פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
9934/06
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
רועי דרעי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דין של
בית-המשפט המחוזי בנצרת בע"פ 1117/06 מיום 14.11.06, שניתן על-ידי כבוד
השופטים ז' הווארי, ג' (דה-ליאו) לוי וא' הלמן
בשם המבקש: עו"ד נביל
שחאדה
החלטה
כנגד המבקש הוגש לבית-משפט השלום בנצרת כתב אישום (ת.פ. 1552/05), המייחס לו עבירה של החזקת נשק שלא כדין לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ועבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב לפי סעיף 413 לחוק העונשין .
לפי הנטען בכתב האישום, ביום 27.8.04 בשעה 14:00 או בסמוך לכך ברחוב העליה בעפולה, במהלך חיפוש בביתו של המבקש נמצא, כי המבקש החזיק במחסן שלוש מחסניות לרובה 16 M , 55 כדורים, פנס צהלי וחוטר.
בית-משפט השלום בנצרת (כבוד הנשיא כ' תאופיק) הרשיע, ביום 7.7.05, את המבקש – על-פי הודאתו - בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום וגזר עליו, ביום 16.3.06, מאסר לתקופה של 9 חודשים, מתוכם 3 חודשים לריצוי בפועל, אשר יומרו בעבודות שירות והיתרה על תנאי למשך שנתיים, והתנאי שלא יעבור ויורשע על כל אחת מהעבירות בהן הורשע בכתב האישום. כן הוטל על המבקש קנס בסך 2,000 ש"ח.
על גזר-הדין של בית-משפט השלום ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בנצרת. בערעורו טען המבקש, כי העונש שהוטל עליו חורג ממדיניות הענישה הראויה וכי לא ניתן משקל מספק לכך, שהוא מנהל אורח חיים נורמטיבי, אין לו עבר פלילי ולא הסתבך בכל עבירה מאז ועד היום. עוד טען המבקש, כי מדובר במעידה ראשונה ולא מדובר בנכס גנוב, אלא בנכס שנמסר לו בעת שירותו הצבאי.
בית-המשפט המחוזי קיבל תסקיר מטעם שירות המבחן אודות המבקש, בטרם הכריע בערעור. שירות המבחן ציין בתסקיר, כי המבקש החל לאחרונה לעבוד במקום עבודה חדש ורואה את המשך דרכו המקצועית שם. כמו-כן, צוין בתסקיר, כי המבקש התקשה לקבל אחריות מלאה למעשיו, כאשר טען, כי מדובר בציוד שנשכח בביתו בעת שירותו הצבאי. לבסוף, המליץ שירות המבחן להקל עם המבקש מתוך ראיה שיקומית, לאחר שהתרשם מדבריו, כי מאז שחרורו הצבאי, בשנת 2001, הוא מקיים אורח חיים עם יציבות תעסוקתית.
בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטים ז' הווארי, ג' (דה-ליאו) לוי וא' הלמן) דחה את הערעור בקובעו, כי בניגוד לנטען בהודעת הערעור, לא ניתן לומר, כי זו מעידתו הראשונה של המבקש, שכן בעבר הוא ביצע עבירות שבל"ר ונטישה ונהיגת רכב ללא רישיון וללא ביטוח, הגם שבעבירות אלה לא הורשע. עוד נקבע, כי במהלך שירותו הצבאי נשפט המבקש והורשע בעבירות של היעדרות מן השירות ונידון למחבוש.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה שב בא-כוח המבקש על טענותיו כפי שהעלה בפני בית-המשפט המחוזי.
דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת מבלי לבקש את תגובת המשיבה.
הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית (ראו 103/82
חניון חיפה בע"מ מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (להלן: חניון חיפה )). בענייננו, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלילי", בהתאם להלכת חניון חיפה .
כמו-כן, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית-משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 7201/97 דב בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)). בענייננו ולאור נסיבות המקרה שבפנינו, העונש שהוטל על המבקש אינו מצדיק התערבות בית-משפט זה.
דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין. בית-המשפט המחוזי קבע, כי אין מדובר בנשק שנמסר למבקש כדין במהלך שירותו הצבאי ונשאר ברשותו עקב טעות, אלא שמדובר בעבירה של החזקת נשק שלא כדין החשוד כגנוב. לכך יש להוסיף את העובדה, שהמבקש לא לקח אחריות למעשיו. בנסיבות אלה שוכנעתי, כי העונש שהוטל עליו אינו חמור כלל ועיקר וודאי שאינו חורג ממדיניות הענישה הראויה ועל כן אין מקום להתערבות בית-משפט זה בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי.
אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
ניתנה היום, י"ד בכסלו תשס"ז
(5.12.06).
ש
ו פ ט