רע"פ 9843/09 מוחמד עאשורי נ. מדינת ישראל

המבקש, שאינו מורשה לנהיגה, נקרא לתת את הדין בגין שני כתבי אישום שהוגשו נגדו. באחד, נטען כי בחודש יולי 2004, בשעת חצות, הוא נהג ברכב מנועי בקלות ראש, ברשלנות ובמהירות בלתי סבירה. בשלב כלשהו הוא איבד את השליטה על רכבו והתהפך, וכתוצאה מכך נפצעו הוא עצמו ושני נוסעים שהיו עמו. בכתב האישום האחר, נטען כי בחודש יוני 2007 נפסל המבקש מנהיגה, וחרף זאת נמצא בתאריך 25.2.09 נוהג ברכב מנועי. המבקש הודה בכל אלה, ולאחר שהורשע נדון ל-13 חודשי מאסר, מאסר על תנאי, פסילה בפועל מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה ופסילה על תנאי. כמו כן, הופעל, בחופף, מאסר על תנאי שעמד נגדו, והוא חויב לחתום על התחייבות להימנע מעבירה. ערעור שהגישה המשיבה על קולת העונש, התקבל על ידי בית המשפט המחוזי. נקבע כי תקופת המאסר אותה גזרה הערכאה הדיונית תישאר על כנה, אולם אליה יצטבר המאסר המותנה שהופעל, כך שתקופת מאסרו הכוללת של המבקש תעמוד על 26 חודשים. כמו כן, הוספת שנה לרכיב הפסילה שבעונש.

2.

בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער, ושלושה טעמים בפיו: בית המשפט המחוזי סטה ממדיניות אי-ההתערבות של ערכאת הערעור בעונש; לא ניתן משקל לנסיבותיו האישיות של המבקש; הפער בין העונשים שהושתו על ידי שתי הערכאות מצדיק דיון בפני ערכאה שלישית.

3.

אין בידי להיעתר לבקשה. המבקש גילה בהתנהגותו במשך השנים זלזול בוטה בחוק. הוא נהג ברכב מנועי מבלי שהיה מורשה לכך, גרם לתאונה שכתוצאה ממנה נפצעו הוא עצמו ואחרים, ולבסוף, הפר את האיסור שהטיל עליו בית המשפט מלנהוג, אף שאותה שעה עמד נגדו מאסר על תנאי. בנסיבות אלו אין בעונש שנקבע בידי בית המשפט המחוזי חומרה כלשהי. אדרבא, סעיף 58 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, קובע כי " מי שהוטל עליו עונש מאסר בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש המאסר על תנאי, ישא... את שתי תקופות המאסר בזו אחר זו ". נוכח עבריינותו הנמשכת של המבקש, וחרף נסיבותיו האישיות הלא פשוטות, לא היה מקום לחפוף את תקופות המאסר, ועל כן אין בעונש דבר המצדיק דיון בפני בית משפט זה.

הבקשה נדחית.