ערעור אזרחי 100/45 2
בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתור בימ-ש לערעורים לפני כב' השופטים ד*ר חשין ומר קנסטרוביץ. המערערת :החברה האז"י לקרור והספקה בע"מ נגד
המשיב:
חיים שלוסר
סילוק יד ופנוי -- .הקונה נכס עומד במקומו של המוכר לגבי המחזיק
בנכס -- .מתי יש צורך בחזקה קודמת -- .הזכות לחבוע פנוי אינה מוגבלת ליחסי שכירות בלבד -- .טענה סתמית של בעלות אינה הגנה נגד תביעת חזקה-- .
הריסת מבנים המוקמים על קרקע זרה -- .ערך התחיבות להרוס מבנה שהוקם על קרקע זרה.
ערעור נגד פסקיהדין של שופט השלום בתליאביב (מר צוקרמן) בתיק אזרחי מס 2847/44 .מיום 25.5.45, עובדות: העובדות
גראות
מתור
פסק'הדין.
/
מסקנות: א.
הקונה נכס בלתי נד רוכש את כל הזכויות והחובות ביחס לנכס ובאופן
כזה .עומד בנעלי" הבעל הקונדם,
.
ב.
אם המוכר היה זכאי לקבל צו פנוי נגד המחזיק בקרקע ,הן גם הקונה זכאי לקבלת הצו,
ג.
אם נמסר מגרש בלי תמורה ע"י הבעל רשאי הבעל --וגם הקונת
מהבעל --להגיש תביעה לפנוי המושכר,
ואין הזכות לתבוע פנוי
מוגבלת ליחסי שכירות גרידא,
ד .אין מן ההכרח שבכל תביעת חזקה יוניח התובע חזקה קודמת, ה .הואיל והקוגה ,עומד בנעליו" של המוכר ,נהנה הקונה ,מהחזקה הקודמת של המוכר ,גם אם לקונה עצמו אין חזקה קודמת כלפי המחזיק. ו טענה סתמית של בעלות אינה מספיקה לשלול את סמכותו של שופסם השלום לדון בתביעת חזקה.
[.המנופט" יולי 1946
ז.
ע .א .ח"א 100/45
א
169
המוזיק בקרקע לא לו ,הן כגזלן הן כשוכר ,חייב להרוס את מה שבנה
.
על הקרקע ,אך הברירה בידי הבעל לקנות את המבנה | והוא הדין לגבי ארם שהורשה להחזיק בקרקע ללא תמורה,
ח .אם המחזיק אינו הורס את המבנה שעליו להרוס כנ"ל ,יהרס המבנת בומן ההוצאה לפועל של צו הפנוי או סילוק יד. ט.
ע"י מתן התחיבות מפורשת להרוס מבנה שהוקם על קרקע זרה ,נסתתמו
טענות הנתבע בתביעת ההריסה נגדו ע"י הבעל ,מקבל ההתחיבות. .
| | .י | הזכויות על סמך התחיבות כנ"ל עוברות לקונה הנכס .הואיל והן קשורות בקרקע, הערות:
.1בקשר למסקנות א ,ב' ודיי ראה הולסבורי כרך 29,חלק 9ע 438| .ראה גם ע .א .ת"א ( 107/45המשפט 146). 1946,
.2למסקנות ד /ה' ,ו" על תביעת חזקה למיניהן והסמכות לדון בהן ,ראה ע.
א.
ת"א ( 74/46המשפט 126) 1946,ומראי המקומות שם.
ע .א.
.3בדבר בניה ונטיעה על קרקע זרה ,ראה ע .א( 125/45 .אל"ר 79): 1946, ( 4אל"ר 24),: 1945,ע.ק( 72/28 .רוטנברג 24): ,1ע.ק( 56/20 .שם ע25). . 4על הסמכות לדון בתביעות בנוגע לזכות להרוס בנינים ראה ע .א( 217/44 .אל"ר 150). ,4 בשם המערער:
א .המבורגר.
בשם המשיב:
נוחימובסקי.
פסק-רין זהו ערעור על פסק דינו של שופט השלום בתליאביב מיום 25.5.45. העובדות הן:
התובעת קנתה מגרש מאת מר יצחק גבריאלוביץ ביום 25.5.42.בשגת 1934 הרשה בעל הקרקע (מר גבריאלוביץ) לנתבע לעלות על הקרקע .כן הרשה לו להקים צריף ואחרי שהקים את הצריף דרש וקבל מהנתבע מכתב בו התחייב הנתבע לפנות את המגרש ולהסיר את הצריף בכל עת שהבעל ידרוש זאת. התובעת שקנתה את המגרש תבעה פנוי המגרש הנדון .שופט השלום לאחר שקבע את העובדות האלה וגם מצא שהתובעת ידעה בזמן הקניה שהנתבע גר בצריף, בסל את התביעה על סמך הנמוקים האלה: ,מכל הנ"ל ברור לבית המשפט כי אין כל יריבות בין התובעת והנתבע.
אין כל חוזה שכירות ביניהם ולכן אינם רשאים לדרוש פנוי .גם אינם יכולים לדרוש סלוק יד מכיון שהנתבע החזיק בחלק מהמגרש שעליו קיים הצריף עוד
טרם שהנתבעת קנתה את המגרש ואף פעם לא קבלה את החזקה או פוססיה. על החלק שעליו עומד הצריף של הנתבע. ברור כי כאן יש סכסוך בנוגע להסרת יד וגם ישנה כאן טענה של בעלות ולבית משפט זה אין סמכות לברר את התביעה והתביעה בצורה שהוגשה אינה נכונה".
על פסק הדין הזה ועל הנמוקים שבו הגישה התובעת ערעור .במה שנוגע לנמוקיו של שופט השלום שאין התובעת יכולה לדרוש פנוי משום שאין יחסים
כל שהם בין הצדדים ושאין התובעת רשאית לדרוש סלוק יד משום שהנתבע החזיק בקרקע עוד לפני שהתובעת החזיקה בקרקע ,אנו גורסים ששני הגמוקים בטעות יסודם,
.
0
| ,המשפט" יולי 1986
ע .א .ת"א ו00/45
התובעת קנתה את הרכוש הנדון מאת הבעל הקודם ז.א .רכשה את כל
החובות והזכויות ביחס לקרקע הנדונה ובאופן כזה היא עומרת בנעלי הבעל הקודם .התובעת יכולה כיום לטעון את כל אותן הטענות שהבעל הקודם היה רשאי לטעון ולהגיש את כל אותן התביעות שהבעל הקודם היה רשאי להגיש. כלפי הנתבע .כן יכול הנתבע לעורר נגד הבעל החדש את כל אותן הטענות שהיה. יכול לעורר נגד הבעל הקודם..
הווחל
אם הבעל הקודם היה זכאי לקבל.צו פנוי זכאית גם התובעת .לצו כזה.
התובעת במקרה זה תבעה את פנוי המגרש כי הבעל הקודם מסר את המגרש לנתבע לשמוש בלי תמורה .היחסים שהיו קיימים בין הבעל הקודם והגתבע
ושנמשכים בין התובעת והנתבע( ,בתקף העברת הרכוש דלא ניידי לתובעת) מצדיקים את צורת התביעה הנוכחית.
התובעת רשאית גם לתבע סלוק יד והחזרת חזקה ואין הכרח שיוכיחו בתביעה כזאת שהתובעת היתה המחזיקה הקודמת( .ראה ע .מ 384/44 .א .ל .ר. 5עמוד 200).
בין כך ובין כך אין הנקודה הזו מתעוררת בהיות והתובעת עומדת בנעליו
ובמקומו של גבריאלוביץ (הבעל הקודם) שהחזיק במגרש והרשה לנתבע לעלות עליו. עוד יש להעיר שבשום מקום בחק לא נאמר שמשפט לפנוי אפשר להגיש אך ורק נגד שוכר ושאין להגיש משפט פנוי נגד אדם שהורשה להכנס לרכוש ידוע מבלי לחייבו לשלם דמי שכירות.
בסוף מצא שופט השלום שיש כאן שאלה של בעלות ושלכן אין לו סמכות. ב"כ (הנתבע) המשיב בהגנתו בבית המשפט של מטה לא טען שהנתבע הוא בעל או
שיש לו טענות של בעלות על הקרקע .הנקודות ( )1ו )2(-מהגנתו הן כדלקמן: .
()1
הנתבע טוען חסר סמכות של בית משפט זה ,היות והתביעה הנדונה
מעוררת שאלות בעלות על נדל"ד הייגו:
שאלת הבעלות של השטח שעליו
נמצא הצריף הנדון.
()2
באפן אלסרנטיני טוען הנתבע חסר יריבות משום שהתובעת --
מכל פנים --איגנה הבעלים החוקי של השטח הנ"ל אלא או הנתבע או הבעלים הרשום הקודם של המגרש הנ"ל. אין אנו רואים שהנתבע כאן מעורר את השאלה שהוא בעל המגרש
או חלק ממנו .אף אם היה מעורר טענה כזאת ,אין הטענה בלבד מספיקה כי היא איננה מבוססת כפי שיבואר להלן( .ראה ע .מ 37/46 .שולמן ואחרים נגד ח .כהז).
עד כאן על נמוקיו הבלתי מספיקים של שופט השלום .בפנינו עורר ב"כ המשיב טענות כדי לשכנע אותנו שעל המערער להגיש תביעה לבית המשפט
לקרקעות .הוא טען שיש לו זכות לשטח שמתחת לצריף וגוסף על כך טען שהמערער תובע בעצם את הריסת הצריף ולבית משפט השלום אין סמכות לתת צו להריסת הצריף.
אם נתחיל בברור מצבו של גזלן שבנה צריף על מגרשו של אחר בלי רשות הבעל ונגמור במצבו של שוכר שבנה צריף על מגרש הבעל ,נוכח שלפי המג'לה מצבם דומה .לפי החלק הראשון של סעיף 906חייב הגזלן להרוס את הצריף
ולפנות את הקרקע .לפי סעיף 531,חייב השוכר להרום את הצריף ולפנות את
,.המשפט" יולי 4946
ע .א .ת"א 100/45
א
171
הקרקע המושכרת .בשני המקרים נתנת הברירה לבעל הקרקע לקנות את הצריף. אם רצונו בכך .מצבו של אדם שחורשה לעלות על קרקע בלי תמורה איננו יכול להיות טוב יותר מאדם שמשלם תמורה ובודאי שלא רכש שום זבויות של
בעלות על ירי כך או על ידי בנית צריף ביחוד שאותו אדם התחייב לסלק את הצריף כשהבעל ידרוש זאת, טענתו של ב"כ המשיב שהמערער צריך לבקש מבית המשפט מוסמך להעריך את הצריף ואת המגרש ולברר איזה רכוש שוה יותר ושעל התובע לשלם את שווי הצריף במקרה שיתברר שהצריף שווה פחות מהקרקע ,אין לת סמוכין בחק .הסעיף 906במג'לה (סיפא) מדבר על גזלן שהאמין בפעל שהוא.י בעל הקרקע .אין לזה כל דמיון לעובדות כאן, מותר איפוא לשופט שלום לתת צו פנוי .הנתבע יכול להוריד את הצריף. בעצמן או אם לא יפנה את הקרקע מהצריף ,יורד הצריף בזמן ההוצאה לפעל של צו הפנוי וההוצאות תחולנה על הנתבע .בית המשפט מוסמך להחזיר או למסור את החזקה על הקרקע כלה לתובעת. כל הנ"ל הוא נכון גם אם לא נשים לב למכתב הנתבע (ת"ב) .ת"ב הוא כתב התחיבות שנתן הנתבע למר יצחק גבריאלוביץ .בו נאמר ,אתכבד הגני להצהיר לכבודו בזה שבכל עת וזמן אשר כבודו ידרוש ממני להסיר את הצריף שהעמדתי על מגרשו ברחוב טיומקין על-יד תחנת הרכבת בת"א מחויב אני להסירו תיכף ומיד בלי שום דחויים כלל וכלל ובלי שום טענה ותביעה וכי על סמך זה העמדתי את הצריף הזה"
הנתבע נמנע עתה מלבוא בטענות לאחר שנתן את ההתחיבות בצורהת המפורשת הזאת .יתכן שמר גבריאלוביץ היה מסלק את הנתבע מהמגרש אילו הנתבע לא היה נותן התחיבות זאת .התובעת יכולה להפיק את החועלת מההתחיבות בהיות והיא תופסת את מקומו של הבעל הקודם .התובעת וגבריאלוביץ הם קונה ומוכר וההתתיבות שנתן הנתבע לגבריאלוביץ קשורה בקרקע ורודפת את בעלר הקרקע לאחר העברתה מיד ליד (של הקרקע). ראה
=%5*68מץ)ת )07מס 8גת4ו1ז\1ו 8ת8 4מסתווגם | הוצאה שניה עמוד 446,
גם בהתאם לכתב התחיבות זה ,שופט השלום היה צריך לצוות על הנחבע לפנות את המגרש הנדון.
כמו כן יש לציין שמתוך ההתחיבות ת"ב ,נראה שאין לנתבע כל סטענת בעלות .הנתבע ושום עד מטעם הנתבע לא הופיע כדי לטעון או להוכיח יסוד
לבעלות .הנתבע ושום עד אחך לא הופיע בכדי להוכית את טענת ב"כ המשיב בהגנה שהמוצג ת"ב הוצא מהנתבע באמצעי לחץ .אין לנתבע כל זכות להשאר על המגרש לא חקית ולא מוסרית .ואין שאלת בעלות קיימת.
אנו מחליטים לקבל את הערעור ,לבטל את פמק דינו של שופט השלום, ולחייב את הנתבע לפנות את המגרש של התובעת בחלקה 91גוש 6941,מולק, הנמצא ברחוב טיומקין תל אבים ,סמוך לתחנת הרכבת בתליאביב .על המשיב לשלם לתובעת המערערת את ההוצאות כאן ובבית המשפט של מטה ושכר עו"ד בסך כולל של 51.--לא'"י.
הוקרא בפומבי ובנוכחות ב"כ המערער עו"ד המבורגר ועו"ד שניארסון
ע"פ העברה מעו"ד נוחימובסקי ביום 19ליולי 1946.