רע"פ 9999/03 אפרים שרעבי נ. מדינת ישראל

1.המבקש רכש אופנוע גנוב וטשטש את סימני הזיהוי שלו, ועל כך הועמד לדין בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו בגין קבלת רכב גנוב ושינוי זיהוי של רכב, לפי סעיפים 413י-413ט לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

בעקבות הסדר טיעון, הודה המבקש והורשע בעבירות שיוחסו לו והתביעה, מצידה, עתרה להטלת עונש של עבודות שירות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות, עונש מאסר מותנה וקנס, בכפוף לקבלת תסקיר מבחן. בתסקיר המבחן שהוגש בעניינו של המבקש נמצא כי הוא אינו מתאים לביצוע עבודות של שירות לתועלת הציבור. לפיכך, חזרה בה התביעה מהסדר הטיעון וביקשה לגזור על המבקש, נוכח הרשעותיו הקודמות בעבירות רכוש, עונש מאסר בפועל וכן עונש מאסר מותנה וקנס. הסניגור, לעומת זאת, סבר כי בהתחשב בנסיבותיו האישיות הקשות של המבקש, ובייחוד בכך שהוא נושא בעול פרנסת משפחתו, יש להסתפק בעונש של מאסר על תנאי. בית-משפט השלום (כבוד השופטת ג' רביד) שקל את טענות הצדדים וגזר על המבקש עונש מאסר בפועל לתקופה של שלושה חודשים, בציינו כי תינתן לו האפשרות לרצות את עונשו בדרך של עבודות שירות, לפי חוות-דעתו של הממונה על עבודות השירות. כמו כן, גזר בית-המשפט על המבקש עונש מאסר מותנה לתקופה של שבעה חודשים וקנס בסך 750 ₪. בחוות-הדעת שהוגשה מטעם הממונה על עבודות השירות נאמר כי המבקש אינו מתאים לעבודות שירות וזאת לאחר שנמצא כי הוא משתמש בסם מסוג חשיש. בית-המשפט דחה את בקשת הסניגור להורות על קבלת חוות-דעת נוספת של הממונה על עבודות השירות וקבע כי המבקש ירצה את עונש המאסר בפועל שהוטל עליו מאחורי סורג ובריח.

2.המבקש ערער על גזר הדין בפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בערעור חזר המבקש על נסיבותיו המיוחדות וטען כי אינו צורך עוד סמים ועל כן, ראוי לקבל בשנית חוות-דעת של הממונה על עבודות השירות, בטרם יישלח לכלא. בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטים י' גרוס, א' קובו ומ' רובינשטיין) דחה את הערעור בקובעו כי למבקש ניתנו די הזדמנויות להימנע ממאסר של ממש, אולם נמצא כי אינו מתאים לביצוע עבודות שירות.

3.בבקשת רשות ערעור זו שב המבקש ומעלה את הטיעונים שתמכו בערעורו ועותר להזדמנות נוספת לבדוק את כשירותו לביצוע עבודות שירות.

המשיבה מתנגדת למתן רשות ערעור.

4.כלל הוא, שאין נותנים רשות לערער על עונש בפני ערכאה שלישית אלא במקרים חריגים ומיוחדים (רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). הבקשה שבפני מתייחסת, כאמור, אך ורק לעניין ריצוי עונש המאסר שהושת על המבקש בדרך של עבודות שירות. החלטותיהן של הערכאות הקודמות בעניין זה מקובלות עלי ולא מצאתי כי מתקיימות במקרה דנן נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן רשות ערעור.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית, אפוא, וממילא נדחית גם הבקשה להורות על קבלת חוות-דעת מטעם הממונה על עבודות השירות שהוגשה עמה. המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 14.1.2004 עד השעה 12:00, במזכירות הפלילית של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב.