פרטי ההליך
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ"ש 14152-12-20פ' נ' פ'
לפני הרכב כבוד השופטים:
סארי ג'יוסי [אב"ד]
חננאל שרעבי
אספרנצה אלון
המערערת
ר' פ'
ע"י ב"כ עוה"ד ע .צדיקה
נגד
המשיב
כ' פ'
ע"י ב"כ עוה"ד ס .טמיר
1
ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת ס.נ .אלה מירז) ,מיום
25.11.2020בתיק תלה"מ .13071-09-20
2 3 4
פסק-דין
השופט סארי ג'יוסי [אב"ד] בפנינו ערעור על פסק-דינו של בית משפט קמא (כב' סגנית הנשיא ,השופטת א .מירז) ב-תלה"מ 13071- ,09-20מיום ,25.11.2020במסגרתו נדחתה על הסף תביעתה של המערערת לפסיקת מזונות ומדור עבור שתי בנותיהם הקטינות של הצדדים :ב' ור' (להלן" :הקטינות") ,בשל העדר סמכות עניינית. הנסיבות הצריכות לעניין .1הצדדים ,אשר נישאו זה לזו ביום ,09.09.2004הם הורים לשתי הקטינות .טרם נישואיהם התגוררו בצ' ,הגיעו לישראל על-מנת להינשא ,ושבו והשתקעו בג' ,שם נולדו הקטינות.
1מתוך 20
5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 14152-12-20פ' נ' פ'
בשנת 2014הסתכסכו הצדדים ,וחתמו על הסכם גירושין ולחלופין שלום-בית ,אשר אושר בבית הדין הרבני בחיפה ,לאחריו שב המשיב לעבוד בצ'. ביום 08.10.2015הגיש המשיב לבית הדין הרבני תביעת גירושין אליה כרך את כל הסוגיות הנובעות מן הנישואין והגירושין ,לרבות מזונות הקטינות. עד לחודש דצמבר 2016התקיימו בבית הדין הרבני שלושה דיונים בענייני הרכוש ,המזונות ,והסמכות, וביום 06.12.2016קבע בית הדין הרבני ,כי הסמכות לדון בכלל העניינים האמורים נתונה בידיו ,לרבות בסוגית מזונות הקטינות .ערעורּה של המערערת לבית הדין הרבני הגדול בירושלים ,נדחה ביום .12.06.2017 ביני לביני ,הגישה המערערת ביום 19.03.2017תביעת מזונות עבור מזונותיה ומזונות הקטינות לבית הדין הרבני ,וביום 24.07.2017חויב המשיב במזונות המערערת והקטינות בשיעור ₪ 7,000מידי חודש ,כולל הוצאות בריאות חריגות .עוד יצוין ,כי לאחר ההחלטה האמורה ,הוסיף בית הדין הרבני
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14
לדון בסוגית מזונות הקטינה עוד מספר פעמים ,ואף קבע ביום ,30.11.2019בעקבות בקשת המשיב להפחתת המזונות שנקבעו ,כי תיק המזונות המונח בפני בית הדין עודנו תלוי ועומד ,ויוותר פתוח נוכח טענות המשיב.
15 16 17 18 19 20 21 22 23 24
נטען ,כי היא והקטינות שבו לצ' ,וכי הגם שהמשיב פתח בהליך משפטי לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) ,התשנ"א ,1991-נדחתה תביעתו .במקביל ,כך נטען ,פתח המשיב בהליך דומה בבית המשפט בג' ,שקבע ,כי המערערת לא חטפה את הקטינות .ערעורו של המשיב לבית המשפט העליון בג' נדחה אף הוא .לטענת המערערת אף היא פתחה בהליכים משפטיים נגד המשיב ,בבית המשפט בג', ובפסק-הדין ,שניתן ביום 28.05.2020נקבע ,כי סוגיות הנוגעות למזונות ולרכוש יידונו בישראל.
25 26 27 28 29 30 31 32
טענות הצדדים בפני בית משפט קמא .2לטענת המערערת ,בשנת 2015במסגרת תביעת הגירושין של המשיב ,עיכב בית הדין הרבני את חזרתן של המערערת ושל הקטינות לצ' ,והלכה למעשה ,היא התנגדה לאורך כל ההליך לסמכותו של בית הדין הרבני לדון בסוגית מזונות הקטינות.
עוד נטען ,כי בחודש ספטמבר 2019ניתן פסק-דינו של בית המשפט העליון ב-בע"מ 7628/17פלוני נ' פלונית( 22.09.2019 ,להלן" :עניין פלוני") ,ובו נקבע ,לטענת המערערת ,כי בהעדר הסכמה של
2מתוך 20
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 14152-12-20פ' נ' פ'
הצדדים ,נעדר בית הדין הרבני סמכות לדון במזונות קטינים .בעניינה ,כך אליבא דמערערת ,לא התקיים הליך הוכחות בבית הדין רבני ,והקטינות לא היו צד להליכים אלו.
1 2 3 4 5
העמידה המערערת ע"ס .$ 14,086שיעור המזונות הנוכחי , $ 500 ,לשתי הקטינות ,נמוך מן הסכום המינימלי ,אשר נקבע בפסיקה ,ומהווה ,כך לטענתה ,ענישה מצד בית הדין הרבני על התנהגותה.
6 7 8 9 10 11 12 13 14
נטען ,כי לאחר דיונים שהתקיימו בתביעת המערערת בבית המשפט בג' ,ניתן פסק-דין אשר מצא ,בין היתר ,כי הסמכות לדון במזונות הקטינות נתונה לבית הדין הרבני בישראל.
15 16 17 18 19 20 21 22 23 24
.4בפסק-דינו מיום ( 25.11.2020להלן" :פסק-הדין") קבע בית משפט קמא ,כי דין תביעתה של המערערת להידחות על הסף מפאת העדר סמכות עניינית .נפסק כי החלטת בית הדין הרבני מיום 06.12.2016הקובעת את סמכות בית הדין הרבני ,הפכה חלוטה ,והערעור שהוגש אחריה נדחה .זאת ועוד ,נקבע ,כי המערערת לא עתרה לבג"ץ כנגד סמכותו העניינית של בית הדין הרבני להכריע בסוגיה האמורה.
25 26 27 28 29 30 31 32 33
עוד ובנוסף נטען ,כי המשיב הוא רופא בעל מוניטין ,זוכה להכנסה גבוהה וצבר רכוש רב ,וכי כפועל יוצא חייתה המשפחה ברמת חיים גבוהה .את מלוא צרכי הקטינות לרבות הוצאות המדור ואחזקתו,
נוכח האמור לעיל ,סברה המערערת ,כי הסמכות לדון בסוגית מזונות הקטינות ,נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. .3מנגד טען המשיב ,כי על טענות המערערת חלים כללי ההשתק :השתק עילה והשתק פלוגתא .כל הטענות ,כך נטען ,עלו זה מכבר בפני בית הדין הרבני ובערכאות המשפט בג'.
עוד נטען ,כי החלטת בית הדין להפחית את מזונות הקטינות לשיעור $ 500ניתנה כדין ,על רקע הרחקתו מן הקטינות וסיכול המערערת את הגעתן לביקור מתוכנן בארץ בחופשת הקיץ .ההחלטה, כך אליבא דמשיב ,ניתנה לאחר בחינת הנסיבות על-ידי בית הדין הרבני ,וסבר ,כי בית המשפט לענייני משפחה אינו יושב כערכאת ערעור על בית הדין הרבני. פסק-הדין של בית משפט קמא
בית משפט קמא קבע ,כי החלטות בית הדין הרבני ,ניתנו לא רק על בסיס המצב המשפטי שיצרו כללי הסמכות ,כי אם גם על בסיס הסכם הגירושין בין הצדדים ,שהעמיד ,כך על-פי פסק הדין ,תניית שיפוט ברורה ,מפורשת ומפורטת.
3מתוך 20
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 14152-12-20פ' נ' פ'
עוד נקבע בפסקה 13לפסק-הדין ,כי "יתירה אף מכך ,עיון מאומץ בסימוכין מגלה שהתובעת מעולם לא טענה שהסמכות העניינית לדון בסוגיית המזונות או כל סוגיה אחרת נתונה לבית משפט זה – רחוק מכך .טענת התובעת היתה לסמכותו הבינלאומית של בית המשפט במדינת ג' ,שהוא לטענתה בפניי בית הדין ,ה"פורום הנאות" לענייננו". נוכח האמור ,קבע בית משפט קמא ,כי שאלת סמכותו של בית הדין הרבני לדון בענייני המזונות ,נדונה באריכות ,ועל פני 3דיונים טרם ההכרעה .הכרעת בית הדין הרבני ,כך נקבע ,התייחסה לכל טענות המערערת ,ודחתה אותן ,והדגיש ,כי הכרעה זו אף עברה תחת עיניו הבוחנות של בית הדין הרבני הגדול שהותיר אותה על כנה ודחה את ערעור המערערת. .5בית משפט קמא דחה את טענת המערערת בדבר זיקה בין נסיבות המקרה דנן לבין עניין פלוני ,וקבע, כי אין לקבל את פרשנותה המוצעת לפסק-הדין בעניין פלוני ,לפיה נעדר בית הדין הרבני סמכות לדון במזונות קטינים אלא בכפוף להסכמת הצדדים .עוד נקבע ,כי טענה זו להעדר סמכות בית הדין הרבני
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14
על דרך הכריכה ,מוצתה על-ידי המערערת ונדחתה ,וכי יש לדחות את טענת המערערת ,לפיה עצם מתן פסק-הדין בעניין פלוני ,מבטל בדיעבד את החלטות בית הדין שקדמו לפסיקת בית המשפט העליון בעניין סמכותו ,או מבטל בדיעבד את סמכותם העניינית של בתי הדין הרבניים שדנו טרם מתן פסק- הדין בעניין פלוני.
15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
הקטינות ויכולותיהם הכלכליות של הצדדים .עוד ובנוסף נקבע ,כי בית הדין הרבני הכריע לכל הפחות ב 7-החלטות הקשורות למזונות הקטינות והסמכות לדון בהם ,ולפיכך דינן של טענות המערערת ,לפיה סוגיית מזונות הקטינות לא נדונה כדבעי ,להידחות.
26 27 28 29 30 31 32 33
.6באשר לסמכותו הנמשכת של בית הדין הרבני לדון בסוגיית מזונות הקטינים בהם דן בעבר ,נקבע ,כי היא אינה מתעוררת בענייננו הואיל ותיק תביעת מזונות הקטינות עודנו תלוי ועומד בבית הדין הרבני, ולפיכך סמכותו העניינית המקורית של בית הדין הרבני טרם עברה מן העולם. במקביל קבע בית משפט קמא ,כי גם לו הייתה מתעוררת השאלה ,הייתה נדחית הטענה .עניין מזונות הקטינות ,כך נקבע ,נדון והתברר במעמד הצדדים בפני בית הדין הרבני ,ובמסגרתו אף נערך דיון בצרכי
.7עוד ובנוסף קבע בית משפט קמא ,כי פסיקה של בית המשפט המוסמך בצ' ,אינה נוגעת לסמכותן העניינית של ערכאות בישראל ,וכי מכל מקום ,קביעת בית המשפט בצ' הייתה שהסמכות לדון במזונות הקטינות נתונה לבית הדין הרבני .בית המשפט לענייני משפחה ,כך הודגש ,אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הרבני או בית הדין הרבני הגדול.
4מתוך 20
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 14152-12-20פ' נ' פ'
.8לסיכום קבע בית משפט קמא בפסקה 29לפסק-הדין כך" :התובעת לא הצביעה על כל זיקה בין נסיבות העניין לבין סמכותו העניינית של בית משפט זה .טענותיה של התובעת היו שלא מן העניין, ונסמכו רובן ככולן על אכזבתה מהחלטות בית הדין .הניסיון ליצור זיקה בין נסיבות ענייננו לבין פסק הדין בבע"מ 7628/17לא היה מבוסס ,והיה בו בפירוש משום עירוב מין בשאינו ממינו .עולה עוד בבירור שהתובעת מעולם לא טענה בפניי בית הדין שהסמכות העניינית נתונה לבית המשפט לענייני משפחה ,אלא שהסמכות הבינלאומית נתונה לערכאות האזרחיות בארה"ב .בנסיבות אלה מוצא בית המשפט את הגשת התביעה משום ניסיון בוטה לעקוף את סמכותו של בית הדין הרבני ,ולערוך בירור מחודש של שאלת המזונות מעל ראשו של בית הדין הרבני .גם אם נקבל את טענת התובעת לפיה התנגדה "כל הדרך" לסמכותו של בית הדין הרבני ,הרי שלאורך כל הדרך ,שב בית הדין ודחה טענות התובעת". טענות המערערת בערעור .9המערערת מיאנה להשלים עם תוצאת פסק-הדין ,וערעורּה מונח בפנינו. לטענתה ,אין החלטות בית הדין הרבני קושרות את בית המשפט לענייני משפחה ,הואיל והחלטות אלו ניתנו שלא כדין ובחוסר סמכות ,ולפיכך הן בטלות וחסרות נפקות .המקרה שבענייננו ,כך נטען ,מצוי בגדרי החריג שנקבע על-ידי בית המשפט העליון ב-בג"צ 8497/00פייג-פלמן נ' פלמן ,פ"ד נז(118 )2 (להלן" :הלכת פלמן") ,ולפיו כלל כיבוד הערכאות לא יוחל מקום בו מדובר בנושא שעל פניו אינו בר כריכה ,לרבות מזונות קטינים. בא -כוחה של המערערת הפנה לפסיקות בתי המשפט השונים ,בהן נקבע ,כי לבתי המשפט לענייני משפחה קיימת סמכות לדון במזונות קטינים גם לאחר שבית הדין הרבני קבע ,כי נתונה לו הסמכות לעשות כן ,והדגיש ,כי הלכת בית המשפט העליון קבעה ,כי סוגית מזונות קטינים אינה בת כריכה. בעניין פלוני ,כך נטען ,הבהיר בית המשפט העליון ,כי בהעדר הסכמה של הצדדים ,נעדר בית הדין הרבני סמכות עניינית לדון במזונות קטינים. עוד נטען ,כי בדומה לענייננו ,ב-עמ"ש 23922-02-19פלונית נ' פלוני (( )23.09.2019להלן" :עמ"ש פלונית ") ,הורה בית המשפט המחוזי בחיפה על העברת הסמכות לדון בתביעת מזונות קטינים אליו, על אף שבית הדין הרבני הוציא תחת ידיו מספר החלטות ,הואיל ונקבע ,כי עשה זאת בהעדר סמכות בשים-לב לעניין פלוני .גם בעניינה של המערערת ,כך נטען ,ניתנו הכרעות בית הדין הרבני רק בהחלטות ביניים ,ולא ניתן פסק-דין בעניין המזונות.
5מתוך 20
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 14152-12-20פ' נ' פ'
עוד ובנוסף נטען ,כי הקטינות בענייננו מעולם לא היו צד להליך שהתקיים בפני בית הדין הרבני ,לא נתנו הסכמתן להליך ,ולמעשה כלל הדיונים בפני בית הדין הרבני התקיימו במסגרת תביעת הגירושין בין בני-הזוג ,אשר במסגרתם אף לא התקיים הליך של הוכחות .נושא מזונות קטינים ,אליבא דב"כ המערערת ,יכול להיות נדון בפני בית הדין הרבני רק מכוח הסכמה מפורשת של הקטינים ושל האישה, והודגש ,כי המערערת התנגדה לכל אורך הדרך לסמכותו של בית הדין הרבני. לטענת ב"כ המערערת ,החלטתו של בית הדין הרבני ,במסגרתה נקבעו מזונות זמניים בסך $ 500לשתי הקטינות יחד ,הגם שמדובר בסכום שהוא נמוך מסכום המזונות המינימליים שקבעה פסיקת בתי המשפט בישראל .החלטה זו ,כך נטען ,אינה משקפת את טובת הקטינות ,והלכה למעשה "מענישה" את המערערת על התנהלותה. שגה בית משפט קמא ,כך נטען ,עת לא נתן במסגרת פסק-הדין את דעתו למצב המשפטי האמור ,לא התמודד עם הלכות בית המשפט העליון ,ולא קבע ,כי החלטות בית הדין הרבני בטלות. עוד נטען ,כי שגה בית משפט קמא עת קבע ,כי במסגרת תניית השיפוט שנקבעה במסגרת הסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים נקבע ,כי הסמכות לדון בתביעת המזונות תהא מסורה לבית הדין הרבני, שעה שתניית השיפוט האמורה קבעה באופן מפורש ,כי התביעות תדונה בישראל .לפיכך ,כך נטען ,ברי, כי על תביעת המזונות להיות מוכרעת בבית המשפט לענייני משפחה ,וזאת בשים-לב להלכות בית המשפט העליון ,ול עובדה ,כי המערערת כפרה לאורך ההליך כולו בסמכות בית הדין הרבני להכריע בתביעת המזונות .אף אם תניית השיפוט בהסכם הגירושין ,כך נטען ,קבעה ,כי הסמכות תהא של בית הדין הרבני ,אין ממילא תוקף להסכמה מעין זו ,ללא הסכמת הקטינות. קביעת בית משפט קמא בנוגע לסמכותו הנמשכת של בית הדין הרבני ,כך נטען ,הייתה שגויה ,הואיל ובית הדין הרבני ממילא היה נעדר סמכות לדון בתביעת מזונות הקטינות .נוכח האמור לעיל ,עתר ב"כ המערערת לקבוע ,כי הסמכות לדון בתביעת המזונות של הקטינות מסורה לבית המשפט לענייני משפחה. .10מנגד טענה ב"כ המשיב ,כי צדק בית משפט קמא עת קבע ,כי על טענות המערערת חל השתק עילה והשתק פלוגתה ,הואיל וכל טענותיה הועלו כבר במסגרת ההליכים שנוהלו הן בפני בית הדין הרבני, והן בפני הערכאות בג' ,אשר מצאו ,כי הסמכות לדון במזונות הקטינות מסורה לבית הדין הרבני.
6מתוך 20
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 14152-12-20פ' נ' פ'
עוד נטען ,כי צדק בית משפט קמא בקובעו ,כי הוא אינו יושב כערכאת ערעור על בית הדין הרבני ,וכי החלטת בית הדין הרבני להפחית את מזונות הקטינות ניתנה כדין ,ולאחר בחינת כלל נסיבות המקרה. החלטת בית הדין הרבני מיום ,06.12.2016כך נטען ,חלוטה ,וזאת אף בשים-לב לכך שבקשת רשות הערעור עליה נדחתה על-ידי בית הדין הרבני הגדול ,והמערערת לא עתרה על ההחלטות האמורות לבג"ץ. עוד ובנוסף נטען ,כי החלטת בית הדין הרבני בסוגית הסמכות ,לא ניתנה רק על בסיס המצב המשפטי, כי אם גם נוכח הסכם הגירושין בין הצדדים ,בו הוסכם על תניית שיפוט ברורה ומפורשת. ב"כ המשיב חזרה על קביעות בית משפט קמא ,והדגישה ,כי כולן נקבעו כדין ,בהתאם להלכות בית המשפט העליון ,בהתאם לנסיבות המקרה שבפנינו ,ולתשתית הראייתית שהונחה בפניו ,לרבות בסוגית מיצוי טענותיה של המערערת בבית הדין הרבני ,בסוגית הסמכות הנמשכת ,וכן בשים-לב להסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים .המערערת ,כך נטען ,פועלת בסתירה כאשר מחד-גיסא מערערת היא על סמכותו של בית הדין הרבני ,ומאידך-גיסא מגישה בפניו בקשות שונות. .11בדיון שהתקיים בפנינו ביום 22.03.2021חזר ב"כ המערערת על טענות שבערעור ובעיקרי הטיעון וטען, כי הסיבה בעטיה פנה לבית המשפט לענייני משפחה ולא עתר לבג"ץ היא שבשים-לב להלכת בית המשפט העליון ,החלטות בית הדין הרבני בטלות ,ומשמעות הדבר היא ,כי הלכה למעשה לא קיימת החלטה של בית הדין הרבני בנוגע לסמכותו .קיימים שני סוגים של השגות ,כך נטען ,האחת באמצעות תקיפה יר' של ההחלטה והשנייה באמצעות תקיפה עקיפה .כאשר קיימת לכאורה סמכות ,לרבות בנוגע לסוגית רכוש ,כך אליבא דב"כ המערערת ,ונדרש ערעור לבית הדין הרבני הגדול ובהמשך לבג"צ אזי הדרך לעשות כן היא באמצעות תקיפה יר' ,אולם במקרה שבו מדובר במזונות ילדים ,כמו בענייננו, נעדר בית הדין הרבני סמכות ,ואזי הדרך להשיג על החלטותיו היא באמצעות תקיפה עקיפה ,ולא באמצעות עתירה לבג"צ. עוד נטען ,כי בענייננו הקטינות מעולם לא היו צד להליך ,וכי יש אף ליתן את הדעת לנסיבות המיוחדות של המקרה בענייננו ,במסגרתו על אף שנקבע בערכאות המתאימות ,כי הקטינות לא נחטפו על-ידי המערערת ,ואף קובעות ממצאים קשים נגד המשיב ,לא המשיב ולא בית הדין הרבני מקבלים קביעה זו ,וכפועל יוצא בית הדין הרבני הפחית את מזונות הקטינות. בית הדין הרבני ,כך נטען ,פסק סך של ₪ 800עבור כל אחת מן הקטינות ,הואיל וביקשו להעניש את המערערת על התנהלותה האמורה ,עובדה אשר גרמה לקטינות לחיות בצ' מתחת לרף העוני .ב"כ המערערת סבר ,כי יהא זה צודק בנסיבות העניין שבפנינו לקבוע ,כי קיימת לבית המשפט לענייני
7מתוך 20
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 14152-12-20פ' נ' פ'
משפחה סמכות לדון במזונות הקטינות ,וזאת אף בשים-לב לכך שמדובר בערכאה ,אשר לא תבקש "להעניש" את הקטינות וכפועל יוצא לפגוע בטובת הקטינות.
1 2 3 4 5
סמכות להכריע בסוגיה ,נעדר בית הדין הרבני סמכות .בסוגיות בהן קבע בג"ץ ,כך נטען ,כמו לדוגמה בסוגית מזונות קטינים ,כי בית הדין הרבני נעדר סמכות ,כל החלטות בית הדין הרבני ,לרבות אלו הקובעות ,כי קיימת לו סמכות ,בטלות מעיקרן.
6 7 8 9 10 11 12 13 14
התייצבה לדיון.
15 16 17 18 19 20 21 22 23 24
לטענת ב"כ המערערת ,קיימות החלטות רבות של בג"ץ בנוגע לסמכותו המוגבלת של בית הדין הרבני, כך לדוגמה ,בסוגיה הקשורה לברית-מילה ,קבע בג"ץ ,כי הגם שבית הדין הרבני קבע שקיימת לו
עוד ובנוסף נטען ,כי לאורך ההליך כולו ,טענה המערערת ,כי בית הדין הרבני נעדר סמכות לדון בסוגית מזונו ת הקטינות ,וכי בית הדין הרבני דן בסוגיה האמורה על דעת עצמו ,מה גם ,כך נטען ,שהקטינות עצמן מעולם לא היו חלק מן ההליך. .12מנגד טענה ב"כ המשיב ,כי יש למחוק את הערעור ולחייב את המערערת בהוצאות הואיל והיא לא
נטען ,כי לא זו בלבד שהמערערת הגישה לבית הדין הרבני תביעת מזונות ,אלא שבשנים האחרונות היא אף עתרה בפני בית הדין הרבני מספר פעמים להגדלת המזונות .המערערת ,כך נטען ,מבקשת לעשות "מקצה שיפורים" הואיל ולא עתרה לבג"ץ כדין. עוד נטען ,כי הקטינות היו צד להליך מראשיתו .נערכו תסקירים ,כך נטען ,התנהלו דיוני הוכחות, פסיכולוגית שוחחה עימן ,כמו גם יועצת של מרכז הקליטה ,ולו סברה המערערת ,כי החלטות בית הדין הרבני ,שניתנו בעקבותיהם היו בהעדר סמכות ,היה עליה לעתור לבג"ץ. עוד ובנוסף נטען ,כי בית הדין הרבני הכריע בעניין סמכותו מספר פעמים ,והמערערת הייתה יכולה לעתור לבג"ץ על כל אחת מן ההחלטות האמורות :כך לדוגמה על החלטת בית הדין הרבני הגדול מיום ,31.01.2018במסגרתו נדחה ערעורה של המערערת והתיק הוחזר לבית הדין הרבני ,כך גם על ההחלטה מיום ,18.11.2018אשר קבעה ,כי "הסמכות לדון בתביעת הגירושין ובסוגיות הכרוכות לה נתונות לבית הדין הרבני בישראל" ,וכך גם על ההחלטה מיום .03.03.2019 לטענת ב"כ המשיב ,המערערת מיצתה את סוגית הסמכות גם בערכאות בצ' ,עת טענה להעדר סמכותו של בית הדין הרבני .בהחלטה מיום 25.11.2020קבע בית המשפט בג' ,כי בית הדין הרבני הוא המוסמך לדון בכל הסוגיות למעט סוגית המשמורת.
8מתוך 20
25 26 27 28 29 30 31 32 33
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 14152-12-20פ' נ' פ'
.13במועד הדיון ,בהמשך לטיעונים שנשמעו בעל-פה כהשלמה לטיעונים בכתב ,התבקש המשיב ,בהמשך לנטען בסעיף 4לעיקרי הטיעון מטעמו ,אשר הוגשו יום קודם לכן ,להגיש לעיוננו העתק מ"אותה פנייה ,תביעה או בקשה שעל פי הנטען בעיקרי הטיעון מטעמו הוגשה על ידי המערערת לבית הדין לשם פסיקת מזונות" .עוד נקבע ,כי התייחסותו של ב"כ המערערת תהא במסגרת הודעה בהיקף שלא יעלה על עמוד. .14ביום 25.03.2021הגיש ב"כ המשיב הודעה ובה צירף ,לטענתו ,עותק מכתב-התביעה של המערערת למזונות ילדים ואישה מיום ,19.03.2017אשר הוגש לבית הדין הרבני ,וכן העתק מבקשת רשות הערעור בעניין הסמכות ,אשר הוגשה לבית הדין הרבני הגדול ,כמו גם החלטת בית הדין הרבני הגדול. .15ביום 01.04.2021הגיש ב"כ המערערת את התייחסותו למסמכים האמורים ,וטען ,כי התביעה האמורה הוגשה ,תוך שמירת כל טענות המערערת בהוגע לסוגית הסמכות .האמור ,כך נטען ,מצטרף לטיעוני המערערת ,לפיהם היא מעולם לא ויתרה על השגותיה בסוגית סמכות בית הדין הרבני לדון במזונות הקטינות. נוכח האמור ,כך נטען ,בית הדין הרבני לא קנה סמכות בהסכמה ,מקל וחומר שעה שהקטינות מעולם לא נתנו הסכמה פוזיטיבית לדון במזונותיהן ,וזאת אף בשים-לב לעובדה ,כי כלל לא מונה להן אפוטרופוס ,וכי בית הדין הרבני לא שמע הוכחות בסוגית מזונות הקטינות ,והחלטותיו כולן הן החלטות זמניות. ב"כ המערערת הדגיש פעם נוספת ,כי טובתן של הקטינות ומעמדן המשפטי העצמאי בהליכים בבית הדין הרבני נפגעו באופן קשה ,וכי סכום המזונות שנקבע בבית הדין הרבני הוא מגוחך וקשה. דיון והכרעה .16לאחר שנתתי דעתי לפרוטוקולים של הדיונים שהתקיימו בפני בית משפט קמא ,לכל התיעוד הרלוונטי ,לפסק -דינו של בית משפט קמא ,לנימוקי הערעור ,לעיקרי הטיעון של באי-כוח הצדדים ותיקי המוצגים ,לרבות טיעוניהם בעל-פה בדיון שהתקיים בפנינו ביום ,22.03.2021מסקנתי היא שדין הערעור להידחות ,וכך אציע לעמיתיי. .17ראשיתה ואחריתה של הסוגיה שבפנינו נטועה בשאלת טבעה של הסמכות העניינית והיקפה (ר' דיון מקיף בסוגית הסמכות העניינית ב-ע"א 55342-09-20ג.ר.ה החזקות וניהול בע"מ נ' עיריית חיפה (. ))03.05.2021
9מתוך 20
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 14152-12-20פ' נ' פ'
על-מנת להכריע בסוגיה זו יש לבחון התקיימותם של שלושה תנאים מצטברים ,בסדר הבא :הראשון, לבית משפט זה סמכות להכריע בשאלת הסמכות עניינית ,השני ,פסק-הדין מושא ההשגה אכן ניתן בהעדר סמכות עניינית ,והשלישי ,התוצאה הנכונה והראויה בענייננו היא בטלות פסק-הדין האמור.
1 2 3 4 5
אפנה לדבריו של כב' השופט נ .סולברג ב-בג"ץ 7829/15ועד עדת הבבלים בירושלים נ' בית הדין הרבני בירושלים ואח' (( )25.09.2019להלן" :עניין ועד עדת הבבלים") ,פסקה :12
6 7
"העותר לביטולו של הליך משפטי מחמת העובדה שנדון בחוסר סמכות ,נדרש תחילה לבסס את סמכותו של בית המשפט ליתן צו לפי סעיף (15ד)( )4לחוק היסוד .כמו כן עליו להראות ,כי ההליך שאת ביטולו הוא מבקש ,אכן נוהל בחוסר סמכות .לבסוף ,נדרש העותר להסביר מדוע התוצאה המתבקשת בנסיבות העניין היא בטלות ההליכים שנוהלו עד כה". .18
אפנה כעת לבחון האם מתקיימים תנאים אלו בענייננו ,דבר דבור על אופניו. השאלה הראשונה ,כאמור ,אליה יש להידרש במסגרת הכרעה זו היא האם לבית משפט זה או שמא ל בית המשפט לענייני משפחה סמכות לקבוע ,כי החלטות בית הדין הרבני ובית הדין הרבני הגדול ניתנו בחוסר סמכות ,ולפיכך דינן בטלות? בפסיקה עקבית ורבת-שנים קבע בית המשפט העליון ,כי הסמכות לביטול פסק-דין מפאת העדר סמכות נתונה ,הן לבית המשפט שלערעור ,והן לבג"ץ. יפים לענייננו דבריו של כב' השופט ח .כהן ז"ל ב-בג"ץ 691/81שמעון בן יעקב דוד נ' שירות בתי- הסוהר ,פ"ד לו( ,246 )3פסקה :4 "כבר נפסק פעמים רבות ,שכאשר חרג בית המשפט מסמכותו ,אמנם פתוחה הדרך לביטול פסק הדין על-ידי הגשת ערעור ,אך גם אם לא הוגש ערעור ,או אם הוגש ערעור והוא נדחה ,פסקדין ,שניתן מתוך חריגה מסמכות ,הוא בטל ,וניתן לתקוף את חוקיותו גם שלא בדרך של ערעור ,אלא על-ידי עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק ,אם הרשות ,שעליה לבצע את פסק הדין שניתן מחוסר סמכות, פועלת על סמך פסקדין כזה (בג"צ ,]1[86/58בעמ' ;1659ע"א , ]2[ 256/71בעמ' ( .")508ההדגשה אינה במקור).
10מתוך 20
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 14152-12-20פ' נ' פ'
וגם דבריו של כב' השופט מ .בייסקי ז"ל ב-בג"ץ 7/83מסודי ביאריס נ' בית הדין הרבני האזורי חיפה ,פ"ד לח( ,673 )1פסקה :12 "בזאת הגענו לשאלה האחרונה :האם יפעיל בית-משפט זה סמכותו ,אם כי בעל
1
דין לא מיצה את ערכאת הערעור .מדיניות משפטית תקינה מחייבת ,כי פסק-דין של בית-דין דתי ושל ערכאה שיפוטית אחרת יהא נתון ,בראש לכול ,לביקורת בפני ערכאת ערעור של אותה מערכת .ואכן ,ככלל נוהג בית-משפט זה ,בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק ,לדחות עתירות נגד בתי-דין או גופים שיפוטיים ומינהליים ,כאשר העותר לא מיצה סעד חלופי יעיל שבערעור (ראה לדוגמה: בג"צ , ]28[ 352/82בעמ' ;257בג"צ ,]4[ 349/65בעמ' ;345בג"צ ,]38[ 578/82 בעמ' ;708בג"צ ;]39[ 81/82בג"צ ]40[ 514/83ורבים אחרים)".
2 3 4 5 6 7 8
נוכח האמור לעיל ,סבור אני ,כי התשובה לשאלה הראשונה שלילית ,משמע לבית משפט זה ,כמו גם לבית המשפט לענייני משפחה ,אין סמכות לקבוע ,כי החלטות בית הדין הרבני ובית הדין הרבני הגדול ניתנו בהעדר סמכות עניינית. קבלת ערעורּה של המערערת תפגע לא רק בכלל הבסיסי של כיבוד הערכאות ,אלא אף עלולה ליצור אנדרלמוסיה ותהו ובהו במערכת המשפטית כולה ,הואיל והיא יוצרת הלכה למעשה ,שלא כדין, ערכאה שיפוטית נוספת להשגה על החלטות בתי הדין הרבניים. לו סברה המערערת ,כי החלטות בית הדין הרבני כמו גם החלטת בית הדין הגדול ניתנו בחוסר סמכות ,היה עליה להגיש עתירה מתאימה לבג"ץ ,אשר לו הסמכות לדון בהשגות אלו. אפנה לסעיף ( 15ד)( )4לחוק יסוד השפיטה: "מבלי לפגוע בכלליות ההוראות שבסעיף קטן (ג) ,מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק – ( ) 4לתת צווים לבתי דין דתיים לדון בענין פלוני לפי סמכותם או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בענין פלוני שלא לפי סמכותם; ובלבד שלא ייזקק בית המשפט לבקשה לפי פסקה זו אם המבקש לא עורר את שאלת הסמכות בהזדמנות הראשונה שהיתה לו; ואם לא היתה לו הזדמנות סבירה לעורר שאלת הסמכות עד שניתנה החלטה על ידי בית
11מתוך 20
9 10 11 12 13 14 15
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 14152-12-20פ' נ' פ'
הדין הדתי ,רשאי בית המשפט לבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה על ידי בית הדין הדתי ללא סמכות". .19עוד ובנוסף סבור אני ,כי בית משפט זה כמו גם בית המשפט לענייני משפחה אינם יכולים לשאוב את סמכותם לבטל את החלטות בית הדין הרבני מהלכת פלמן.
1 2 3 4 5
בפסקה 16להלכת פלמן ,אליה הפנה בא-כוחה של המערערת ,קבעה כב' הנשיאה בדימוס ,השופטת ד .ביניש כך:
6 7 8 9
"....בשל עקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות אני סבורה כי רק במקרים חריגים, ובהתקיים "טעם מיוחד" שיצדיק זאת ,תחליט הערכאה השנייה בשאלת סמכותה לדון בסוגיה שנתבעה בפניה ,אף שהערכאה האחרת כבר החליטה כי בסמכותה לדון באותה הסוגיה ממש .מה יהווה "טעם מיוחד" ,ובאילו נסיבות ניתן לקבוע "טעם מיוחד" כאמור? טול לדוגמה מקרה שענייני הרכוש נכרכו בו בתביעת גירושין בפני בית-הדין
10 11 12 13 14
הרבני ,ולאחר מכן נתבעו בפני בית-המשפט לענייני משפחה ,ואחת משתי הערכאות פסקה כי היא המוסמכת לדון בחלוקת הרכוש בין בני-הזוג בלא לנמק החלטתה ,ובלא שנערך דיון מקדים בשאלת התקיימותם של תנאי הכריכה טרם מתן ההכרעה .במקרה כזה מתעורר חשש כי היה "מחטף" סמכויות בניגוד למתחייב מן הכבוד ההדדי בין הערכאות .בנסיבות כאלה עשוי להתקיים "טעם מיוחד" שיצדיק דיון של הערכאה השנייה בשאלת סמכותה להיזקק לתביעה הרכושית שבפניה (השוו בג"צ 725/80בלום נ' בית הדין הרבני חיפה [ .)]24מקרה אחר שיתקיים בו "טעם מיוחד" כאמור הוא כאשר ברור וגלוי על פני הדברים כי הכרעתה של הערכאה הראשונה לעניין סמכותה לוקה בחוסר חוקיות או בפגם חמור אחר היורד לשורש הסמכות ,שבעטיים הכרעתה בטלה .כך למשל כאשר ההכרעה לעני ין הסמכות ניתנה תוך חריגה ברורה מכללי הצדק הטבעי ,מן
15 16 17 18 19 20 21 22 23 24
הסוג המביא לבטלותה של ההכרעה .או למשל כאשר נכרכה בתביעת גירושין סוגיה שאינה ניתנת לכריכה (כגון תביעת ילד למזונותיו) ,ואף-על-פי-כן קבע בית-הדין הרבני כי בסמכותו לדון בסוגיה זו מכוח כריכתה בתביעת הגירושין .במקרה זה החלטתו של בית-הדין לוקה בפגם שיש בו כדי להביא לבטלותה (ראו :בר"ע 120/69שרגאי נ' שרגאי [ ,]25בעמ' ;176ע"א 404/70עברון נ' עברון [ ,]26בעמ' .)378-377רק במקרים חריגים ומצומצמים כגון אלה מתקיים "טעם מיוחד" המצדיק כי הערכאה השנייה תיזקק לטענות הנוגעות לסמכותה לדון בתביעה שבפניה על-אף קיומה של הכרעה סותרת בנוגע לסמכות (השוו :בד"מ 1/81נגר הנ"ל [ ,]9בעמ' ;400ע"א 680/84שני נ' שני [ ,]27בעמ' .)447
25 26 27 28 29 30 31 32 33
12מתוך 20
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 14152-12-20פ' נ' פ'
ודוק ,העובדה כי הערכאה השנייה סבורה כי הכרעתה של הערכאה הראשונה בעניין הסמכות שגויה ,אין בה כשלעצמה כדי להוות "טעם מיוחד" להיזקק לשאלת הסמכות באותה סוגיה .כידוע ,בית-הדין הרבני ובית-המשפט לענייני משפחה אינם יושבים כערכאת ערעור זה על הכרעותיו של זה (ראו בד"מ 1/81נגר הנ"ל [ ,]9בעמ' ,)400-398 לפיכך אין די בכך שהערכאה השנייה סבורה כי נימוקיה של הערכאה הראשונה לעניין
1 2 3 4 5
הסמכות אינם משכנעים על-מנת שתיזקק אף היא לשאלת הסמכות באותו עניין .שאם לא נאמר כן ,יאבד מכוחו עקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות על-אף התפקיד המרכזי שראוי כי ימלא ביחסים שבין בתי-הדין הרבניים ובתי-המשפט לענייני משפחה".
6 7 8
ענייננו שונה ,וזאת הן בשים-לב למועדים בהם הוגשו התביעות השונות ,והן בשים-לב לזהות התובע בערכאות השונות .יודגש ,כי בעניין פלמן נדונה סוגיה ,במסגרתה תלויות ועומדות בפני שתי הערכאות תביעות זהות בו בזמן ,בעוד בענייננו ,נמשך הליך ארוך בפני בית בית הדין הרבני, במסגרתו נדונה שאלת הסמכות מספר פעמים ,ואף נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית הדין הגדול.
9 10 11 12 13
זאת ועוד ,יש לזכור ,כי אותו בעל-הדין ,בענייננו המערערת ,הגישה את שתי התביעות לשתי הערכאות השונות ,בעוד בהלכת פלמן הגיש כל אחד מן הצדדים תביעה לערכאה שונה ,ודומני ,כי התנהלות מעין זו מוקשית למדי.
14 15 16
.20משלא עברה המערערת את המשוכה הראשונה בבחינת עתירתה לביטול החלטתו של בית הדין הרבני בסוגית מזונות הקטינות ,סבור אני ,כי בכך תם ענייננו .הדבר נכון ביתר-שאת ,נוכח קביעתי ,כי בית משפט זה נעדר סמכות לדון בסוגיה זו ,ובשים-לב לטענות המערערת עצמה ,כי הכרעות ,אשר ניתנות בהעדר סמכות דינן בטלות.
17 18 19 20 21
.21יחד עם זאת ,אעיר מספר הערות ,אשר לא זו בלבד שהן נדרשות בעניייננו ,אלא אף דומני ,כי יש בהן
22
מענה לשאלה האם בענייננו התקיימו שני התנאים הנוספים הנדרשים לקביעה ,כי דינה של הכרעה מסויימת היא בטלות.
23 24 25 26 27 28 29
ראשית ,אדגיש ,כי אין כל נפקות לתניית שיפוט הקשורה לסמכות העניינית של ערכאה כזו או אחרת. אזכיר בקליפת האגוז ,כי סמכותּה של ערכאה שיפוטית נגזרת הן מן הסוגיות הנמסרות להכרעתּה – הסמכות העניינית ,והן מן השטח הגיאוגרפי עליו היא חולשת – הסמכות המקומית.
13מתוך 20
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 14152-12-20פ' נ' פ'
בפסיקה ענפה ורבת-שנים דן בית המשפט העליון ברציונליים המצויים בבסיס כללי הסמכות העניינית ,ובחשיבותם בשיטת המשפט הישראלי ,וקבע ,כי אין בהסכמה כדי להעניק סמכות עניינית לערכאה ,אשר נעדרת סמכות זו בדין.
1 2 3 4 5
מח(( 591 )4להלן" :עניין סימה לוי") ,פסקה :33
6 7 8 9 10 11 12 13 14
אפנה לדבריו של כב' השופט מ .חשין ז"ל ב-בג"ץ סימה לוי נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים ,פ"ד
"יתרה מזאת :במקום שבו נושא ההתדיינות אינו מצוי בסמכותו של גוף שיפוט פלוני ,כל הסכמה שבעולם אין בכוחה להעניק לאותו גוף סמכות שהחוק אינו מעניק לו; החוק הוא שנתן והחוק הוא שיקבע וייקח .ואם הסכמה מפורשת אין בה כדי להעניק סמכות -ונזכור שסמכות היא אבן-הראשה -הסכמה מכללא והשתק ומניעות לא כל שכן שאין בכוחם להעניק סמכות .השתק ומניעות וויתור עשויים לשמש תחליף להסכמה ,אך אין בכוחם לכסות על חוסר סמכות". (ההדגשות אינן במקור).
15 לפיכך ,סבורני ,כי גם אם הסכימו הצדדים על תניית שיפוט הקשורה לסמכות העניינית בהסכם הגירושין ביניהם ,אין להסכמה זו כל נפקות .לצד זאת ,יש לזכור ,כי בענייננו קיימת לבית הדין הרבני הסמכות לדון בסוגיית מזונות קטינים ,מקום שהצדדים מסכימים לכך.
16 17 18 19
.22בענייננו סבורני ,כי על אף שהמערער ת טוענת ,כי התנגדה לסמכותו העניינית של בית הדין הרבני, מעשיה והתנהגותה מעידים אחרת.
20 21 22
ראשית ,בל נשכח ,כי המערערת לא עתרה לבג"ץ ,ולו פעם אחת ,וזאת על אף מספר לא מבוטל של
23
החלטות בית הדין הרבני ,אשר עסקו בסוגית הסמכות העניינית.
24
אפנה בעניין זה לפסקה 12לפסק-הדין ,שם נקבע ,כי:
25 26
"החלטת בית הדין מיום 6.12.16הקובעת את סמכות בית הדין הרבני הפכה חלוטה, והערעור שהוגש אחריה נדחה .ככל הידוע לבית המשפט התובעת לא עתרה לבג"ץ למתן צו כלפי בית הדין הרבני הגדול בעקבות דחיית ערעורה"....
27 28 29 30
וכן לפסקה :16
31
14מתוך 20
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 14152-12-20פ' נ' פ'
1 "לפיכך יש לקבוע ששאלת סמכותו של בית הדין לדון בענייני המזונות ,נדונה באריכות, ועל פני 3דיונים טרם ההכרעה .הכרעת בית הדין התייחסה לכל טענות התובעת שנגעו לסמכותו של בית המשפט בג' (ולא לבית משפט זה) ודחתה אותן .הכרעה זו עברה עוד תחת עיניו הבוחנות של בית הדין הרבני הגדול שהותיר אותה על כנה ודחה את ערעור
2 3 4 5
התובעת ביום."12.6.17
6 7 8 9 10 11 12 13 14
קביעות אלו של בית-משפט קמא הן קביעות עובדתיות ,אשר נטועות היטב בתשתית הראייתית שהונחה הן בפניו והן בפנינו ,ומובילות בהכרח לתוצאה המתבקשת. .23לא זו אף זו ,המערערת הגישה ביום 19.03.2017כתב-תביעה לבית הדין הרבני ,במסגרתו עתרה לחייב את המשיב במזונות הקטינות ובמזונותיה שלה .המסמך הוכתר כ"כתב-תביעה (מבלי לפגוע בטענות הסמכות)" ,וברישא נכתב כהאי לישנא" :התובעת מס' ( 1להלן" :התובעת") מבקשת לשמור על כל טענותיה לענין הסמכות ,כפי שנטענו בבקשתה לרשות ערעור שהוגשה לכב' בית הדין הרבני הגדול אשר טרם נתן את החלטתו .התביעה דנן מוגשת לכת"ר ,על אף טענות הסמכות של האישה מבלי לפגוע בטענותיה ,מחוסר ברירה בשל מצב כלכלי חמור ביותר אליו נקלעו האישה ובנותיהם המשותפות של הצדדים עקב מהלכיו של הנתבע".
15 16 17 18 19 20 21 22 23 24
נתונה לבית המשפט לענייני משפחה .יתרה מכך ,סבור אני ,כי קיים קושי לא מבוטל בהגשת כתב- תביעה לערכאה מסוימת לצד "מחאה" ,כי לא מקובלת על מגיש התביעה סמכותה של הערכאה האמורה.
25 26 27 28 29 30 31
.24עוד יש לזכור ,כי ברבות השנים קבע בית המשפט העליון ,כי יש להבחין בין הכרעות שהתקבלו בהעדר סמכות ,היורדת לשורשו של עניין ,שאזי דינן בטלות ,לבין מצבים אחרים בהם הפגם איננו נוגע
32 33
ראשית ,אצין ,כי לא ברור כיצד קשורה סוגית "מצב כלכלי חמור ביותר אליו נקלעו האישה ובנותיהם המשותפות של הצדדים עקב מהלכיו של הנתבע" לערכאה אליה מוגשת תביעה למזונות. שנית וזה העיקר אדגיש ,כי מקריאה מעמיקה הן של בקשת רשות הערעור ,והן של החלטת בית הדין הרבני הגדול מיום ,12.06.2017עולה ,כי טענות המערערת נסובו על כך שהסמכות לדון בכלל התביעות, נתונה לבתי המשפט בג' ולא לבית הדין הרבני .לא עלתה בהליך זה ,ולו בדוחק ,טענה ,כי הסמכות
גם מעיון בכלל המסמכים ,אשר הוגשו לעיוננו ,דומני ,כי הטענות בדבר הסמכות העניינית ,נטענו מן הפה אל החוץ ,בעוד בהתנהגותה קיבלה המערערת את סמכות בית הדין הרבני.
15מתוך 20
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 14152-12-20פ' נ' פ'
בשורש הסמכות ,ואזי ניתן לסטות מן הכלל האמור ולהימנע מלהורות על בטלות ההליכים ,לאחר עריכת איזון ראוי בין שני צידי המתרס. אפנה לפסקה 22בעניין ועד עדת הבבלים:
1 2 3 4 5
"המגמה אשר מתוארת לעיל אינה משוללת היגיון .היא מעוגנת בשיקולי יעילות, ומבטאת רצון למנוע את בזבוז משאביה של מערכת המשפט .היא נטועה גם בשיקולי הגינות ,ובראשם הרצון שלא לתת יד להתנהגות אופורטוניסטית של בעלי דין ,אשר בוחרים להעלות טענת חוסר סמכות על-פי מצבם בהליך המשפטי ותוצאתו הצפויה. לשיקולים אלו נודעת חשיבות רבה ,אך הם אינם ניצבים בחלל ריק .יש לאזנם אל מול כללי הסמכות והמטרות שבבסיסם .צא ולמד ,נוצרת מעין 'מקבילית כוחות' שלפיה יקבע גורלו של הליך שנוהל בחוסר סמכות :מחד גיסא ,ככל שחוסר הסמכות יורד לשורש העניין ,גוברת החשיבות להיצמד לכלל הבסיסי ,ולהורות על ביטולם של ההליכים. לעומת זאת ,אם מדובר בשתי ערכאות שיש ביניהן זיקה יר' ,או בהליך בוררות שמטבעו
6 7 8 9 10 11 12 13 14
מבוסס על הסכמת הצדדים ,אזי ניתן לסטות מהכלל ולהימנע מלהורות על בטלות ההליכים; מאידך גיסא ,ככל שטענת חוסר הסמכות הועלתה בשלב מאוחר יותר ,ובעל הדין שהעלה אותה התנהל בחוסר תום לב חמור יותר ,כך יהיה מוצדק לסטות מן הכלל, ולהורות על בטלות יחסית בלבד".
15 16 17 18 19
בענייננו ,על אף שאין לכחד ,כי קיים קושי לא מבוטל בקביעת סך המזונות שנקבעו עבור הקטינות, בל נשכח ,כי מדובר בהחלטת ביניים ולא בפסק-דין סופי ,וחזקה ,כי בית הדין הרבני יכריע בסוגיה האמורה לאחר שתהא בפניו תשתית ראייתית נאותה ,והוא ייתן את דעתו לטובת הקטינות ,אשר מיוצגות בתביעת המזונות על-ידי אימן ,המערערת .לא למותר לציין ,כי אם תהיינה למערערת השגות הנוגעות לפסק-הדין של בית הדין הרבני ,פתוחה בפניה הדרך להשיג על החלטות אלו
20 21 22 23 24
בדרכים שנקבעו בדין.
25 26
בנוסף ,וכאמור לעיל ,לא ניתן לעצום עיניים מול העובדה ,שעל אף שהמערערת טענה להעדר סמכות בית הדין הרבני ,בהתנהגותה ובמעשיה הסכימה לסמכות זו .לא ניתן לתת יד להתנהגות בעל-דין, אשר בוחר להעלות טענת חוסר סמכות על-פי מצבו המשפטי והתוצאה הצפויה של ההליך.
27 28 29 30
.25עוד אציין ,כי פסקי-הדין אליהם הפנה ב"כ המערערת אינם דומים כלל ועיקר לעניין שבפנינו ,ולחלקם אף אין כל נפקות לעניין הנדון בפנינו ,וזאת בשים-לב לכל האמור לעיל.
16מתוך 20
31 32
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 14152-12-20פ' נ' פ'
כך ב-רמ"ש 57412-09-17פלוני נ' פלונית ( ,)20.12.2017אליו הפנה ב"כ המערערת ,שם קבע בית הדין הרבני ,כי על שקיימת לו הסמכות לדון בסוגית המזונות ...." ,ככל שבית משפט כבר החל לעסוק בשאלה זו טרם נדרש בית הדין לסוגית הסמכות ,בית הדין יותיר לו את הבכורה בפסיקה זו משום כיבוד ערכאות הדדי" .משמע ,הבקשה לקביעת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה הוגשה טרם
1 2 3 4 5
החלטתו הראשונה של בית הדין הרבני בשאלת הסמכות ,וכפועל יוצא ,אף אישר חברי ,השופט ח. שרעבי ,את קביעת בית המשפט לענייני משפחה ,כי הסמכות לדון בתביעה האמורה נתונה לו.
6 7 8 9 10 11 12 13 14
בפסקה 16לפסק-הדין נקבע ,כי:
15 16
גם בעמ"ש פלונית הגיש כל אחד מן הצדדים תביעה הנוגעת לסוגית מזונות הילדים לערכאה שונה. תביעת הבעל הוגשה לבית הדין הרבני ביום ,03.12.2018ותביעת האישה הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה ביום .24.12.2018 בענייננו ,שונה המצב כמרחק מזרח ממערב.
"לפיכך יש לקבוע ששאלת סמכותו של בית הדין לדון בענייני המזונות ,נדונה באריכות, ועל פני 3דיונים טרם ההכרעה .הכרעת בית הדין התייחסה לכל טענות התובעת שנגעו לסמכותו של בית המשפט בג' (ולא לבית משפט זה) ודחתה אותן .הכרעה זו עברה עוד תחת עיניו הבוחנות של בית הדין הרבני הגדול שהותיר אותה על כנה ודחה את ערעור התובעת ביום."12.6.17
17 18 19 20 21 22 23 24
"יתירה מכך ,ביום 18.11.18בית הדין שב ודן בטענות התובעת לחוסר סמכות ,בעקבות פסק הדין שניתן בארה"ב בעניין החטיפה לכאורה ,ושב ומצא שלו נתונה הסמכות בעניין המזונות .ביום 6.2.19שב בית הדין ודן באריכות בין השאר בעתירות התובעת לעניין המזונות ,מזונות עבר ומשכנתא .בית הדין דחה טענות התובעת וקבע ש"יש לקבוע מועד לדיון הוכחות בתביעת המזונות" .פעם נוספת דן בית הדין בשיעור המזונות והותירו על כנו בהחלטתו מיום .3.6.19ביום 28.10.19העמיד בית הדין החלטה מפורטת בבקשת הנתבע להפחתת מזונות על רקע מחדלי התובעת ,וביום 30.11.19הוסיף והורה על הותרת תיק המזונות פתוח כאומר".
25 26 27 28 29 30 31 32 33
ובהמשך ,בפסקה 23נקבע כך:
17מתוך 20
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 14152-12-20פ' נ' פ'
ודומני ,כי אין צורך להכביר מילים על ההבדלים האמורים. .26לבסוף אצין ,כי לא מצאתי זיקה בין עניין פלוני אליו הפנה ב"כ המערערת ,ובין המקרה שבפנינו. בסעיף 39לפסק-דינו סיכם כב' השופט (בדימוס) מ .מזוז את עיקרי קביעותיו ,כהאי לישנא:
1 2 3 4 5 6
" הלכת שרגאי קובעת כי לא ניתן לכרוך תביעה למזונות ילדים בתביעת גירושין לפי
7
סעיף 3לחוק שיפוט בתי דין ,אלא רק "תביעה להשבת יציאות" .הלכה זו מצויה עמנו מזה כיובל שנים ,ועל פיה נהגו משך כל תקופה זו .הלכה זו לא נס ליחה ולא הועם זוהרה ,והיא עודנה שרירה וקיימת ,וטוב וראוי שכך .הלכה זו משקפת תפיסה חברתית חשובה של מתן מעמד בכורה לשיקול של טובת הקטין במסגרת סכסוך גירושין; זאת ,על ידי קביעת כללים דיוניים ומהותיים שנועדו להבטיח כי בלהט ההתכתשות בין ההורים אגב הגירושין לא ייזנחו ענ ייניו של הקטין וטובתו . כפי שהעיר בית משפט זה פעמים אין -ספור ,הורים המצויים בהליכי גירושין
8 9 10 11 12 13 14
והנאבקים בשאלות של קבלת גט וחלוקת רכוש משותף ,עלולים לקפח ,במכוון או מבלי משים ,את טובתו של הקטין.... .
15 16 17 18 19 20 21 22 23 24
בהרחבה לעיל ,אולם אין ביניהם לבין קביעות בית המשפט העליון בעניין פלוני ,דבר וחצי דבר ,ואידך זיל גמור.
25 26 27 28 29 30 31 32 33 34
"המבחן המהותי" אינו רלבנטי לסוגיה של כריכת מזונות ילדים בתביעה לפי סעיף 3לחוק .עניינו בתביעה עצמאית של קטין מקום בו מזונותיו נדונו בהליך בהסכמה לפי סעיף 9לחוק ,וממילא גם טעמיו של מבחן זה אין כוחם יפה לשאלה של כריכת מ זונות ילדים שלא בהסכמה .במבחן זה אין כדי להבטיח הגנה על זכויות הילדים, וממילא גם אינו יכול לשמש צידוק לסטייה מהלכת שרגאי" . לא מצאתי צורך לחזור שוב על השתלשלות האירועים בענייננו ,כפי שאלו מפורטים
.27
על יסוד כל האמור לעיל ,סבור אני ,כי יש לדחות את הערעור ,וכך אציע לעמיתיי.
.28
בנסיבות האמורות ,אציע לעמיתיי שלא לעשות צו להוצאות ,וכי כל צד יישא בהוצאותיו.
18מתוך 20
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עמ"ש 14152-12-20פ' נ' פ'
______________________ סארי ג'יוסי ,שופט [אב"ד] השופט חננאל שרעבי אני מסכים.
1 2
חננאל שרעבי ,שופט השופטת אספרנצה אלון אני מסכימה.
3 4
אספרנצה אלון ,שופטת הוחלט כמפורט בפסק-דינו של השופט ס .ג'יוסי לדחות את ערעורּה של המערערת. כמו-כן הוחלט לא לעשות צו להוצאות ,וכי כל צד יישא בהוצאותיו ,כך שעירבון שהופקד יושב למפקידו. מותר לפרסום לאחר מחיקת שמות הצדדים והשמטת פרטים מזהים נוספים.
ניתן היום ,כ"ו סיוון תשפ"א 06 ,יוני ,2021בהעדר הצדדים.
19מתוך 20
5
6
7
8
9
10
11
12
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ"ש 14152-12-20פ' נ' פ'