רע"פ 9910/07 ציון דוד נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

1.

בית-משפט השלום בכפר-סבא הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, היזק בזדון, תקיפה הגורמת חבלה בנסיבות מחמירות, הפרת הוראה חוקית והחזקת סם לצריכה עצמית. האירוע בגינו הועמד לדין התרחש בתאריך 22.3.05. נטען, כי המבקש חבר לארבעה אחרים, ביניהם אחד שהתרועע עם בתו של המתלונן, אשר ביקש למנוע קשר זה על רקע חששו כי אותו אדם מספק סמים לבתו. בתגובה, ארבו בני החבורה למתלונן כשהם מצוידים במוטות ברזל, קרשים ואבנים, מתוך כוונה לפגוע בו. המתלונן נמלט בעור שיניו לאחר שנפגע קלות בגופו וברכושו. בית משפט השלום דן את המבקש לשמונה חודשי מאסר, מאסר על תנאי והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 3000 ש"ח. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי, נדחה.

2.

להשלמת התמונה נוסיף, כי נגד המבקש הוגש כתב אישום נוסף בי יוחסה לו עבירה של הספקת סם מסוכן לקטינה במספר הזדמנויות בשנת 2005 (ת.פ. 3827/06 של בית משפט השלום בפתח-תקוה). המבקש הורשע באותו תיק לאחר שהודה בעובדות שיוחסו לו, ובית המשפט דן אותו, בחודש תמוז התשס"ח (יולי 2008), ל-8 חודשי מאסר ומאסר על תנאי. ערעור שהגיש המבקש כנגד גזר הדין, טרם נדון על ידי בית המשפט המחוזי.

3.

בבקשה שבפנינו עתר המבקש ליתן לו רשות לערער, ולאחר שנתקבלה תגובת המשיבה ושמענו את טיעוני הצדדים, החלטנו לתת רשות לערער ולדון בבקשה כבערעור גופו.

מדובר באדם צעיר יליד (שנת 1986), חולה סוכרת, שבמשך שנים לא מעטות היה מכור לסמים מסוגים שונים. בעקבות מעורבותו בפלילים וההליכים הנוכחיים שננקטו בעניינו, נרתם המבקש לתהליך גמילה מתוך כוונה לסגל לעצמו אורחות חיים מהוגנות. בחודש פברואר 2006 הוא השתלב בתהליך גמילה ב"משמר לחיים", והמשיך בכך, החל מחודש דצמבר 2006, בקהילת "מלכישוע". בחודש פברואר 2007 עבר המבקש להוסטל והחל לעבוד לפרנסתו, תוך קבלתו של טיפול תמיכתי. העולה מכך הוא כי מדובר במי שבמשך שלוש השנים האחרונות, הוכיח כי החלטתו להינתק ממעגל הסמים בו היה נתון אינה מילולית בלבד, ושמירה על ניקיונו משימוש בסם לאורך כל התקופה הזו, יש בה ללמד כי אפשר שמדובר בתהליך גמילה מוצלח. הדברים נאמרים ביתר שאת נוכח נסיבותיו האישיות של המבקש והמסגרת המשפחתית הבעייתית, בלשון המעטה, בה גדל ושלא היטיבה עמו. אכן, המבקש חטא בעבירות חמורות, ומנקודת השקפה זו העונש שהושת עליו אינו חמור כלל ועיקר. אולם, כליאתו של המבקש בשלב זה של חייו, לאחר אותם מאמצים שהשקיע כדי לנתק את עצמו מהעולם העברייני, עלולה לסכל את שיקומו כליל, ואין צורך לומר כי כתוצאה מכך יינזק הצבור.

לפיכך, ובטרם נכריע בערעור, אנו מורים על הפנייתו של המבקש לממונה על עבודות השירות, המתבקש להניח בפנינו, בתוך 30 ימים, את חוות דעתו אם המבקש מתאים לשאת בעונש מאסר בדרך של עבודות שירות, ומה המקום שהוא מייעד לו. עם קבלת חוות הדעת האמורה, יובא הערעור בפני ההרכב להשלמת פסק הדין.