פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
רע"פ
966/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המ
בקש:
חיים (חנוכה) משייב
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
בקשת
רשות ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 10.1.02 בע"פ
70728/01 שניתן על-ידי כבוד השופטים ד' ברלינר, ז' המר וד"ר ע' בנימיני
בשם המבקש: עו"ד
אביב חוזה
החלטה
המבקש, שהיה אסיר ברשיון ועונש מאסר על-תנאי היה תלוי ועומד נגדו, תקף, ביחד עם שני אחרים, עובד זר מרומניה (להלן: המתלונן) באזור התחנה המרכזית הישנה בתל-אביב. השלושה הקיפו את המתלונן תוך שהם מתחזים לשוטרים, דחפו אותו, וגנבו ממנו טלפון-נייד, ארנק כסף שהכיל 50 ש"ח, וכרטיסי טלכרט. המבקש ושותפיו נעצרו לאחר שבלשי משטרה שהיו במקום הבחינו במעשיהם.
לאחר שמיעת ראיות הורשעו השלושה על-ידי בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו בעבירות של תקיפה לשם גניבה בנסיבות מחמירות, וגניבה. על המבקש נגזרו 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, וכן הופעל עונש מאסר על-תנאי של 12 חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו, מחציתו באורח מצטבר והיתר באורח חופף, כך שעל המבקש הוטל לרצות 18 חודשי מאסר. כן נגזר על המבקש עונש מאסר על-תנאי של 18 חודשים.
המבקש ערער לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו על הרשעתו ועל חומרת העונש שנגזר עליו. בפתח הדיון בערעורו הסכימה המדינה, כי המבקש הורשע בטעות בעבירה של תקיפה לשם גניבה תוך הכללת רכיב של נסיבות מחמירות בעבירה, אף שבחוק לא הוגדרה עבירה כזו. בית-המשפט המחוזי קבע כי יש לקבל את טענת המבקש בעניין זה, ולאור זאת חזר בו המבקש מערעורו כנגד ההרשעה.
בית-המשפט המחוזי הוסיף ודחה את ערעור המבקש כנגד העונש. וכך קבע בפסק-דינו:
מדובר בעבירה שבאופיה היא שוד או לפחות גובלת בשוד, גם אם לא אלה הוראות החיקוק שיוחסו [למבקש] בכתב האישום ... הקורבן הוא פועל זר ... פועלים זרים כדוגמתו של המתלונן שבפנינו הם טרף קל משום שהם אינם נוטים להתלונן ... העובדה שמדובר בשלושה שחברו כנגד אותו מתלונן ... היא עובדה מחמירה...
באשר לעבריין - [המבקש] ביצע את העבירה הנוכחית ימים קצרים לאחר שהשתחרר מעונש מאסר קודם שריצה ... אם בעובדות אלה לא היה כדי להרתיעו שוב איננו יודעים מה ניתן לעשות כדי להרתיעו מביצוע עבירות בעתיד.
מכאן הבקשה שבפניי, שבגידרה טען המבקש, בעיקר, כי מששונו סעיפי החיקוק שעל-פיהם הורשע, ובוטלה ההרשעה בעבירה הכוללת רכיב של נסיבות מחמירות, מן הראוי היה להפחית מעונשו.
הבקשה שבפניי, שהופנתה כנגד העונש שנגזר על המבקש, אינה מגלה עילה המצדיקה דיון במסגרת ערעור שני.
מעבר לדרוש יוער, כי אף לגופם של דברים לא הציג המבקש עילה להתערבות בית-משפט זה. המעשים שביצע המבקש, בנסיבות העניין המיוחדות, היו בעלי חומרה יתירה, ולמרות זאת נמנע בית-משפט השלום מלמצות עם המבקש את הדין. במצב דברים זה, שינוי החיקוק שעל-פי הורשע המבקש, כשלעצמו, אינו יכול להצדיק הקלה בעונש.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, י"ז בשבט תשס"ב
(30.1.02).
ש
ו פ ט ת