פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
9800/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
רונאל רוחם
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב, בע"פ 70621/08, מיום 3.11.08, שניתן על ידי ס.
הנשיא השופטת ד' ברלינר, ס' הנשיא השופט ז' המר, והשופטת ת' שפירא – ובקשה
לעיכוב ביצוע
בשם המבקש:
עו"ד גלאון קפלנסקי
החלטה
1.
המבקש הורשע, על-פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות של ניסיון פריצה לרכב, פריצה לרכב, גניבה, גניבה מרכב, התפרצות לדירה, שיבוש מהלכי משפט וקשירת קשר לבצע פשע – עבירות לפי סעיפים 413ו, 413ה, 413ד(א), 384, 244, 406(ב) ו-499(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
לאחר שנתן את דעתו לנסיבותיו האישיות של המבקש, לחלקו בביצוע העבירות, לעברו הפלילי ולאמור בתסקיר המבחן, גזר בית משפט השלום למבקש 12 חודשי מאסר וכן מאסר על תנאי.
2.
המבקש הביא את השגותיו כנגד העונש בפני בית המשפט המחוזי, שם טען כי נוכח תהליך השיקום המוצלח בו הוא נוטל חלק, נכון להקל עמו. מנגד, טענה המשיבה, כי לאור ריבוי המעשים וחומרתם, התקופה הממושכת בה בוצעו, עברו המכביד של המבקש, וחזרתו לפלילים חרף הרשעותיו מן העבר, יש לדחות את הערעור. בית המשפט המחוזי החליט ללכת לקראת המערער, והעמיד את תקופת המאסר על 9 חודשים.
3.
בבקשה שבפני, בה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק דינו של בית-משפט המחוזי, נטען כי בית-המשפט קמא שגה כאשר נמנע מקבלתו של תסקיר משלים בעניינו; העונש שהושת עליו מפלה אותו לרעה בהשוואה לשותפו; ולא ניתן משקל הולם לתהליך הטיפולי בו שולב ולנסיבותיו האישיות.
4.
אין בידי להיעתר לבקשה. הלכה היא כי חומרת העונש כשלעצמה אינה מקימה עילה למתן רשות לערער (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646 (2003)). התהליך השיקומי החיובי אותו עובר המבקש, כמו גם גילו הצעיר נשקלו לזכותו בערכאת הערעור אל מול הצורך בהרתעה וגמול, ולא מצאתי מקום או עילה לליבון עניינו בשלישית (רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.1997)). לבסוף, שתי ערכאות קמא עמדו על האבחנה בין המבקש לשותפו לעניין חלקם היחסי בביצוע העבירות והעונש הנגזר ממעשיהם, והשקפתם מקובלת עלי.
לפיכך, הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.
ניתנה היום, כ"ה בחשון
התשס"ט (23.11.08)
.
ש ו פ ט