החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 9743/05 עיסא אבו סנינה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות ערעור על גזר דין בעבירות גניבת רכב והסעה שלא כדין נדחתה. נקבע כי רשות ערעור מיועדת לסוגיות בעלות השלכה כללית ולא לערעור על מידת העונש. הנסיבות האישיות של המבקש נלקחו בחשבון בערכאות הקודמות ואינן מצדיקות דיון מחודש.

העובדות

המבקש הורשע על פי הודאתו בגניבת רכב ובהסעה שלא כדין. בית המשפט השלום גזר עליו שמונה חודשי מאסר בפועל ושישה חודשי מאסר על תנאי, והורה על חילוט רכבו. בערעור הסכימה המשיבה לקצר את המאסר בפועל לשבעה חודשים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום ליתן רשות ערעור על גזר דין שהושת בגין עבירות גניבת רכב והסעה שלא כדין, כאשר המבקש משיג על גובה העונש ועל נסיבותיו האישיות?

הלכות

  1. 1

    רשות ערעור מיועדת אך ורק למקרים המעוררים סוגיות משפטיות בעלות השלכה כללית, ולא לערעור על מידת העונש.

    ״הלכה היא כי רשות ערעור מיועדת אך ורק למקרים המעוררים סוגיות משפטיות בעלות השלכה כללית״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    נסיבות אישיות שנלקחו בחשבון על ידי הערכאה הדיונית אינן מצדיקות דיון חוזר בהן בשלב הערעור.

    ״נסיבותיו האישיות של המבקש עמדו לנגד עיניהן של ערכאות קמא, ועל כן אין מקום לשוב ולדון בהן״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • גזר דין
  • גניבת רכב
  • הסעה שלא כדין
  • חילוט רכב
  • מאסר בפועל

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

9743/05

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

עיסא אבו סנינה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 8.9.05,

בע"פ 9585/05, שניתן על ידי כבוד השופטים: צ' סגל, ע' חבש, י' נועם

בשם המבקש: עו"ד נסאר

מוסטפא

החלטה

בית משפט השלום בירושלים הרשיע את המבקש, עיסא אבו סנינה, על סמך הודאתו, בעבירות של גניבת רכב לפי סעיף 413ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977 והסעה שלא כדין לפי סעיף 12א(ג1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. בעקבות הרשעתו גזר לו בית המשפט 8 חודשי מאסר בפועל ו-6 חודשי מאסר על תנאי. כמו כן, הורה בית המשפט על חילוט רכבו של המבקש, לאחר שנמצא כי הוא נעזר ברכב זה לצורך ביצוען של העבירות.

ערעורו של המבקש כנגד גזר הדין התקבל באופן חלקי, בעקבות הסכמת המשיבה לקצר את עונש המאסר בפועל משמונה לשבעה חודשים.

עתה עותר המבקש לקבלת רשות ערעור. להשקפתו, בית משפט קמא לא נתן דעתו לנסיבותיו האישיות – בהן אורח חייו, מצבו המשפחתי והתקופה בה שהה במעצר בית, ולרף הענישה הנהוג בעבירות בהן הורשע.

דינה של הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור מיועדת אך ורק למקרים המעוררים סוגיות משפטיות בעלות השלכה כללית, ולא כזו היא הבקשה המונחת בפני, בה מלין המבקש על העונש שהושת עליו. יתרה מכך, עיון בפסק דינו של בית משפט השלום מעלה, כי נסיבותיו האישיות של המבקש עמדו לנגד עיניהן של ערכאות קמא, ועל כן אין מקום לשוב ולדון בהן.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ז בתשרי תשס"ו

(19.10.2005).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 9585/05

הלכות

  1. 1רשות ערעור מיועדת אך ורק למקרים המעוררים סוגיות משפטיות בעלות השלכה כללית, ולא לערעור על מידת העונש.
  2. 2נסיבות אישיות שנלקחו בחשבון על ידי הערכאה הדיונית אינן מצדיקות דיון חוזר בהן בשלב הערעור.