פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
9735/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשים:
1. שנהב חוזה
2. תרשיש חוזה
3. אהוד חוזה
4. חוזה-גוט חבצלת
נ ג ד
המשיב:
שלום חוזה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 29.8.07, בתיק ע"פ 70056/04, שניתנו על ידי
כבוד סגן נשיא השופט ז' המר והשופטים: י' שיצר, י' שבח
בשם המבקשים:
עו"ד יחיאל חוזה
בשם המשיב:
עו"ד ירון דוד
החלטה
1.
בתום שבעת ימי האבל על מות אביו, ביקש המשיב לשכפל את מפתח ביתו של המנוח, ועל רקע זה פרצה קטטה בינו למבקשים - אחותו וילדיה. בעקבות כך הגיש המשיב קובלנה לבית-משפט השלום, בה עתר להרשיע את המבקשים בעבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בית המשפט זיכה את המבקשים תוך שהוא קובע כי אף שהיה בין הצדדים מאבק פיסי, שבמהלכו נפל המשיב ארצה ונחבל קלות, עשו המבקשים שימוש סביר בכוח כדי להשיב לעצמם רכוש שנלקח מהם ללא רשות. עוד נקבע, כי אין לייחס משקל לעדותה של עדה מטעם המשיב, גננת שעבדה בגן הילדים סמוך, עקב חשש ביחס למהימנות גרסתה.
2.
על זיכויים של המבקשים ערער המשיב לפני בית-המשפט המחוזי, שם נחלקו הדעות. אחת משופטות המותב סמכה את ידיה על ממצאיו של בית-משפט השלום, בעוד שדעת הרוב היתה כי די היה בראיות שהונחו בפני הערכאה הדיונית כדי לבסס את ההרשעה. לעניין זה קיבלו השופטים את עדותה של אותה עדת תביעה, וקבעו כי היא, כמו גם עדותם של עדים נוספים בפרשה, תומכות בגרסת המשיב. כן נדחו טענות המבקשים לפיהן קמה להם "הגנה עצמית" או הגנת "צורך". בסופו של יום, הורשעו המבקשים והדיון הוחזר לבית-משפט השלום כדי לגזור את דינם. באותה ערכאה הסכימו הצדדים על ביטול ההרשעה לאור הסכמת המבקשים לפצות את המשיב בסכום של 10,000 ש"ח, ולהרים תרומה לעמותה ציבורית.
3.
בבקשה שבפני עותרים המבקשים ליתן להם רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. להשקפתם, לא היה מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית-משפט השלום, היינו, שהכוח אותו הפעילו היה בגדר הסביר ונועד להגן רכושם שנגזל. עוד טוענים המבקשים, כי בבית-המשפט המחוזי לא הוכחה אשמתו של כל אחד מהם במידה הנדרשת בפלילים. טעם נוסף מוצאים המבקשים בחילוקי הדעות שנפל בין שופטי הערכאה קמא.
4.
דין הבקשה להידחות, באשר לא עלה בידי המבקשים להצביע על טעם המצדיק ליבונו של עניינם בשלישית. הלכה היא כי הרשות לערער ניתנת במשורה, באשר היא מיועדת למקרים שלפסיקה בהם עשויה להיות השלכת רוחב על קהל המתדיינים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ
פ"ד לו(3) 123 (1982)). בעובדה שערכאת הערעור היא אשר הרשיעה את המבקשים לראשונה, ושדעות השופטים נחלקו, אין כדי להקים עילה למתן רשות לערער (רע"פ 1492/07 פלוני נ' מדינת ישראל , פיסקה 5 (טרם פורסם, 2.5.2007), והאסמכתאות שם).
נוכח האמור, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"א בכסלו התשס"ח (21.11.07).
ש ו פ ט