ת"פ 50807-09-22 ת"פ 50807-09-22

לפני כבוד השופט מיכאל קרשן בעניין: המאשימה מדינת ישראל נגד הנאשמים מוסטפא שהאב נוכחים: ב"כ מאשימה עו"ד יצחק מורדוך ב"כ הנאשם עו"ד עלא תלאווי הנאשם התייצב גזר דין בית המשפט, כב' השופטת מרשק מרום, הרשיע את הנאשם, בהתאם להודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון שנקשר בין הצדדים לאחר הליך גישור שהתנהל לפנַי, בביצוע שתי עבירות של המתה בקלות דעת לפי סעיף 310ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין ונהיגה בשכרות בדרך לפי סעיף 62(3) ו-64ב(א)(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]. במסגרת ההסדר הגיעו הצדדים לכדי הסכמה כי המאשימה תעתור למאסר בפועל בן 12 שנות מאסר וההגנה תהייה חופשית בטיעוניה, וכן כי יושתו על הנאשם מאסר על תנאי ופיצוי לשיקול דעת בית המשפט. הצדדים הודיעו כי יטענו בסוגיית משך פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם ופסילה על תנאי. הוסכם על הצדדים כי גזר הדין יינתן על ידי. עובדות כתב האישום המתוקן הנאשם עובד כנהג משאית מקצועי מזה כ-30 שנה. במשך שנים רבות נסע הנאשם בכביש 5 לכיוון מערב, במקום בו אירעה התאונה כמפורט להלן, ועל כן הכיר היטב את הכביש. במשך כחצי שנה עובר לתאונה, נהג הנאשם מידי יום במשאית מסוג "וולבו FL", מ.ר. 5692331 (להלן: המשאית), ושינע באמצעותה סחורות מזון. ביום 26.5.2022, בשעה 16:20 או בסמוך לכך, במסגרת נסיעת עבודה לשינוע סחורות מזון, נהג הנאשם במשאית בכביש 5 לכיוון מערב בין מחלף קסם למחלף ירקון (להלן: הכביש) במהירות של לפחות 89.46 קמ"ש, כשהוא נתון תחת השפעת סם מסוכן מסוג קנבוס, וכשבגופו THC, החומר הפעיל בקנבוס, בריכוז של לפחות 14.5 נ"ג/מ"ל, וכן THC-oic acid, תוצר חילוף חומרים של החומר הפעיל בקנבוס, בריכוז של לפחות 99 נ"ג/מ"ל. באותה העת, היו תנאי הדרך בכביש כמפורט להלן: דרך שאינה עירונית, מהירות נסיעה מרבית 70 קמ"ש. ארבעה נתיבים לכיוון מערב. כביש אספלט סלול, תקין ויבש. שדה ראיה בכיוון נסיעת הנאשם פתוח לפנים באופן בו ניתן לראות רכבים בנתיב הימני ממרחק של 772 מטר. אור יום, ראות טובה. באותה העת, נוצרה בכביש שיירת מכוניות בנתיב הימני, הפונה ימינה ליציאה למחלף ירקון, באופן שבו המכוניות בנתיב זה האטו עד לכדי עצירה או נסיעה איטית במיוחד. המכוניות האחרונות בנתיב הימני באותה העת היו כדלהלן (מהאחרונה לראשונה): דייהטסו סיריון ל.ר. 2859862 (להלן: רכב הדייהטסו), בה נהגה אור הניגמן-נחמן ז"ל (להלן: אור ז"ל), שהייתה באותה עת בשבוע ה-16 להריונה. מאזדה 2, ל.ר. 85040502 (להלן: רכב המאזדה), בה נהגה שרון קינן ז"ל (להלן: שרון ז"ל) כשלצידה ישב עמי קינן (להלן: עמי). רנו מגאן, ל.ר. 67900901 (להלן: רכב הרנו), בה נהג אמיר מי-טל. סיטרואן c-5, ל.ר. 38773302 (להלן: רכב הסיטרואן), בה נהג נאהל אבו ארקיה כשלצידו ישב אחמד מצלח. פיג'ו 208, ל.ר. 7690230 (להלן: רכב הפיג'ו), בה נהגה קארין מבד אקסלרוד. מאזדה CX-5, ל.ר. 5312575 (להלן: רכב המאזדה CX-5), בה נהגה פטמה סרסור כשלצידה ישבה מורגן סרסור. על אף שהמכוניות בנתיב הימני האטו ונעצרו, וחרף שדה הראייה הרחב שעמד לרשותו, המשיך הנאשם בנסיעה ישר בנתיב זה במהירות בה נסע, העולה על המותר, מבלי להאט וגרם לתאונת שרשרת קטלנית, באופן הבא: המשאית התנגשה בעוצמה בחלק האחורי של רכב הדייהטסו, שהתנגש בעוצמה בחלק האחורי של רכב המזדה, שהתנגש בעוצמה בחלק האחורי של רכב הרנו ולאחר מכן עף באוויר והתהפך על רכב הסיטרואן, שהתנגש בחלק האחורי של רכב הפיג'ו. המשאית נעצרה רק לאחר שפגעה בחלק השמאלי של רכב המאזדה CX-5 (להלן: התאונה). כתוצאה מהתאונה נהרס רכב הדייהטסו כליל, ואור ז"ל נפצעה באורח אנוש עם חבלה רב מערכתית. היא חולצה מהרכב כשהיא ללא הכרה, ללא דופק וללא נשימה, ופונתה על ידי אמבולנס של מד"א למרכז הרפואי בלינסון, כאשר בדרך, בזכות פעולות החייאה שבוצעו בה החזירה דופק. דא עקא, לאור פציעתה האנושה כתוצאה מהתאונה ועל אף המאמצים הרפואיים, נקבע מותה כעבור מספר ימים, ביום 29.5.2022, והיא הפילה את עוברה. כתוצאה מהתאונה נהרס רכב המאזדה כליל, ושרון ז"ל נפצעה באורח אנוש עם חבלה רב מערכתית. היא חולצה מהרכב כשהיא מחוסרת הכרה, ופונתה על ידי אמבולנס של מד"א למרכז הרפואי בלינסון כשהיא מונשמת. דא עקא, כתוצאה מהתאונה נקבע מותה בשעה 17:05, דקות ספורות לאחר הגעתה לבית החולים. כתוצאה מהתאונה, נחבל עמי באופן קשה וסבל מחבלת ראש ושברים בצלעות. הוא פונה על ידי אמבולנס של מד"א למרכז הרפואי בלינסון, שם אושפז ושוחרר לביתו ביום 28.5.2022. כתוצאה מהתאונה, נהדף רכב הרנו בעוצמה לשול השמאלי של הכביש, בעודו מסתובב עם הפנים לכיוון מזרח, ונגרם לו נזק רב. רכבי הסיטרואן, הפיג'ו והמאזדה CX-5 ספגו אף הם פגיעות ונזקים בדרגות שונות, וכלל הנוסעים והנוסעות ברכבים אלה פונו באמצעות אמבולנסים של מד"א למרכזים רפואיים שונים עם פגיעות קלות וכאבים. ראיות לעונש הוגש לעיוני גיליון תעבורתי של הנאשם (תע/1), לפיו לנאשם 44 הרשעות קודמות בעבירות לא חמורות יחסית לעובדה כי מדובר בנהג מקצועי, בגינן נדון לאורך השנים, בין היתר, גם לעונשי פסילה. המאשימה הגישה מכתב (תע/2) שכתבה בתה של שרון ז"ל ועמי יבדל"א, שכוחותיה לא עמדו לה להתייצב לישיבת הטיעונים לעונש. המכתב נוגע ללב, ותוכנו מעיד על הפגיעה האנושה שנגרמה לבני המשפחה, וכמובן לבת, כתוצאה מהתאונה בה מצאה שרון ז"ל את מותה ועמי נפגע קשה. כל הקורא מכתב זה מבין את עוצמת ההרס והחורבן שזרעו נהיגתו קלת הדעת של הנאשם במשפחתה של שרון ז"ל. הוגש גם תסקיר נפגע עבירת המתה של משפחת שרון ז"ל, ממנו עולה כי המשפחה חווה אבל טראומטי, בשל המוות הפתאומי של המנוחה. יחד עם תחושת ההחמצה סביב העתיד שנגדע ממנה והכאב על חסרונה, נאלצת המשפחה להתמודד גם עם מצבו הקשה של עמי ונדרשים לסעוד אותו. באופן פרטני, התייחס עמי הן להשפעות הפיזיות של התאונה, לרבות נכות זמנית שנגרמה לו, הן להשפעה הקשה על חייו לנוכח מות אשתו. שירות המבחן הדגיש גם את ההשפעות על כל אחד מילדי המנוחה, לרבות על מצבם הנפשי, השתלבותם בטיפול ויחסיהם הבין-אישיים. שירות המבחן המליץ להשית על הנאשם פיצוי כספי משמעותי לבני המשפחה, כחלק מההכרה החברתית והמשפטית בנזקים שנגרמו להם. המאשימה הגישה טבלת ענישה נוהגת (תע/3), המתייחסת לארבעה מקרים בהם נגזרו עונשי מאסר בין 8.5 ל-12 שנות מאסר בפועל וכן עונשי פסילה משמעותיים. הוגש תסקיר אודות הנאשם, לפיו הנאשם, בן כ-59, פרוד ואב לחמישה ילדים בוגרים. הנאשם עובד כעת במפעל בחיפה, לאחר שנים רבות בהן שימש נהג רכב כבד. למרות שהביע אמפתיה וצער, הנאשם התקשה לבחון באופן ביקורתי את התנהגותו והשליך חלק מהאחריות על המנוחות. הנאשם התקשה להכיר בקשר שבין צריכת הסמים לבין מעשיו, ואף לא הגיע לבדיקות שתן אליהן זומן. שירות המבחן העריך כי קיים סיכון להישנות עבירות בעתיד, וקבע כי בעקבות חוסר פניות רגשית מצדו של הנאשם אין באפשרותו לבוא בהמלצה טיפולית. למרות האמור המליץ השירות להפנות את הנאשם למיון מוקדם בשירותי בתי הסוהר, ככל שיוטל עונש של מאסר בפועל, וזאת לצורך הפנייתו לטיפול גמילה במסגרת כלא טיפולי. תמצית הטיעונים לעונש ב"כ המאשימה, עו"ד יצחק מורדוך, טען כי יש לשקול במסגרת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה את תעסוקתו של הנאשם כנהג מקצועי, וחובת הזהירות המוגברת אשר חלה עליו מטעם זה. בנוסף, יש לתת משקל לכלי הרכב בו נהג הנאשם, משאית, למהירות שבה נסע, לכך שלא האט לפני הפגיעה, ולכך שתנאי הדרך היו טובים באותו יום. צריכת הסם המסוכן לפני שעלה על ההגה מהווה נסיבה משמעותית נוספת לחומרה, וכך גם אובדן החיים של שתי נשים, אור הניגמן-רחמן ז"ל ושרון קינן ז"ל, והפגיעה הקשה בעמי קינן. בנוסף יש לשקלל את פגיעת הנאשם במשפחות המנוחות, כאשר תסקיר קורבן העבירה מתייחס לאבל טראומתי אצל משפחתה של שרון קינן ז"ל, והעובדה כי אור הניגמן-רחמן ז"ל הייתה בהריון והעובר לא שרד. לבסוף, ביקש התובע לייחס משקל לפוטנציאל הנזק שיכול היה להיגרם לאחרים, בכלי הרכב הנוספים שהיוו חלק מהתאונה. על כן, עתרה המאשימה למתחם עונש הולם של 11 עד 18 שנות מאסר, לצד ענישה נלווית. ביחס לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, התייחס ב"כ המאשימה לכך שלנאשם עבר תעבורתי משמעותי, לרבות הרשעות בגין שימוש בטלפון ונהיגה בזמן פסילה, בעקבותיהן קיים לדעתו גם צורך בהרתעת היחיד, לאינטרס הרתעת הרבים מביצוע עבירות תעבורה חמורות וכן לכך שהנאשם מתקשה בלקיחת אחריות על התנהגותו ושירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו. לזכותו של הנאשם יש לזקוף את הליך ההוכחות המצומצם והודאתו. המאשימה עתרה בסיכומו של דבר ל-12 שנות מאסר בפועל, פסילה לצמיתות, פיצוי הולם משמעותי לנפגעי העבירה, פסילה על תנאי ומאסר על תנאי. ב"כ הנאשם, עו"ד עלא תלאווי ועו"ד שלומי בר, טענו כי מידת האשם של הנאשם איננה חמורה במיוחד. לדעת הסנגורים, במקרים של המתה בקלות דעת בתאונת דרכים בה קיפדו את חייהם יותר מקורבן אחד אין מקום ל"מכפלת עונשים" אלא יש לתת משקל לעקרון "הענישה הפוחתת". לטעמם של ב"כ הנאשם אין אינדיקציה למועד צריכת הסם על ידי הנאשם, ואין לתת משקל בענישה לעובדה שהעובר שהיה ברחמה של אור ז"ל לא שרד. הסניגורים טענו למתחם עונש הולם של 7 עד 12 שנות מאסר. ביחס למיקומו של הנאשם בתוך מתחם העונש, התייחסה ההגנה להודאתו של הנאשם בפתח הליך ההוכחות, במסגרת הליך גישור, ללקיחת האחריות מצדו, לנסיבות חייו הקשות, לכך שלפי טענתו השימוש בסמים נעשה על ידו רק בנסיבות חברתיות, ולכך שלא התייצב לבדיקות השתן בשל נסיבות אישיות. עוד הוסיפו כי למרות מסקנת שירות המבחן, אין סיכוי להישנות עבירות בעתיד בעקבות פסילת רישיונו וכן תקופת המאסר הממושכת שבכל מקרה ירצה. עוד טענו הסנגורים כי הרשעות התעבורה של הנאשם אינן חמורות, ומאז שנת 2006 לא ביצע עבירה שהביאה לפסילת רישיונו. לסיכום, ביקשו ב"כ הנאשם כי ייגזרו על הנאשם 7 שנות מאסר, כי רישיונו ייפסל ל-10 שנים וכי את הפיצוי בית המשפט יחלק לתשלומים רבים לאור מצבו הכלכלי של הנאשם. הנאשם בדברו האחרון לעונש התנצל על מעשיו. דיון והכרעה מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם קביעת מתחם העונש ההולם נעשית בהתאם לעקרון ההלימה בין חומרת מעשי העבירה ונסיבות ביצועה ובין סוג ומידת העונש. זאת, בזיקה לערכים החברתיים המוגנים העומדים בבסיס העבירות אותן ביצע הנאשם, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת. ביום 26.5.2022, החליט הנאשם לצאת לנסיעת עבודה במשאית ולעלות על הכביש על אף שהיה נתון תחת השפעת סם מסוכן מסוג קנבוס בכמות לא מבוטלת (ואין זה משנה כלל מתי צרך את הסם). הנאשם נהג במשאית במהירות מופרזת, לא האט כאשר נדרש לכך בעקבות האטה בתנועה במסלול הימני, וגרם לתאונת שרשרת קשה וקטלנית במסגרתה מתו, בדמי ימיהן, שתי נשים: אור ז"ל שהייתה בת 33 במותה ונשאה עובר ברחמה ושרון ז"ל שהייתה בת 63 במותה, ונפגע קשה עמי, בעלה של שרון ז"ל. יש לקבל את עמדת המאשימה כי על נהג משאית מקצועי מוטלת חובת זהירות מוגברת בנוסעו בכביש. חובה זו הפר הנאשם והדבר מגביר את מידת אשמו. המסמכים שהונחו לפנַי בשלב הטיעונים לעונש מבססים את הפגיעה הקשה, קשה מנשוא, שנפגעה משפחת המנוחה שרון ז"ל, וכן את הפגיעות בעמי. אף על פי שלא הוגש תסקיר נפגעי עבירת המתה בעניינה של אור ז"ל, ברי כי גם משפחתה נפגעה באורח קשה. טענת ההגנה לעניין העובר שנשאה אור ז"ל ברחמה ולא שרד את מותה כתוצאה מהתאונה לה גרם הנאשם – לאו טענה היא. לצורכי ענישה, מות העובר הוא ללא ספק נזק שנגרם מביצוע העבירה על ידי הנאשם כאמור בסעיף 40ט(א)(4) לחוק העונשין, ואין לסעיף 308 לחוק העונשין, הקובע כי "משעה שיצא הולד כולו חי מבטן אמו הריהו נחשב אדם לענין סימן זה" כל תחולה בעניינו, באשר סעיף זה רלוונטי לאחריות הפלילית בעבירות ההמתה. במלים אחרות: הנאשם לא הואשם – וממילא לא הורשע – בעבירת המתה נוספת בשל כך שגרם למות העובר שהיה ברחמה של אור ז"ל, אך בהמיתו בקלות דעת את אור ז"ל – הסב נזק נוסף, ונזק זה יובא בחשבון בעת ענישתו. על הנזקים הקונקרטיים שנגרמו בתאונת השרשרת כתוצאה ישירה של קלות דעתו של הנאשם יש להוסיף את הנזק הפוטנציאלי העצום הנוסף שיכול היה להיגרם, שהלוא נהגים ונוסעים רבים נוספים נכחו במקום. הנאשם פגע אפוא פגיעה ברמה גבוהה במיוחד בערכים החברתיים המוגנים העומדים בבסיס העבירות המשמעותיות אותן ביצע – המתה בקלות דעת וחבלה חמורה: קדושת החיים, שלמות הגוף ותחושת הביטחון האישי של כלל משתמשי הדרך. בפסיקת בתי המשפט ניתן לזהות מגמת החמרה בענישה כלפי נאשמים שגרמו בקלות דעתם לתאונות דרכים קטלניות, בפרט כאשר נהגו תחת השפעת סמים או אלכוהול: בע"פ 6193/20 בר זכאי נ' מדינת ישראל (25.3.2021), שהוגש על ידי המאשימה, דחה בית המשפט העליון ערעור נגד חומרת עונש של 12 שנות מאסר (בתוך מתחם של 8 עד 13 שנות מאסר) ופסילת רישיון ל-20 שנה, בעניינו של מערער אשר נהג תחת השפעת אלכוהול ברכבו הפרטי ודרס שני קטינים בעלייתו על המדרכה. אחד הקטינים נהרג, והשני נפצע קשות. המערער נקט פעולות להסתיר את שכרותו, וניהל את ההליך עד סופו. יש לציין כי בית המשפט העליון קבע כי באותו עניין גזר בית המשפט המחוזי עונש העולה על רף הענישה הנוהג, אך באותו עניין היה מוצדק לעשות כן. בע"פ 3475/23 אזולאי נ' מדינת ישראל (2.7.2025), שהוגש אף הוא על ידי המאשימה, דחה בית המשפט העליון ערעור נגד הכרעת הדין בה הורשע המערער בעבירה של המתה בקלות דעת בדורסו, כשהוא נוהג תחת השפעת משקאות אלכוהוליים, נער כבן 13 ביום כיפור, אך קיבל את הערעור נגד חומרת העונש, 10 שנות מאסר בפועל (בתוך מתחם שבין 7 ל-11 שנות מאסר), והעמידו על 9 שנות מאסר בפועל, לאחר שמצא כי הוא חורג לחומרה ממדיניות הענישה הנוהגת. גם בפסק דין זה נקבע כי יש מקום להחמרת הענישה בגין תאונות דרכים קטלניות, בפרט כאשר דובר בנהגים שנהגו תחת השפעת סמים או אלכוהול, אך על ההחמרה להיעשות בהדרגה. בת"פ (מחוזי מרכז) 18011-01-20 מדינת ישראל נ' פדידה (30.6.2021), שהגישה המאשימה, גזר בית משפט זה (כב' השופטת ד' מרשק מרום) עונש של 9.5 שנות מאסר, בתוך מתחם של 9 עד 14 שנות מאסר, ופסילה בת 15 שנה, על נאשם שהודה כי נהג כשהוא תחת השפעת סם קנבוס (בריכוז נמוך מהריכוז אצל הנאשם) ברכב פרטי שבוצעו בו שינויים לשם הגדלת הספק המנוע שלא כדין, בכביש עמו הייתה לו היכרות מוקדמת, ביצע עקיפה במהירות גבוהה מהמהירות המרבית המותרת, ופגע בשני רוכבי אופניים שנהרגו במקום. גזר הדין ניתן במסגרת הסדר טיעון בו עתרה המאשימה ל-12 שנות מאסר. בת"פ (מחוזי חי') 63594-01-24 מדינת ישראל נ' אבטה (20.7.2026) גזר בית המשפט המחוזי עונש של 6 שנות מאסר בפועל ופסילה בת 15 שנים על נאשם שהורשע בעבירות של המתה בקלות דעת, נהיגה בשכרות וגרימת נזק, על כך שמחמת נהיגתו במשאית כשהוא תחת השפעת אלכוהול גרם למותם של שני אנשים. יצוין כי תחילה זיכה בית המשפט את הנאשם מעבירות ההמתה בקלות דעת והרשיעו בגרם מוות ברשלנות, אך ערעור המדינה לבית המשפט העליון התקבל וההליך הושב למחוזי לשם גזירת העונש – ובית המשפט התחשב לקולה בעניין זה. בע"פ 7852/20 מדינת ישראל נ' בן אחמד סאלח (15.8.2021), שהוגש על ידי ההגנה, דחה בית המשפט העליון ערעורם של שני הצדדים, והותיר על כנו עונש של 8 שנות מאסר שהושת על נאשם שנהג ברכב פרטי כשהוא תחת השפעת סם מסוכן מסוג קנבוס במהירות גבוהה מהמהירות המותרת, ועוקף מן השול הימני, איבד שליטה על מכוניתו והתנגש במכונית אחרת. שניים מתוך ארבעת הנוסעים ברכב השני לא שרדו, ואחת נפגעה קשות. בע"פ 4107/16 כהן נ' מדינת ישראל (22.2.2017), שהוגש על ידי ההגנה, דחה בית המשפט העליון ערעור נגד הרשעה בשתי עבירות הריגה (בהתאם לדין הישן) וחומרת העונש – 8.5 שנות מאסר בפועל ופסילה בת 15 שנה – שהגיש מערער שנהג במשאיתו כאשר בדמו נמצאו שרידי סם "ברמה גבוהה" (כאשר כמות הסם הייתה כמחצית מכמות הסם שנמצאה בדמו של הנאשם שלפנַי), ולא הספיק להאט את משאיתו מספיק לאחר שהרכב שנסע לפניו האט באופן פתאומי, למרות שלחץ בחוזקה על דוושת הבלמים. כתוצאה מהתאונה, שתיים מהנוסעות במכונית שבה התנגש קיפחו את חייהן. יתר פסקי הדין שהגישה ההגנה עסקו בנהיגה תחת השפעה כאשר המנוחים היו בתוך רכבם של הנהגים, ולכן עניינם שונה ולא ניתן להסיק מהם לענייננו. לאור כל האמור לעיל, בהינתן טיב נהיגתו של הנאשם, העובדה שנהג במשאית, ויתר נסיבות האירוע, מספר הקורבנות והנזקים שנגרמו, ובהתאם לרמת הענישה הנוהגת ולקביעת בית המשפט העליון כי יש להעלות את רף הענישה כלפי תאונות דרכים קטלניות שנגרמו כתוצאה מהשפעת סמים או אלכוהול, אני קובע כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם עומד על 9 עד 14 שנות מאסר בפועל. גזירת העונש הנסיבות החמורות של ביצוע העבירות בידי הנאשם תוארו לעיל. בעניינו של הנאשם לא נטען ולא הוצג כל שיקול לחריגה ממתחם העונש ההולם, לקולה או לחומרה. הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון לאחר ניהול הליך הוכחות מצומצם ויעיל, ובכך נטל אחריות על מעשיו וחסך בזמן שיפוטי. חרף זאת, תסקיר שירות המבחן מציין שהנאשם התקשה לבחון באופן ביקורתי את התנהגותו הפלילית וקיים סיכון להישנות עבירות בעתיד. לנאשם עבר פלילי נקי, אך עבר תעבורתי מקיף – לרבות הרשעה בעבירה שנעברה כ-9 חודשים לפני קרות התאונה. עם זה, בהתחשב בכך שעסקינן בנהג שזה מקצועו מדובר בעבירות שאינן משמעותיות, ופסילתו האחרונה נעשתה לפני כ-20 שנה. בקביעת עונשו של הנאשם אתן, בהתאם לפסיקתו המפורשת של בית המשפט העליון, משקל גם לאינטרס הרתעת הרבים. מצאתי לחייב את הנאשם בפיצוי משמעותי למשפחות המנוחות. למרות שאין בכך כדי לכפר על האובדן, תקוותי כי הפיצוי יסייע בהתמודדות עם האבל הטראומטי ויתר הקשיים שנפרשו לפניי. בשקלול כל האמור לעיל, גוזר אני על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל בן 10 שנים. מאסר על תנאי בן 12 חודשים, לבל יעבור עבירת המתה בקלות דעת. מאסר על תנאי בן 8 חודשים, לבל יעבור עבירת גרם מוות ברשלנות, נהיגה בשכרות או נהיגה בזמן פסילה. 18 שנות פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה החל מיום השחרור מן המאסר, בניכוי תקופת הפסילה בגין התאונה מיום 29.5.2022 ועד היום. פיצוי בסך 50,000 ₪ לכל אחד מילדיהם של שרון ז"ל ועמי קינן יבדל"א (סה"כ 150,000 ₪); פיצוי בסך 50,000 ₪ לעמי קינן; ופיצוי בסך 100,000 ₪ לעזבונה של אור ז"ל. הפיצוי ישולם ב-50 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל ביום 1.12.2026. המאשימה תדאג להעביר למזכירות תוך 7 ימים את פרטי הגורמים שיקבלו את הפיצוי. זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.