רמ"ש 53787-01-20 ביהמ"ש המחוזי בחיפה, השופטת אספרנצה אלון: החלטה בעניין חשיבות פרסום החלטות בענייני משפחה (רמ"ש 53787-01-20)

1 .1לפניי בקשה להיתר פרסום החלטה שניתנה ביום ,04.03.2020במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישה המשיבה על החלטות בית משפט לענייני משפחה (להלן" :בית משפט קמא") ,שבעיקרן נוגעות למינוי מומחה ותשלום שכר טרחתו .קבעתי כי לא נפלה שגגה בהחלטת בית משפט קמא ו/או בשיקול דעתו ,וכי טובתה של הקטינה שהוריה יבצעו לאלתר את תכנית האבחון שנקבעה על ידי המומחה ויישאו בשכר טרחתו .עוד קבעתי כי מצופה היה שנוכח הטענות שהעלתה המשיבה כנגד המבקש ,תהיה זו היא שתפעל במרץ על מנת שחוות דעת המומחה ומסקנותיו יונחו לעיניי בית משפט קמא (להלן" :ההחלטה"). .2המבקש עתר לפרסום ההחלטה ,ללא פרטים מזהים של הצדדים ו/או של הקטינה ,ואילו המשיבה התנגדה לפרסום ההחלטה. לדידו של המבקש יש להתיר את פרסום ההחלטה ,שכן לפרסום ההחלטה חשיבות ציבורית גדולה, בפרט כלפי אוכלוסיית אבות ו/או אמהות שכנגדם מועלות באופן טקטי טענות בקשר ל"מסוכנות מינית" ,לבטח כאשר המשיבה ,שהעלתה טענות מעין אלה כנגד המבקש ,הייתה זו שסיכלה את מינוי המומחה למסוכנות מינית בטענות לא ענייניות ,לאחר שלא הפקידה ערבון חלף מספר הארכות מועד שהוענקו לה ,ושממנה הציפייה כי תפעל במרץ רב וללא שהות לקידום העניין האמור .בנוסף ,לאור חיסרון הכיס ועינוי הדין החמור שנגרם למבקש ,הרי שיש בפרסום ההחלטה כדי להרתיע מתדיינים עתידיים מלהטריד את ערכאות המשפט והצד שכנגד ,בהליכים טורדניים לשווא. לדידה של המשיבה אין להתיר את פרסום ההחלטה ,שכן ההליך עוסק במרקם האינטימי ביותר שבין בני המשפחה ,פרטיו נוגעים לצנעת הפרט ,בעבירות מין כנגד קטינה (לכאורה) ומידת ההגנה הנדרשת מפני פרסום הפרטים בהליך כגון זה הינה מרבית .בנוסף ,אין ההחלטה עוסקת בסוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית ,פרסומה נעדר תועלת ,וכל מניעיו של המבקש בפרסום ההחלטה הינם אישיים ונקמניים .עוד טוענת המשיבה כי אין זה נמנע שבסופו של יום ,החלטת הביניים תיעלם מן העולם ,אך לפרסומה לא תהא תקנה. 1

2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רמ"ש 53787-01-20 .3ההחלטה האם להתיר את פרסום ההחלטה מיום ,04.03.2020נעוצה במתח הקיים בין עיקרון פומביות הדיון ,המהווה עיקרון חוקתי ,אחד מעקרונות היסוד של שיטת המשפט הישראלי ,לבין הזכות להגנה על הפרטיות והזכות לשם טוב ,זכויות מוכרות בשיטת המשפט הישראלי .מתח זה, הדורש איזון ,נושא רבדים ומשמעויות נוספות בהקשר המשפטי העדין בו עסקינן -דיני משפחה. .4עיקרון פומביות הדיון בו עסקינן ,הינו אחד העקרונות החוקתיים המרכזיים שביסוד שיטת המשפט שלנו .ההקפדה על עיקרון פומביות הדיון הינו "תנאי חיוני לתשתיתה הדמוקרטית של מדינת ישראל" (דברי השופט ברק ,ב"ש 678/82מאיר טייר נ' מדינת ישראל ,לו(.))1982( 386 )3 עסקינן בעיקרון יסוד ועל חשיבותו ומרכזיותו אין חולק (עיינו :בג"ץ 5917/97האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (פורסם בנבו.))08.10.2009 , כך נקבע בסעיף 3לחוק-יסוד :השפיטה ,כי "בית משפט ידון בפומבי ,זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק" ,ובסעיף (68א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד ,1984-כי "בית משפט ידון בפומבי". .5עיקרון פומביות הדיון מתבסס על שלושה טעמים עיקריים .הטעם הראשון ,הינו כי עיקרון זה מהווה את אחת הערובות לתקינותו של ההליך המשפטי ,הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה (עיינו :ע"פ 353/88גניה וילנר נ' מדינת ישראל ,מה()2 .))1991( 444הטעם השני ,קשור לאופיו של המשטר הדמוקרטי ומערכת המשפט .עיקרון פומביות הדיון פותח את שערי בית המשפט ומזמין את כלל הציבור להיחשף לפעולותיו ,ללמודן ,להעריכן ולהעבירן תחת שבט ביקורתו (עיינו :בג"ץ 258/07ח"כ זהבה גלאון נ' וועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת ארועי המערכה בלבנון ,סב( .))2007( 648 )1הטעם השלישי ,קשור לשמירת אמון הציבור במערכת המשפט ,בזכותו של הציבור לדעת וחובת הרשויות הציבוריות לגלות .פומביות הדיון מבטיחה מראית פני הליך עשיית הצדק (עיינו :בג"ץ 5917/97האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (פורסם בנבו .))08.10.2009 ,ביקורת הציבור ,קשורה בקשר ישיר להבטחת אמונו של הציבור במערכת המשפט. .6פרסום החלטות ופסקי דין של ביהמ"ש ,מגשים את עיקרון פומביות הדיון על טעמיו לעיל ,אולם, אין עסקינן בעיקרון מוחלט אלא בעיקרון "יחסי" ,שלעיתים ייסוג מפני זכויות ואינטרסים נוגדים, כגון הזכות לפרטיות והזכות לשם טוב .מבחינת מבחני האיזון ,הכלל הוא כי אין פוגעים בעיקרון פומביות הדיון אלא על יסוד הוראה מפורשת בחוק או ע"י הוראת בית משפט שניתנה על פי חוק, בעניינים חריגים ,היוצאים מן הכלל ,ומשכך נדרש שאלה יפורשו על דרך הצמצום ,וכי לעולם תיטה הכף אל עבר פומביות הדיון (עיינו :בש"פ 5759/04גבריאל תורג'מן נ' מדינת ישראל ,נח(658 )6 (.))2004 .7כאשר מתבקש בית המשפט לפגוע בעיקרון פומביות הדיון ,על ביהמ"ש לבחון שתי שאלות :האחת, האם מתקיימת עילה העשויה להוות בסיס לבקשה ,כלומר ,אינטרס לגיטימי של המבקש למנוע 2

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רמ"ש 53787-01-20 את עיקרון פומביות הדיון ,והשנייה ,האם השיקולים השונים ,כלומר האינטרס העומד בבסיס הבקשה ,והשיקולים האחרים התומכים בעיקרון פומביות הדיון ,מצדיקים את הפגיעה בעיקרון פומביות הדיון (עיינו :ע"פ 11793/05חברת החדשות הישראלית בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו.)05.04.2006 , .8המהפכה הדיגיטלית של השנים האחרונות ,המבוססת על מנועי חיפוש עוצמתיים בכל הקשור לחיפוש ומציאת מידע וידע ,גרמה לכך המצב ששרר לפני שנים מספר בו החלטות ופסקי דין אוגדו ככרכים מקצועיים בספריות והיו נגישים בעיקרם למשפטנים ,איננו המצב השורר כיום ,אשר בלחיצת מספר מקשים במקלדת המחשב ,ניתן לקבל מידע על כל אדם ,וההשלכות לכך רבות. מדובר בשינוי טכנולוגי דרמטי שמשפיע על פומביות ההליך השיפוטי ,על הנגישות לבית המשפט, על פרטיותם של מי שנזכר בפסיקה וכיו"ב (עיינו :מיכאל בירנהק" ,חשיפה מקוונת וחשיפה משפטית :על פרטיות ופומביות של פסקי דין ברשת" ,משפטים מ"ח .))2018( 31מנועי החיפוש ומהפכת המידע העצימו את פוטנציאל הפגיעה בפרטיות ,בטח לאור העובדה כי המידע הדיגיטלי נשמר לנצח ,אינו "מתיישן" ,ולעולם לא יהיה בבחינת "נייר העיתון של אתמול יהיה זה שנעטוף איתו דגים מחר". .9הדברים שכתבתי לעיל ,הינם בגדר עקרונות כלליים החלים על כל תחומי המשפט .החלטה זו עוסקת בתחום המשפחה ,אשר הינו תחום בעל כללים דיוניים השונים מהכללים הדיוניים החלים על שאר תחומי המשפט .הפרטים האישיים הנשמעים ונחשפים בבית משפט אזרחי ,אישיים ורגישים הם ,אך אינם משתווים על דרך הכלל לפרטים הנחשפים בבית המשפט לענייני משפחה. בבית משפט לענייני משפחה ,נחשפים הפרטים הסודיים ,האישיים והמוכמנים ביותר שיש על האדם ,מהתנהגותו הכללית ועד התנהגותו בחדר המיטות ,כספיו ,מצבו הרפואי ,הנפשי ,מה הם רצונותיו ויצריו ,מה הם מעשיו החבויים ,מה היא התנהגותו כלפי בני ביתו ,מה היא התנהלותו ב- ד' אמותיו .בית המשפט לענייני משפחה ,בשונה מערכאות אחרות ,אינו מטפל רק בזכויות אלא גם ברגשות ,במשאלות ,בתסכולים ,בשנאות ,במאוויים ,בתחושות הנטישה ,בבגידה ובקיפוח של אלה הבאים בשעריו .דיני המשפחה הינם מן התחומים הרגישים ביותר שעוסק בהם המשפט .מטען הרגשות המלווה סכסוכים אלה ,הינו העוצמתי ביותר ,והסכסוך המשפחתי הוא מן המרים ביותר שיודעים בתי המשפט .אין ספק כי המתח הקיים בין עיקרון פומביות הדיון אל מול הזכויות והערכים העומדים מנגד ,בכל הקשור לסכסוכי משפחה ,הינו מתח עוצמתי ביותר ,שיש לתת עליו את מלוא הדעת. .10הדבר האמור לעיל קיבל את ביטויו גם בחקיקה .תיקון מס' 21לחוק בתי המשפט[ ,נוסח משולב], התשמ"ד ,1984-קובע כי על אף הוראות סעיף (68א) ,המורה על פומביות הדיון" ,ענייני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לענייני משפחה ,התשנ"ה ...1995-יידונו בדלתיים סגורות ,אלא אם כן הורה בית המשפט לדון בעניין ,כולו או מקצתו בפומבי" .הנושאים שהוחרגו מכלל זה הינם ענייני ירושה ,שעילתם אינה סכסוך בתוך המשפחה ,תובענות לפי חוק השמות ,התשט"ו,1956- 3

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רמ"ש 53787-01-20 ולפי חוק קביעת גיל ,התשכ"ד .1963-סעיף (70א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] ,התשמ"ד- ,1984קובע כי" :לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בדלתיים סגורות ,אלא ברשות בית המשפט" .יוצא אפוא ,כי שילובן של שתי ההוראות הנ"ל ,מוביל למסקנה שברירת המחדל בכל הנוגע לפרסומם של פסקי דין בענייני משפחה ,היא שאין לפרסם את ההחלטות או את פסקי הדין, כל עוד הדבר לא קיבל את אישורו של בית המשפט.

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

בדברי ההסבר להצעת החוק האמורה לעיל ,הוסבר כדלקמן:

13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36

.11בעשור האחרון החלו מנשבות רוחות של שינוי ,הן מכיוון האקדמיה והן מכיוון הרשות המחוקקת. בשנת 2010הוגשה הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – חובת פרסום פסקי דין והחלטות של בית המשפט לענייני משפחה) ,התשע"א ,2010-על פיה אחרי סעיף (70א) תבוא הוראה הקובעת ש" :על אף האמור ...כל פסקי הדין וההחלטות שניתנו בדלתיים סגורות על ידי בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט לנוער יפורסמו באופן שימנע גילוי זהותו של בעל דין או קטין( ...ההדגשות שלי – א.א)".

"...רוב פסקי הדין של בתי המשפט לענייני משפחה אינם מתפרסמים ולא מובאים לידיעת הציבור .כיום ,שופט בית משפט לענייני משפחה מוסמך להחליט על פרסום פסק דין או החלטה הנוגעים לדיון שהתנהל בדלתיים סגורות בתנאים מסוימים, תוך השמטת הפרטים המזהים של בעלי הדין .הליך זה נקרא "פילמון" (בעלי הדין מוצגים בפסק הדין או בהחלטה כ"פלוני" או "אלמוני" ,וכל פרטיהם המזהים מוסרים מפסק הדין) ,והוא מתבצע על ידי השופט עצמו .הנהלת בתי המשפט היא המפרסמת את פסק הדין או ההחלטה לאחר הליך כאמור .לרוב מדובר בפסקי דין שיש בהם חידוש מסוים ,עניין מוגבר לציבור או הלכה חדשה .יוצא שמרבית פסקי הדין וההחלטות של בתי המשפט לענייני משפחה ,שעיקרם דיני נפשות וממון הרלבנטיים לכל אדם בישראל ,אינם חשופים לביקורת ציבורית לגיטימית וצודקת. לאור העובדה כי נשמעת כיום ביקורת על תפקידו של בית המשפט לענייני משפחה, בין היתר בשל פסיקה בלתי אחידה ,ראוי שכל פסקי הדין יפורסמו ויהיו נגישים לציבור ,מבלי שלשופט הדן יהיה שיקול דעת בעניין( ...ההדגשות שלי – א.א."). ניתן לעיין בהצעת חוק בתי המשפט (תיקון -חובת פרסום פסקי דין והחלטות של בית המשפט לענייני משפחה) ,התשע"א ,2010-במען המשאבים האחיד הבא: https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsug gestionssearch&lawitemid=388148 .12על אף שביהמ"ש מוסמך לפרסם את החלטותיו ופסקי הדין בענייני משפחה ,הלכה למעשה היא כי בניגוד לתחומי משפט אחרים ,חלק ניכר מפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה ובמיוחד של הערכאות הדיונית ,אינו מפורסם .משכך ,תחום דיני המשפחה נמצא בחשכה יחסית לשאר 4

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רמ"ש 53787-01-20 התחומים הנדונים בבתי המשפט בישראל .על חשיבות פרסום פסקי דין והחלטות בתחום דיני המשפחה ,ועל הצורך בנגישותם לאנשי מקצוע ולאקדמאים ,להתפתחות הדוקטרינה המשפטית ולהבטחת הלגיטימיות של מערכת המשפט בעיני החברה ,עיינו :רינה בוגוש ,רות הלפרין-קדרי ואייל כתבן" ,הפסקים הסמויים מן העין :השפעתם של המאגרים הממוחשבים על יצירת גוף הידע המשפטי בדיני המשפחה בישראל" ,עיוני משפט ל"ד ( 603תשע"א( )2011-להלן" :בוגוש ,הלפרין- קדרי וכתבן") .לעמדתם ,פרסום פסקי הדין בדיני משפחה מקנה יציבות ותחושת ביטחון במערכת המשפט ,מאפשר צפיות משפטית של האזרחים בכל הנוגע להכוונת התנהגותם ,מקנה ידיעה כי החלטות ביהמ"ש אינן שרירותיות אלא מבוססת על החוק ועל פרשנותו המקובלת בפסיקה וכיו"ב. באשר למשפט משווה בתחום הפרסום בדיני המשפחה ולמתרחש במדינות שמעבר לים ,ראו הסקירה מאת הלשכה המשפטית של הכנסת ,תחום חקיקה ומחקר משפטי ,במסמך הנושא כותרת "פרסום פסיקה בענייני משפחה ,תשע"ד.2014-

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20

בדברי ההסבר להצעת החוק האמורה לעיל ,נכתב כדלקמן:

21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37

.13דעה זו בדבר חשיבות הפרסום בענייני משפחה והמעמד האישי ,מצאה אוזן קשבת אצל אוזנו של המחוקק ,והנה ,בשנת 2014הוגשה הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פרסום פסיקה בענייני משפחה) ,התשע"ד ,2014-לשולחן הכנסת ,בה הוצע כי על אף האמור בסעיף (70א)" :החלטות ופסקי דין בענייני משפחה ,כמשמעותם בחוק בית המשפט לענייני משפחה ,התשנ"ה–,1995 יפורסמו תוך השמטת פרטיהם המזהים של בעלי הדין" ,וכי יקבעו תקנות לעניין הפרטים המזהים אותם יש להשמיט .משמעות הצעת חוק זו ,הינה הסדרת שיקול הדעת הרחב המצוי בידי הערכאה השיפוטית וקביעת כללים ברורים ,רוחביים ואחידים ,בדבר איזה מידע פרטי או אישי יותר לפרסום בהחלטות ופסקי דין ,ואיזה מידע פרטי או אישי ,יושמט.

"...מרבית פסקי הדין בענייני משפחה (למעט מספר מצומצם ביותר) אינם מתפרסמים ולא מובאים לידיעת הציבור .היעדר הפרסום פוגע פגיעה קשה בבעלי הדין ,בסוכני המשפט ,ובשיטת המשפט כולה .ראשית ,שופטים ועורכי דין תלויים בפסיקה המתפרסמת על מנת לבצע מלאכתם נאמנה .פסיקת הערכאות השונות בענייני משפחה משמשת ללימוד הסוגיות המשפטיות ,להשוואה ,להכנת טיעונים ולכתיבת פסקי דין ,והיא מהווה את ליבת הידע המשפטי .יתרה מכך ,בשיטה משפטית המבוססת על תקדימים מנחים ומחייבים -כגון זו הנוהגת בישראל, פרסום הפסיקה חיוני לתפקודה התקין של מערכת המשפט ולהצלחתה ,ביצירת מערך כללים משפטיים קוהרנטי ונגיש .כך בכל תחום משפטי וכך כמובן גם בענייני משפחה ומעמד אישי .כמו כן ,היעדר הפרסום מקשה על ביצוע מחקר והערכה מצד אקדמאיים ובכך מסוכלים תהליכים חשובים של זיהוי מגמות בפסיקה ופיתוח וחידוד דוקטרינות משפטיות בתחום דיני המשפחה .למעשה ,עקב המדיניות הנוהגת כיום ,הפסיקה בדיני משפחה הרלוונטית לכלל האוכלוסייה בישראל ,אינה חשופה לביקורת ציבורית ואקדמית לגיטימית .במחקר אקדמי שנתמך על ידי הקרן 5

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רמ"ש 53787-01-20 הלאומית למדע הראו פרופ' רינה בוגוש ,פרופ' רות הלפרין-קדרי וד"ר אייל כתבן כי המספר המצומצם של פסקי הדין שמתפרסמים יוצרים תמונה חלקית בלבד שאינה משקפת את המצב המשפטי הנוהג בדיני המשפחה בישראל... ...לאור האמור ,ראוי שכל פסקי הדין בענייני המשפחה והמעמד האישי יפורסמו ויהיו נגישים לציבור .הפרסום יהלום את עקרון פומביות ההליך ,שהוא עקרון חשוב ,ואמצעי מרכזי להבטחת משפט הוגן וחסר פניות ...עוד מוצע ,כי השר יקבע בתקנות את הפרטים המזהים שיש להשמיט בטרם פרסום הפסיקה .הפרטים שיושמטו -שמות בעלי דין ,שמות ילדיהם וקרוביהם של בעלי הדין ,כתובות מגורים ,מקומות עבודה ,שמות בתי ספר ומוסדות חינוך וכן כל פרט שיש בו לזהות את בעל הדין( ...ההדגשות שלי – א.א."). ניתן לעיין בהצעת חוק בתי המשפט (תיקון -פרסום פסיקה בענייני משפחה) ,התשע"ד ,2014-במען המשאבים האחיד הבא: https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsug gestionssearch&lawitemid=541250 .14בשנת 2019 ,2015וכן , 2020הוגשו הצעות חוק נוספות ,להלן :הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פרסום פסיקה בענייני משפחה) ,התשע"ה ,2015-הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פרסום פסיקה בענייני משפחה) ,התש"ף ,2019-הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פרסום פסיקה בענייני משפחה), התש"ף ,2020-שעיקר דברי הסברם ונימוקם חוזר על אשר הוסבר לעיל. ניתן לעיין בהצעת חוק בתי המשפט (תיקון -פרסום פסיקה בענייני משפחה) ,התשע"ה ,2015-במען המשאבים האחיד הבא: https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsug gestionssearch&lawitemid=566051 ובהצעת חוק בתי המשפט (תיקון -פרסום פסיקה בענייני משפחה) ,התש"ף ,2019-במען המשאבים האחיד הבא: https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsug gestionssearch&lawitemid=2081553 ובהצעת חוק בתי המשפט (תיקון -פרסום פסיקה בענייני משפחה) ,התש"ף ,2020-במען המשאבים האחיד הבא: https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsug gestionssearch&lawitemid=2085968 6

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רמ"ש 53787-01-20

.15ומן הכלל אל הפרט .המבקש עותר לביהמ"ש להתיר את פרסום ההחלטה ,תוך השמטת פרטים מזהים ,ואילו המשיבה מתנגדת לכך. .16השאלה האם ההחלטה היא בעלת חשיבות משפטית או ציבורית כטענת המבקש או שהיא נעדרת תועלת כטענת המשיבה ,אינה מהותית בעיניי. כפי שהוטעם לעיל ,פרסום החלטות ופסקי דין בדיני משפחה הינו עניין חשוב כשלעצמו ,בעל תכלית עצמאית ,וזאת ללא כל תלות וקשר מחייב בחשיבותה המשפטית או הציבורית של ההחלטה או פסק הדין עצמו .הידע המשפטי המתהווה בפסיקותיו של בתי המשפט ,הינו ידע חברתי כללי ולא של מאן דה הוא פרטי .הנגשתו מאפשרת לציבור המתדיינים ולבאי כוחם ללמוד לעומק מצבים משפטיים ,לנתחם ,ולעשות בהם שימוש (עיינו :רות הלפרין ועדי בלוטנר" ,תורת הנסתר" ,עורך דין ,אפריל .)112 ,2013ב נוסף ,ככל שגוף הידע המונגש לציבור ולסוכני המשפט יהיה רחב יותר, כך תתקבלנה תמונה מציאותית ונכונה יותר לגבי המצב המשפטי הקיים בישראל ,וזאת בניגוד להותרת מצב בו פסקי הדין והחלטות של בית המשפט ישמרו סמויים מן העין .עיקרון פרסום הדיון באופן רחב ומלא מאפשר את פיתוח המשפט ,המותנה בביקורת אקדמאית מקצועית, המסוגלת לנתח את הפסיקה ,להצביע על כשליה ,חוזקותיה ותוצאותיה ,ביקורת שיש בה כדי לשמש תמריץ לשינוי חקיקה ולשינויי מדיניות ,שינוי קביעת הלכות משפטיות קיימות ,וקביעת הלכות משפטיות חדשות. .17מסכימה אני באופן מלא לטענת המשיבה ,כי מידת ההגנה הנדרשת מפני פרסום פרטים שיש בהם כדי לחשוף את הנפשות הפועלות בתיק ,ובפרט כאשר מעורבת בעניין קטינה ,היא גבוהה .אכן, מצויים אנו ב"קודש הקודשים" של המשפחה הפרטנית בה עסקינן ,ויש לשמור על פרטיותה כמשפחה ,ופרטיותם של הפרטים בה ,ובמיוחד הקטינה .בחינה פרטנית וקפדנית של הפרטים המותרים לפרסום ,תוך השמטת כל פרט מזהה אישיות של הקטינה ו/או של הוריה ,כגון שם הקטינה ,שם הוריה ,האזור הגיאוגרפי בו מתגוררת ופועלת המשפחה ,עיסוקם של הורי הקטינה ו/או כל פרט כזה או אחר שיש בו כדי להביא לזיהויים של מי מהם ,יבטיח איזון ראוי בין השיקולים הנוגדים (עיינו :בג"ץ 5335/04ד"ר מוסא אבו רמדאן נ' בית הדין השרעי לערעורים (פורסם בנבו.))20.06.2006 , .18לגבי הטענה כי מניעי בקשת הפרסום נובעים ממניעים אישיים ונקמניים ,הרי שטענה זו נטענה בעלמא ,ונעדרה כל משקל ראייתי .בנוסף ,פורסמו החלטות ופסקי דין בעניינם של הצדדים והנוגעים להחלטה אותה עותר המבקש לפרסם ,תוך השמטת פרטים מזהים (עיינו עמ"ש ,פורסם ביום ,01.07.2019וכן תמ"ש ,פורסם ביום .)04.06.2020המשיבה לא טענה כי פרסומים אלו הביאו לפגיעה אותה היא מבקשת ליחס כעת להחלטה דנן.

7

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רמ"ש 53787-01-20 .19באשר לטענת המשיבה כי אין זה מן הנמנע שההחלטה תיעלם מן העולם בהליך ערעורי ,אך לפרסומה לא יהיה תקנה ,מוצאת אני כי אין הדבר מהווה טעם לאיסור הפרסום .חשיבות פרסום החלטות או פסקי דין ,תקף גם לגבי אלה שבוטלו ,או יבוטלו ,ע"י ערכאות ערעור ,שכן פרסום החלטות ופסיקה רחבה ככל הניתן ,תאפשר לימוד הסוגיות המשפטיות ,תהווה חלק מליבת הידע המשפטי בתחום ,תאפשר הערכה אקדמאית וזיהוי מגמות בפסיקה ,תאפשר חידוד של דוקטרינות משפטיות ,תאפשר שינוי עתידי בנושאים שיש לשנותם ,תאפשר ביקורת ציבורית רחבה ,ותיתן תמונה מלאה של המצב המשפטי הנוהג כיום בדיני משפחה בישראל (עיינו :בוגוש ,הלפרין-קדרי וכתבן) ,ובעניינינו הינה חוליה נוספת בפסק דין שניתן ופורסם בעניינם של הצדדים ,ראו סעיף 18 לעיל. .20סוף דבר. מרבית ההחלטות ופסקי הדין לענייני משפחה ,עיקרם דיני נפשות וממון הרלבנטיים לכל אדם בישראל ,החלטות ופסקי דין אלה אינם חשופים לביקורת ציבורית לגיטימית וצודקת ,היעדר פרסומם פוגע בכל סוכני המשפט ובשיטת המשפט כולה .פרסום החלטות ופסקי דין חיוני לתפקודה התקין של מערכת המשפט ולהצלחתה ,וראוי שכל פסקי הדין יפורסמו ויהיו נגישים לציבור ,תוך איזון ושמירת אינטרסים העומדים מנגד. .21לאחר בחינה קפדנית של טענות הצדדים ,אני מורה כי ההחלטה מיום 04.03.2020תפורסם תוך השמטת פרטים מזהים .זו לטעמי תוצאה ראויה ומאוזנת .כך גם אני מורה על פרסום החלטה זו, תוך השמטת כל הפרטים המזהים של כל המעורבים והמצוינים בה .שתי ההחלטות תפורסמנה, בהשמטת פרטים מזהים ,תוך 7ימים מהיום. המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.