ת"צ 54160-03-23 ת"צ 54160-03-23 הקטינה פלונית ואח' נ' Twitter Inc ואח'

לפניי בקשת המשיבות לכפירה בסמכות מכוח המצאה מחוץ לתחום המדינה לפי תקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי ,התשע"ט.2018- בקשת האישור בתמצית .1

במוקד ההליך בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה ביום 23.3.2023נגד המשיבות אשר

מפעילות את הפלטפורמה האינטרנטית החברתית " ,"Xשלאחרונה נקראה "( "Twitterלהלן לשם הנוחות בהתאמה :הפלטפורמה ו -טוויטר) .המבקשת 1הינה קטינה (להלן :הקטינה) ובתה של המבקשת .2 על פי הנטען בבקשת האישור ,המשיבות אוספות ושומרות מידע אישי ופרטי על המשתמשים .2 בפלטפורמת טוויטר ,לרבות משתמשים שהם קטינים ואשר המשיבות נחשפות לעובדה שהם קטינים ,זאת משום שהמשתמשים הקטינים מזינים את גילם במהלך ההרשמה .לטענת המבקשות המידע שנאסף הוא רב מאוד וכולל נתוני מיקום ,תחומי עניין ,עמדות פוליטיות ,מידע על רכישות, כינויים ,פרטי קשר ,גיל ,ופעילות שבוצעה ברשת .עוד נטען כי המשיבות אינן מסתפקות אך באיסוף המידע האישי על הקטינים ,אלא שהן משתמשות בו לצרכים מסחריים ובפרט כדי לאפשר למשתמשים עסקיים לכוון את פרסומיהם בצורה ייעודית לקבוצות גיל מסוימות ,ביניהן כאלה הכוללות קטינים בני 13עד .18המבקשות פירטו בבקשה סוגים של פרסומות שהוצגו באופן ייעודי לקטינה .לטענת המבקשות ,המשיבות עושות פעולות אלו ללא הסכמה מדעת כנדרש בדין ,וללא עמידה בהוראות הדין העוסקות באיסוף מידע ושמירתו במאגר מידע .עוד נטען כי המשיבות מציגות

1מתוך 12

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 54160-03-23פלוני נ' .Twitter Inc תיק חיצוני:

לקטינים המשתמשים בטוויטר ,פרסומות אשר הדין אוסר במפורש להציגן לקטינים ,וביניהן פרסומות לשיטות הרזיה מסוכנות ,הגרלות שונות ,רכישת מטבעות דיגיטליים ,פרסומות המעודדות נטילת הלוואות ועוד. בקשת האישור נסמכת על מספר עילות מהדין הישראלי וכוללת הפרת דיני הגנת הצרכן, .3 הפרת חובה חקוקה רשלנות ,עילה חוזית ועשיית עושר ולא במשפט .בבקשת האישור הוגדרה הקבוצה בשמה מבוקש לנהל את ההליך הייצוגי כלהלן" :כל תושבי ואזרחי ישראל אשר במועד כלשהו שבין שבע שנים עובר להגשת בקשת אישור זו ועד לאישורה ,היו רשומים לרשת החברתית Twitterבהיותם קטינים". הבקשה הנוכחית מספר ימים לאחר הגשת בקשת האישור הגישו המבקשות בקשה לקביעת דרך ביצוע המצאה .4 מחוץ לתחום המדינה (להלן :בקשת ההמצאה) ,זאת בהתאם לתקנה (167א) לתקנות סדר הדין האזרחי ,התשע"ט( 2018-להלן :התקנות או התקנות החדשות) .בבקשה נטען כי התובענה מבוססת על נזק שנגרם לקטינה וליתר חברי הקבוצה בישראל כתוצאה מהתנהגותן של המשיבות ,בנסיבות שבהן היה על המשיבות לצפות כי הנזק ייגרם בישראל .עוד נטען כי המשיבות עוסקות בסחר בין לאומי ובמתן שירותים בין לאומיים בהיקף משמעותי .על כן ,המבקשות סברו כי מתקיימות עילות המצאה לפי תקנות )5(166ו )9(-לתקנות .בהחלטתי מאותו יום הוריתי למבקשות להמציא למשיבות את כתבי בית דין ומסמכים נוספים שפורטו באותה החלטה בצירוף תרגום לאנגלית. ביום 19.9.2023הגישו המשיבות את הבקשה שלפניי בה ביקשו כי בית המשפט יקבע כי לא .5 רכש סמכות לדון בבקשת האישור ובתובענה ,ובהתאם לכך לבטל את ההיתר שניתן למבקשות להמציא את המסמכים למשיבות מחוץ לתחום (להלן :בקשת הכפירה בסמכות) .בבקשה העלו המשיבות מספר טענות ולהלן אסקור את תמציתן: ראשית ,נטען כי בקשת האישור לא מגלה עילת תביעה ,זאת משום שתנאי השימוש של הפלטפורמה ,אשר בקשת האישור מתבססת עליהם ,כוללים תניית ברירת דין זר ,בעוד שבקשת האישור מבוססת על הדין הישראלי בלבד .נטען כי הילוך זה נעשה בניגוד להלכה שנקבעה ברע"א 5860/16בן חמו נ' ( )31.5.2018( Facebookלהלן :הלכת פייסבוק) ,בה נקבע כי יש לאכוף תניית ברירת דין זר בהסכם בין חברה זרה לבין משתמשים בישראל ,וכי תניה כזו לא מהווה תנאי מקפח.

2מתוך 12

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 54160-03-23פלוני נ' .Twitter Inc תיק חיצוני:

בגדר מקבץ זה של טענות ,המשיבות טוענות שאין לקבל את גישת המבקשות ,לפיה – כך שוקפה הטענה על ידי המשיבות – אין תחולה לתנאי השימוש משום שהקטינה הצטרפה לתנאי השירות ללא הסכמת אפוטרופוסה ,ולפיכך פעולה זו חסרת תוקף משפטי ומכאן שלא חלים תנאי השימוש .המשיבות מוסיפות בהקשר זה וטוענות מספר טענות :א) כי המבקשות מנועות ומושתקות מלטעון שההסכם נעדר תוקף בעודן טוענות כי ההסכם תקף ,ועל בסיסו הן אף טוענות לעילות תביעה חוזיות; ב) כי הסכמת הורה אינה תנאי לתוקפה של פעולה משפטית של קטין בהתאם לסעיף 4לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ,התשכ"ב( 1962-להלן :חוק הכשרות), והיעדרה לא פוגם בתקפותה; ג) אין טענה של המבקשת 2בתצהירה כי לא הסכימה להתקשרות הקטינה בהסכם תנאי השימוש ,וגם אין טענה כזו ביחס לחברי הקבוצה הנטענת; ואף זאת: מתצהיר המבקשת 2עולה כי היא ידעה שהקטינה רשומה ומשתמשת בטוויטר ובהתנהגותה אף הביעה הסכמה לכך; ד) נטען כי לפי סעיף 5לחוק הכשרות המבקשת 2יכולה הייתה לבטל את התקשרות הקטינה בתוך 30ימים ,אך היא לא עשתה כן ,ולא טענה בתצהירה כי עשתה כן .כן נטען כי בכל מקרה עניינו נופל בגדרי סעיף 6לחוק הכשרות באשר ההצטרפות לפלטפורמה היא בגדר פעולה שדרכם של קטינים בגילה של הקטינה לעשות .המשיבות הדגישו כי המבקשות לא טענו שתניית הדין הזר מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד ,ולא בכדי ,לאור הלכת פייסבוק. שנית ,נ טען כי הבקשה לאישור לא כוללת את הפרטים הבסיסיים ביותר הנדרשים כגון הוכחה שהקטינה נרשמה לפלטפורמה ,תחת איזה שם משתמש ,וכן לא הראתה כי הפרסומות הנטענות הוצגו למבקשת בפרופיל שלה. שלישית ,נטען כי אין יריבות בין המבקשות לבין המשיבה ,2זאת משום שהקטינה לא קיבלה שירותים מהמשיבה 2על פי הנטען בבקשה ,והחל משנת 2020שירותי טוויטר בישראל ניתנים על ידי המשיבה 1ולא על ידי המשיבה .2 רביעית ,נטען כי בכל מקרה לא בוצעה המצאה כדין שכן במסמכים שנמסרו למשיבות לא נכללו התצהיר לתמיכה בבקשה לקביעת דרך ההמצאה וייפוי הכח. בתשובתן לבקשת הכפירה ,המבקשות ביקשו לדחות את הבקשה .המבקשות טענו כי .6 המשיבות מנסות להדוף את התביעה על סיפה בשלב מקדמי ,משום שאין להן הגנה טובה לגוף העניין .נטען כי הקטינה היא ישראלית ,תובעת בשם ציבור ישראלי ,נגד משיבות שמפעילות פלטפורמה אינטרנטית בישראל ,בשפה העברית ,הפונה לקהל הישראלי .בהינתן אלה ,טוענות המבקשות ,אין להעלות על הדעת שבית משפט ישראלי לא יוכל לרכוש סמכות .בתוך כך נטען כי מתקיימו ת שורה של עילות להמצאת הבקשה ,וכי הרף הנדרש לצורך הוכחת עילות אלה בשלב זה

3מתוך 12

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 54160-03-23פלוני נ' .Twitter Inc תיק חיצוני:

הוא נמוך; וכן כי ההליך מעורר שאלות משפטיות כבדות משקל; וכי הפורום במדינת ישראל הוא הפורום הנאות לדון בתביעה. המבקשות הוסיפו וטענו מספר טענות ובתוך כך התייחסו לנטען על ידי המשיבות. ראשית ,נטען כי השלב הדיוני לדון בשאלת תחולת הדין הוא בשלב בירור הבקשה ולא בשלב ההמצאה .לגופם של דברים נטען כי גישת המשיבות כי יש תחולה לתניית דין זר לפיה הדין החל הוא של מדינת קליפורניה ,היא שגויה .זאת משום שתניית הדין הזר בטלה וחסרת תוקף בשים לב לכך שהיא מבקשת להתנות על הוראות דין קוגנטיות – חוק הגנת הצרכן וכן חוק הכשרות. המבקשות ציינו כי טענתן היא כי רק תניית הדין הזר היא חסרת תוקף ולא כי החוזה בכללותו חסר תוקף .כמו כן נטען כי יש לדחות את הטענה לפיה המשיבה 2לא הודיעה על רצונה לבטל את התניה ,שכן בבקשת האישור נטען מפורשות שתניית הדין הזר בטלה ומבוטלת. שנית ,המבקשות טענו כי אין לקבל את הגישה הגורפת לפיה יש לקיים את תניית הדין הזר בהתאם למה שנקבע בהלכת פייסבוק ,משום שבפועל הודגש בפסיקה כי הקביעה בעניין פייסבוק נובעת מנסיבות המקרה הספציפי .המבקשות טענו ,בניגוד לנטען על ידי המשיבות ,כי הן כן טענו שתניית הדין הזר היא מקפחת בחוזה אחיד ,וכן הוסיפו כי בכל מקרה המדובר בטענה שהיא מטבעה טענת תגובה לטענת הגנה ולכן מקומה הגאומטרי אינו בבקשת האישור .כן ציינו המבקשות כי על פי הפסיקה ,לצורך דיון בשאלת הסמכות על בית המשפט להניח כי תניית ברירת הדין הזר היא תנייה מקפחת שדינה בטלות. שלישית ,לשיטת המבקשות ,טענת המשיבות לגבי אי-צירוף שם המשתמש של הקטינה הינה תמוהה ואינה קשורה לסמכות השיפוט ,וכי ככל שנדרשים פרטים נוספים למשיבות הם יומצאו בהליכי גילוי מסמכים .כן נטען כי המדובר בטענה מיתממת שכן המשיבות יכולות לדעת בקלות מה שם המשתמש של המבקשת לפי שמה ומספר תעודת הזהות שלה. רביעית ,לגבי הטענה להיעדר יריבות מול המשיבה ,2נטען כי המדובר בטענה עובדתית שהעלו המשיבות מבלי לתמוך אותה בתצהיר .זאת ועוד ,נטען שהמשיבות לא טענו כי השאלות העובדתיות והמשפטיות לגבי כל אחת מן המשיבות הן שונות ,ולדידן התובע הייצוגי רשאי לייצג את תת-הקבוצה שהתקשרה עם המשיבה 1או עם המשיבה ,2ובכל מקרה יש אפשרות לבית המשפט להוספת תובע מייצג נוסף.

4מתוך 12

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 54160-03-23פלוני נ' .Twitter Inc תיק חיצוני:

לבסוף ,באשר לאי-צירוף תצהיר וייפוי כוח – נטען כי אין חובה לתרגם ולהמציא ייפוי כוח; ואשר לתצהיר נטען כי בהתאם להחלטת בית המשפט מיום ,26.3.2023כלל לא נדרש לתרגמו ,אך לאור הטענה כי מדובר בעניין טכני צירפו אותו המבקשות לתשובתן. בתגובת המשיבות לתשובת המבקשות ,שהוגשה לאחר קבלת אישור ,נטענו מספר טענות :כי .7 המבקשות העלו בתשובה עילות המצאה חדשות שכלל לא נכללו בבקשת ההמצאה; כי טענת המבקשות לפיה תניית הדין הזר מקפחת היא בבחינת הרחבת חזית ,זאת בשונה מתניית השיפוט שנטען כי היא מקפחת; וכי יש לדחות את הטיעון לפיו המדובר בטענת תגובה לטענת הגנה. המשיבות הדגישו כי לגישתן יש לדון בטענה כי תניית הדין מקפחת כבר עתה ולא להותיר את הדיון בה לשלב הדיון בבקשת האישור .המשיבות הוסיפו וטענו כי יש לדחות גם את הטענה לפיה תניית הדין הזר בטלה משום שהיא מנוגדת לחוק הגנת הצרכן .נטען כי הטענה היא בבחינת הרחבת חזית ואין לה עיגון בפסיקה המחייבת .לבסוף המשיבות שבו וטענו כי לא בוצעה המצאה כדין לאור העובדה שהתצהיר וייפוי הכוח לא הומצאו למשיבות בהתאם להחלטת ההמצאה ,אלא "הוגנבו" לתשובת המבקשות. דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים ביום ,11.2.2024ושבתי ועיינתי בכתבי .8 הטענות ,הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת המשיבות להידחות .נימוקיי יובאו להלן.

המסגרת הנורמטיבית תקנה 166לתקנות קובעת כי בעל דין רשאי להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה .9 בהתקיים אחת או יותר מאחת עשרה עילות ההמצאה המנויות בתקנה ,וזו לשון התקנה: "בעל דין רשאי להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה בהתקיים אחד מאלה ובכפוף לתקנות 167ו:168- ( )1נקבע בחיקוק שמבחינה בין-לאומית בית משפט בישראל מוסמך לדון בהליך פלוני או אם הוסכם בין בעלי הדין על סמכות כאמור; ( )2מבוקש סעד נגד אדם שמקום מושבו הוא בתחום המדינה; ( )3נושא התובענה הוא מקרקעין המצויים בתחום המדינה; ( )4התובענה היא בקשר לחוזה ,ומתקיים אחד מהמקרים האלה( :א) החוזה ,כולו או מקצתו ,נעשה או הופר בתחום המדינה או שנשללה האפשרות לקיימו בתחומה; (ב) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל;

5מתוך 12

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 54160-03-23פלוני נ' .Twitter Inc תיק חיצוני:

(4א) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל שאירע בתחום המדינה; ( )5התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר ,משירות או מהתנהגות של הנתבע ,ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן ושהנתבע ,או אדם קשור לו ,עוסק בסחר בין- לאומי או במתן שירותים בין-לאומיים בהיקף משמעותי; לעניין זה, "אדם קשור" – אם הנתבע הוא תאגיד ,כל אחד מאלה )1( :אדם השולט בתאגיד; ( )2תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה ()3(;)1 תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות ( )1ו;)2(- ( )6מבוקש צו מניעה לגבי דבר הנעשה או עומד להיעשות בתחום המדינה ,או מבוקש למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה ,בין אם מבוקשים דמי נזק בקשר לכך ובין אם לאו; ( )7מבוקש לאכוף פסק-חוץ ,כהגדרתו בחוק אכיפת פסקי-חוץ ,או פסק בוררות חוץ כהגדרתו בחוק הבוררות או מבוקש להכיר בהם; ( )8מבוקש שלא לאכוף פסק בוררות חוץ ,כהגדרתו בחוק הבוררות, שניתן נגד תושב ישראל ,אם שוכנע בית המשפט כי אין למבקש אפשרות לזכות בדין צדק בבית המשפט של המדינה שבה ניתן הפסק; ( )9האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש או נכון בתביעה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר; ( )10האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין בתובענה שלגבי אחת מעילותיה באותה תובענה נגדו יש זיקה מהזיקות המפורטות בתקנה זו". .10תקנה 167לתקנות מסדירה את הליך ההמצאה מחוץ למדינה ותקנה 168לתקנות מסדירה את הדרך בה ניתן לכפור בסמכות .תקנה 167לתקנות קובעת כלהלן: "(א) בעל דין המעוניין להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה ,יגיש בקשה בכתב לשם קביעת דרך ביצוע ההמצאה; בתצהיר התומך בבקשה יפורטו העובדות המבססות את עילת התביעה ,העובדות המבססות את עילת ההמצאה מחוץ לתחום המדינה ופירוט המקום שבו נמצא הנמען או ייתכן שנמצא. (ב) בית המשפט יורה על דרך ביצוע ההמצאה ,לרבות הגשת כתבי הטענות ,והוא רשאי להורות שבנסיבות העניין אין להמציא את המסמכים מחוץ לתחום המדינה". ואילו תקנה 168דנה בדרך בה ניתן לכפור בסמכות וקובעת כלהלן: "הומצא לבעל דין כתב טענות מחוץ לתחום המדינה ,רשאי הוא לכפור בסמכות בית המשפט לדון בתובענה או לטעון כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתובענה; רצה הנתבע לכפור או לטעון כאמור ,יגיש בקשה בכתב לא יאוחר מהמועד הקבוע להגשת כתב ההגנה; עשה כן, יימנה המועד להגשת כתב הגנה מיום ההחלטה בבקשה". .11ההסדר הקבוע בתקנות ,החליף את תקנה 500לתקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד1984- (להלן :התקנות הישנות) ,אשר קבעה כי בעל דין המעוניין לפתוח בהליך נגד נתבע שנמצא מחוץ

6מתוך 12

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 54160-03-23פלוני נ' .Twitter Inc תיק חיצוני:

לתחום השיפוט של מדינת ישראל ,נדרש לבקש מבית המשפט היתר להמצאת כתבי בית-דין מחוץ לתחום ,מכוח אחת מעילות ההמצאה המנויות בתקנה .על פי הפסיקה שניתנה על בסיס התקנות הישנות ,מי שמבקש להמציא כתב טענות אל מחוץ לתחום עליו לצלוח שלושה שלבים עיקריים: בשלב הראשון על מבקש ההיתר לשכנע כי יש בידיו "תביעה הראויה לטיעון" בנוגע לעילת ההמצאה (שהייתה מנויה בתקנה 500לתקנות הישנות וכיום בתקנה 166לתקנות) .בשלב השני מבקש ההיתר נדרש להראות כי מתעוררת "שאלה רצינית" שיש לדון בה ,זאת לגופה של עילת התביעה עצמה. בשלב השלישי ,על מבקש ההיתר לשכנע את בית משפט להפעיל את שיקול דעתו לטובתו ,בין השאר על ידי שכנוע בית המשפט כי קיימת הצדקה להכפיף את הנתבע הזר לדיון בארץ ,כאשר השיקול המרכזי הוא נאותות הפורום הישראלי (רע"א 4199/20הצלחה לקידום חברה הוגנת (ע"ר) נ' Chi ,Mei Corporationפסקה ( )15.8.2021( 12להלן :עניין הצלחה); ע"א 9725/05אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' ,CAE Electronics Ltdפסקה ( )4.9.2007( 7להלן :עניין אשבורן); רע"א Michael Flacks 1739/17נ' ,Stephen Biskפסקה .))31.12.2017( 24 .12בתקנות החדשות אין עוד צורך בקבלת היתר המצאה אל מחוץ לתחום המדינה ,והרשות להמציא את כתבי הטענות אל מחוץ לתחום היא לכאורה ברירת מחדל .לפיכך ,בכפוף לקיומה של עילת המצאה ,נדרש התובע להגיש בקשה רק כדי לקבוע את דרך ביצוע ההמצאה (רע"א 6866/21 Airbnb Payments UK Ltdנ' קולוף ( .))16.8.2022המשמעות לגבי השוני בין המצב לפי התקנות לעומת התקנות הישנות ,אם בכלל ,לא לובנה באופן מספיק .בפסיקה הובעה הדעה כי ההסדר על פי התקנות החדשות מותיר את עיקרי המצב הקיים על כנו (רע"א The Dow 8854/22 Chemicals Companyנ' סוכנויות יעקבזון בע"מ (( )27.3.2023להלן :עניין סוכניות יעקבזון); ראו גם דברי ההסבר לתקנות החדשות ,בעמוד .))53-52 לעמדתי ,הגם שיש אחיזה לדעה שיש להיצמד למתכון הבדיקה בשלבים ,שהיה נהוג בעידן תקנה 500לתקנות הישנות ,לא ניתן להתעלם מנקודת המוצא השונה בין ההסדר שהיה קבוע בתקנה 500לתקנות הישנות לבין ההסדר הקבוע בתקנה 166לתקנות החדשות .כאמור ,בעוד שלפי תקנה 500לתקנות הישנות היה נדרש לקבל היתר המצאה לצורך המצאת כתב בית דין לבעל הדין מחוץ לישראל ,לפי המשטר בתקנות החדשות היתר לא נדרש אלא ברירת המחדל היא המצאת כתב הטענות בכפוף לקיומה של עילת המצאה ,וכל שבית המשפט נדרש לקבוע בשלב הראשון הוא דרך ההמצאה .נקודת מוצא זו עשויה ליצור הבדלים בין המצב הקודם למצב הנוכחי ,כך למשל ההסדר החדש עשוי להשליך על הקביעה לפיה כל ספק ביחס לשאלה אם העניין נופל בגדר תקנה 500 לתקנות הישנות יפעל לטובת הנתבע (רע"א Booking com B.V 6970/18נ' לב ,פסקה 8

7מתוך 12

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 54160-03-23פלוני נ' .Twitter Inc תיק חיצוני:

( ;)13.11.2019יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי ;))1995( 240-242כך גם עשויה להיות השפעה על מידת הנטל המוטל על המבקש להוכיח את קיום התנאים להמצאה. .13לא יכולה להיות מחלוקת כי מנתוני המקרה שלפנינו עולה שמתקיימים השלב הראשון והשלישי הנדרשים לצורך ההמצאה ,כלומר כי בידי המבקשות "תביעה ראויה לטיעון" בכל הנוגע לעילת ההמצאה ,וכי בית המשפט הישראלי עשוי להיות הפורום הנאות לבירור התובענה .לפיכך נדון בשלבים אלו בקצרה. בבקשה לקביעת דרך ההמצאה טענו המבקשות לקיומן של שתי חלופות מבין אלו המנויות בתקנה 166לתקנות – תקנות משנה 5ו .9 -החלופה הקבועה בתקנת משנה 9לתקנות לא יכולה לכונן עילת המצאה בנסיבות המקרה שלפנינו .זאת משום ,שלפי חלופה זו בעל דין רשאי להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה ,במקרה בו "האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש או נכון בתביעה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר" .עילת המצאה זו עוסקת במצב בו מתנהלת תביעה נגד בעל דין בישראל ובעל דין נוסף שאינו בישראל ,הוא בעל דין דרוש או נכון באותה תביעה ,ולא כך המצב בענייננו (להרחבה ראו :רע"א 8066/22פיוביץ' נ' עוה"ד ליאור דגן ,נאמן לנכסי החייב, פסקה 32לפסק דינו של השופט גרוסקופף (.))2023 החלופה הקבועה בתקנת משנה 5לתקנות מקימה עילת המצאה במקרה בו "התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר ,משירות או מהתנהגות של הנתבע ,ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן ושהנתבע ,או אדם קשור לו ,עוסק בסחר בין-לאומי או במתן שירותים בין-לאומיים בהיקף משמעותי" .כל כולה של הבקשה מושא הליך זה עוסקת בפיצוי בגין נזק שנטען שנגרם לקטינה וכן לקבוצת תובעים פוטנציאליים ישראליים ,שלטענתם נפגעו משירות שמסופק על ידי המשיבות או מהתנהגותן בכל הקשור בניהול הפלטפורמה האינטרנטית .השירות של המשיבות מסופק גם לתושבי ישראל ולא יכולה להיות מחלוקת של ממש כי הן יכלו לצפות שהנזק כתוצאה מפעילותן בשוק הישראלי ,ייגרם מישראל .גם לא יכולה להיות מחלוקת כי המשיבות עוסקות במתן שירותים בין לאומיים בהיקף משמעותי (השוו למקרים המובאים בסעיף 15לתשובת המבקשות לבקשת הכפירה). די בקיומה של עילה אחת ולפיכך אינני רואה לדון ביתר העילות שצוינו לראשונה במסגרת תשובת המבקשות לבקשת הכפירה בסמכות. אשר לנאותות הפורום – דומה כי לבית המשפט בישראל יש עניין אמיתי לדון בתביעה וזיקות רבות מוליכות לקביעה כי בית המשפט בישראל הוא פורום נאות; וכך גם הציפיות של

8מתוך 12

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 54160-03-23פלוני נ' .Twitter Inc תיק חיצוני:

הצדדים ,שכן המשיבות לא יכולות לשלוח את זרועותיהן לרחבי העולם ולטעון כי יש להתדיין במקום שייקבע על ידם מראש (רע"א 2737/08ארבל נ' .))29.1.2009( Tui Ag .14טענתן העיקרית של המשיבות נוגעת לשלב השני של הבדיקה ,כלומר לשאלה אם עילת התביעה לגופה מעוררת שאלה רצינית שיש לדון בה .בבסיס הטענה העובדה כי תנאי השימוש של הפלטפורמה כוללים תניית ברירת דין זר ,שקובעת שהדין החל הוא הדין בקליפורניה ,בעוד שבקשת האישור מבוססת על הדין הישראלי בלבד ,וממילא לא נתמכת בחוות הדעת להוכחת הדין בקליפורניה. .15המשיבות העלו טיעון סדור ומפורט באשר לטענתן כי הבקשה נעדרת עילת תביעה .לעמדתי, בשלב זה של בירור שאלת ההמצאה ,אין להיכנס לקרביה וקרעיה של העילה לגופה שכן ראוי להותיר את הדיון בה בהמשך ,וזאת ממספר טעמים. ראשית ,אכן ,משמעותה האופרטיבית של דחיית בקשת המשיבות היא אישרור הפעלת הריבונות של ישראל – בתוך תחומי מדינה אחרת ,והדבר עשוי להיחשב לכדי פגיעה בריבונות של מדינה זרה (רע"א Hecht 415/13נ' שפירא ( .))10.4.2013ברם ,בנסיבות המקרה שלפנינו אין המדובר בגוף מסחרי שהתקשר בעסקה מזדמנת שיש לה זיקה לישראל ,אלא במקרה של גוף מסחרי בינלאומי שפועל ברחבי תבל וניתן להעריך ששייכותו לריבון אחר אינה כה הדוקה .בהינתן מצב דברים זה ובהינתן שינוי נקודת המוצא שבתקנה 166לתקנות החדשות לעומת תקנה 500לתקנות הישנות – יש להציב את שיקול הפגיעה בריבונות במקומו הראוי (ראו והשוו :עניין הצלחה; רע"א 6403/14מזור נ' ;)7.1.2015( Whirlpoolע"א 4601/02ראדא נ' ,Bodstrayפ"ד נח(465 )2 ( ;)2004עניין אשבורן). שנית ,הבירור בשלב זה מתמקד בשאלה אם עילת התביעה לגופה ,מעוררת "שאלה רצינית שיש לדון בה" .משוכה זו נועדה לערוך מיון ראשוני כדי להבטיח שלא מדובר בתביעת סרק או תביעה טורדנית (עניין סוכניות יעקבזון ,פסקה ;28עניין אשבורן ,פסקה )7ובהתאם לכך רף ההוכחה הנדרש הוא "קל למדיי" (רע"א 6403/14שירות מזור א' לתקון ושפוץ מוצרי חשמל ביתיים בע"מ נ' ,Whirlpool Eurpe S.R.L. Italyפסקה .))7.1.2015( 15מעיון בטענות המבקשות בבקשת האישור לא ניתן לומר כי המדובר בתביעת סרק או תביעה טורדנית .בקשת האישור מעמידה לדיון שאלה רצינית הנוגעת לטענות לגבי האופן בו המשיבות אוגרות ומשתמשות במידע שברשותן ,אותן היא משיגות במהלך הרישום לפלטפורמה ,לצורך קידום מכירות ייעודי לאוכלוסיות שונות תוך כדי חשיפתם של קטינים לתכני שיווק אשר יש בהם – כך לפי הנטען – הפרה

9מתוך 12

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 54160-03-23פלוני נ' .Twitter Inc תיק חיצוני:

של הדין .זוהי סוגיה רצינית שראויה לדיון ,בפרט לאור העובדה כי המדובר בהליך ייצוגי ששם לנגד עיניו תכליות של מימוש זכות הגישה לבית המשפט ,לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים; ואכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו (ראו סעיף 1לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו.)2006- שלישית ,הדיון בטענות המפורטות של המשיבות לגבי העילה בשלב זה ,מהווה עריכת בירור מקדמי בטענות ,לפני שהצדדים באו בשעריו של בית המשפט; בבחינת ההקדמה למבוא .לעמדתי, אין זה ראוי לערוך בירור בשלב מקדמי זה ויש להותיר אותו לאחר שהצדדים חוצים את המפתן והסכסוך נכנס לשעריה של ישראל .הדבר עולה בקנה אחד עם הדרישה המקלה הנדרשת בהליך זה. זאת ועוד ,כניסה לשערי בית המשפט בישראל ,מעמידה כלים דיוניים שיכול ויהיה ניתן לעשות בהם שימוש ,כגון סילוק על הסף במקרה המתאים ,אפשרות תיקון הבקשה ועוד .בתמיכה לטענתן כי יש לדון בטענות לגבי העילה כבר בשלב זה ,הפנו המשיבות למספר החלטות בהן ראה בית המשפט להקדים דיון בשאלת ברירת הדין .ואולם ,עיון בהחלטות אליהן הפנו המשיבות מלמד כי כולן (למעט אחת) הן החלטות שניתנו במסגרת בקשה לסילוק על הסף ולא במסגרת הדיון בשאלת ההמצאה (כך למשל :ת"צ (מחוזי ת"א) 44775-02-16כהן נ' טאואר סמיקונדקטור בע"מ ( ;)7.11.2017ת"צ (מחוזי ת"א) 20020-09-19הוטלס.קום נ' אלדד ( ;)26.10.2020ת"צ 5940-11-16 (מחוזי ת"א) אנסבכר נ' ;)20.7.2020( Facebookת"צ (מחוזי ת"א) 56348-03-17ישי טדסה נ' ) ;)9.7.2020( Google LLC (Google Inc.מנגד ראו :ת"צ (מחוזי מרכז) 53961-12-18בסון נ' .))30.8.2021( Alibaba.com singapore E Commerce Private Limited .16ודוק :טענות המשיבות בדבר תחולת תניית הדין הזר לפי תנאי השימוש לא נותרו ללא מענה. המבקשות לא מתעלמות מתניית הדין הזר וכבר בבקשת האישור (פרק ד' )1העלו טיעון מפורש לפיו תניות השיפוט (לרבות תניית ברירת הדין) חסרות תוקף ביחס לקטינה ,משום שמדובר בפעולה משפטית שלא נעשתה בהסכמת האפוטרופוס .טענת המבקשות נשענת על סעיף 4לחוק הכשרות, שלפיו "פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו" .מנגד ,המשיבות סבורות כי יש לדחות טיעון זה בשל מספר טעמים :ברובד הראשון נטען כי המבקשות מנועות מלטעון כי תניות השיפוט חסרות תוקף מקום שהן מבססות חלק מהעילות בבקשת האישור על קיומו של חוזה .ברובד השני ,נטען כי הסכמת נציג לפי סעיף 4לחוק הכשרות איננה תנאי מתלה לתקפות הפעולה המשפטית; ולפי טיעון זה ,פעולת הקטין תקפה כל עוד לא בוטלה (כלומר היא ניתנת לביטול) .כן נטען כי המבקשת 2לא טוענת כי היא לא הסכימה להתקשרות הקטינה ואף עולה כי הסכימה באופן פוזיטבי לשימוש שהקטינה עושה בפלטפורמה .נטען עוד כי המבקשת 2לא פעלה לפי סעיף 5לחוק הכשרות שמקנה לנציגו של הקטין את הזכות לבטל את הפעולה תוך חודש ימים לאחר שנודע לו על הפעולה .לבסוף,

10מתוך 12

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 54160-03-23פלוני נ' .Twitter Inc תיק חיצוני:

טענו המשיבות כי הצטרפות לתנאי השימוש היא מסוג הפעולות שדרכם של קטינים לעשות ,במובן סעיף 6לחוק הכשרות. בתשובה לטענות ,המשיבות סבורות כי תניית הדין הזר חסרת תוקף משום שהיא מתנה על שורה של הוראות דין קוגנטיות ,בפרט ההוראות שנוגעות להגנה על קטינים בדיני הגנת הצרכן בישראל ,ובעניין זה נשענת הטענה על דבריו של כב' השופט מלצר בפסק דינו בעניין פייסבוק (ומנגד מפני המשיבים לכך שמדובר בדעת יחיד) .כמו כן נטען כי יש לדחות את טענת ההשתק והן מבהירות כי טענתן לבטלות היא ביחס לתניות השיפוט הזר בלבד. סקרתי (בתמצית) את רבדי המחלוקת השונים בין הצדדים באשר לעילת התביעה ,לא כדי להכריע בהן ואף לא כדי להעריך את הסיכויים לקבלת טענות המשיבות .הדבר נעשה כדי להמחיש שתיים אלה :כי ביסוד היעדרם של טיעון והוכחה של הדין הזר עומדות טענות שראו לדון בהן; וכי על הפרק מחלוקות רציניות ומשמעותיות ,וכפי שציינתי מקודם ,ראוי כי בירורן ייעשה לאחר שתוכרע שאלת הסמכות. .17מאותם טעמים ,גם טענת המשיבות לפיה בקשת האישור לא מגלה יריבות כלפי המשיבה 2 דינה להידחות .הטענה מבוססת על העובדה כי החל משנת 2020ההתקשרות של משתמשים ישראלים נעשה אל מול המשיבה 1ולא המשיבה ,2ולפי גילה של הקטינה הרי המועד המוקדם ביותר בו יכלה להצטרף לפלטפורמה הוא בשנת ( 2022בהינתן מדיניות טוויטר כי ניתן להירשם רק החל מגיל .)13גם בהינתן מצב עובדתי זה ,לפיו ההתקשרות של הקטינה הייתה עם המשיבה ,1על פני הדברים איני רואה מניעה כי הקבוצה תכלול גם את הקטינים שעשו שימוש בפלטפורמה לפני ,2020בהינתן השאלות העובדתיות והמשפטיות המשותפות שעשויות להתעורר (השוו :ע"א 8037/06ברזילי נ' פריניר (הדס )1987בע"מ ,פסקה (102ג) ( ;)4.9.2014ת"צ (מחוזי ת"א) 62995- 12-21אלישייב נ' לוינסקי-עופר בע"מ ,פסקאות ;)14.12.2023( 222-217איני מתעלם מכך שבאותם מקרים בתתי קבוצות המשיב אחד ,בעוד שבמקרה שלפנינו מדובר בשני בעלי דין ,אך מנגד יש לזכור את "הקרבה" הקיימת בין שתי המשיבות והעובדה כי אחת מהן המשיכה את פעילות הפלטפורמה בישראל ,ניתן להניח תוך קיום רציפות כלשהי; מכל מקום גם עניין זה הוא נושא לדיון לאחר שלב הסמכות). .18בבקשת הכפירה העלו המשיבות טענה לפיה ההמצאה חסרת תוקף משום שלא הומצא להן תצהיר בקשת ההמצאה ויפוי כוח .איני מקבל טענה זו .אכן ,על פי החלטת ההמצאה היה צריך להמציא בין היתר את בקשת ההמצאה במלואה ,אך לנוכח העובדה כי התצהיר האמור צורף לתשובת המבקשת .נראה כי יש בכך כדי לרפא את הפגם בדיעבד ,זאת משום שיפוי הכוח שבידי

11מתוך 12

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 54160-03-23פלוני נ' .Twitter Inc תיק חיצוני:

ב"כ המשיבות מאפשר קבלת מסמכים הקשורים להמצאה .מכל מקום נראה כי ביטול ההמצאה על בסיס פגם זה הינו צעד קיצוני ובלתי מידתי .כך פני הדברים גם ביחס לטענת המשיבות לפיה בבקשת האישור לא פורטו פרטים בסיסיים ביותר ,לרבות שם המשתמש ושם התצוגה של פרופיל המבקשת בפלטפורמה .יצוין כי בתשובת המבקשות ,נטען כי פרטים אלו ידועים למשיבות ומכל מקום הם פורטו בתשובה לבקשת הכפירה (ואיני מתעלם מטיעון המשיבות לפיו הפרטים הללו צריכים היו להיכלל בקשת האישור ואין לאפשר השלמת פרטים במסגרת התשובה). .19סוף דבר ,שאני מחליט לדחות את כפירתן של המשיבות בסמכות מכח ההמצאה מחוץ לישראל וקובע כי החלטת ההמצאה מיום 26.3.2024תעמוד בעינה .לאור הקביעות בהחלטה ובהיעדר קביעה באשר לגופן של הטענות בדבר היעדר העילה – איני רואה לחייב בהוצאות. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.