ת"צ 27340-09-19 ת"צ 27340-09-19 דהאן ואח' נ' Apple Inc ואח'

לפני בקשה לביטול היתר המצאה אל מחוץ לתחום ,שניתן במעמד צד אחד על ידי ביום .11.09.2019

3 4 5

רקע:

6

.1

ביום 11.09.2019הגישו המבקשים בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעילתה הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן ; עוולת רשלנות על פי פקודת הנזיקין; חוק עשיית עושר ולא במשפט ,כנגד המשיבות ,בגין גביית כספים ממשתמשי המשיבה 1גם לאחר שהראשונים ביקשו לחדול מלשלם ומחקו את האפליקציה (להלן" :הבקשה לאישור").

.2

המבקשים הם אזרחי ישראל.

.3

המשיבות הן חברות זרות ,כאשר מקום התאגדותה ומושבה של המשיבה 1הוא בארה"ב ומקום התאגדותה ומושבה של המשיבה 2הוא באירלנד.

.4

על פי הבקשה לאישור ,בקציר העומר ,משתמשי אפל אשר מורידים אפליקציות בתשלום במכשיר האפל מה( ,Appstore-חנות האפליקציות של אפל) מחויבים בתשלום גם לאחר

1מתוך 14

7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"צ 27340-09-19יעקב ואח' נ' APPLE INCואח'

הסרת האפליקציה ,לאור היעדר יידוע כנדרש של המשתמשים על ידי המשיבות ,בנוגע לאופן ההסרה שיוביל גם לביטול החיוב. הבקשה להיתר המצאה:

1 2 3 4 5

.5

עם הגשת הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית ,הגישו המבקשים בקשה במסגרתה עתרו במעמד צד אחד לקבלת היתר להמצאת הבקשה לאישור אל מחוץ לתחום בהתאם לתקנות )7(500 ,)4(500ו7(500-א) לתקנות סדק הדין האזרחי ,התשמ"ד – ( 1984להלן: "התקנות") .ביום 11.09.2019נעתרתי לבקשה על סמך תקנות )4(500ו )7(500-והוריתי למבקשים להמציא למשיבים את כתבי בי הדין בדואר רשום עם אישור מסירה ,כשהם מתורגמים לאנגלית .ביום 18.09.2019הבהרתי כי הוריתי על היתר המצאה הן ביחס לתקנה )7(500בכללותה ,דהיינו ,גם על סמך תקנה 7(500א).

.6

הצדדים הגיעו להסדר דיוני במסגרתו אישרו המשיבות את קבלת המסמכים הפרוצדוראלית של המצאה מחוץ לתחום וויתרו על טענות לעניין תרגום המסמכים ,במקביל לזכות להגשת בקשה לביטול היתר המצאה בהתאם לתקנה 502לתקנות ולמועדים מוסכמים לעניין הבקשה לביטול.

.7

ביום 06.08.2020התקיים דיון בבקשה במסגרתו נחקר המבקש ,1מר יניב יעקב ובסופו ניתן צו לסיכומים.

.8

הצדדים הגישו סיכומיהם.

עיקר טענות הצדדים;

6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25

טענות המבקשים – הבקשה למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום;

26 27

.9

המבקשים טוענים כי בעניינם מתקיימים התנאים למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום בהתאם לתקנות )7(500 ,)4(500ו7(500-א) לתקנות ,כדלקמן:

2מתוך 14

28 29 30

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"צ 27340-09-19יעקב ואח' נ' APPLE INCואח'

א .תקנה – )4(500נטען כי החוזה בין המשיבות למבקשים נעשה בתחום המדינה בשל מגורי המבקשים בישראל וקבלת השירותים בהיות המבקשים בישראל ,וכי המשיבה 1בהיותה נותנת שירותים לצרכנים ישראלים היא "מורשה העוסק בתחום המדינה". ב .תקנה – )7(500הבקשה לאישור מייחסת למשיבים מעשים ומחדלים שהתרחשו בתחום המדינה :משתמשים ישראלים; השימוש בשירותים נעשה בישראל; רווחי המשיבות הינו בגין משתמשים המתגוררים בישראל; הפרסומים והמצגים הוצגו למשתמשים בישראל ועוד. ג .תקנה 7(500א) – על פי כתב התביעה ,המשיבות אשר עוסקות במתן שירותים בין לאומיים בהיקף משמעותי ,גרמו במעשיהן ומחדליהן למבקשים להשתמש בשירותים שגרמו למבקשים נזק כספי בישראל ואשר ניתן היה לצפות כי ייגרם בישראל. חברי הקבוצה הניזוקים כוללים ,בין היתר ,צרכנים אשר כלל לא היו מודעים לעובדה כי הם ממשיכים להיות מחויבים בגין אפליקציות שנמחקו; צרכנים שאינם מודעים לאפשרות לפנות אל המשיבות ולבקש זיכוי; אין ראיה לכך שכל הפניות שנעשו לקבלת זיכוי אכן נענו וזוכו במלואן. .10לטענת המבקשים ,הם עמדו ברף הנמוך הנדרש בשלב זה להוכחת קיומה של שאלה רצינית שיש לדון בה לאור ההפרות הברורות של המשיבות את הדין הישראלי ואת הדין הקליפורני, כי המשיבות לא יידעו את חברי הקבוצה שלא די במחיקת האפליקציה כדי להביא לסיום החיוב. .11לעניין נאותות הפורום טוענים המבקשים כי מדינת ישראל היא הפורום הנאות לדון בתובענה ואין פורום רלוונטי יותר מפורום זה לדון בתובענה ,והנטל להוכיח קיומו של פורום נאות אחר מוטל על הנתבעת ,וכזה לא הוכח. עוד נטען כי בהסכמים של המשיבות קיימת אמנם תניית שיפוט המכפיפה את ההסכם למדינת קליפורניה ,אך היא בטלה וחסרת תוקף ,לאור פסיקת בית המשפט העליון לפיה תובעות ייצוגיות כנגד תאגידי ענק בינלאומיים יש לברר בישראל ,גם במקום בו קיימת תניית סמכות שיפוט אשר הינה תנאי מקפח שאינו מונע את בירור ההליך בישראל [רע"א 5860/16 Facebook Incנ' אוהד בן חמו (פורסם במאגרים.])31.05.2018 , .12בתשובתם לתגובה לביטול ,חזרו המבקשים על טענותיהם בבקשה למתן היתר המצאה והוסיפו על האמור את הטענות להלן:

3מתוך 14

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"צ 27340-09-19יעקב ואח' נ' APPLE INCואח'

א .המשיבות מנסות לנהל את בקשת האישור וטוענות בהרחבה כנגד עילות התביעה שבבקשה לאישור ,כאשר בשלב זה בו אנו מצויים הרף הנדרש הינו הנמוך ביותר בהליך האזרחי .טענות המשיבות ביחס לסקר נטען ,מהוות הרחבת יריעה ,שכן אין מקום לבחון בשלב הזה חוות דעת שעניינן קשר סיבתי או קיומו של נזק. ב .לעניין היריבות מול המשיבה ,1נטען כי המשיבה 1היא העומדת בראש הפירמידה, מתווה את המדיניות וקובעת כיצד הדברים יוצגו ביחס לחברי הקבוצה .המשיבה היא בעלת השליטה בחברות השונות העושות שימוש בזכויות המותג "אפל" .המבקשים הפנו לראיות רבות בבקשה לאישור שלטעמם יש בהן להראות כי למשיבה 1יש אחריות משפטית כלפי חברי הקבוצה ,ולכן לחברי הקבוצה יש עילות תביעה עצמאיות ומהותיות נגדה והיא משיבה הכרחית וחיונית להליך המשפטי. ג .עוד הוסיפו המבקשים וטענו כי בניגוד לטענת המשיבה ,1המשיבה 1היא "עוסק" לצורך העניין ,שכן מערכת היחסים מסוג זה אינה תלויה בהתקשרות חוזית ישירה בין הצדדים. ד .הגם ששאלת ברירת הדין החל אינה נדונה במסגרת בקשה לביטול היתר המצאה ,הדין החל בענייננו הוא הדין הישראלי מאחר והמשתמשים ישראלים; המצגים נעשו במכשיר הטלפון בישראל ,באתר של המשיבה 1שנצפה בישראל ,בהודעת דוא"ל שנשלחו למשתמש בישראל ועוד. טענות המשיבות – הבקשה לביטול היתר המצאה אל מחוץ לתחום;

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23

.13על המבקשים מוטל הנטל להוכיח את התקיימות התנאים הנדרשים לקבלת היתר המצאה אל מחוץ לתחום ולהראות כי בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות להכריע בתובענה, כאשר מדובר בקניית סמכות לגבי נתבעים זרים שאז כל ספק יפורש לטובת הנתבע הזר. .14לטענת המשיבות ,הבקשה אינה עומדת בתנאי הסף לקבלת היתר המצאה ,מהטעמים שלהלן: א.

בענייננו אין תחולה לדין הישראלי וישראל איננה הפורום הנאות לבירור טענות התובעים. כללי ברירה הדין בדיני הנזיקין קובעים כי טענות למעשה או מחדל בנזיקין יתבררו לפי דין מקום ביצוע העוולה הנטענת ,בענייננו ,מקום ביצוע העוולה הנטענת הינו בארה"ב.

4מתוך 14

24 25 26 27 28 29 30 31 32 33

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"צ 27340-09-19יעקב ואח' נ' APPLE INCואח'

כאמור ,ישראל איננה הפורום הנאות לדון בתובענה לאור מירב הזיקות בעניין – המשיבות ,עובדיהן ומשרדיהן מצויים כולם מחוץ לתחומי מדינת ישראל ; מיקום ושפת הראיות והעדים; קרות המעשים או המחדלים הנטענים מחוץ למדינת ישראל; לא הוכח כי ציפייתן הסבירה של המשיבות היא לניהול ההליכים בישראל; שיקולים ציבוריים כגון חשש מהליכי סרק בשל תחולת הדין הזר ,הכבדה על מערכת המשפט הישראלי בשל הצורך בזימון עדים זרים מרחבי העולם ,עלויות התרגום וכדומה. ב.

ג.

למבקשים אין עילת תביעה טובה או שאלה רצינית שיש לדון בה. .1

למבקשים אין עילת תביעה נגד המשיבה 1בשל העדר יריבות ,שכן הסכם המדיה נכרת עם המשיבה 2והיא זו שסיפקה לחברי הקבוצה את שירותיה של המשיבה .1 נטען כי לא הוכח כל קשר בין המשיבה 1לבין המבקשים וכן לא הוכח קשר בין המשיבה 1למשיבה 2לרבות היותה של המשיבה 2חברת בת של המשיבה .1גם אם היה מוכח כי המשיבה 2היא חברת בת של המשיבה ,1אין בכך לבסס עילת תביעה נגד המשיבה 1כי היא מוכרת ,משווקת או מפרסמת אפליקציות לצרכנים בישראל. המשיבה 1היא אינה עוסק לצורך פרט 1בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות מאחר ולא הוכח קשר צרכני בין המשיבה 1לבין המבקשים או מי מחברי הקבוצה.

.2

המבקשים לא ביססו את הטענה לפיה קיימת "הנחה אינטואיטיבית" בקרב צרכנים כי מחיקת האפליקציה מביאה להפסקת המינוי .כך ,סקר הצרכנים עליו מבוססת אותה הנחה לא רק שלא מבסס הנחה זו אלא דווקא מוכיח כי אין עילת תביעה ולו לכאורית היות ועל פי סקר זו ,רובם המוחלט של הצרכנים שסוקרו בו כלל לא קישרו בין ההודעות המופיעות לפני המחיקה לבין ביטול החיוב ,כך שלא הוכחה הטעיה או קשר סיבתי בין המצגים לנזק הנטען.

.3

הקבוצה הייצוגית הנטענת אינה נכונה כפי שעולה מתוצאות סקר הצרכנים .בנוסף, לגרסת המשיבים עצמם בבקשה לאישור ,צרכנים אשר מחקו אפליקציות אך החיוב לא בוטל כתוצאה מטעות או אי הבנה של המשמש ,יכולים היו לקבל החזר כספי, כך שלא נגרם נזק לחברי הקבוצה.

לא הוכחה עילת המצאה לפי תקנה 500לתקנות:

5מתוך 14

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"צ 27340-09-19יעקב ואח' נ' APPLE INCואח'

.1חלופת תקנה )4(500אינה חלה כלפי המשיבה 1שכן ,כאמור ,לא נטען וממילא לא הוכח כי קיים חוזה בין לבין המבקשים. ביחס למשיבה ,2לא מתקיימת חלופה זו שכן לא הוכח כי החוזה בינה לבין המבקשים נעשה בתחום מדינת ישראל .במקרה דנן בניגוד לעניין חוטה עליו מסתמכים המבקשים, אין טענה כי המבקשים כרתו חוזה עם המשיבה 2באמצעות האינטרנט בשפה העברית. .2חלופת תקנה )7(500אינה מתקיימת מאחר ואין כל טענה בבקשה לאישור לפיה המשיבות ביצעו את המעשה או המחדל הטענים בתחומי מדינת ישראל ,או כי המשיבות כלל נמצאות בישראל או שיש להן עובדים ,משרדים או פעילות בישראל. .3חלופת תקנה 7(500א) אינה מתקיימת מאחר והמבקשים הסתמכות על קרות הנזק לצרכנים בישראל ,אך הנזק כלל לא מתקיים או שלכל הפחות לא הוכח קשר סיבתי בין המעשה או המחדל הנטענים לבין הנזק הנטען.

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14

דיון והכרעה:

15

המסגרת הנורמטיבית;

16

.15כאמור ,בתיק דנן ניתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום בהתאם לתקנות )7(500 ,)4(500ו- 7(500א) .המשיבות עתרו לביטולו של היתר זה מהטעמים שפורטו לעיל בתמצית ובבקשה לביטות היתר בהרחבה.

17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31

.16סמכות שיפוט בינלאומית על נתבע זר נרכשת באחת מהדרכים הבאות :המצאה פיזית לנתבע בעת שהותו בישראל; המצאה למורשה שמונה לקבלת כבתי בי דין; המצאה בהתאם להוראות תקנה 500לתקנות. .17בענייננו ,המשיבות הנן תאגידים זרים המאוגדים כולם במדינות זרות ומשכך על המבקשים לקבל היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט בהתאם לאחת העילות הקבועות בתקנה 500 לתקנות ,ביחס לכל אחת מהמשיבות ,וכך נהגו המבקשים. .18צודקות המשיבות בטענתן כי הנטל להוכיח את התקיימות התנאים למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום מוטלת על המבקשים ,וזאת גם כאשר בית המשפט דן בבקשה לביטול היתר המצאה אשר ניתן במעמד צד אחד ,שהדיון בה כמוהו למעשה כדיון בבקשה המקורית [ראו

6מתוך 14

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"צ 27340-09-19יעקב ואח' נ' APPLE INCואח'

ע"א 4601/02ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Incואח' ,פ"ד נח()2 ;465ע"א 3908/08תיקו בע"מ נ' ( FOREM BAGCO INCפורסם במאגרים.])26.08.2010 , משכך ,ההחלטות בבקשות לביטול או מתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום ,מושתתות לרוב על אדנים משפטיים וניתנות על בסיס הנקוב בכתב התביעה ,הבקשה ,התשובה והתגובה לתגובה ,ובענייננו גם על חקירת המבקש 1וסיכומי הצדדים. .19תקנה 500לתקנות מונה שורה של חלופות מכוחן רשאי בית המשפט להתיר המצאת כתבי בי דין אל מחוץ לתחום מדינת ישראל ,כאשר די בהתגבשותה של אחת מהחלופות כדי להצדיק את מתן ההיתר .מחלופות אלו ,רלוונטיות לענייננו החלופות הקבועות בתקנות )7(500 ,)4(500 ו7(500-א): .500רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט ,להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה: ( )4התובענה היא לאכוף חוזה ,לבטלו ,להפקיעו או לפסלו או לעשות בו על דרך אחרת ,או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו ,באחד המקרים האלה: (א) החוזה נעשה בתחום המדינה; (ב) החוזה נעשה בידי מורשה העוסק או המתגורר בתחום המדינה ,או באמצעותו ,מטעם מרשה העוסק או המתגורר מחוץ לתחום המדינה; (ג) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא; ( )7התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה; (7א) התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר ,משירות או מהתנהגות של הנתבע ,ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן שהנתבע ,או אדם קשור לו ,עוסק בסחר בין-לאומי או במתן שירותים בין-לאומיים בהיקף משמעותי; לעניין זה" ,אדם קשור" – אם הנתבע הוא תאגיד ,כל אחד מאלה: ( )1אדם השולט בתאגיד; ( )2תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (;)1 ( )3תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות ( )1ו;)2(- .20על המבקש היתר המצאה אל מחוץ לתחום המדינה להוכיח קיומם של שלושה תנאים מצטברים כדלקמן: (א) כי התביעה ראויה לטיעון בהתאם לאחת החלופות המנויות בתקנה ;500

7מתוך 14

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"צ 27340-09-19יעקב ואח' נ' APPLE INCואח'

(ב) כי קיימת עילת תביעה לכאורית אשר מעוררת "שאלה רצינית שיש לדון בה"; (ג) כי בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בסכוך בין הצדדים; [ראו רע"א 6328/12נירימליק נ' חברה באחריות מוגבלת סובורובה (פורסם במאגרים, ( )21.4.2013להלן" :עניין נירימליק")].

1 2 3 4

.21סמכות בית המשפט להתיר המצאה אל מחוץ לתחום היא סמכות שבשיקול דעת ,כאשר השיקול המרכזי הוא היותו של הפורום הישראלי הפורום הנאות לדון בהליך בהתאם למבחנים שנקבעו בעניין נירימליק ובע"א 9725/04אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' ( CAE Electronics Ltd.פורסם במאגרים( )4.9.2007 ,להלן" :עניין אשבורן").

5 6 7 8 9

מן הכלל אל הפרט;

10

.22בראשית האומר ,אציין כי די בעיון חטוף בבקשה לביטול על מנת להבין כי אין המדובר בבקשה לביטול ,אלא בבקשה היורדת לשורשן של טענות הבקשה לאישור .כך למשל הטענות הנוגעות לסקר הצרכנים מטעם המבקשים מהוות חלק נכבד מהבקשה לביטול כאשר ,ובעניין זה מסכימה אני עם עמדת המבקשים כי בשלב זה ,אין ליתן משקל רב לכך .לעניין זה ,ראו החלטתי בעניין תצ (ת"א) 65546-02-18הצלחת התנועה הצרכנית ואח' נ' ( UBS AGפורסם במאגרים ,)23.09.2019 ,שם התייחסתי בהרחבה לסוגיית חקירת מומחה המבקשים בשלב הדן בבקשה לביטול היתר המצאה ,אשר הינו מוקדם ואינו משמש לצורך הכרעה בסכסוך אשר נעשית רק במסגרת ההליך העיקרי.

11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29

.23כך גם הטענות להיעדר יריבות בין המשיבה 1למבקשים ,מקומה של טענה זו בהרחבה להתברר בהליך העיקרי שכן לשלב הזה בו אנו מצויים ,המבקשים עמדו ברף ההוכחה הנדרש לשלב זה. אפל מוגדרת בהסכם המדיה ,בין היתר כ ,Apple Inc. -בהתאם למקום תושבות הצרכן .יחד עם זאת ,בעוד המשיבה 2ממוקמת באירלנד ,הסכם המדיה כפוף לדין ולפורום הקליפורני, בו מאוגדת וממוקמת המשיבה .1 גם המיילים שנשלחו לאחר הרישום לאפליקציה ,נשאו את שמה של המשיבה ( 1ראו נספח 13לבקשה לאישור).

30 31

8מתוך 14

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"צ 27340-09-19יעקב ואח' נ' APPLE INCואח'

עילת התביעה;

1 2

.24כאמור ,בשלב הדיוני בו אנו מצויים – בקשה לעניין היתר ההמצאה – נדרשים מבקשי ההמצאה להראות ביחס לעילת ההמצאה "תביעה הראויה לטיעון" ()Good arguable case שהיא רמת הוכחה נמוכה מזו שנדרשת בהליך אזרחי רגיל ,היינו מאזן ההסתברויות [ראו עניין אשבורן ואורי גורן ,סוגיות בסדר דין אזרחי( )2015( 404 ,להלן" :גורן")]. .25המשיבות בחרו שלא להגיש תצהיר מטעמן ,אך חקרו את המצהיר מטעם המבקשים .לטעמי, גרסתם של המבקשים בשלב זה לא הופרכה ולא נסתרה ,והיא מעלה קיומה של עילת תביעה לכאורה נגד המשיבות ,עילה אשר מעוררת "שאלה רצינית שיש לדון בה". .26בעניינו ,עסקינן באפליקציות בתשלום אשר נרכשות ב APP STORE-במכשירי APPLE ואשר החיוב בגינן אינו מסתיים עם מחיקתן ,מבלי שהצרכנים יהיו מודעים לכך בשום שלב, אלא לאחר שנתקלים בהמשך החיובים גם לאחר מחיקת האפליקציות. .27הסעד אשר התבקש הינו סעד כספי ,עבור אותה קבוצת צרכנים ,בגין כל חיובי היתר שבוצעו לאחר מחיקת האפליקציות .אמנם ,בעוד המשיבות הן חברות זרות המאוגדות במדינות שונות ,מדובר בעילות חוזיות ונזיקיות בשל התנהלות המשיבות כלפי צרכנים ישראליים. .28אפל מוגדרת בהסכם המדיה ,בין היתר כ ,Apple Inc. -בהתאם למקום תושבות הצרכן .יחד עם זאת ,בעוד המשיבה 2ממוקמת באירלנד ,הסכם המדיה כפוף לדין ולפורום הקליפורני, בו מאוגדת וממוקמת המשיבה ,1כך הטענה כי אין קשר בין המשיבה 1לבין ההתקשרות עם המבקשים בענייננו ,לשלב הדיוני בו אנו מצויים היא קלושה .גם בהודעות דוא"ל שנשלחו את הצרכן לאחר הרישום לאפליקציה ,מופיע שמה של המשיבה ( 1ראו נספח 13לבקשה לאישור). עילת ההמצאה;

3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27

.29תקנה )4(500מכוחה התרתי למבקשים להמציא את כתב התביעה אל מחוץ לתחום ,מתירה המצאה כאמור כאשר התובענה הינה לאכיפת חוזה או לקבלת דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו ,כאשר החוזה נעשה בתחום המדינה או כאשר החוזה נעשה בידי מורשה העוסק או מתגורר בתחום המדינה ,או שחלים על החוזה דיני מדינת ישראל .בהתאם לאמור בתצהירו של המבקש מר יניב יעקב ,אשר לא נסתרה במסגרת חקירתו ,ההתקשרות החוזית נעשתה

9מתוך 14

28 29 30 31 32

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"צ 27340-09-19יעקב ואח' נ' APPLE INCואח'

במסגרת הורדת האפליקציה בהיותו של המבקש בישראל ובמיקומו של המכשיר באמצעותו נעשתה ההתקשרות גם בישראל .לאור כל זאת ,נראה כי המבקשים עומדים בתנאי תקנה .)4(500 .30על פי תקנה )7(500לתקנות ,בית המשפט רשאי להתיר המצאת כתבי בי דין אל מחוץ לתחום כאשר התובענה מבוססת על מעשה או מחדל בתחום המדינה .המבקשים טוענים למחדל בדבר יידוע ראוי של הצרכנים ,כאשר המצגים התרחשו בישראל על גבי מכשיר טלפון השייך לחברי הקבוצה בישראל ובאמצעות הודעות דוא"ל שנשלחו למשתמשים בישראל. .31על פי הגישה הנוהגת כיום בפסיקה ,פרסום באינטרנט הוא "בכל מקום" וכל בית משפט בישראל קונה סמכות מקומית ודון בתביעה ,ונקבע עוד כי יש להרחיב את הכלל הזה אף בנוגע לסמכות הבינלאומית [ראו ת"צ (ת"א) Hotels.com 23241-09-16נ' סיליס (פורסם במאגים, )21.06.2017שערעור עליה נדחה (להלן" :עניין סיליס"); ת"צ (ת"א) Booking 8295-10-17 ( Com B.V.פורסם במאגרים )16.05.2018שערעור עליה נדחה ביום 20.02.2019על ידי כב' השופטת עינת רביד (ער (ת"א) ( )67771-07-18להלן" :עניין בוקינג")]. על פי הסכם המדיה (נספח 3לבקשה לאישור)"Our Services are available for your use : )" .in your country of residence ("Home Countryברור לכל כי המשיבות מכוונות את עסקיהן לכלל העולם ,שכן ככל ויותר צרכנים משתמשים במוצרי ושירותיהן ,כך גדלות הכנסותיהן כאשר כיום שמה של המשיבה 1הינו שם מוכר ושגור בכל בית ,חרף העובדה שאין למשיבה 1חנויות בכל מדינה ומדינה ובהינתן העובדה שמוצריה ושירותיה נמכרים באמצעים טכנולוגיים ,במדיה ,מרחוק. לצורך ניהול עסקים אלו ,בין אם משיקולי מס או יעילות או כל שיקול שהוא ,הקימה אפל העולמית חברות בנות ,חברות נכדות ,חברות נינות ,חטיבות שונות ובאופן כללי – שילחה זרועות למקומות רבים בעולם ,כפי שניתן לראות גם מהגדרתה של "אפל" בהסכם המדיה, בה חולקו מדינות ואזורים לחברות בנות. אינני סבורה כי אפל העולמית תאפשר לכל המעוניין לעשות שימוש בשמה כאשר הדבר בא לידי ביטוי ,בין היתר ,מפרק הקניין הרוחני שבהסכם המדיה ,אלא אם הבטיחה את זכויותיה מכל אותו שימוש .כך גם לגבי המשיבה 2אשר נושאת את שם "אפל" בגאון. אני דוחה את טענת המשיבות כי אין להן פעילות בישראל ,שעה שטענה זו אינה תואמת את המציאות הגלובלית ,הן לעניין המשיבות בפרט והן בכלל .המשיבות הן אמנם תאגידים זרים, אך פעילותן חובקת עולם ,רחבת ידיים ,בקנה מידה גלובאלי לכל הדעות כך שלטענה זו אין

10מתוך 14

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"צ 27340-09-19יעקב ואח' נ' APPLE INCואח'

מקום .לא יכול להיות חולק כי הרישום והשימוש לאפליקציות יכול וגם נעשה בפועל מישראל, כמו גם פעולת מחיקת האפליקציה והחיוב בגין האפליקציה. למשיבות יש קהל צרכנים רב בישראל ,כמו גם בשאר העולם ,וכפי שנאמר במספר החלטות בעניין המצאה אל מחוץ לתחום לחברות המפעילות אתרי אינטרנט ,טענה זו איננה אלא היתממות .המשיבות בענייננו מספקות שירותים אשר לולא אפשרות הגלישה ממקומות שונים ברחבי העולם ,לא היו מגיעות להיקף הפעילות שלהן כפי שהוא כיום ולהיקף הכנסותיה. ברוח גישה זו ,נוספה לתקנות תקנה משנה 7(500א) [תקנה 4לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – ( 1984תיקון מס' ,)2התשע"ט – ,2018ק"ת ,]1483 ,1482אשר מרחיבה את קשת המצבים בהם ניתן להמציא כתב תביעה לנתבע זר ,ובהם מצבים בהם "התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר ,משירות או מהתנהגות של הנתבע ,ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל ,וכן שהנתבע ,או אדם הקשור לו ,עוסק בסחר בין-לאומי או במתן שירותים בין-לאומיים בהיקף משמעותי". בעניין זה אציין ,כי לטעמי חברות בסדר גודל של אפל ,ששולחות זרועות שיווקיות לכל מקום בגלובוס ,היה מצופה כי יאפשרו לצרכנים שלהם את הגישה לערכאות שיפוטיות במקומות בהם הן מנהלות את עסקיהן .לא ייתכן לטעמי כי אפל תוכל למכור את מוצריה כאן ,אך תטען כנגד סמכותו של ביהמ"ש לדון בתובענה כלפיה ,כאשר היא בעלת יכולת כלכלית ,עסקית משפטית שמאפשרת לה ניהול הליכים מקומיים בכל מקום שבו היא עושה עסקים ,ונעזרת בכך במיטב משרדי עורכי הדין. שיקול דעת בית המשפט;

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25

.32לאחר שבית המשפט משתכנע כי קיימות "עילות תובענה" ו"עילת המצאה" ,עליו לשקול האם ראוי להעניק את ההיתר בנסיבות בספציפיות של המקרה .לביהמ"ש נתון שיקול דעת האם להתיר את ההמצאה .בין היתר ,ישקול בית המשפט את נאותות הפורום הישראלי ביחס לפורום הזר המוצע על ידי המשיבות. .33לטענת המשיבה מדינת ישראל איננה הפורום הנאות לדון בתובענה ,לאור מבחן מירב הזיקות וציפיות המשיבות ,שתיהן חברות זרות.

11מתוך 14

26 27 28 29 30 31 32

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"צ 27340-09-19יעקב ואח' נ' APPLE INCואח'

.34לצורך בחינת נאותות הפורום והקביעה כי בית המשפט בישראל הוא אכן הפורום הנאות לדון בתובענה ,יש להראות כי התובע עומד בשלושת המבחנים שנקבעו לכך בפסיקה: א .לאיזה פורום משפטי יש את מירב הזיקות לעניין הנדון; ב .מה הן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך שנתגלע ביניהם; ג .בחינת שיקולים ציבוריים ,כאשר העיקרי שבהם הוא לאיזה פורום יש עניין אמיתי לדון בתובענה. [ראו רע"א 2737/08אורי ארבל נ' ( TUI AGפורסם במאגרים.])29.01.2009 , .35השאלה האם הפורום המקומי הוא הפורום המתאים לדון בתובענה ,מוכשרת בדרך כלל על פי מבחן "מירב הזיקות". בענייננו ,ניתן להצביע ,בין היתר ,על הזיקות כדלקמן: א .לטובת הפורום הישראלי – המבקשים וחברי הקבוצה המיוצגים כולם ישראלים. ההתקשרות בוצע במכשיר טלפון מסוג APPLEבישראל. התשלום/החיוב בוצע בישראל ,באמצעות כרטיס אשראי וחשבון בנק ישראלי. פעולת המחיקה של האפליקציה בוצעה בישראל. הנזק (חיוב היתר) אירע בישראל. ב .לטובת הפורום הזר – הסכם המדיה שנערך בשפה האנגלית. תניית השיפוט בהסכם המדיה. היות המשיבות תאגידים זרים. .36לטעמי ,הזיקות לישראל הן רבות יותר ומשמעותיות יותר ,דהיינו ,הן בכמותן והן באיכותן ומבססות את הציפייה הסבירה והלגיטימית שהדיון ייערך בארץ ,ביחס לכל חברי הקבוצה. לכך ,יש להוסיף את טעמי היעילות והאינטרס הציבורי שהדיון ייערך בארץ בין צדדים ישראליים בשפה העברית .כדבריו של כבוד השופט אור:

12מתוך 14

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"צ 27340-09-19יעקב ואח' נ' APPLE INCואח'

"העולם כולו הולך והופך ל"כפר אחד גדול" ,שבו למרחקים שבין מקום אחד למשנהו אין עוד אותה משמעות מכבירה כבעבר .לפיכך ,אין להפריז במשקל שניתן לקשייו של נתבע לבוא עם עדיו לארץ אחרת ,ומכן גם מתבקש שהנטייה להיעתר לטענת פורום לא נאות תלך ותקטן" [ראו רע"א 2705/97הגבס א' סיני ( )1989בע"מ נ' ,The Lockformerפורסם במאגרים]. כאמור ,בעידן בו אנו מצויים בו הניידות בין מדינות אינה סבוכה ולרוב עלותה סבירה ,וודאי שביחס לכמות העסקאות שנערכות והרווחים לצדן לחברות בדמותה של הנתבעת ,וכפי שנאמר :יָצָ א הֶ פְ סֵ דֹו בִּ שְ כָ רֹו. וכן ,לעניין ציפיית המשיבות להתדיין בפורום זר: "גם מבחינת הציפייה הסבירה של הצדדים ,יש לערוך את הדיון בארץ .המשיבה היא חברה אמריקנית המשווקת את מוצריה ברחבי העולם .לצד הרווח שיש בתפוצה הרחבה של מוצריה ,עליה להביא בחשבון גם את אי הנוחות האינטגרלית לנושא הסחר הבין-לאומי, כמו למשל את האפשרות שביום מן הימים ,הנתבע לדין באחת מן הארצות שאליה שווקו מוצרים" [שם ,עמ' .)115 .37לאור כל האמור ,סבורני כי הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לדון בתובענה ואני דוחה את הבקשה לביטול היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט ביחס לשתי המשיבות. .38במסגרת הסכם המדיה ,כללו המשיבות תניית שיפוט (אשר מופיעה פעמיים בהסכם המדיה) לפיה הסכם המדיה כפוף לחוקי מדינת קליפורניה כלפי הצרכנים שאינם תושבי אזרחי או תושבי ארצות הברית ,למעט צרכנים שהינם אזרחי האיחוד האירופי ,שוויץ ,נורווגיה או איסלנד אז יחול הפורום והדין של מקום תושבותם .לגבי צרכנים אלו ,מצאה אפל לנכון להחריגם מתחולת הדין והפורום הקליפורני .גם מכך ניתן להסיק ולתמוך את הטענה כי המשיבות עצמן ציפו שסכסוכים או מחלוקות או סוגיות כאלו ואחרות יתנהלו במקומות אחרים בעולם ושלא במקום התאגדותן .אין הדבר שונה מציפיות הצדדים בענייננו. מכאן ,כי תניית השיפוט הייחודית אינו כה ייחודית ,אלא לתושבי מדינות מסוימות כאשר "נוח" למשיבה שתהיה תניה כזו .אלא ,שתניה כזו תבחן גם בהתאם לזהות הצדדים ,האן מדובר בצדדים שווים ,האם מדובר צרכנים פרטיים אל מול חברות בין לאומיות (כבעניינו).

13מתוך 14

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"צ 27340-09-19יעקב ואח' נ' APPLE INCואח'

.39לעניין זה אוסיף כי התובע טען כי המדובר בתנאי מקפח שבחוזה אחיד ועתר לביטולו .טענה כזו נדונה בעניין בוקינג ,במסגרתו נקבע כי לצורך הדיון בשלב הבקשה לביטול היתר המצאה, לכאורה מדובר בתניות מקפחות בחוזה אחיד (שם ,סעיף .)54

1 2 3 4 5

.40אבקש להוסיף ,בעניין הנ"ל ומעבר לו ,כי בקשות לביטול היתרי המצאה מהסוג דנן ,בו ניצבים צרכנים פרטיים אל מול תאגידים בינלאומיים איתנים ,סבורני כי למען היעילות ,הן מבחינת זמן שיפוט ,הן מבחינת הוצאות והן מבחינת תועלת ,על אותם תאגידים לשקול להתגונן במסגרת ההליך העיקרי ולעניין ההמצאה לבחון היטב באם אכן יעיל להקדיש משאבים ניכרים בסוגיית ההמצאה כאשר הגינות הבסיסית מחייבת מתן במה לצרכנים הפרטיים למול חברות הענק.

6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24

סוף דבר

.41אני דוחה את הבקשה לביטול היתר המצאה וקובעת כי ההמצאה אל המשיבות הינה המצאה כדין. .42המשיבות יישאו בהוצאות המבקשים בגין בקשה זו בסך של .₪ 15,000