ת"פ 32229-11-17 בימ"ש מחוזי ת"א, סג"נ שופט חאלד כבוב: הכ"ד וגז"ד בעניינם של הנאשמים בפרשת "קרן אור" (ת"פ 32229-11-17)

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח'

לפני כבוד השופט חאלד כבוב המאשימה

מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) נגד

הנאשמים

.1שמעון יחיאל טפירו

ע"י ב"כ עו"ד איתן מעוז ועו"ד דניאל עינב רח' קפלן ,17תל אביב טל' ;03-5798801 :פקס03-5798802 :

.2אמיר בירמן

ע"י ב"כ עו"ד עמית זיו מטעם הסנגוריה הציבורית – מחוז ת"א רח' יוני נתניהו ,5אור יהודה טל' ;03-5757480 :פקס03-5757483 :

גזר דין א .רקע .1

הנאשמים 1ו( 2-להלן – הנאשמים) הורשעו לאחר שמיעת ראיות ,בביצוע העבירות המפורטות בהכרעת הדין שניתנה על ידי ביום ( 27.07.2020להלן – הכרעת הדין) .הכרעת הדין המפורטת מתפרשת על פני 77עמודים וסוקרת את סיפור המעשה והראיות בתיק בהרחבה.

.2

תחילת הפרשה ,בייסודה של חברת ט.ב מתקדמים בכספים בע"מ (להלן – החברה) בספטמבר 2012על ידי הנאשמים ,כמיזם משותף שמטרתו גיוס כספים והשקעתם במימון מיזמי תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (להלן – תמ"א .)38ממועד הקמתה ועד השהיית פעילותה ביום 29.04.2014על ידי הרשות לניירות ערך ,גייסה החברה סך כולל של כ 80-מיליון ש"ח מכ 500-משקיעים. כפי שפירטתי בהרחבה במסגרת הכרעת הדין מצאתי שביסודו ,ההליך דנן עוסק בפער התהומי בין המצגים ,הפרסומים וההבטחות שניתנו למשקיעי החברה; לבין השימוש האמיתי שנעשה בכספי המשקיעים – פער שיסודו בהבדלי המידע המשמעותיים בין החברה למשקיעיה. כך ,בפרסומים ניתנו מצגים בדבר השימוש שהחברה תעשה בכספים ,למשל" :קרן אור הינה קרן בוטיק המתמחה בניהול פרויקטים בתחום הנדל"ן למגורים (תמ"א )38והשלמת הון"; ובמקום אחר – "קרן אור הינה חברה פרטית המתמחה במימון פרויקטים של תמ"א 38בנוסף לביצוע

עמוד 1מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' עסקאות פקטורינג ,מתן ערבויות מכרז/ביצוע ועסקאות מימון בתחום הנדל"ן" .אולם בפועל, החברה עשתה שימושים שונים ומגוונים בכספים שחרגו באופן משמעותי ממצגים אלה ,כך שרק כמחצית מכספי המשקיעים הופנו לשימוש התואם את המצגים. בהתאם לכך ,החברה השתמשה בכמחצית מכספי המשקיעים כדי לעמוד בהתחייבויותיה כלפי הלקוחות הקודמים – היינו ,להשיב למשקיעים קודמים את הקרן ואת הריבית מכספי משקיעים חדשים ,עד שזו תגיע לאיזון ולהכנסות מספקות מהשקעותיה; לבצע העברות לחברות פרטיות בבעלות בעלי השליטה; לרכישת דירות על שם בעלי השליטה (לכאורה כחלק מנכסי החברה ובשל טעמים מיסויים ,אולם ללא הסכמים המאשרים זאת או כאלו המעניקים בטוחה כלשהי לטובת החברה ,וכן תוך התייחסות בזמן אמת אל דירות אלו כאל דירות פרטיות); הלוואות למקורבים ,ללא הסכם ובריבית נמוכה; השקעת כספים בקרן גידור בבעלות אחד מבעלי השליטה; תשלום שכר טרחה של עורכי דין עבור ייצוג החברה ואחד מבעלי השליטה; ועוד. .3

כתב האישום כלל שלושה אישומים שונים ,בהם מצאתי להרשיע את הנאשמים. באישום הראשון ,הורשעו הנאשמים בהצעה ומכירה לציבור של ניירות ערך ללא תשקיף ,בניגוד להוראות סעיף 15לחוק ניירות ערך ,תשכ"ח( 1968-להלן – חוק ניירות ערך) ,כדי להטעות משקיע סביר ,עבירה לפי סעיף (53א)( )1לחוק ניירות ערך .באישומים השני והשלישי ,הורשעו הנאשמים במאות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ,לפי סעיף 415לחוק העונשין ,תשל"ז- ( 1977להלן – חוק העונשין); ריבוי עבירות לפי סעיף 393לחוק העונשין ,גניבה בידי מורשה; וריבוי עבירות לפי סעיף )2(424לחוק העונשין ,עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד.

.4

למען שלמות התמונה יצוין ,כי הנאשמת – 3החברה ,הורשעה במסגרת הסדר טיעון בשלושת האישומים שיוחסו לה במסגרת כתב האישום .הכרעת הדין וגזר הדין בעניינה ניתנו ביום ,24.04.2018במעמד הצדדים.

ב .הכרעת הדין – בתמצית .5

כאמור ,הנאשמים הקימו את החברה בספטמבר ,2012כמיזם משותף שמטרתו גיוס כספים והשקעתם במימון פרויקטים העוסקים בתמ"א .38מתחילת פעילותה של החברה ועד נובמבר 2013ניהלו אותה יחד הנאשמים (להלן – התקופה הראשונה) .הנאשם ( 1להלן – הנאשם 1או טפירו) עסק בעיקר בגיוס כספים ,באמצעות מערך מגייסים (להלן – המגייסים או הסוכנים) שהיו עובדי סוכנות הביטוח שהייתה בבעלותו ואשר אותה ניהל ,חברת "טפירו סוכנות לביטוח פנסיוני ( )2007בע"מ" (להלן – סוכנות הביטוח); הנאשם ( 2להלן – הנאשם 2או בירמן) ,עורך דין בהשכלתו ובמקצועו ,היה אמון על איתור עסקאות שבהן יושקעו הכספים ,על מתן שירותים

עמוד 2מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' משפטיים לחברה ,על ייצוגה בעסקאות וכן ,על ריכוז הנהלת החשבונות במשרד עורכי הדין שהיה בבעלותו. בנובמבר 2013החליטו הנאשמים לפרק את השותפות ביניהם ,כך שהחברה הועברה לשליטתו הבלעדית של הנאשם .1בהתאם לכך ,מחודש דצמבר 2013ועד ליום ,30.03.2014בו נחתם הסכם בדבר פירוק שותפות בין הנאשמים ,היה הנאשם 1הבעלים והמנהל היחיד של החברה ,כך שהיה אמון באופן בלעדי על גיוס הכספים ועל החלטות בדבר השקעתם (להלן – התקופה השנייה). ביום 22.04.2014הודיעה רשות ניירות ערך לחברה ,כי עליה להפסיק את פעילות גיוס המשקיעים בהיותה פעילות שמחייבת פרסום תשקיף; הודעה שבחלוף שבוע ממנה הודיעה החברה ,כי היא משהה את פעילותה ,ובכלל כך גם את ההחזרים למשקיעים על פי ההסכמים .בעקבות האמור הוגשה בקשה לכינוס נכסי החברה לבית המשפט המחוזי בחיפה ,וביום 01.05.2014מינה בית המשפט מפרקים זמניים לחברה. .6

בהכרעת הדין נקבע בהרחבה ,כי ההסכמים שבהם החברה התקשרה עם הלקוחות מהווים ניירות ערך לפי ההגדרה הרחבה שבחוק ,ואין נפקא מינה אם הוכתרו צורנית כ"הסכמי הלוואה" או בכל דרך אחרת .כן נקבע ,כי הנאשמים אינם נהנים מהפטור הקבוע בחוק ניירות ערך ,לפיו ניתן לבצע הצעה לעד 35ניצעים .בנוסף ,הנאשמים לא הצליחו לסתור את החזקה המעוגנת בחוק, לפיה פעלו כדי להטעות משקיע סביר .לכן ,הורשעו הנאשמים בעבירות לפי סעיף (53א)( )1לחוק ניירות ערך. עוד נקבע ,כי הנאשמים קיבלו לידיהם את הסכמת המשקיעים ואת כספם ,בעקבות המצגים הכוזבים או החלקיים שהציגו להם ,ובכך פעלו במרמה כלפי המשקיעים כדי לקבל את כספם. המצגים המרמתיים ,שלהם היו ערים הנאשמים ,הם שעסקינן בהתקשרות שמהותה היא הלוואה – אף שלמעשה מדובר בהשקעה; שאפיקי ההשקעה לא כללו את מלוא השימושים או את מרבית השימושים שעשתה בהם החברה בפועל; ושאכן הערבות האישית ושטר החוב מפחיתים את הסיכון שבהשקעה ,שעה שהם ידעו שסך נכסיהם הפרטיים ונכסי החברה ,אשר הועמדו לכאורה כבטוחות ,לא יכלו לכסות את סך כל הכספים של המשקיעים.

ג .תמצית טענות הצדדים והראיות מטעמם לעונש ג .1.טיעוני המאשימה לעונש .7

המאשימה ביקשה לחזור בקצרה על עיקרי הכרעת הדין ,תוך הדגשת הקביעות השונות לעניין הפער המשמעותי בין המצג שניתן למשקיעים לעניין ייעוד הכספים ,כמו גם הבטוחות שניתנו על מנת להבטיח את ההשקעה ,לבין השימוש שנעשה בכספים בפועל; וכן ,למודעות הנאשמים לפער זה .כמו כן ,פירטה המאשימה על כך שכתוצאה ממעשי הנאשמים ,נפגעו מאות המשקיעים שגויסו לחברה באמצעות מצגים שקריים אלה.

עמוד 3מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' עוד הודגש ,כי הנאשמים פעלו באמצעות סוכנים שמסרו מידע ,במקרים רבים לחבריהם ובני משפחתם ,שרק בדיעבד הבינו שהיה חלק מהמיזם התרמתי .כך ,היו סוכנים שאף השקיעו בעצמם במיזם ואיבדו את השקעתם [ריכוז עדויות ושאלונים לעניין הנזק הכבד שנגרם ממעשי הנאשמים הוגש במסגרת הדיון – ת .]1/עוד ביקשה המאשימה להדגיש את עיקרי הכרעת הדין לעניין מודעות הנאשמים למצב הקשה ולגובה החוב הגובר ,ולבחירתם להמשיך ולגייס ללא הגבלה .לבסוף ביקשה המאשימה ,כי עונשם של הנאשמים ישלח "מסר מרתיע ויציב תמרור אזהרה למי שמחליט לפעול כפי שפעלו הנאשמים". .8

בבחינת הפגיעה בערכים המוגנים והנסיבות המחמירות ,פירטה המאשימה כיצד מעשי הנאשמים פגעו בכלל הערכים המוגנים שביסוד העבירות בגינן הורשעו הנאשמים .בעניין זה ביקשה המאשימה להדגיש את פגיעתו החמורה של הנאשם ,1שהפר את אמון לקוחותיו והעובדים שהיו כפופים לו ,עת בחר לנצל את אמונם באופן פסול; וכן ,בבחינת סכומי העתק ששלשל הנאשם 1לכיסו והשימושים החריגים שביצע בכספי המשקיעים ,כמו למשל מימון חופשה לתאילנד לו ולעובדיו; זאת ,בהשוואה לנאשם .2 המאשימה הוסיפה ותיארה כיצד הנאשמים תכננו את פעילותם ,תוך מתן דגש על שיווק ההשקעה ,ושימוש במצגים שונים שתכליתם יצירת תחושת שווא של ביטחון ואמון במשקיעים. כך ,תואר כיצד הנאשמים שיווקו את ההשקעה ללקוחותיו של הנאשם ,1ששמו בו את מבטחם משך שנים; חתמו על ערבות אישית ועמדו על החזרים חודשיים למשקיעים ,כל זאת כאמצעים שיווקיים בלבד .זאת ועוד ,נוסח ההסכמים כ"הסכמי הלוואה" ,בניגוד למצגים שניתנו למשקיעים בעל-פה ,נעשה גם הוא לצורכי רמייה ותוך שימוש פסול במעמד ובידע המשפטי של הנאשם .2 עוד נטען ,שלא מדובר בהחלטה ספונטנית ,שכן עסקינן במאות עבירות שנעשו במשך פרק זמן ממושך ,במהלכו בחרו הנאשמים להמשיך בפעילותם האסורה תוך העדפת האינטרסים האישיים שלהם על פני האינטרסים של לקוחותיהם.

.9

בבחינת הסיבה לביצוע העבירות ,נטען בפשטות שמדובר בבצע כסף בלבד .זאת ,מבקשת המאשימה ללמוד מן העובדה שנעשה בכספים שימוש ,בין היתר ,לרכישת דירות פרטיות לנאשמים .כמו כן ,מפנה המאשימה להתכתבות בין הנאשמים ,בה כתב הנאשם ,1כי כוונתו בהקמת החברה הייתה למשוך כספים ממנה לחברות הפרטיים שבבעלותו – זאת ,עוד לפני שהיו רווחים בחברה .כך ,גם במהלך התקופה השנייה פעל הנאשם 1לגייס סכום עתק של 39מיליון ש"ח ,וזאת במהלך 4חודשים בלבד.

.10בבחינת הפסיקה הנוהגת ,בחרה המאשימה בגזרי דין של נאשמים שביצעו עבירות מרמה וגניבה של כספי משקיעים שגויסו למיזם עסקי ,או של כספי לקוחות שניתנו עבור שירות מסוים.

עמוד 4מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' המאשימה הדגישה ,כי בחלק מגזרי הדין ניתן משקל לנסיבותיהן האישיות הקשות של הנאשמים ,כמו גם לעובדה שאלה הורשעו במסגרת הסדר טיעון .לעניין זה הגישה המאשימה רשימת פסיקה [ת ]4/ובהמשך הגישה מסמך משלים ,ביום .09.02.2021 .11מתחם הענישה ,בהתאם לכל האמור טענה המאשימה ,כי מתחם הענישה ההולם באישום הראשון לנאשם 1הוא 12-8שנים; ובעניינו של הנאשם ,2בשים לב לעוצמת מעשיו הפחותה, נטען למתחם של 9-6שנים. .12בבחינת נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה ,נטען שבעניינו של הנאשם 1אין נסיבות משמעותיות המצדיקות הקלה בעונשו בתוך המתחם .כך נטען ,כי ביחס לנטילת אחריות וחזרה למוטב ,הרי שהנאשם 1לא לקח אחריות ,ובחר להמשיך ולהטיל את האשם על הנאשם 2ועל חקירתה של רשות לניירות ערך ,שהובילה לעצירת פעילות החברה .כמו כן ,הנאשם 1ממשיך וטוען ,כי נכון להעריך את רמת הסיכון בהשקעה כנמוכה ,וכי התנהל למול המשקיעים בשקיפות ופתיחות ובכך למעשה ,מנסה הנאשם 1להפנות אצבע מאשימה כנגד המשקיעים עצמם .עוד נטען ,כי בכך שהנאשם 1לא חשף בפני המפרק את ההלוואה האישית שנתן למקורבו ,אייל בן הרוש ,המשיך את פעולותיו המסמנות את היעדר החרטה מצידו והיעדר לקיחת האחריות על ידו; כך ,גם בעניין היעדר שיתוף פעולה מצידו בביצוע שטר חוב עליו חתם – מה שהוביל לסכסוך אזרחי בין הנאשמים. גם בעניינו של הנאשם 2נטען ,שאין נסיבות אישיות המצדיקות הקלה משמעותית בגזירת העונש בתוך המתחם ,שכן גם הנאשם 2לא נטל אחריות על מעשיו ולמעשה ממשיך ומטיל את עיקר האחריות על הנאשם .1כמו כן נטען ,שהנאשם 2לא עשה מאמצים לתיקון הנזק הרב שנגרם כתוצאה ממעשיו. לעניין זה גם הגישה המאשימה התייחסות לחוות הדעת שהוגשה על ידי הנאשם [ 2ת .]6/יצוין, כי בהתאם להחלטתי מיום ,08.02.2021הן חוות הדעת ,הן התייחסות המאשימה אליה חסויות. על בסיס האמור בחוות הדעת ,בחרה המאשימה שלא לקיים חקירה נגדית של כותב חוות הדעת, שכן גם על סמך הכתוב בה נלמד שיש קושי לתת לה משקל מכריע בעניין עונשו של נאשם .2כך נטען ,כי מלוא התמונה אינה פרושה במסגרת ההליך דנן – עורך חוות הדעת לא פגש את אמם של הילדים ,והסכסוך מתנהל בפני ערכאה אחרת .זאת ,לצד הפסיקה בעניין זה ביחס למשקל שיש לתת להשפעה של העונש על בני משפחתו של נאשם ,כשמדובר בעבירות חמורות של מרמה וגניבה. כמו כן נטען ,שמקום בו הנאשם 2ניצל את מעמדו כעו"ד במסגרת העבירות בגינן הורשע ,אין לתת משקל לעניין העונש להשעייתו הזמנית מחברותו בלשכה .לבסוף נטען ,שאין גם נסיבות שמצדיקות התחשבות בשיתוף פעולה בעניינו של הנאשם .2

עמוד 5מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' .13בבחינת חלוף הזמן ,נטען שכלל ההליך מיום פתיחת החקירה ועד מתן הכרעת הדין נעשה באופן מהיר ויעיל ומשכך ,אין להתחשב בחלוף הזמן כשיקול לקולא. .14בהתאם לכל זאת ,נטען שיש לגזור על הנאשם 1עונש של 10שנות מאסר ועל הנאשם ,2עונש של 7שנות מאסר .לצד עונש המאסר בפועל נטען שיש לגזור על הנאשמים גם עונשי ,קנס ועונש מאסר על תנאי .עוד צוין ,כי לעניין הקנס ,בשים לב למסמכים שהגיש הנאשם ,2יש להתחשב במצוקתו הכלכלית. ג .2.טיעוני הנאשם 1לעונש .15ב"כ הנאשם , 1עו"ד מעוז ,החל בתיאור עברו המקצועי של הנאשם .1כך ,תיאר כיצד הנאשם 1 החל את דרכו המקצועית בגיל צעיר והתקדם באמצעות עבודה קשה במשך שנים ארוכות, ובאמצעות בנייה וטיפוח של קשרי אמון ארוכי טווח עם לקוחותיו .חברת הביטוח שבבעלותו הצליחה ושגשגה ,בין היתר ,באמצעות שיתופי פעולה עם בתי השקעות ובנקים מובילים בישראל. בהתאם לדברים אלו גם נטען ,והנאשם 1ביקש להפנות לכך את בית המשפט ,שהסוכנים שעבדו בעבורו העידו על אופיו ויושרו. עוד נטען ,כי הנאשם 1הסתמך שלא בצדק על עורך הדין שהיה שותפו – הנאשם .2כך נטען, שלמרות הביטחון הרב אותו הפגין הנאשם 2בעניין הדין החל ,היה מקום לפנות לקבלת ייעוץ משפטי חיצוני בעניין זה. .16בבחינת הפסיקה הנוהגת ,נטען שהמאשימה הפנתה למקרים חמורים הנבדלים בבירור מהמקרה של הנאשם .1זאת ,כיוון שבמקרה דנן היה עסק קיים שנכשל – זאת ,בשונה מהמקרים אליהם הפנתה המאשימה בהם נלקחו כספי משקיעים ולא היה עסק כלל .עוד ביקש הנאשם 1 להדגיש ,כי בהתאם לתיקון 113הרי שבחינת הפסיקה הנוהגת מהווה רק שיקול אחד מתוך כלל השיקולים שיש לבחון עת מבקש בית המשפט לגזור עונשו של נאשם. כך נטען ,כי יש פער משמעותי בין מקרים בהם הוצגו מצגים שקריים למשקיעים ,לבין מקרים בהם הוצגו מצגים לגבי היקף הפעילות באופן לא מלא ,שכן נותן המצג חשב שהוא אינו נדרש לעשות זאת באמצעות תשקיף .כך ביקש ב"כ הנאשם 1להבדיל את עניינו מעניין מזרחי בכך שבמקרה דנן הוצגו מצגים לא מלאים; ואותו עניין ,הוצגו מצגים שקריים .כך נטען ,כי לא פורטו הוצאותיה השונות של החברה ,אולם כל הפעילות נעשתה לשם השאת תשואה .זאת ,למעשה בשים לב לטענה שבנסיבות המקרה דנן פעילות הנאשם 1בכספי המשקיעים חרגה מההרשאה שניתנה לו .לעניין זה מדגיש הנאשם , 1שלא מדובר במקרה בו נלקחו הכספים לכיסו ולשימושו האישי ,שכן עדיין היה שימוש כלכלי בכספים – הנאשם 1פעל כדי להשיא את רווחי החברה, הובאו מומחים ויועצים ,הייתה פעילות כלכלית בהיקף עצום ,נרכשו נכסים ,החברה התקשרה במכרזים ועוד.

עמוד 6מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' לעניין עבירות הגניבה ,ביקש הנאשם 1להפנות לת"פ (ת"א) 40213-05מ.י .פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' גבעוני (( )26.12.2012להלן – עניין פלד-גבעוני) ,שם מצא בית המשפט לזכות את הנאשמים מחלק מעבירות הגניבה כאשר נמצא שאלו היו שלובות מבחינת רכיבי המעשה העיקריים .לעניין זה נטען ,כי לא מדובר בערעור על הכרעת הדין אלא ,כי יש להתחשב ב"בליעה" זו במסגרת גזירת עונשו של הנאשם. .17לעניין מתחם הענישה ,נטען כי מדובר בפעילות של שנה וחצי של חברה ,שהתחילה מהלך כלכלי יפה שנעצר ,ולמעשה הפסקת פעילות החברה היא שהובילה להליך דנן .בעניין הפניות המאשימה לפסיקה הנוהגת ,ביקש הנאשם 1להפנות לגזר דיני בת"פ (תל אביב-יפו) 51543-06-18מדינת ישראל נ' כהני (( )21.12.2020להלן – עניין כהני) וכן לע"פ 1323/13חסן נ' מדינת ישראל ( ,)05.06.2013בכך שמלאכת גזירת הדין מתאימה את עצמה לאירוע הספציפי הנדון ואינה נעשית באופן טכני. בשים לב לדברים אלו ביקש הנאשם 1להפנות לעניין פלד-גבעוני ,שם בשונה מההליך דנן, העסקאות היו פיקטיביות לחלוטין; מתחם הענישה אותו עניין היה 4-1.5שנים ,ונגזר עונש של 24חודשי מאסר .עוד הפנה הנאשם 1לע"פ 7641-09הירשזון נ' מדינת ישראל (,)04.07.2011 אותה פרשה דובר על שחיתות ציבורית וגניבה מקופה ציבורית שנמשכה שנים ,ולבסוף נגזר על הנאשם אותו עניין מאסר של 5.5שנים. עוד ביקש הנאשם 1להפנות לעניין הורוביץ ,שם נגזר על הנאשם עונש של שנתיים מאסר בפועל בגין הטעיית משקיעים וניצול משאבי חברות ציבוריות; לפרשת לה-נסיונל בשם בגין שורה ארוכה של עבירות הורשע הנאשם בכך שמעל בכ 100-מיליון ש"ח ,ונגזר עליו עונש של 6שנים מאסר בפועל; לפרשת הפטריארכיה ,המתארת אף היא מעילת כספים בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח ,והעונש החמור ביותר שניתן במסגרתה היה 4.5שנות מאסר בפועל; לעניין מלכה ,שהיה יועץ פנסיה שגייס כספי לקוחות ובמקום להפקידם ,שלשל אותם לכיסו ,כאשר בגין כך נגזרו עליו 3שנות מאסר. בהמשך ביקש להדגיש עובדות נוספות בעניינו של הנאשם 1המבדלות אותו ,לטענתו ,ממקרים קודמים .כך ,לא היה אף לא משקיע אחד ששאל את הנאשם שאלה וקיבל תשובה כוזבת ,שהיא זו שהביאה אותו לבצע את השקעתו; וכן ,נטען שלא נמנע כל מידע מהמשקיעים ,ככל שאלו ביקשו מידע שכזה .בהתאם לזאת נטען ,כי ישנה אחריות לא מבוטלת גם על המשקיעים שבחרו להשקיע את מיטב כספם בגוף לא מפוקח .לכן ,עצם הפסד כספי המשקיעים לא מהווה, כשלעצמו ,נסיבה מחמירה. .18בבחינת נסיבות ביצוע העבירה ,נטען שהמצב המשפטי אותה עת היה לא ברור ומשכך ,יש להבדיל בין מעשי הנאשם 1עת הסתמך על עמדה משפטית לקויה או חלקית ,לבין התעלמות

עמוד 7מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' מהוראת חוק ברורה .בעניין זה נטען ,כי יש גם להתחשב בכך שאחת הסיבות לפירוק השותפות בין הנאשמים הייתה שהנאשם 1ביקש לפנות לייעוץ משפטי בעניין זה. בעניין זה גם טען הנאשם , 1כי הגדרת "נייר ערך" זכתה לביאור על ידי רשות ניירות ערך רק לאחר הגשת כתב האישום בעניינו .בעניין זה ממשיך הנאשם 1וטוען ,כי יש לתת משקל להסתמכותו על חוות דעתו של הנאשם ,2גם אם זו לא עמדה בתנאים של חוות דעת משפטית. עוד ביקש הנאשם 1לטעון ,שמקום בו הורשע בעבירה כיוון שלא הצליח לסתור חזקה ,יש לתת לכך משקל בענישה ,שכן אין דין אדם שמעשיו מגלים ומקיימים את נסיבות העבירה ,זהה לדין אדם שהורשע מקום בו לא הצליח להפריך חזקה בעניין הזה .בהמשך לכך גם נטען ,כי לא הוכח שהנאשם 1ביקש לגזול את כספי המשקיעים שלילת קבע או שלילה לשימוש פרטי. כן טוען הנאשם 1גם לעניין זה ,כי יש לראות את ניסיונות ומעשי החברות לייצר רווח כנסיבה לקולא .כך ,גם לעניין הנחיה שנתן הנאשם 1לפיה יש להיעתר לכל בקשה של לקוח למשוך את כספי השקעתו; באופן דומה גם ניתנו הנחיות לפזר סיכונים בתיקי ההשקעות של הלקוחות ,וכן לא לגייס כסף מלקוחותיו שהוא לא כסף פנוי ונזיל להשקעות .עוד ביקש הנאשם 1לטעון, שחתימתם של הנאשמים על ערבות אישית צריכה להוות אף היא שיקול לקולא. לבסוף ,התייחס הנאשם 1גם להתקשרות עם הכלכלן שלמה מעוז .כך נטען ,כי למרות שבעדותו טען שלא הכיר את הפרסומים ,יש להעדיף את עדות אשת יחסי הציבור שלו שהעידה שאין אירוע שלא עבר את אישורו .מכך מבקש הנאשם 1ללמוד ,כי מר מעוז – כלכלן מוערך ,עמד מאחורי החברה וחשב שיש לה היתכנות כלכלית. .19בהתאם לכל זאת ,עותר הנאשם 1למתחם ענישה של מספר חודשי מאסר ברף הנמוך ו 3-שנות מאסר ברף הגבוה. .20בתוך מתחם הענישה ,מבקש הנאשם 1לגזור עונש שאינו עולה על מחצית הטווח .זאת ,בשים לב לכך שהוא לקח אחריות על מעשיו ופעל להשיב סך של 7.5מיליון ש"ח כחלק מהסדר חוב אותו קבע בית המשפט בהליך הפירוק .כן נטען ,כי למרות שהנאשם 1לא הודה בפסלות מעשיו, הרי שמעשיו והחזר חובותיו מלמדים זאת .בעניין זה הפנה הנאשם 1לע"פ 395-75צור נ' מדינת ישראל ,ל(( )06.04.1976( 599 ,589 )2להלן – עניין צור) ,שם נקבע ,כי "פשיטא שמדיניות בתי- המשפט בפלילים צריכה להיות ,לעודד נאשמים שיתקנו את המעוות שעיוותו במעשה עבירתם :ואין עידוד אלא בידיעה שמה שיתקנו יותר ,ימתיק עליהם בית-המשפט את דינם יותר". בנושא זה גם מדגיש הנאשם ,1כי ברגע שקיבל את הנחיית רשות ניירות ערך להפסיק את גיוסי הכספים פעל במהירות להביא את החברה לפירוק כדי להשיב במהירות את חובותיו .כך גם

עמוד 8מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' הפסיק מיד את פעילות החברה ,ולא פעל למחזר את חובותיו .כך גם עדותו של עו"ד ארז ,הוסיפה ותיארה כיצד הנאשם 1ביקש באופן כן לצמצם את נזקי מעשיו .כך ,גם פנה הנאשם 1במכתב ללקוחותיו בו התנצל ,והסביר על הכספים אותם העביר במסגרת הסדר הנושים .בהמשך לדברים אלו פעל והשלים את הסדר החוב באופן מלא. בבחינת שיקולים להטלת קנס על הנאשם ,1נטען כי ישנה התחייבות של הנאשם כלפי המפרק לפיה אף אם יהיה בעתיד נכס כלשהו ,זה יועמד לטובת קופת הנשייה ,ולכן אין מקום להטיל בנסיבות המקרה קנס .בהמשך לדברים אלו נטען ,כי הדבר נכון ביתר שאת לעניין פיצוי ,שכן זה הוסדר כחלק מההליך האזרחי למול הנושים. דברי הנאשם 1 .21הנאשם , 1טפירו ,העיד לפניי וביקש להביע צער עמוק ,בעיקר כתוצאה מהנזק שנגרם למשקיעי החברה .לעניין פעילות החברה ביקש הנאשם 1לומר ,כי במהלך פעילותה עשה כמיטב יכולתו ועבד לטובת אותם המשקיעים שהשקיעו בה את כספם .בהתאם לכך ,פעל להעסיק אנשי מקצוע ויועצים מומחים ולחברה הייתה פעילות עסקית אמיתית ענפה. מעבר לצער הכבד אותו הביע הנאשם 1על התפרקות החברה וקריסת עסקיו ,ביקש להדגיש את הקושי למול הלקוחות אותם גייס במשך 14שנה ,ופיתח עימם קשרים אישיים .בהתאם לכך אמר ,כי זה פשוט "לא מסתדר" שאדם שמגייס לקוחות במשך 14שנה ,ומחליט יום אחד "להיות גנב". עוד ביקש הנאשם 1להדגיש ,כי כשהקים את החברה ,היא היוותה רק חלק קטן מעסקיו ומשכך, לא היה לו צורך בגיוס 80מיליון ש"ח נוספים ,שכן הוא ניהל אותה עת מיליארד וחצי ש"ח .כך, במשך 14שנה של פעילות לא נמצאה בעבודתו כל פגם .בהתאם לדברים אלו ביקש הנאשם 1 לומר ,כי עשה טעויות ,אולם אלו היו טעויות ניהוליות ,ובשום שלב לא חשב לעשות רווח שהוא "לא רווח ישר". לבסוף ,סיים עם הדברים הבאים " :אני מקווה שאדוני התרשם בכל זאת מהתכונות האישיות שלי ,שהתרשם מכך שעשיתי הכל ולא ברחתי ...לקחתי אחריות כי זה מי שאני וזה מה שעשיתי כל השנים .אדם שלוקח אחריות ,אדם שבונה עסקים ביושר ,אדם שגייס 14אלף לקוחות ,לקוח לקוח שמעולם לא נאמרה עליו מילה רעה .אותי לימדו שאדם כשהוא מתנהג בצורה מסוימת ,רוחבית בצורה מסוימת .מי שמשקר פעם אחת ,משקר פעם שנייה .אבל אם מישהו לא משקר אף פעם והוא לא גנב אף פעם והוא לא הונה אף פעם ,הוא לא הופך להיות גנב פתאום ,זה פשוט לא עובד .אני מבקש היום מבית המשפט הנכבד להביא את כל השיקולים האלה לזכותי בגזירת העונש" [פ.]15-10 ,1424 ,08.02.2021/

עמוד 9מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' ג .3.טיעוני הנאשם 2לעונש .22ב"כ הנאשם ,2עו"ד זיו ,ביקש להצטרף לדברי הנאשם 1ולפסיקה אותה הציג במסגרת טיעוניו. בהמשך לכך ,הסביר שימקד את טענותיו לעניין השלב השלישי בגזירת העונש – בחינת נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ,לפי סעיף 40יא לחוק העונשין ,ובכך יתמקד בעוצמת הפגיעה במשפחתו של הנאשם .2 בהתאם לכך ,מיקד הנאשם 2את טענותיו לעניין הפגיעה בשתי בנותיו – כך נטען ,שככל שייגזר עליו עונש מאסר ,לא יהיה להן מקום לגור ,שכן אמו של הנאשם 2העידה שלא תוכל לטפל בהן, ויתר משפחתו – אֶ חָ יו ,מתגוררים מחוץ לארץ .כך הוסיף וטען הנאשם ,2כי הוא מצוי בהליך גירושין שמתנהל ,בין היתר ,גם בפני בית המשפט למשפחה .בהמשך לדברים אלו ,טען שאימן של הבנות לא תוכל להוות בית עבורן. עוד פירט הנאשם ,2כי הוא לא הצליח לעמוד בהתחייבות של 7.5מיליון ש"ח ,ושילם סכום של כ 1.8-מיליון ש"ח וכתוצאה מכך נמצא כיום בהליך של פשיטת רגל .בתוך ההליך שולמו כ- 500,000ש"ח ועוד סכום של כ 705,000-ש"ח מוחזק בנאמנות .אולם ,יש לציין כי סכום זה כפוף למתן הכרע ה שיפוטית בעניין זה במסגרת הליך אזרחי נפרד בין הנאשמים ,הנוגע לכתב ערבות עליו חתמו במהלך פעילות החברה .בהמשך הוסיף ,כי משרד עורכי הדין שלו נסגר ורישיונו לעסוק בעריכת דין נשלל באופן זמני. בהתאם לכל הדברים הללו עותר הנאשם 2למתחם ענישה של עד 12חודשים ,שירוצה בדרך של עבודות שירות; וכן ,כי עונשו ימוקם בתחתית המתחם. .23במהלך דיון שהתקיים לפניי ביום ,08.02.2021שמעתי את עדותו של הנאשם ,2כמו גם את עדותם של מספר עדי אופי מטעמו .אפרט את הדברים בתמצית. אורי שגיא .24מר אורי שגיא היה לקוח של הנאשם .2תחילה היה לקוח של משרדו ולימים הפך להיות לקוח שלו ,ונרקמו בין השניים גם קשרים אישיים ,כך שהנאשם 2הפך לבן בית בביתו .מר שגיא הוא בעל משק חקלאי ,גימלאי צה"ל שכיהן במספר רב של תפקידים בכירים ,ביניהם ,כיהן כראש אמ"ן והיה אלוף פיקוד .כיום ,הוא מתנדב בתפקידים ניהוליים במוסד לילדים בסיכון ,כמו גם במוסד לאנשים מבוגרים עם צרכים מיוחדים .מר שגיא מצא לנכון עוד לציין ,כי אילו זה היה תלוי בו ,היה פועל לשתף את הנאשם 2במקום בו יוכל להועיל לחברה ,כדוגמת התנדבות תחתיו באחד המקומות בהם הוא עצמו מתנדב.

עמוד 10מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' אשר צוריאל .25מר אשר צוריאל ,בן ,77עוסק בחקלאות והקים את מחלבת משק צוריאל .היה לקוח של הנאשם ,2והעיד שזה סייע לו רבות בהתמודדות עם הליך המשפטי אליו נקלע .עוד העיד ,כי בכל הדרכים שהנאשם 2התווה בפניו" ,תמיד הוא הקפיד להיות בתחום המואר ,לא לקצר תהליכים ,לא ללכת לתחום האפור". מר צוריאל הוסיף ,כי לאורך שנות ההיכרות שלו עם הנאשם ,2ראה שהוא במצב רוח ירוד ומצוי בקשיים נפשיים .כאשר שאל את הנאשם 2על כך ,זה ענה לו שהקושי נבע מזה שהוא גרם נזק לאנשים אחרים ולא הצליח לתקן זאת .עוד הוסיף ,כי מצבו הנפשי השתפר כשהילדים שלו חזרו לגור עימו .עוד העיד ,שהנאשם 2הוא איש של נתינה ,אומנם הוא מעד ,אך הוא שילם בעבור כך מחיר כבד .לבסוף ,ביקש לסיים בפסוק "מֹודֶ ה ועֹ זֵב ירֻ חָ ם". יניב חברון .26מר יניב חברון הוא כלכלן ומרצה לכלכלה ,עובד כ 17-שנה בשוק ההון והיה בעבר כלכלן במספר בתי השקעות שונים בישראל .כיום ,הוא מכהן כמנכ"ל במספר חברות ציבוריות .מר חברון העיד שהנאשם 2ייעץ לו כעו"ד ,והוא למד ממנו הרבה על אחריות כלפי משקיעים .עוד סיפר מר חברון על כך שלמד מהנאשם 2על היותו אבא ואיש משפחה .לבסוף ,ביקש מבית המשפט להתחשב במידת הרחמים כלפי הנאשם 2בעת גזירת עונשו. שושנה בירמן .27הגב' שושנה בירמן ,בת ,73היא אימו של הנאשם .2עסקה כ 35-שנה בחינוך כמורה למתמטיקה ופיזיקה; ונשואה 51שנה לבעלה ,משה בירמן .הגב' בירמן העידה שהנאשם 2היה ילד שקט ,שלא הסתבך ותמיד הצטיין בלימודיו .לגב' בירמן שני בנים נוספים אך הם גרים בחו"ל ,ולכן העידה שהנאשם 2הוא שתמיד עוזר לה ,כמו גם לסבא-רבה שלו ,שגם לו הוא מקפיד לעזור .כמו כן העידה ,כי הנאשם 2אף ניחן בתמימות רבה ,שייתכן והביאה לכך שהוא סמך על שותפיו יתר על המידה. עוד סיפרה ,כי הפגיעה במשקיעים השפיעה רבות על הנאשם ,2ילדיו התנכרו לו והדבר הביא לגירושיו .רק בשנה האחרונה ,שתי בנותיו חזרו להתגורר עימו וילדו הצעיר חזר גם הוא להיות איתו בקשר .לבסוף ,ביקשה שלא יישארו בנותיו של הנאשם 2ללא בית כתוצאה מעונשו ,שכן היא כבר מבוגרת מידי כדי לדאוג להן והן צריכות אותו. עו"ד גל מוטאי .28עו"ד גל מוטאי ,בן 50המתגורר בקרית אתא ,העיד שהועסק בעבר במשך כ 20-שנה במשטרת ישראל ,התמחה אצל הנאשם 2במשרד ,וכיום הוא מייסד ובעלים של משרד עורכי דין בחיפה.

עמוד 11מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' עו"ד מוטאי העיד שהוא חבר קרוב של הנאשם ,2ותיאר אותו כאדם מלא בנתינה ,שעזר רבות לו ולאחרים .עוד תיאר עו"ד מוטאי ,את הקשיים הנפשיים והמשפחתיים שנגרמו לנאשם 2 כתוצאה מההליך. עו"ד רון רוגין [נ]2/ .29בנוסף לעדים השונים שהעידו לפניי במסגרת הדיון ,ביקש הנאשם 2לצרף את מכתבו של עו"ד רון גוין ,שעקב בעיה רפואית נבצר ממנו מלהגיע פיזית לדיון .עו"ד רוגין ,עורך דין מזה כ 25-שנה, מכיר את הנאשם 2על בסיס מקצועי ,ועל רקע זה תיאר אותו כאדם בעל אמינות ויושרה .בסוף דבריו ביקש לטעון עו"ד רוגין ,כי במקרה זה האינטרס הציבורי והשיקומי הוא להקל עם הנאשם. דברי הנאשם 2 .30הנאשם ,2בירמן ,החל בלבקש את סליחתם של כל משקיעי החברה ולהצטער שהוא היה מעורב בפגיעה שכזאת בהם .כך המשיך הנאשם 2ותיאר ,כי מכר כל מה שרק יכל על מנת לנסות ולצמצם את הנזק שנגרם למשקיעי החברה .כן הוסיף ,כי למרות מאמציו ,לא הצליח לשפות את לקוחותיו באופן מלא והידיעה הזאת הקשתה עליו מאוד .הנאשם 2ביקש להוסיף ולספר ,כי כקריירה שנייה למד משפטים וקיבל תואר עו"ד ,ואהב את התפקיד הזה בו יכול היה לעזור ולסייע לאנשים. מעבר לדברים אלו ,ביקש הנאשם 2להדגיש שהוא חושש לפגיעה בבנותיו ,וסיפר כי הוא עובד בשנים האחרונות על שיקום הקשר עמן .הנאשם 2סיפר בהרחבה על דאגותיו לפגיעה בבנותיו, בעיקר משום שהוא חושש שלא יהיה להם מקום בטוח לגור בו במקרה שייגזר עליו עונש מאסר בפועל. לבסוף ,הנאשם 2סיפר שהוא דואג עכשיו לספר לכל מי שהוא בא איתו במגע ,לבדוק ולבחון את הדברים ,כל זאת כדי למנוע את המצב בו הוא נמצא כיום – אחרי קריסה כלכלית משמעותית, בה גם נפגעו אנשים. ד .דיון והכרעה ד .1.תיקון 113לחוק העונשין .31סימן א' 1לחוק העונשין שכותרתו "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה" מכתיב את האופן בו יגזור בית משפט את עונשו של מי שהורשע בדין .כך ,העיקרון המנחה בענישה נקבע בסעיף 40ב לחוק העונשין ,הקובע כדלהלן: "קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו".

עמוד 12מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' תיקון 113לחוק העונשין (להלן – תיקון )113יצר מנגנון תלת-שלבי לגזירת עונש: בשלב הראשון ,על בית המשפט להכריע בשאלה האם העבירות בהן הורשע הנאשם מהוות אירוע אחד או מספר אירועים ,וכתוצאה מכך האם יש לקבוע מתחם ענישה אחד או מספר מתחמים. בשלב השני ,בית המשפט נדרש לקבוע את מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג לחוק העונשין) .בבוא בית המשפט לקבוע זאת יתחשב בעיקרון המנחה – הלימה בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ,לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו .בנוסף ,יתחשב בית המשפט בשלושה פרמטרים נוספים :ראשית ,הערך החברתי אשר נפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו; שנית ,במדיניות הענישה הנהוגה; ושלישית בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כמפורט בסעיף 40ט לחוק ,הכל כאמור בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין. בשלב השלישי ,על בית המשפט לבחון את הנסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירה לרבות נסיבותיו האישיות של הנאשם ובהתחשב בהן לקבוע את עונשו של הנאשם ,כאשר העונש נגזר בתוך מתחם הענישה שנקבע (סעיף 40ג(ב) לחוק) ,למעט נסיבות חריגות של שיקום או צורך יוצא דופן בהגנה על שלום הציבור [ראו למשל :ע"פ 8641/12סעד נ' מדינת ישראל (.])05.08.2013 ד .2.השלב הראשון – ריבוי עבירות ועבירה רבת פריטים .32כאמור ,בית המשפט נדרש להכריע האם העבירות בהן הורשע הנאשם מהוות אירוע אחד או מספר אירועים .בשים לב להוראות סעיף 40יג לחוק העונשין ולתיקון 113לחוק זה נקבע כי יש להבחין בין פירוש המונחים "אירוע" ו"-מעשה" .בהתאם לכך ,נקבע מנגנון דו-שלבי הבוחן תחילה את כמות "האירועים" לפי מבחן הקשר ההדוק; ובהמשך ,האם מדובר במעשה אחד או שמא ב"ריבוי עבירות" [ראו למשל :ע"פ 4910/13ג'אבר נ' מדינת ישראל ,פס' 6לפסק דינה של כב' השופטת ברק-ארז ( ;)29.10.2014ת"פ (כלכלית) ;56619-12-11מדינת ישראל נ' אלון ,פס' .])30.04.2012( 79-77 .33בבחינת כלל מעשי הנאשמים ,מצאתי לקבוע שמדובר באירוע אחד ,ובהתאם לכך מצאתי לקבוע מתחם ענישה אחד .זאת ,מקום בו מצאתי שלמרות שמדובר בעבירות רבות ביותר ,שנמשכו ונעשו במשך פרק זמן ממושך של למעלה משנה ,אלו נעשו כולם תחת אותה מסכת עובדתית – הפעלת החברה ,תוך גיוס מאות משקיעים בחוסר שקיפות ובאופן פסול. .34בשלב השני כאמור ,יש לבחון האם מדובר בריבוי מעשים (עבירות) ,או שמא בעבירה רבת פריטים [דנ"פ 4603/97משולם נ' מדינת ישראל ,נא( .])1998( 185-182 ,160 )3בנסיבות המקרה ,בהן נעשו מאות עסקאות בהיקף משמעותי ביותר ,תוך פגיעה משמעותית בכל אחד מהמשקיעים ובשים לב למצבו הפרטני של כל משקיע ,אין לאחד את מאות העבירות שבוצעו על ידי הנאשמים ,אלא

עמוד 13מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' יש לראותן כריבוי עבירות ,בשים לב לאמור בסעיף 186לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב.1982- ד .3.השלב השני – קביעת מתחם העונש ההולם .35כפי שציינתי לעיל ,הדיון בקביעת מתחם הענישה ההולם ייעשה בהתאם לשלושה פרמטרים: הפגיעה בערך החברתי אשר נפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנהוגה; והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כמפורט בסעיף 40ט לחוק העונשין .כל זאת ,בהתאם לאמור בסעיף 40ג(א) לחוק זה. ד.3.א .פרמטר אחד – הפגיעה בערך החברתי המוגן ונסיבות ביצוע העבירות .36הנאשמים הורשעו במספר סעיפי עבירה שונים .בהתאם לכך ,אדון בערכים המוגנים השונים בעבירות אלה. גניבה בידי מורשה .37הנאשמים כאמור קיבלו את נכסי המשקיעים (כספם) ועשו בהם מנהג בעלים .כך ,השימוש שנעשה בכמחצית מכספי ההשקעה חרג באופן בוטה מהמצגים שהוצגו למשקיעים. הערך החברתי המוגן בעבירת הגניבה הוא כידוע הגנה על רכוש הזולת – קרי ,שמירת זכות הבעלות והחזקה בקניין ,המוכרת כזכות חוקתית של הפרט .לצד פגיעה זו ,בעבירה ה"מיוחדת" של גניבה בידי מורשה נוספת פגיעה ביחסי האמון שבין מרשה למורשה [ראו התייחסותי בפס' 129להכרעת הדין וההפניות שם]. בדנ"פ 2334/09פרי נ' מדינת ישראל ,סד( ,502 )3פס' ( )2011( 60להלן – עניין פרי) עמדה כב' השופטת פרוקצ'יה על הערכים המוגנים ביסודות הגניבה בידי מורשה .כך נקבע ,כי "הערך החברתי המוגן בעבירת הגניבה מתמקד בהגנה על האינטרס הרכושי של בעל הזכות בנכס. בעבירות גניבה בשליחת יד וגניבה בידי מורשה מצטרף לאינטרס הרכושי גם ערך ההגנה על יחסי האמון המיוחדים בין מפקיד הנכס לבין מקבלו ,הנדרש לקיים תנאים מסוימים ביחס לפקדון שניתן בידו .וכך ,בעבירות אלה 'מצטרפים זה אל זה שני אינטרסים מוגנים העומדים במדרגה אחת ,והם – ההגנה על הרכוש וההגנה על יחסי האמון' (ביין ,בעמ' [ ")347שם]. עבירות המרמה .38כאמור ,רכיב מרכזי במעשי הנאשמים היה התרמית .בעניין פרי עמדה כב' השופטת פרוקצ'יה על ההבדל בין הערכים המוגנים בעבירת הקבלת דבר במרמה לבין הערכים המוגנים בעבירת הגניבה .כך נקבע ,כי "האינטרס המוגן בעבירה זו הוא ההגנה על 'חופש הרצון ,חופש הפעולה וחופש הבחירה של המרומה'" [עניין פרי ,פס' .]60בהתאם לדברים אלו ,נקבע כי בעבירת

עמוד 14מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' המרמה הדגש הוא על הרווח למרמה ,זאת בשונה מהנזק למרומה ,שכן חלק מהנזק הוא אותה פגיעה בחופש הרצון והבחירה [ע"פ 752/90ברזל נ' מדינת ישראל ,פ''ד מו( ,539 )2עמ' עמ' 555 (.])01.03.1992 כאמור ,בנסיבות המקרה דנן בבסיס מעשה המעילה בכספי המשקיעים מצויה המרמה – מצג השווא שניתן למשקיעים בדמות מטרת ההשקעה והביטחונות שניתנו למשקיעים כנגדה .משכך, מדובר במרמה שעניינה מעילה במיליוני שקלים ,תוך פגיעה במאות משקיעים ,בתחכום רב. בעניין זה ראיתי לנכון להדגיש ,כי מתן מצג חלקי אף אם לא שיקרי ,כאשר זה בירור מספק מצג שאינו נכון ואינו מלא ,אינו מהווה נסיבה מקלה כלל ועיקר והדבר אינו מעלה כדי מוריד לעניין הפגיעה בערך המוגן שבבסיס עבירת המרמה [פס' 188להכרעת הדין]. .39הנאשם 1ביקש להפנות להכרעת הדין בעניין פלד-גבעוני ,בעניין החפיפה בין עבירות הגניבה ועבירת קבלת דבר במרמה ,בשים לב לכך שבענייננו הנאשמים הורשעו בשתי עבירות אלו .ודוק, לעמדת הנאשם 1מקום בו הורשעו הנאשמים בשתי עבירות חופפות אלו ,יש לתת לכך ביטוי במסגרת גזירת עונשם. בבחינת הרשעה בשתי עבירות שונות בגין מעשה אחד ,ובו יסודות עבירה אחת "נבלעים" באחרת; מצאתי ,כי על אף שנאשם ייתכן ויורשע בשתי העבירות ,הרי שראוי שסוגיה זו תקבל את ביטויה במסגרת גזירת עונשו .התייחסתי לסוגיה זו לאחרונה במסגרת גזר דיני בת"פ (כלכלית) 64889- 09-16מדינת ישראל נ' בן דוד ,פס' ,)21.12.2020( 98עת קבעתי שמדובר בסוגיה שבעיקרה תאורטית ,שכן ככל שניתנת התייחסות לחפיפה ניתן שהדבר ייעשה במסגרת גזר הדין .אומנם התייחסתי באותו עניין לחפיפה בין עבירת ההנעה בתרמית לבין עבירת ההשפעה בתרמית ,אך הדברים יפים גם בנסיבות ענייננו: "כפי שקבעתי במסגרת הכרעת הדין במקרה דנן יסודות עבירת ההנעה בתרמית "נבלעים" ביסודות עבירת ההשפעה בתרמית [הכרעת הדין ,פס' ;334-328ראו לעניין זה גם דנקנר עליון ,פס' .]56במצב דברים בו נוכח החפיפה בין רכיבי העבירות ההרשעה בשתי העבירות הינה על בסיס אותם מעשים ,אין זה ראוי כי יוענשו הנאשמים "יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה" וזאת כמצוות המחוקק בסעיף 186לחסד"פ .די בענישה מכוח העבירה החמורה .ויודגש ,יש להבדיל מקרה זה ממקרה בו ההרשעה בכל אחת מהעבירות הייתה מתבצעת לעניין מעשים שונים – הרי שניתן היה להעניש בנפרד כל נאשם על שתי העבירות" [שם ,פס' ;98 ההדגשה אינה במקור – ח.כ.].

עמוד 15מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' עבירות הדיווח .40במעשיהם הפרו הנאשמים מספר חובות דיווח המוטלות עליהם מכוח חוק ניירות ערך; זאת, בשים לב להכרעותיי בעניין הגדרת הסכמי ההשקעה כ"נייר ערך" וכן ,כי הנאשמים לא עמדו בנטל הנדרש כדי לסתור את החזקה ,שאי-פרסום התשקיף נעשה כדי להטעות משקיע סביר. הלכה היא ,כי "נשמת אפו של שוק הון בריא ומשוכלל טמונה בחובות הדיווח שנוטלות על עצמן החברות שבוחרות להזמין את הציבור להשקיע בהן" [עניין פלד-גבעוני ,פס' ;217ראו גם :ת"פ (ת"א) 410-02-11מדינת ישראל נ' פאסיפיקה אחזקות בע"מ ,פס' .])21.11.2012( 12 יודגש ,כי אין מדובר בסוגיה חדשה והפסיקה התייחסה כבר בעבר לחשיבות העליונה שמייחס השוק לפרסומם של דוחות כספיים ,מלאים ,מדויקים ובמועדם [עניין פלד-גבעוני ,פס' .]220 .41בחינת התנהלות הנאשמים לאורך התקופה הרלוונטית ,מצביעה על כך שעשו כל שיכלו כדי לא לבאר באופן מלא וסופי את המצב המשפטי הנוהג לאשורו; בכך התחמקו באופן מכוון ,ואף מאומץ ,מלהתמודד עם חובתם לפרסם תשקיף; ולאחר מעשה ,ביקשו להסיר את האחריות מכתפיהם וניסו להטילה האחד על משנהו באופן המתאים לצורכיהם. עבירות מנהלים .42מעבר לכל האמור לעיל ,הנאשמים הורשעו גם בעבירות מנהלים .כך ,כמפורט בהכרעת הדין, הנאשמים פעלו בדרך הפוגעת בניהול התקין של עסקי התאגיד .מסקנה זו מבוססת על העובדה שהחברה לא השקיעה כמחצית מן הסכומים בתקופה שהלקוחות השקיעו בחברה ,באופן שהפחית את סיכוייה לקבלת תשואות ,שבאמצעותן החברה הייתה אמורה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי המשקיעים. ודוק" ,שוק הון יעיל הוא גורם מפתח לצמיחה כלכלית ,אשר לא יצלח בלא ציפייה של המשקיע האינדיבידואלי להפיק תועלת עצמית מהשקעתו בשוק ההון" [רע"פ 11476/04מדינת ישראל נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ ( ;)14.4.2010ע"פ 2103/07הורוביץ נ' מדינת ישראל (.])31.12.2008 חומרת העבירות הכלכליות .43על חומרתן של העבירות הכלכליות עמדתי לא אחת ,וזאת במספר הכרעות דין שונות ,כך קבעתי לעניין זה בת"פ (כלכלית) 47264-11-13מדינת ישראל נ' ימין ( ,)24.09.2015כדלהלן: "העבירות בהן הורשע הנאשם הן חמורות ,עבירות שפוגעות בערכים מוגנים בעלי משקל רב [ ]...חרף העובדה שעבירות כגון אלה בהן הורשע הנאשם טומנות בחובן אשליה לפיה מדובר בעבירות נקיות בשונה

עמוד 16מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' מעבירות רכוש אחרות ,הרי אין להתעלם מהעובדה שמדובר בעבירות שמבוצעות בתכנון ובתחכום רבים ,עבירות שבצידן נזק כספי ללקוחות, עבירות שפוגעות באמון הציבור במי שמנהל את כספו ,עבירות שפוגעות ביכולתו של שוק ההון לגייס כספים ממשקיעים מקרב הציבור משום מעשים כמו מעשי הנאשם שבפניי". כך נקבע בע"פ 4603/17אדרי נ' מדינת ישראל (( )16.07.2019להלן – עניין אדרי בעליון) לעניין התכליות העומדות בבסיס עבירת התרמית: "האיסור על השפעה בדרכי תרמית על שערי ניירות ערך (שיכונה גם להלן :עבירת התרמית) הוא אפוא אחד הנדבכים שהונחו בחוק ניירות ערך לשמירה על הגינות המסחר בשוק ההון ועל אמון ציבור המשקיעים בו .עבירת התרמית נועדה להרתיע מפני יצירת עיוות בהליך קבלת ההחלטה של המשקיע הסביר ,ולהבטיח לשם כך – כי מחיר השוק של נייר ערך פלוני ישקף את ההיצע והביקוש של אותו נייר ,הנגזרים מערכו הכלכלי ותוחלת הרווח הצפוי מן ההשקעה בו (ראו גם ע"פ 5052/95 ואקנין נ' מדינת ישראל ,פ"ד נ(( )1996( 655 ,642 )2להלן :עניין ואקנין); יוסף ניצני ודניה קרת 'הבורסה לניירות-ערך והמערכת השיפוטית – הטיפול במניפולציה בניירות-ערך' עיוני משפט טו ;)1999( 609זוהר גושן 'תרמית ומניפולציה בניירות ערך :תאומים לא זהים' משפטים ל ,591 ( )2000( 600-598להלן :גושן) .בצד האמור יש לזכור כי תכלית האיסור המנוי בעבירת התרמית אינה למנוע 'כל סיכון מהשקעות בשוק ניירות הערך .מטרתה היא להסיר סיכונים לא טבעיים שמקורם בעיוותים ובפערי מידע הקיימים בשוק'" [שם ,פס' .]8 ד.3.ב .פרמטר שתיים – מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות דומות .44אסקור להלן את רמת הענישה הרלוונטית לעבירות המיוחסות לנאשמים ,למול גזרי הדין השונים אשר ניתנו בעניינים דומים ,בין היתר ,נדרשתי גם לגזרי הדין השונים אליהם ביקשו להפנות הצדדים את בית המשפט. בית המשפט העליון בע"פ 8465/15בן זקן נ' מדינת ישראל (( )12.09.2016להלן – עניין מנופים), חזר והדגיש פעם נוספת את עקרונות הענישה הראויים ,כפי שאלה באו לידי ביטוי עוד בע"פ 9788/03מדינת ישראל נ' גולן ,פ"ד נח(( )2004( 250 ,245 )3להלן – עניין גולן): "העבריינות הכלכלית בתחומי החברה והכלכלה היא לרוב מתוחכמת, מסתייעת באמצעים מודרניים של הפקת מידע וקשה לגילוי .נזקיה

עמוד 17מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' קשים לחברה בכללותה ,למשק הכלכלי ולאנשים הפרטיים הנפגעים ממנה במישרין .על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הרובצת לפתחה של העבריינות הכלכלית המתוחכמת ,את היקף הקורבנות העלולים להיפגע ממנה ,את הקושי והמורכבות שבאיתורה ואת ההוקעה הברורה של יסודות השחיתות וניצול עמדות הכוח, השליטה והמידע הכרוכים בביצועה". ובהמשך: "תוצאותיה ההרסניות של העבריינות הכלכלית והקלון הדבק במבצעיה מחייבים את בתי-המשפט בהבעת מסר עונשי הולם אשר יבטא תכלית חברתית ברורה המבקשת למגר תופעות של ניצול כספי ציבור שהופקדו בנאמנות בידי גורמים ציבוריים למטרות העשרת הפרט אגב מעשי עבירה" [שם ,עמ' .]252 בשורה ארוכה של פסקי דין שניתנו על ידי בתי המשפט מאז עניין גולן ,בין היתר פסקי דין שניתנו על ידי בית משפט זה ,נקבע העיקרון לפיו על בית המשפט להכביד את ידו על מבצעי העבירות של תרמית בניירות ערך וזאת כביטוי לסלידת החברה ולגינוי התנהגות בלתי ראויה זו [ראו למשל: ת"פ (מחוזי ת"א) 51462-12-10מדינת ישראל נ' קאופמן ( ;)24.10.2011ת"פ (מחוזי ת"א) 29726- 12-10מדינת ישראל נ' גורבץ (( )29.04.2012להלן – עניין גורבץ)]. כך ,נקבע בעניין מנופים שמסתמנת הכרה מתחזקת והולכת בחומרתן של עבירות כלכליות ובנזק שהן גורמות לפרט ולכלל וכן אודות הצורך לצמצם את הפער בין הרטוריקה המחמירה בהתייחסות בית משפט לעבירות אלה ,לבין הענישה המקלה שהייתה נהוגה בעבר ,כדלהלן: "התכלית המרכזית המונחת בבסיס האיסור המופיע בהקשר זה כיום בסעיף (54א) לחוק ניירות ערך ,הינה 'הצורך בהגנה על אמון הציבור בכלל ,ועל ציבור המשקיעים בפרט ,בשוק ניירות הערך ,בהגינות המסחר שבו ,ביעילותו ובתקינותו [ ]...מטרת ההוראה בחוק היא גם לשפר את יכולתו של המשקיע הסביר לקבל החלטות על בסיס כל המידע הרלוונטי ,תוך נטרול אותם גורמים שיש בהם כדי לעוות את המידע שבידי המשקיע [( ']...ע"פ 5383/97טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' מדינת ישראל ,פ"ד נד( ;)2000( 568 ,557 )1כן ראו :ע"פ 1027/94 זילברמן נ' מדינת ישראל ,פ"ד נג( ;)1999( 515-514 ,502 )4זוהר גושן "תרמית ומניפולציה בניירות ערך :תאומים לא זהים" משפטים ל ( )2000( 600-598 ,591להלן :גושן))" [שם ,פס' .]14

עמוד 18מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' .45כך גם ,בהחלטת בית המשפט העליון בע"פ 4666/12גורבץ נ' מדינת ישראל ( )08.11.2012נקבע, כי ישנה חשיבות בולטת לענישה משמעותית בעבירות "צווארון לבן" וזאת ,כיוון שחרף אופייה ה"נקי" של העבירה ,הרי שהיא "מלוכלכת" לא פחות מעבירות אחרות ,ולעיתים – נזקיה אף עולים על נזקי עבירות רכוש "מסורתיות" [ראו לעניין זה את גזר דינה של כב' השופטת אגמון- גונן ,שניתן אך לאחרונה בת"פ (ת"א) 11062-04-19מדינת ישראל נ' גולדמן ( .])14.02.2021זאת ועוד ,נקבע שבעבירות ניירות ערך קיימת פגיעה כפולה – הן בשוק בכללותו ,על המשמעויות החברתיות הנובעות מכך ,הן בכל אחד ואחד מהמשקיעים בשוק ההון. וכך ,גם בע"פ 4430/13שרון נ' מדינת ישראל (( )31.03.2014להלן – עניין שרון) ,הדגיש כב' השופט דנציגר שאסור לטעות באופיין "הלבן והנקי" של העבירות הכלכליות שכן אלה נושאות נזקים חמורים פי כמה מעבירות הרכוש המסורתיות. .46אשר לעניין שלפניי ,והשלכתם של גזרי הדין אליהם הפנו הצדדים בכל הנוגע לקביעת מתחם הענישה הראוי בנסיבות המקרה דנן ,מצאתי לקבל את טענות הנאשמים בבחינת האופן בו יש לפנות לפסיקה הנוהגת .זאת ,בשים לב להפנייתם לגזר דיני בעניין כהני ,ולכן שבחינת הפסיקה הנוהגת ,מהווה אך שיקול אחד בתוך מכלול השיקולים אותם יש לשכלל במהלך גזירת העונש. כך ציינתי בעניין אחר ,כי בית המשפט ,והמותב היושב בדין" ,איננו 'טכנאי משפט' ואף לא 'מתמטיקאי משפט'" [ת"פ (כלכלית) 8256-05-11מדינת ישראל נ' קדץ ,פס' .)05.07.2012( 23 בהתאם לזאת ,טרם אדרש לקבוע את מתחם הענישה בעניינו של כל נאשם ,אדרש גם לנסיבותיו הייחודיות של המקרה ,זאת בהתאם למבחן התלת-שלבי שנקבע בתיקון 113לחוק העונשין ,כפי שפורט לעיל בהרחבה. בשים לב לכך ,אפנה עתה לסקור את הפסיקה הרלוונטית לענייננו ,לצורך קביעת מדיניות הענישה הנהוגה. מעילה בכספי משקיעים .47לאחרונה ניתן על ידי מותב זה גזר הדין בת"פ 52446-06-16מדינת ישראל נ' ברמלי ()24.02.2021 (להלן – עניין ברמלי) – ברמלי הורשע לאחר ניהול הליך בריבוי עבירות גניבה ,מרמה ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך .במסגרת הכרעת הדין שם נקבע ,כי במהלך כ 3-שנים ברמלי שכנע במרמה משקיעים להשקיע את כספם באמתלה שזה יושקע באפיקי השקעה חסרי סיכון .זאת, כאשר נעשה בכספים אלה שימושים שונים ובהם שימושים פרטיים של ברמלי עצמו; העברת הכספים כתשלום ריבית למשקיעים קיימים; וכן ,השקעות עסקיות שונות .ודוק ,גם בנסיבות העניין שם נקבע כי אומנם נעשו מספר השקעות עסקיות עם הכספים ,אולם אלו חרגו בבירור מההרשאה שניתנה על ידי המשקיעים .בעניינו של ברמלי נקבע מתחם ענישה (באישום המרכזי) של 16-10שנות מאסר ונגזרו עליו 10שנות מאסר בפועל ,וכן קנס בסך 400,000ש"ח.

עמוד 19מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' בהשוואה בין המקרים ,ברמלי גייס כ 340-מיליון ש"ח מכספי משקיעים ,בעוד שהנאשמים בהליך דנן גייסו סכומים נמוכים באופן משמעותי (בשים לב להבדל בין הנאשמים בעניין זה). כמו כן ,בעניינו של ברמלי נקבע ,כי ידע מהרגע הראשון שהכספים לא יושקעו בהתאם להבטחות שניתנו למשקיעים .מנגד ,בהליך דנן הייתה תכנית עסקית שפעלה גם במסגרת החברה ,וכפי שפורט בהכרעת הדין ,בכמחצית מכספי המשקיעים נעשה שימוש שאינו חורג מהרשאה .בנוסף לכך נקבע ,כי ברמלי שלשל לכיסו הפרטי סכום של כ 18-מיליון ש"ח (לצרכיו או לצרכי מקורביו), בעוד שבמקרה דנן ,גם לאחר בחינת הכספים שהועברו לצורך רכישת דירות שונות והעברת הכספים לחברות פרטיות של הנאשמים ,מצאתי בהכרעת הדין שמדובר בסכום קטן באופן משמעותי .לבסוף ,בבחינת הנזק שנגרם כתוצאה ממעשי הנאשמים ,במקרה של ברמלי מדובר בנזק שהוערך במאות מיליוני שקלים ,ועל כן מדובר בפער משמעותי ביותר. בהתאם לכך ,מצאתי שלמרות שיש דמיון ברור בין המקרים ,שכן הן ברמלי ,הן הנאשמים עשו שימוש פסול בפערי המידע שבינם לבין המשקיעים שביקשו להשקיע בחברות שבבעלותם; בבחינת היקף המעשים וחומרתם ,עניינו של ברמלי חמור באופן משמעותי וזאת בשים לב להיקף המעילה ולכך שבעניינו של ברמלי נקבע כי הוא ידע מהרגע הראשון שההבטחות שניתנות למשקיעיו הינן ריקות מתוכן .זאת ,בעוד שבעניינם של הנאשמים הייתה פעילות עסקית ענפה שתאמה את ההבטחות ,אף אם רק באופן חלקי. .48ת"פ (מחוזי מרכז) 41697-10-13מדינת ישראל נ' צבר ( – )22.06.2014צבר הורשע על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון ,בו הודה בכך שבמשך 15שנה ,שכנע אנשים שונים שנמנו בין לקוחותיו ,קרובי משפחתו ,חבריו ומכריו ,מרביתם מבוגרים ופנסיונרים ,להפקיד בידיו כספים לצורך השקעה תמורת תשואה גבוהה ,ולהלוות לו כספים לצורך זה ,והכל בכוונה להונות אותם, לקבל מהם במרמה את כספם ,ולגנוב מהם סכומי כסף רבים .צבר "גייס" באופן זה כ 40-מיליון ש"ח ,אך עקב התיישנות והחזר של חלק מכספי ההשקעה ,הורשע בלקיחת כ 20-מיליון ש"ח בלבד .במסגרת גזר הדין פורט בבירור ,שהנאשם לקח מכספי ההשקעה לכיסו ,וכן השתמש בהם כדי להציג מצג שווא של ריבית בעבור ההשקעה .בגין מעשים אלו נגזר על צבר 8שנות מאסר בפועל ,וכן פיצוי לקורבנות העבירה. בהשוואה בין המקרים ,צבר מעל בסכום דומה לסכום המעילה בהליך דנן ,בשים לב לכך שרק בכמחצית מהכספים אותם גייסו הנאשמים נעשה שימוש באופן החורג מההרשעה; אולם ,בשני המקרים נעשה שימוש משמעותי בכספי משקיעים חדשים לצורך החזר התחייבויות למשקיעים קיימים .בבחינת הבדלים לחומרא בעניין שלפניי ,בנסיבות המקרה דנן הנאשמים פעלו להחטיא גם אחרים וזאת שלא בידיעתם ,וכן כמות הקורבנות בהליך דנן גדולה באופן משמעותי; כמו כן, בית המשפט התחשב בכך שצבר הודה במעשים המיוחסים לו בשלב מוקדם בהליך .בבחינת הבדלים לקולא ,הנאשמים כאמור פעלו להשקיע חלק משמעותי מכספי המשקיעים ולא כל

עמוד 20מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' פעילותם הייתה תרמיתית .עוד יצוין ,כי בדומה לנאשם ,1לצבר היו יחסי אמון והיכרות מוקדמות עם קורבנותיו. .49ת"פ (ת"א) 40004/06מדינת ישראל נ' משפטי ([ )06.11.2006ערעור נדחה במסגרת ע"פ 10494- 06משפטי נ' מדינת ישראל ( - ])19.11.2007משפטי היה יועץ השקעות בשוק ההון ,שעסק במתן שירותי ייעוץ והשקעות בשוק ההון בארצות הברית .בעקבות "אסון התאומים" ,הפסיד משפטי כ 70%-מתיק השקעות שניהל בעבור לקוחותיו .אולם ,משפטי ביקש שלא להודיע ללקוחותיו על ההפסדים האמורים ,והמשיך וגייס מיליוני דולרים ממשקיעים שונים ,תוך הבטחת תשואה גבוהה ,ומבלי שיידע את לקוחותיו שהוא מצוי בהפסדים .משפטי השתמש בכסף להחזרת חובותיו למשקיעיו ,לצרכיו הפרטיים ,ולהשקעות בעלות סיכון רב .כל זאת ,תוך שהוא מציג מצגי שווא כאילו הכספים מושקעים ונושאים רווחים .במעשיו אלה קיבל במרמה כ 21-מיליון ש"ח, מתוכם בכ 5.5-מיליון ש"ח גנב ועשה שימוש בניגוד למטרה שלשמה ניתנו לו .משפטי הודה במעשיו במסגרת הסדר טיעון ונגזרו עליו 8שנות מאסר. בדומה להליך דנן ,משפטי גייס סכומי כסף משמעותיים ממשקיעים ,בחלקם עשה שימוש לצורך השקעות שונות ורק בחלקם עשה שימוש שאינו כלכלי .כך ,משפטי בין היתר פעל אף הוא להשתמש בכספי משקיעים להחזר חובותיו למשקיעים קודמים .בשונה מההליך דנן ,בעניינו של משפטי סכומי המעילה נמוכים באופן משמעותי; משפטי לא עשה שימוש באחרים; מעשיו של משפטי נעשו מתוך מצוקה כלכלית עקב אסון לא צפוי; בנוסף ,משפטי הודה במיוחס לו במסגרת הסדר טיעון .אוסיף ,כי יש מקום ליתן את הדעת גם לחלוף הזמן ממועד גזירת הדין בעניינו של משפטי לבין העת הנוכחית ,לרבות לעניין ההבדלים וההתפתחויות בפסיקה ,כפער בין המקרים. .50ע"פ 4190/13סמואל נ' מדינת ישראל ( – )18.11.2014סמואל הורשע לאחר ניהול הליך ,בעבירות של קבלת דבר במרמה ,גניבה בידי מורשה ורישום כוזב במסמכי תאגיד .סמואל עסק בשוק ההון, ופעל לגייס באמצעים מרמתיים סכום של כ 3.8-מיליון ש"ח ,מתוכם שלח ידו בכ 1.2-מיליון ש"ח. בגין מעשים אלו נגזר על סמואל עונש מאסר בפועל של 6שנים ותשעה חודשי מאסר. בהשוואה בין המקרים ,עניינו של סמואל עוסק בהיקפי מעילה נמוכים באופן משמעותי; סמואל לא החטיא או עשה שימוש באחרים .אולם בדומה לנאשמים ,גם סמואל השתמש בחלק מהכספים לצרכיו האישיים ורק את חלקם השקיע במטרה להניב תשואה. .51ת"פ (ת"א) 44540-06-12מדינת ישראל נ' מזרחי (( )04.07.2013ערעור ובקשה לדיון נוסף נדחו) – מזרחי הורשע בגיוס כספי משקיעים במרמה ,זיוף ושימוש פסול בהם כריבית ליתר קורבנותיו ולשימושו האישי .בתקופה הרלוונטית ,שנמשכה כ 5-שנים ,מעל מזרחי בכ 47.6-מיליון ש"ח אותם גזל מכ 84-משקיעים .מזרחי הורשע ,על פי הודאתו ,ונידון ל 12-שנות מאסר; 18חודשי מאסר על-תנאי; וקנס בסך 300,000ש"ח .זאת ,לצד חיוב בפיצוי נפגעי העבירה.

עמוד 21מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' בהשוואה למקרה דנן ,מזרחי לא השקיע את הכספים שגייס כלל; וכן ,מזרחי הורשע גם בעבירות שונות של זיוף והלבנת הון; מזרחי לא החטיא אחרים במעשיו; וכן ,מזרחי הודה במיוחס לו בשלב מוקדם. .52כמו כן ,ביקש הנאשם 1להפנות למספר הליכים שונים ,מהם ביקש ללמוד על הפסיקה הנוהגת, כך בין היתר הפנה הנאשם 1לע"פ 37/07פרג נ' מדינת ישראל (( )10.03.2008להלן – פרשת לה- נסיונל) – אולם ,אותו עניין מצאתי שרב השונה מהדומה .כך ,מדובר בגזר דין שניתן בשנת ,1998 העוס ק בפרשה רחבת היקף ,עם נאשמים רבים ,מאות עדים וטענות שונות ,שברובן חורגות באופן ניכר מההליך דנן .כך גם מצאתי ,כי אין להשוות בין נסיבות המקרה דנן לנסיבות ת"פ (מחוזי ת"א) 40213-05מ.י .פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' אריה גבעוני ( ,)04.04.2013שגם אליו ביקש הנאשם 1להפנות את בית המשפט. ת"פ (ב"ש) 23180-12-12מדינת ישראל נ' מלכה ( – )13.07.2015בבחינת ההשוואה בין עניינים אלו לענייננו ,מצאתי תחילה לציין ולהדגיש כי מקום בו אושר הסדר פשרה הרי שיש בכך כדי להוות הבדל משמעותי מניהול הליך עד תומו [ראו למשל התייחסותי לסוגיה זו בעניין כהני] .כמו כן ,באותו עניין ציין המותב שגזר את הדין ,כי מדובר בעונש מקל ביותר שאף חורג ממתחם הענישה שנקבע אותו עניין ( 8-5שנות מאסר) .בדומה לכך ,גם בע"פ 2103/07הורוביץ נ' מדינת ישראל ( )31.12.2008אליו הפנה הנאשם ,1ניתנה התייחסות מקיפה להשפעת חלוף הזמן כנסיבה חריגה לקולא .כמו כן יש להדגיש את הפער בין המקרים ,שכן בעניינו של הורוביץ נגרם נזק מועט לציבור המשקיעים ולחברה והורוביץ עצמו הרוויח רווח מצומצם בשווי מאות אלפי ש"ח ,בעוד שפעילותו הביאה להשאת רווחי ציבור המשקיעים. בדומה לדברים אלו ,גם בע"פ 4354-08מדינת ישראל נ' רבינוביץ ( )22.04.2010אליו הפנה הנאשם ,1ניתנה התייחסות מפורשת לגילו המבוגר ומצבו הבריאותי של רבינוביץ כשיקולים חריגים לקולא בגזירת עונשו .יצוין לעניין זה ,כי למרות נסיבות אלו ,נמצא לגזור על רבינוביץ' עונש של 6שנות מאסר בפועל וקנס בסך של 10מיליון ש"ח ,לצד פיצוי בסך 800,000ש"ח. .53בהתאם לכך ,נראה שהפער המשמעותי בין המקרים לעיל עוסק בכך שלמרות שבענייננו הורשעו הנאשמים במעילה בסך של עשרות מיליוני ש"ח ,כמחצית מהכספים הושקעו לצורך השאת רווחי החברה והמשקיעים. .54עוד מצאתי לנכון להוסיף לעניין הצעת ומכירת ניירות ערך לציבור ללא תשקיף ,את ת"פ 4709/03 מדינת ישראל נ' סטפן ( – )11.10.2004שם הורשעו הנאשמים בביצוע עבירה של הצעת ניירות ערך לציבור בלא תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בכוונה להטעות משקיע סביר [ערעור על גזר הדין נדחה :ע"פ (ת"א) 70267/05עמוס נ' פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה

עמוד 22מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' ( ;)26.11.2006רע"פ 2522/07עמוס נ' מדינת ישראל ( .])26.11.2006בית משפט גזר על הנאשם המרכזי אותו עניין 20חודשי מאסר וקנס. .55בת"פ (ת"א) 3933-08-10מדינת ישראל נ' טי.אר.די אינסטרומ .בע"מ ([ )16.05.2019יצוין ,כי ערעור על גזר הדין עודנו תלוי ועומד] – הורשעו הנאשמים בעבירות אי-דיווח ,אי-הגשת דיווח מיידי בכוונה להטעות משקיע סביר ,והכללת פרט מטעה בדוח הכספי ובדוח הדירקטוריון בכוונה להטעות משקיע סביר. בגין מעשים אלו נקבע מתחם ענישה של 24-14ועונש מאסר בן 14חודשים לאחד הנאשמים; וכן ,מתחם ענישה של 24-12חודשים ומאסר בן 8חודשים לנאשם נוסף ,זאת במסגרת הליך גישור; ועונש של 4חודשי מאסר שרוצו בדרך של עבודות שירות ,במסגרת הסדר טיעון. ד.3.ג .פרמטר שלוש – נסיבות הקשורות בביצוע העבירה היקף המעשים וריבויים .56במסגרת התקופה הראשונה ,פעלו הנאשמים לגייס במרמה כ 40-מיליון ש"ח ממאות משקיעים שונים .מתוך סכום זה ,בכמחצית מהכספים נעשה שימוש החורג מהרשאה שלא כדין .בנוסף ,לא לובן במסגרת ההליך דנן מהו הנזק שנגרם ממעשי הנאשמים ,וכתוצאה מקריסת החברה ,אולם הדעת נותנת שסכום זה גבוה באופן משמעותי מהסכום שגויס ,וזאת אף בשים לב לכספים אותם השיבו במסגרת הסדר הנושים בהליך האזרחי. בהמשך ,במסגרת התקופה השנייה ,פעל הנאשם 1לגייס סכום נוסף של עוד כ 39-מיליון ש"ח מעוד כ 245-משקיעים .מדובר במעילה בסכומי עתק של עשרות מיליוני ש"ח .כל זאת ,תוך שימוש בפרסום משמעותי ותוך ידיעה שלא הצליח לעמוד בהתחייבויותיו כלפי המשקיעים בתקופה הראשונה. התחכום שבמעשי הנאשמים .57ניסוח הסכמי ההשקעה באופן מעורפל ,תחת הכותרת "הסכמי הלוואה" (וזאת למרות שבפגישות המקדימות עם המגייסים הוצגו ההסכמים כהסכמי השקעה ,באפיקי השקעה מוגדרים ,ובעיקר בפרויקטים מסוג תמ"א .)38כמו כן ,תשלום הריבית החודשית; כמו גם חתימה על ערבות אישית ,בשילוב אמירה שדי בנכסי החברה כדי שתוכל לעמוד בהתחייבויותיה ,כאשר ידוע לנאשמים שהחברה לא יכולה לעמוד בהתחייבויותיה – כל אלו מהווים מהלכים מתוחכמים ושקולים שנועדו לייצר תחושת שווא של ביטחון אצל משקיעי החברה ,כאמצעי שיווקי בלבד. לעניין זה יש גם להוסיף את היותו של הנאשם 1סוכן ביטוח ובעלים של סוכנות ביטוח ,שמתוך לקוחותיה גויסו עיקר משקיעי החברה.

עמוד 23מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' מידת הנזק שנגרם לקורבנות העבירה .58כפי שציינתי במסגרת הכרעת הדין" ,אין חולק על כך שגיוס סכום עתק של 42מיליון ש"ח; ממאות משקיעים שאינם מתוחכמים ,ולעיתים בסכומי כסף משמעותיים; במשך כשנה תמימה – כל אלו מצביעים על יצירת נזק כבד משקל ,ומכך על נסיבות מחמירות" [פס' 169 להכרעת הדין]. לעניין זה ,יש להדגיש את הפער בין הנאשמים הנובע מהגיוס המשמעותי ביותר אותו ביצע הנאשם 1במסגרת התקופה השנייה .בהתאם לכך ,כספי המעילה בעניינו גבוהים בהרבה מנסיבות הרשעתו של הנאשם ;2וכן נקבע ,כי הנאשם 1שלח ידו בסכומים גבוהים באופן משמעותי. הסיבות שהביאו את הנאשמים לבצע את העבירה .59הנאשמים לא פירטו במסגרת הטיעונים לעונש ואף לא במסגרת הליך ההוכחות הממושך שנוהל לפניי ,כל סיבה חיצונית או משבר שהביא אותם לבצע את פעולותיהם האסורות .בהתאם לכך, מקובלת עלי טענת המאשימה ,לפיה העבירות בוצעו מתוך בצע כסף – רצונם של הנאשמים להשיא את רווחיהם תוך העדפת האינטרס האישי שלהם על פני האינטרס של לקוחותיהם. ד.3.ד .מתחם העונש ההולם .60לאחר שנדרשתי לשלושת הפרמטרים הקבועים בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין ,אפנה לקבוע את מתחם הענישה בעניינו של כל נאשם ,זאת בשים לב להפרדת האירועים ,אותה קבעתי לעיל. טרם אפנה לקביעת מתחם העונש ההולם מצאתי לנכון לחדד את ההבדל בין שני הנאשמים בהתאם לכל האמור לעיל. .61בבחינת מעשיו ונסיבותיו של הנאשם ,1הנאשם 1טען כי סמך ידיו על חוות דעתו המקצועית של הנאשם ,2אשר הציג עצמו כבר סמכא לעניין הדין החל בנסיבות המקרה ולפי חוות דעתו לא היה צורך בתשקיף בנסיבות המקרה – זאת ,למרות שאיננו כזה. אף אם אקבל את טענות הנאשם 1לעניין זה ,עובדה זו לא פותרת אותו מאחריות – שהרי מושכלות יסוד הן כי אי-ידיעת החוק אינה מהווה הגנה מהרשעה; אולם כן מצאתי ,כי ניתן ללמוד מכך על תום ליבו של הנאשם ,1אף אם באופן חלקי בלבד .מן הצד השני ,הפאסיביות בה נהג הנאשם 1מעידה ומלמדת גם על אדישותו ביחס לחובותיו החוקיות לעניין זה ,והדעת נותנת כי זו נבעה מתוך האינטרס הברור שהיה לו לקבל את עמדתו המשפטית של שותפו בנסיבות העניין .במבחן התוצאה ,אין חולק על כך שחודשים רבים לאחר מכן ,סלע המחלוקת בין הנאשמים היה התעקשותו של הנאשם 1לקבל חוות דעת משפטית ממשרד חיצוני גדול ובעל

עמוד 24מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' מוניטין ,ולא להסתפק ברצונו של הנאשם 2להעניק את כל הטיפול המשפטי לחברה .בכך נבדלים הנאשמים באופן משמעותי ביותר. בהמשך לכך יש להדגיש ,כי הנאשם 1פנה ללקוחותיו הקיימים – לקוחות שלא היה לו כל אינטרס לגנוב את כספם ,שכן אלו המשיכו לשלם לו פרמיה חודשית (במסגרת סוכנות הביטוח שבבעלותו) .מקרה זה שונה ממקרים אחרים שכן למעשה ,הנאשם 1כבר היה הבעלים של עסק משגשג ,ובהקמת החברה ביקש רק להרחיב ולגוון את עסקיו .בכך למעשה ניתן לומר ,כי הנאשם " ,1הלך לחפש מלוכה אך מצא אתונות" – הנאשם 1הפך מבעלים של סוכנות שכזאת ,שהייתה מושא לפניות לרכישה ושותפות בסכומי עתק; למי שאיבד את ביתו ,את הסוכנות הביטוח שבנה ואת כל רכושו ולמעשה ,שיעבד את עצמו לצורך החזר החובות לנושיו. עוד מצאתי לחזור ולהדגיש לזכותו של הנאשם ,1כי בחלק משמעותי מהכספים אותם גייס מלקוחותיו ,נעשה שימוש לצורך קידום פרויקטים של תמ"א – 38זאת ,בהתאם להבטחותיו והתחייבויותיו .זאת כמובן בשים לב ,שאף ההשקעה שנעשתה ,נעשתה מבלי שהייתה כל ערבות או ביטחון בפרויקטים אלה – זאת בניגוד למצגים שניתנו למשקיעיו; וכפי שציינתי לעיל, ההשקעה הייתה רק בחלק מכספי ההשקעה. מנגד ,אין כל מחלוקת שחלק משמעותי מכספי המשקיעים הועברו להלוואות לחבריו של הנאשם ;1לרכישת דירה על שם אשתו של הנאשם ( 1ויודגש ,כפי שקבעתי במסגרת הכרעת הדין, שמצאתי לדחות את כלל טענות הנאשם 1לעניין זה – הנאשם 1רכש דירה על שם אשתו עם כספי משקיעיו); ולהוצאות החברה וחברות פרטיות שבבעלותו .כך למעשה ,רק כמחצית מכספי המשקיעים שימשו לצורך קידום פרויקטים ,כפי שהובטח והוצג למשקיעים. אם הייתי צריך לקבוע במקרה רגיל בו הוכחו כל הנסיבות המחמירות הנלוות לביצוע העבירה, אז רמת הענישה המשמעותית והמחמירה לה עתרה המאשימה הייתה סבירה – לא מחייבת כמובן ,אך סבירה .אך בנסיבות המקרה דנן ,דומה שנסיבות ביצוע העבירה ,כמו גם נסיבות הנאשם 1עצמו עת ביצע את העבירות ,מצדיקות קביעת רף ענישה נמוך יותר מזה אליו עתרה המאשימה. בהתאם לאמור מצאתי לקבוע בעניינו של הנאשם 1מתחם ענישה של 8-4שנים. .62בבחינת מעשיו ונסיבותיו של הנאשם ,2המאשימה ביקשה להקל עם הנאשם 2למול הנאשם .1 זאת ,בעיקר בשים לב להבדל בהיקף המעילה ביניהם ,בדגש על היקף גיוס הכספים אותו ביצע הנאשם 1בתקופה השנייה ,וכן גזילת כספי המשקיעים לצורך רכישת הדירה על ידי הנאשם .1 מאידך גיסא ,הנאשם 2הוא עורך דין ולכן היה עליו לדעת היטב את מגבלות הדין החלות על מי שמבקש לגייס כספים בגיוס המוני ללא הגבלה .כך ,אף אם היה לנאשם 2ספק (שכן ,הוא לא

עמוד 25מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' התיימר להיות מומחה לתחום זה) ,החובה החלה עליו לבחון את הדין החל מתעצמת שעה שמדובר בעו"ד שאינו רק נותן ייעוץ ללקוח ,אלא גם מעורב בעצמו בפעילות .כך למשל ,הנאשם 2יכול היה לפנות למאסדר בכל שלב לקבל חוות דעת לקבלת הבהרה לעניין המצב המשפטי. אולם ,נחישותו לא לעשות כן ,וזלזולו המופגן בצורך לקבל חוות דעת ממומחה בתחום ,הכשילה אותו ואת שותפו – ולמעשה ,את המיזם כולו .זו הבחירה שלמעשה הביאה במידה לא מבוטלת לפתיחת החקירה והרשעת הנאשמים. אדגיש ,אם משתמע ,אפילו באופן עקיף ,מפי מאן דהוא ,שהמיזם כשל רק כתוצאה מחקירתה והתערבותה של רשות ניירות ערך ,אזי טיעון זה נדחה על הסף .כך ,ולא בכדי ,טיעון זה גם לא נשמע בפה מלא בבית המשפט ,אלא אך בדרך של רמיזות כאלה או אחרות שכאמור ,נדחות על הסף .כך ,הטענה שאילו המיזם היה מורשה להמשיך ולגייס לקוחות (ובכך למעשה להביא לעשרות או אף מאות קורבנות חדשים) ,אזי זה לא בלתי נמנע שבשלב מסוים היה מגיע המיזם לאיזון ,ולא היה נדרש לבצע גיוסים חדשים כדי להמשיך ולהתקיים – נדחית ,אין מדובר אלא במשאלת לב ,שלא ניתן להוכיח או להפריכה – טענה ללא בסיס. לסיכום ,לזכותו של הנאשם 2מצאתי להדגיש שהיקף העבירות בעניינו של הנאשם 2קטן באופן משמעותי מהעבירות בגינן מצאתי להרשיע את הנאשם .1אולם ,גם עמד לנגד עיני ,שהנאשם 2 התנגד לרצונו של הנאשם 1לקבל חוות דעת משפטית ,ולבסוף הדבר הביא לפירוק השותפות בין השניים. בהתאם לאמור מצאתי לקבוע בעניינו של הנאשם 2מתחם ענישה של 4-2שנים. ד .4.השלב השלישי -גזירת העונש בתוך מתחם העונש ההולם .63נקבע לא פעם ,כי מלאכת גזירת העונש היא כקריעת ים סוף [ע"פ 1399/91ליבוביץ' נ' מדינת ישראל ,פ"ד מז(.])1993( 180 ,177 )1 לא בלב קל ולא בנקל יורה בית משפט על הטלת עונש מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח על נאשם בפלילים ,קל וחומר עת מדובר בנאשמים שאינם צעירים ובעלי משפחות .אולם ,משקבע בית המשפט העליון בשורה ארוכה ועקבית של פסקי דין בדבר הצורך בהטלת עונש ראוי והולם על מבצעי עבירות כלכליות; ומשפירטתי בפרק הקודם את מדיניות הענישה אותה הכתיב בית המשפט בכל הנוגע לעבירות אלה – הרי ,שחרף העובדה שהענישה לעולם היא אינדיבידואלית, בית המשפט מחויב לאמץ את הגישה שמבכרת את האינטרס הציבורי על פני האינטרס האישי של הנאשמים .בתוך כך ,אין מנוס מהטלת עונש ההולם את חומרת המעשים ,באופן מרתיע ,אך בה בעת ,באופן שאינו מתעלם מנסיבותיהם האישיות של הנאשמים.

עמוד 26מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' מצאתי לנכון לחזר ולהדגיש ,שהפגיעה הכלכלית פנים רבות לה .כך ,משקיע שאיבד את השקעתו, אותה ראה כבטוחה ,ללא כל אזהרה ,נפגע באופן קשה ומקיף – ופגיעה זו אינה נותרת בד' אמותיו ,אלא היא נפרשת ונוגעת גם במשפחתו ובקרובים לו .נדרשתי לסוגיה זו לאחרונה במסגרת גזר הדין בעניין ברמלי ,בצייני כדלהלן: "על אף שלכאורה מדובר בעבירות כלכליות ומשכך הנזק בגינן הינו בדמות נזק כלכלי 'בלבד' ,יש לחזור ולהדגיש כי פעולותיהם של הנאשמים הביאו לפגיעה כלכלית במאות משקיעים .פגיעה כלכלית זו מגלמת בתוכה פגיעה נוספת – משמעותית – ביכולתם של קורבנות העבירה להעניק לעצמם ולבני משפחתם ביטחון ,חינוך ,בריאות ,מגורים וחיים בכבוד. בבואו של הנאשם לייצר השקעה 'חסרת סיכון' ,ביקש הנאשם ,הלכה למעשה ,לסכן את הכספים אותם ביקשו המשקיעים לשמור מכל משמר – הכספים אותם שמרו ,לעיתים משך עשרות שנים ,כדי להבטיח את חייהם וחיי ילדיהם בכבוד וברווחה" [שם ,פס' .]85 .64בהתאם לאמור ,ובהתאם לקבּוע בסעיף 40ג(ב) לחוק העונשין ,במסגרת השלב השלישי בגזירת עונשם של הנאשמים ,נדרש בית המשפט להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כאמור בסעיף 40יא לחוק .אבחן נסיבות אלה ,במקרה שלפניי. .65בטרם אדרש לעניינם הפרטני של כל אחד מהנאשמים ,מצאתי לנכון להתייחס לשיקול הרתעת הרבים ,שבעת גזירת הדין על נאשם שהורשע בעבירות כלכליות ,צריך לקבל את המשקל המתחייב ,וזאת נוכח הפגיעה בערכים המוגנים ועל מנת למגר במידת האפשר את התופעה של עבריינות בשוק הון. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט רובינשטיין בע"פ 677/14דנקנר נ' מדינת ישראל ,פס' לח'- לט' (( )17.07.2014להלן – עניין דנקנר בעליון): "לטעמי ,גם מי שאינו סבור כי הרתעת הרבים ,אולי להבדיל מהרתעת היחיד ,פועלת ככלל בעבריינות ה'קלאסית' של רצח ,שוד ואונס, חבלה ודומותיהן (ראו ע"פ 7534/11מזרחי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ( ,)2013פסקה ג' לחוות דעתי) ,יוכל לסבור כי יש לה סיכוי בעבירות כלכליות ,מכל מקום של 'הצווארון הלבן' .המתכנן עבירות - או שמא נאמר 'מתחמן' -ושומע כי דינו עלול להיות מאסר ,אולי יחשוב פעמיים. []...

עמוד 27מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' כאמור ,נדמה כי בענייננו עונש הרתעתי נועד להרתיע לא רק את המערער עצמו בלבד במבט לעתיד ,אלא לא פחות את הרבים ,ובעיקר – כפי שציין בית המשפט המחוזי – את המכהנים בתפקידים בכירים בתאגידים ,לבל ימעלו אלה באמון שניתן בהם .דווקא כלפי אנשים נורמטיביים בבסיסם המתכננים את מעשיהם ,אולי יכלול ה'תכנון' גם את הסיכון שבהעמדה פלילית לדין". עת עסקינן בעבירות ניירות ערך כבמקרה דנן ,אין מדובר בפעילות שמתבצעת "בלהט הרגע". זאת ,במיוחד בנסיבות כבענייננו בהן מדובר בעבירות הדורשות חשיבה ותכנון רב ,אשר בוצעה בתשומת לב ובמשך פרק זמן ממושך .הדעת נותנת שנאשמים כאלה מחשבים את מידת הסיכון והסיכוי בטרם קבלת ההחלטה על התוואי והדרך שבה נקטו ,כאשר הסיכון של חשיפת מעשיהם והחשש מפני ההליך הפלילי שעלול להינקט כנגדם ,לרבות הענישה שתוטל במסגרתו ,בוודאי מקבלים משקל משמעותי בשיקוליהם. .66אוסיף ,כי כחלק מהשיקולים השונים שעמדו לנגד עיני בבואי לקבוע את מתחם הענישה ,עמדה ההלכה לפיה ,על ענישה בעבירות כלכליות להיות מלווה בקנסות כבדים – זאת ,במטרה להוציא את בלעו של הגזלן מפיו .יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט זילברטל בע"פ 7159/13ברזילי נ' מדינת ישראל (( )16.03.2015להלן – עניין ברזילי): "מדיניות הענישה הנוגעת לקנס כספי ,במיוחד כאשר בית המשפט ראה לנכון להקל עם המערער עד מאד ברכיב המאסר ,אמורה להגשים את התכלית של מניעת כל טובת הנאה ממעשה העבירה ,ואף יצירת מצב לפיו ביצוע העבירה לא יהא כדאי כיוון שהעבריין צפוי לכך שייפגע בכיסו אף מעבר לשוויה של טובת ההנאה שצמחה לו בעבירה". בעניין מנופים הפנתה כב' השופטת חיות לפסק הדין בעניין ברזילי והוסיפה ,כי יש ליישם מדיניות זו גם כאשר הקנס מוטל לצד עונש מאסר [שם ,פס' .]17כך אכן נפסק לא פעם ,כפי שקבעתי אף לאחרונה בעניין כהני. בדומה לכך ,קבעתי בעניין ת"פ (ת"א) 44510-12-12מדינת ישראל נ' חגאשי ,פס' 28 (:)03.06.2013 "כאשר השיקולים לביצוע עבירה הם כלכליים ,יש לפגוע בכיסם של העבריינים באופן שלא רק יקזז את הרווחים בהם זכה הנאשם ,אלא הרבה מעבר לכך ,על מנת שיראו וייראו אותם אנשי 'צווארון לבן' המתפתים לשלוח ידם בכספים לא שלהם".

עמוד 28מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' ד.4.א .הנאשם – 1נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה .67בבואי לבחון את נסיבותיו האישיות של הנאשם 1מצאתי להדגיש ,כי לפני התקופה הרלוונטית להליך דנן ,היה הנאשם 1הבעלים של סוכנות ביטוח משגשגת ,אותה הקים ובנה בכוחות עצמו ובמשך שנים .במהלך עדותו לפניי ,ביקש הנאשם 1להדגיש שהוא אדם שעובד קשה ,שלא חורג מגבולות המותר ,ובמשך שנים פעל לגיוס כל אחד מאלפי לקוחותיו. בטיעוניו לעונש ,כמו גם בעדותו ,ביקש הנאשם 1להדגיש שהוא עבד ועובד קשה לצמצום הנזקים להם גרמו מעשיו ,ובתוך כך פועל הנאשם 1במטרה להחזיר את הכספים בהתאם להסדר הנושים וזאת במשך תקופת זמן לא מבוטלת של שנים .בהתאם לדברים אלו ,מצאתי ליתן משקל לקולא לכך שהנאשם 1פועל בהתאם להסדר הנושים ,כך פעל להשיב כ 7.5-מיליון ש"ח על פני חמש שנים .אכן ,יש בפעולות אלה ,כדי ללמד על כך שהנאשם 1פעל לצמצום הנזק הרב שמעשיו גרמו ובכך למעשה ,לקח אחריות במידה מסוימת על מעשיו .אולם אוסיף ,כי גם עמדה לנגד עיני הימנעותו של הנאשם 1מלקחת אחריות על מעשיו ,תוך המשך הפניית אצבע מאשימה כנגד שותפו – הנאשם ,2ולכן נדרשתי לאזן בין השניים. בשים לב לדברים אלו ,מצאתי שבנסיבות המקרה ,יש להדגיש ,כי לקיחת אחריות פנים רבות לה. לכן ,מצאתי שפעולותיו של הנאשם 1במסגרת ההליך האזרחי מבטאות במידה לא מבוטלת את לקיחת אחריותו על מעשיו .בעניין זה ,בחנתי גם את פסיקת בית המשפט העליון בעניין צור אליה הפנה הנאשם 1ומצאתי ,שהיא אכן הולמת את נסיבות המקרה דנן .יפים לעניין זה גם דבריו של כב' פוגלמן בע"פ 2021/17מצגר נ' מדינת ישראל ,פס' ,)30.04.2017( 24כדלהלן: "הבעת חרטה מצד הנאשם עצמו לפני בית המשפט עשויה ,במקרים המתאימים ,להיות בעלת משקל – וכל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו .עם זאת ,באם בחר הנאשם ,או המערער ,שלא להוסיף דברי חרטה בטרם יגזור בית המשפט את עונשו ,אין זה הכרחי כי הדבר ייזקף לחובתו ויהיה כעדות ניצחת להיעדרה של חרטה מצדו (וזאת בשים לב לכך שחרטה ולקיחת אחריות בידי אדם על מעשיו יכולים ללבוש צורות שונות". .68לסיכום ,נתתי דעתי בגזירת דינו של הנאשם 1בתוך מתחם הענישה לכל המפורט לעיל ,ולא מצאתי מקום לחרוג ממתחם הענישה בנסיבות המקרה דנן. ד.4.ב .הנאשם – 2נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה .69בבואי לבחון את נסיבותיו האישיות של הנאשם ,2עמדו לנגד עיני בני משפחתו וילדיו של הנאשם .2כך ,הנאשם 2פירט בהרחבה על מצבו המשפחתי המורכב ,על כך שהוא מהווה בית לשתי בנותיו ומשכך ,ככל שייגזר עליו עונש מאסר הדבר יביא לפגיעה קשה בהן .בעניין זה בחנתי גם

עמוד 29מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' את חוות הדעת של המטפל אותה הגיש הנאשם [ 2נ ,]1/את טיעוניו וכן גם את טיעוני המאשימה בתשובה לדברים אלה. למרות שמצאתי שיש טעם של ממש בטענות המאשימה ,לפיהן מקום בו התמונה העובדתית אינה ברורה באופן מספק בעניין זה ,וזאת במיוחד מקום בו המטפל לא ערך ראיונות עם בני משפחה נוספים ואף לא עם אם הבנות ;2עדיין ניתן לקבוע ,כי יש טעם בטענות הנאשם לנזק ממשי לבנותיו כתוצאה מכך שהוא ייאלץ לרצות עונש מאסר בפועל .בהתאם לזאת ,מצאתי שיש לתת משקל רב לטענות הנאשם 2בעניין זה. עוד עמדו לנגד עיני עדויותיהם של עדי האופי השונים שהעידו לפניי .כך ,כל עדי האופי האריכו בתיאור יושרו של הנאשם ,2היותו אדם ערכי ,תום ליבו וכן ,תיארו וסיפרו על הדרכים השונות בהן סייע להם כאשר היו זקוקים לו. מעבר לכך ,גם בחנתי את הנזק שנגרם לנאשם .2הנאשם 2לא הצליח לעמוד בהתחייבות של 7.5 מיליון ש"ח ,ושילם סכום של כ 1.8-מיליון ש"ח; וכן ,בתוך ההליך שולמו כ 500,000-ש"ח ועוד סכום של כ 705,000-ש"ח המוחזקים בנאמנות ,כתוצאה מהליך אזרחי המתנהל בין הנאשמים. כתוצאה מכך ,נמצא כיום הנאשם 2בהליך של פשיטת רגל .בהמשך הוסיף הנאשם ,2כי משרד עורכי הדין שלו נסגר ורישיונו נשלל באופן זמני ולכן ,ניתן ללמוד שגם יכולתו להתפרנס נפגעה, זאת אף אם לא מדובר ,בשלב זה ,בשלילת קבע. בנוסף ,אין לחובת הנאשם 2הרשעות קודמות וזוהי הרשעתו היחידה בפלילים .לנתון זה יש משמעות בקביעת העונש המתאים ,זאת בהתחשב בנסיבות העניין. .70לסיכום ,נתתי דעתי בגזירת דינו של הנאשם 2בתוך מתחם הענישה לכל המפורט לעיל ,ולא מצאתי מקום לחרוג ממתחם הענישה בנסיבות המקרה דנן. סוף דבר .71על כן ,אני גוזר על הנאשם 1את העונשים הבאים: א.

מאסר בפועל לתקופה של 60חודשים.

ב.

24חודשי מאסר ,אך הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים על העבירה בה הורשע או על כל עבירת פשע.

ג.

קנס כספי בסך של 100,000ש"ח (מאה אלף ש"ח) .הקנס ישולם תוך 90 ימים מהיום .לא ישולם הקנס כאמור במלואו או בחלקו ,יוטל על הנאשם מאסר לתקופה של 24חודשים.

עמוד 30מתוך 31

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"פ 32229-11-17ישראל נ' טפירו ואח' לעניין הקנס אותו מצאתי להטיל על הנאשם ,1אציין כי לא נעלמה מעייני טענתו של הנאשם 1 לפיה התחייב כלפי המפרק ,כי ככל שיימצא נכס בעתיד ,הוא מחויב להעביר אותו לקופת הפירוק לטובת הנושים. .72אני גוזר על הנאשם 2את העונשים הבאים: א.

מאסר בפועל לתקופה של 36חודשים.

ב.

12חודשי מאסר ,אך הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים על העבירה בה הורשע או על כל עבירת פשע.

ג.

קנס כספי בסך של 75,000ש"ח (שבעים וחמש אלף ש"ח) .הקנס ישולם תוך 90ימים מהיום .לא ישולם הקנס כאמור במלואו או בחלקו ,יוטל על הנאשם מאסר לתקופה של 18חודשים.

.73זכות ערעור תוך 45ימים.