פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
974/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
ברוך מאירסון
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו, מיום 25.11.09, בעפ"ג 71947/07,
שניתן על ידי הנשיאה ד' ברלינר, סגן נשיאה ז'
המר והשופטת ת' שפירא
בשם המבקש:
עו"ד האני אבו פנה
החלטה
בית-משפט השלום בתל-אביב הרשיע את המבקש בעבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר ושימוש במסמך מזויף. בעקבות כך נדון המבקש בחודש נובמבר 2007 לשישה חודשים מאסר על-תנאי וקנס בסך 2,000 ש"ח.
ביום 19.12.2007 הגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי הודעת ערעור לא מנומקת, והוא לא השלים את החסר גם לאחר שנדרש מספר פעמים לעשות זאת. בעקבות כך נמחק הערעור. המבקש שסבר כי ערעורו נמחק בטרם עת - הואיל ולא היה מקום לכלול במניין הימים את תקופת הפגרה – פנה לבית משפט זה בבקשה ליתן לו רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובהחלטה מיום 25.10.2009 נקבע, בהסכמת המשיבה, כי התיק יוחזר לבית-המשפט המחוזי לדיון בערעור גופו (רע"פ 7480/09).
ברם, גם למועד אותו קבע בית המשפט המחוזי לשמיעת הערעור (25.11.2009), נמנע המבקש מלהגיש את נימוקיו, ובמהלך הדיון ביקש כי תינתן לו ארכה לעשות זאת. בית המשפט לא נעתר לבקשה זו, והוסיף וקבע כי התנהלות המבקש עולה כדי ניצול לרעה של הליכי משפט. נוכח האמור, נדחה הערעור.
כעת עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי, ולכך אין בידי להיעתר. לא זו בלבד שעניינו של המבקש - שהוא מטבעו פרטני וככזה אין לו השלכות על ציבור גדול של מתדיינים - אינו מעורר שאלה המצדיקה ליבון בפני ערכאה שלישית (לעניין זה ראו בר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לוח(3) 123), אלא שגם לגוף הדברים אין בבקשה ממש. מאז הוגש ערעורו של המבקש (בסוף שנת 2007) עמדו לרשותו חודשים רבים לצרף את נימוקיו, ומטעמים השמורים עמו הוא נמנע מלעשות זאת. סעיף 203 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, מעניק לבית-המשפט את הסמכות לדחות ערעור בו לא הוגשו הנימוקים חרף הוראה לעשות כן, ולפיכך בפסק דינו של בית המשפט המחוזי לא נפל פגם.
אי-לכך, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ז בשבט התש"ע (11.02.2010).
ש ו פ ט