פרטי ההליך
ע"א 11413-10-26 מוסרי ואח' נ' עיריית תל-אביב-יפו
לפני כב' השופטת עידית ברקוביץ
העתק החלטת בית משפט מיום כ"ז תשרי תשפ"ז 08 אוקטובר 2026
בקשה לעיכוב ביצוע חיוב כספי בסך 1,901,841 ₪ בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד, שהוטל על המבקשים בפסק דין מיום 7.9.26 במסגרתו נדחתה תביעת המבקשים לקבלת פיצוי בגין פינוי ממקרקעין שבבעלות המשיבה והתקבלה תביעה שכנגד שהגישה המשיבה לתשלום דמי שימוש משנת 2005.נקודת המוצא היא שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין. על המבקש לסטות מכלל זה להוכיח כי סיכויי הערעור גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת קבלת הבקשה. בין שיקולים אלה מתקיימת מקבילית כוחות, כשנהוג לראות במאזן הנוחות כבעל מעמד הבכורה. הכלל לפיו אין לעכב ביצוע פסק דין מקבל משנה תוקף מקום בו מדובר בפסק דין כספי, בהתבסס על הנחה כי ביצוע פסק דין כזה אינו גורם ככלל לנזק בלתי הפיך. על מנת לעכב ביצוע של פסק דין כספי, מוטל על המבקש הנטל להראות שביצועו יוביל לתוצאה בלתי הפיכה (רע"א 8696-04-26 פלוני נ' ג'ורג' נחום (נבו 15.4.2026). המבקשים מדגישים כי אינם טוענים לחדלות פרעון ואינם מבססים את הבקשה על העדר יכולת כלכלית מוחלטת, אלא טוענים כי "ביצוע מיידי של החיוב עלול לגרוע באופן חריג מן המקורות המשמשים את פעילותה העסקית של המבקשת 2, לפגוע בהון החוזר ובתזרים המזומנים, להכביד על עמידתה בהתחייבויות שוטפות וליצור קושי ממשי בהשבת מצב העסק לקדמותו אם הערעור יתקבל". בהתאם לפסיקה, טענה לפיה התשלום יכביד על הפעילות העסקית, על תזרים המזומנים או על ניהול העסק צריכה להיות קונקרטית ומגובה בראיות ממשיות. כך, אף במקרה בו צוינו חישובים מסויימים, נדחתה בקשת עיכוב ביצוע מחמת היעדר חוות דעת שבמומחיות (ע"א 5326/23 הרדור החדשה 2019 בע"מ נ' עו"ד יצחק יונגר, נאמן (נבו 9.8.2023) . בענייננו , לא זו בלבד שלא הוגשה חוות דעת שבמומחיות, אלא לא נמסר כל נתון קונקרטי מינימלי העשוי ללמד כיצד ביצוע פסק הדין ישפיע על העסק, אילו נכסים או מקורות מימון יידרשו לצורך התשלום, ומהו הנזק שלא ניתן יהיה להשיבו. אכן סכום של 2 מיליון ₪ אינו מבוטל ברם עדיין הינו יחסי ולא בהכרח מהווה הכבדה ממשית על ניהול עסק. מכל מקום נוכח כלליות הבקשה, בלא הנחת תשתית ראייתית ולו מינימאלית, אין כל ראיה לכך שמדובר בנזק בלתי הפיך ולא ניתן לקבוע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת הבקשה. אשר לסיכויי הערעור- מבלי לטעת מסמרות, על פני הדברים אלו אינם גבוהים באופן המצדיק עיכוב ביצוע חיוב כספי, ולו מחמת כך שפסק הדין הסתמך, בין היתר, על מהימנות העדים (ראו למשל סע' 36,46 ו- 69 לפסה"ד) ועל ממצאי עובדה (סע' 67 לפסה"ד), בהם ככלל ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב אלא במקרים חריגים (ע"א 7721/22 ד"ר עופר ולטר נ' עו"ד יוסף שטבהולץ נבו 24.12.2024). על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.