רע"פ 9891/06 סארי שיבלי נ. הועדה לתכנון ובניה גליל מזרחי

בכתב-אישום שהוגש כנגד המבקש, הנדסאי בניה בהכשרתו, יוחסה לו אחריות בשל כך שביצע עבודת פיקוח על מבנה מגורים שנבנה ללא היתר, בכפר ערב אל-שיבלי. המבקש כפר בעובדות כתב-האישום, וטען כי מי שהיה אחראי על ביצוען של העבודות היה אדם אחר – בשיר שיבלי. בית-משפט השלום בבית-שאן דחה גרסה זו, לאחר שמצא כי במהלך בניית השלד היה המבקש – הוא ולא אחר – אחראי על עבודות הבנייה. עוד טען המבקש, כי הבנייה התבצעה ללא ידיעתו, וכאשר הוא עמד על כך אף התריע בפני בעלת המבנה והועדה המקומית לתכנון ובניה. אולם, גם טענה זו נדחתה על-ידי בית-המשפט, לאחר ששמע את עדויותיהם של בעלת המבנה ובנה, לפיהם ליווה המבקש את הבניה ופיקח עליה. לפיכך, הורשע המבקש בעבירה לפי סעיף 208(א)(8) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, ובהמשך הוטל עליו קנס בסך 7,000 ש"ח, וחולטה התחייבות בסך 5,000 ש"ח עליה חתם בעקבות הרשעה קודמת. כמו כן, חויב המבקש לחתום על התחייבות בסך 30,000 ש"ח להימנע מעבירות לפי חוק התכנון והבניה, ובית-המשפט האריך בשנתיים מאסר על תנאי שעמד נגדו.

המבקש, שמאן להשלים עם הרשעתו, הגיש ערעור לבית-המשפט המחוזי בנצרת, ובמסגרתו טען כי אמנם סייע לבעלי המבנה להגיש בקשה לקבלת היתר, אולם לא עסק בפיקוח על עבודות הבנייה שבוצעו עובר לקבלת ההיתר. המבקש אף הלין על כך שבקשתו לעיין במסמכים הנוגעים למבנה נושא כתב-האישום המצויים בידי המשיבה – במטרה להוכיח כי שלח למשיבה מכתב אזהרה בו התריע על הבנייה הבלתי חוקית – לא נענו. עניין זה, כך נטען, גרם לפגיעה בזכותו להתגונן. בית-המשפט המחוזי דחה את הערעור. באשר לעיון במסמכי המשיבה, נקבע, כי המסמכים הוצגו בפני בית-המשפט לאחר שהמבקש עתר לכך, אולם לא נמצא ביניהם מסמך בנוסח זה שהמבקש טען לו (ראו עמ' 4 לפסק-הדין). לאור זאת, מצא בית-המשפט כי טענותיו של המבקש בדבר פגיעה בזכותו להתגונן הינה "מלאכותית ומיתממת" (שם, בעמ' 5). טענתו הנוספת של המבקש, לפיה הוא לא פיקח על הליכי הבנייה, נדחתה אף היא, לאור היותה טענה כנגד ממצא עובדתי, שלא נמצא עילה לשנות ממנו.

עתה עותר המבקש, אשר אינו מיוצג, לקבלת רשות לערער, ובבקשתו שב הוא ומעורר את הטענה בדבר פגיעה בזכותו להתגונן. לבקשה זו לא אוכל להיעתר. הלכה היא כי רשות ערעור ניתנת במשורה, ומיועדת היא לאותם מקרים חריגים המעוררים סוגיות משפטיות כלליות, בעלות השפעה החורגת מעניינם של הצדדים המתדיינים (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123). לא כזו היא הבקשה שבפני. שאלת אחריותו של המערער בפלילים נדונה והוכרעה בידי שתי ערכאות, ואין מקום לשוב וללבנה בשלישית.

הבקשה נדחית.