פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
9680/06
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט י' אלון
המבקש:
עבידיה ג'מאל
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 3.10.06,
בתיק ע"פ 1244/06, שניתן על ידי סגן הנשיא יצחק כהן והשופטים האשם ח'טיב,
אסתר הלמן
תאריך הישיבה:
ט"ז באב התשס"ז
(31.07.07)
בשם המבקש:
עו"ד רעות קורוליק
בשם המשיבה:
עו"ד ליאנה בלומנפלד מגד
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
המבקש גמר אומר לגנוב משאית אליה מחובר נגרר. את זממו הוא ביצע בחודש ינואר 2005, ולצורך כך הקדים והצטייד במפתח של המשאית, שלט באמצעותו ניתן לפתוח אותה ובקוד האיתורן המאפשר את הנעתה. על פי גרסת המשיבה, נהג המבקש במשאית לכיוון ירושלים, מתוך כוונה להעבירה לשטחי הרשות הפלסטינית, ובדרכו הוא הסיר את לוחיות הרישוי המקוריות, ובמקומן קבע לוחיות רישוי לבנות הנהוגות ברש"פ. ועוד נטען, כי המערער נהג במשאית בהיותו בתקופת פסילה וללא ביטוח תקף.
בחודש מאי 2006 הודה המבקש בעובדות שיוחסו לו, אולם היה מקובל על המשיבה כי אם ברור יעלה שהמבקש לא היה בפסילה ובידו היה רישיון נהיגה תקף, היא תבקש למחוק סעיפים אלה מההרשעה. ואכן, ברור שערכה המשיבה העלה כי המבקש לא היה בתקופת פסילה, ולפיכך עתרה להשמיט את אותן עבירות מהכרעת הדין. ברם, נראה כי בקשתה זו של המשיבה נעלמה מעיניו של בית משפט השלום, ועל כן הוא מנה בגזר-דינו גם את שתי העבירות האמורות לצד העבירות עליהן הוסכם – גניבה מרכב, פריצה לרכב, קשירת קשר לבצע פשע ושינוי זהות של רכב. בגין כל אלה נדון המבקש לשנתיים וחצי מאסר, וכן הופעל מאסר על-תנאי שעמד נגדו, מחציתו במצטבר, כך שתקופת מאסרו הכוללת הועמדה על שלוש שנים. כמו כן, נגזרו למבקש 18 חודשי מאסר על-תנאי, הוא נפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה במשך שנה מיום שחרורו מהכלא, קנס בסך 5,000 ש"ח, וחולטה ערבות עליה חתם בסכום דומה.
המערער הביא את השגותיו כנגד העונש שהושת עליו בפני בית המשפט המחוזי, והערעור נדחה.
בבקשה שבפנינו עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית משפט קמא, מחמת אותה טעות שנפלה בהרשעה, והוא מוסיף ועותר להקל בעונשו.
באשר להרשעה – אכן, נפלה שגגה בהרשעת המבקש, ועל כן אנו מחליטים ליתן לו רשות לערער, ולדון בבקשה כבערעור עצמו. אנו מוסיפים ומחליטים לזכות את המבקש מעבירות של נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח, אולם לא ראינו מקום להקל בעונש. המבקש חטא בעבירות נפוצות, והוא עשה זאת לא בפעם הראשונה. נגד המבקש נוסו בעבר דרכי ענישה שונות, אולם נראה כי הוא מתקשה ללמוד את הלקח הנדרש. לפיכך, גם לאחר צמצום היקפה של ההרשעה, לא שוכנענו כי יש מקום להקלה בעונש.
אשר על כן, הערעור כנגד העונש – נדחה.
ניתן יום, ט"ז באב התשס"ז (31.07.07).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
06096800_O07.doc
אז
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il