פרטי ההליך
בבית-המשפט העליון
רע"פ
9742/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשים:
1. פרוספר בלמיס
2. משה מיימון
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דין
בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 28.10.02 בע"פ 7090/02, שניתן על-ידי כבוד
סגן-הנשיא י' פלפל והשופטים נ' הנדל ור' יפה-כ"ץ
תאריך הישיבה:
ג' באייר תשס"ג
(5.5.03)
בשם המבקשים:
עו"ד משה מרוז
בשם המשיבה:
מטעם שירות-המבחן:
עו"ד דניאלה ביניש
גב' ג'ודי באומץ
פסק-דין
פרוספר בלמיס ומשה מיימון נמצאו אשמים בבית-משפט השלום בבאר-שבע בעבירות-מין, שעשו בילדה – ילידת 1981 – בשנים 1996-1995. בלמיס, והוא אז כבן 26, בעל אותה בעילה אסורה בהסכמתה, ואילו מיימון, שהיה אז כבן 19 בעל אותה ועשה בה מעשים מגונים שלא בהסכמתה.
המשפט בבית-משפט השלום הסתיים ב-17.2.02 – כשש שנים לאחר ביצוע מעשים אלה. בית-משפט השלום דן את פרוספר ל-18 חודשי מאסר בפועל, בנוסף למאסר על-תנאי בן 12 חודשים וכן חייב אותו לפצות את המתלוננת בסכום של 7,500 ש"ח. ואילו את מיימון דן בית-משפט השלום ל-24 חודשי מאסר בפועל בנוסף ל-12 חודשי מאסר על-תנאי, וחייב אותו לשלם למתלוננת פיצויים בסך 10,000 ש"ח.
ערעור השניים על חומרת עונשם בבית-המשפט המחוזי התקבל, לנוכח הזמן שחלף מאז ביצעו את העבירות שיוחסו להם, ועונש המאסר-בפועל הופחת בששה חודשים. עונשו של פרוספר הומר ל-18 חודשי מאסר בפועל בנוסף לעונשים האחרים כאמור ואילו עונשו של מיימון הופחת ל-16 חודשי מאסר בפועל. פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ניתן ב-28.10.02, השניים פנו בבקשת רשות ערעור לבית-משפט זה, ובמקביל לבקשתם הוחלט על עיכוב ביצוע העונש.
בדיון בפנינו, ביקשנו משירות-המבחן להגיש תסקירים משלימים בעניינם של השניים, במיוחד לגבי מסוכנותם היום. התסקירים שקיבלנו – חיוביים. שירות-המבחן – הגם שמדגיש הוא במיוחד את השינויים החיוביים שחלו במיימון, שעבירותיו חמורות יותר ובתקופה שחלפה מאז, נשא אשה והוא אב לילד – סובר, כי השניים אינם מסוכנים עוד וממליץ להסתפק במאסר בעבודות-שירות.
באת-כוח המדינה, עורכת-הדין דניאלה ביניש, השאירה את ההכרעה בבקשה לשיקול-דעתנו.
החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על-פי הרשות שנתקבלה.
לדעתנו, לנוכח הזמן הממושך שחלף והתסקירים החיוביים, איננו רואים טעם בכליאת המבקשים היום. נמסר לנו גם, שבינתיים שילמו המבקשים למתלוננת את הפיצויים שחויבו בתשלומם.
בנסיבות אלה, אנו מעמידים את עונשו של כל אחד מהשניים על ששה חודשי מאסר, שירוצו בעבודות שירות, אם אמנם הממונה על עבודות-השירות ימצא, כי ניתן להטיל עליהם עונש בדרך זו.
שאר העונשים יישארו על-כנם.
הממונה מתבקש, איפוא, להעביר לבית-משפט זה את חוות-דעתו בתוך 30 יום. עם קבלת חוות-הדעת נשלים את פסק-דיננו.
כן אנו מעמידים את מיימון לפיקוח שירות-המבחן למשך 18 חודשים, החל מיום מתן פסק-דין זה.
ניתן היום, ג' באייר תשס"ג
(5.5.03).
ש ו פ ט ת ש ו פ
ט ש ו פ ט