה המקובל בעבירות מסוג זה, וכי יש להתחשב במצבו הבריאותי של המבקש, הסובל מבעיות לב חריפות ונזקק להשתלת לב.

בית-המשפט המחוזי קבע, כי על-אף שעונש מאסר של שנה אחת נמצא ברף המחמיר של הענישה, אין מקום להתערב בעונש המאסר שהוטל על המבקש, שכן המדובר בעבירה חמורה, שנעברה בנסיבות חמורות, ולכל אלה מצטרף עברו הפלילי המכביד של המבקש בעבירות דומות ובעבירות אחרות. בית-המשפט המחוזי הוסיף, כי באשר למצבו הבריאותי של המבקש, הרי שחזקה על שירות בתי-הסוהר שידע להעניק למבקש את הטיפול המתאים. לבסוף, העמיד בית-המשפט המחוזי את הקנס שהוטל על המבקש על 2,000 ש"ח, בהתחשב באורכה של תקופת המאסר שהושתה עליו.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגידרה חזר המבקש על טענותיו בפני בית-המשפט המחוזי והוסיף, כי טרם נשלח לבדיקת כשירותו למאסר. כן הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

יש לדחות את טענות המבקש. שכן, הבקשה אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינו הספציפי של המבקש, והמצדיקה דיון בגלגול שלישי.

מעבר לדרוש יוער, כי אף לגוף העניין אין מקום להתערב בעונש שהושת על המבקש. טענותיו של המבקש נדונו בפני שתי ערכאות ובדין נדחו על-ידיהן. אך מובן הוא, כי שירות בתי-הסוהר יעשה את המוטל עליו על-פי דין, ובכלל זה ידאג להעניק למבקש את הטיפול הבריאותי שהוא נזקק לו.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משכך, מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע.

המבקש יתייצב לריצוי עונשו במזכירות בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בתאריך 19.11.02 בשעה 10:00.