רע"פ 9853/04 עבדאלבאסט זועבי נ. מדינת ישראל

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטים י' כהן, א' אברהם, ג' לוי) בע"פ 1270/04 מיום 14.9.04, לפיו נדחה ערעורו של המבקש על גזר-הדין שהושת עליו בבית משפט השלום בנצרת (השופטת כ' רוטפלד-האפט) בת"פ 1141/03 מיום 20.4.04.

2.

המבקש הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה לפי סעיפים 414 ו- 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. המבקש השתתף במשחק כדורגל, ובמהלכו נפגע בקרסולו והובהל לבית החולים, שם אובחנה פגיעה בקרסולו. בבית החולים טען המבקש טענה כוזבת לפיה נחבל במהלך החלפת גלגל ברכבו. על טענה זו חזר בתביעה שהגיש כנגד חברת הביטוח "הפניקס הישראלי" שבטחה את רכבו, ובתלונה שהגיש למשטרת ישראל. בית-משפט השלום בנצרת נגזר עליו עונש של 6 חודשי מאסר בפועל אותם ירצה בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 10,000 ₪.

3.

המבקש ערער על גזר הדין שהושת עליו לבית המשפט המחוזי בנצרת, ושם נקבע כי הן ההרשעה והן העונשים שנגזרו על המבקש נמצאים בגדר הסדר הטיעון שבין הצדדים ואין בכך כל חריגה מההסדר. עוד נקבע, כי גם לגופו של עניין עבירה מסוג העבירות שביצע המבקש מחייבת הרשעה ואין כל נימוק מיוחד המצדיק חריגה מהכלל האמור. מכאן הערעור שבפניי.

4.

לפניי טוען המבקש כנגד חומרת העונש שהוטל עליו. לטענתו, בתי המשפט דלמטה היו צריכים לתת משקל ראוי לכך שהמבקש בהודאתו חסך זמן שיפוטי יקר, לכך שחלפו 5 שנים מיום ביצוע העבירה ועד למועד להגשת כתב האישום ולכך שמבקש סובל מפגיעה כלכלית ומגינוי חברתי. עוד טוען המבקש, כי יש לתת את הדעת לתרומתו לחברה כמחנך, להיותו אדם נורמטיבי ולכך שהביע חרטה עמוקה על המעשים שביצע.

5.

דין הבקשה להידחות.

רשות לערעור שני אינה ניתנת, כידוע, אלא במקום שבו הערעור מגלה שאלה עקרונית בעל חשיבות כללית, החורגת מעניינו המיוחד של המבקש (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123).

הערעור הנוכחי, שכולו מתמקד בחומרת העונש על רקע נסיבותיו האישיות של המבקש, אינו מגלה שאלה כזאת, ומשנדחו טענותיו של המבקש בשתי הערכאות הקודמות, אין מקום לקיים בהן דיון נוסף בפני ערכאה זו.

הבקשה נדחית.