בע"ח 55551-02-21 בימ"ש המחוזי ירושלים, השופטת תמר בר-אשר: פס"ד בעניין בקשה לקבלת מסמכים ע"פ סעיף 108 בסדר הדין הפלילי (בע"ח 55551-02-21)

החלטה בבקשת הנאשם בת"פ 10430-10-20לקבלת מסמכים על-פי סעיף 108בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] ,התשמ"ב( 1982-להלן – חוק סדר הדין הפלילי).

1 2 3 4 5

בכתב ,הדיון בבקשה התקיים ביום .20.5.2021

6 7 8 9 10 11 12 13 14 15

כדי להימנע מחשיפת המותב הדן בהליך הפלילי (כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן) למידע בעניין המבקש אשר נכלל בתגובת המשיבה ,הבקשה הועברה לדיון לפניי .לאחר שתגובות הצדדים הוגשו

לאחר עיון בכתבי הטענות שהוגשו מטעם הצדדים ולאחר שמיעתם ,הבקשה נדחית .כך מכל הטעמים אשר הובאו בתגובתה המקיפה והמנומקת היטב של באת-כוח המשיבה וכך מטעמים נוספים אשר יובאו בהחלטה זו. הבקשה בבקשה נטען כי נגד המבקש ,יליד אוקטובר ( 2003בן 17ו 7-חודשים) ,הוגש כתב אישום שעל- .2 פיו הואשם בעבירות אשר נעברו ממניע גזעני (לפי סעיף 144ו(א) בחוק העונשין ,התשל"ז( 1977-להלן – חוק העונשין או החוק)) ,וכי מטעם זה הוגש אל בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לנוער. זאת למרות הסמכות הנתונה גם לבית משפט השלום לנוער לדון בעבירות אלו .המבקש טוען כי עצם הגשת כתב האישום אל בית המשפט המחוזי ,חלף הגשתו אל בית משפט השלום ,כפי שלטענתו נעשה במקרים דומים אחרים ,היא בגדר אכיפה בררנית המקימה לו טענת הגנה מן הצדק.

16 17 18 19 20 21

במקרה אחד חמישה קטינים ,שהואשמו בצוותא בעבירת אלימות חמורה ממניע גזעני ,אך הוחלט להעמידם לדין בבית משפט השלום" (פסקה 4בבקשה) .כך ,אף ללא צירוף פרטיו של אותו הליך או של נסיבותיו.

22 23 24 25

הטענה בדבר אותם מקרים אחרים ,נסמכת רק על דברי בא-כוחו של המבקש ,כי בעבר ייצג "לפחות

1מתוך 7

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים בע"ח 55551-02-21ש"ק נ' מדינת ישראל כדי לבסס את טענתה האמורה ,ביקשה ההגנה כי המשיבה תמציא לידיה את פרטי כתבי .3 האישום אשר הוגשו בבתי המשפט לנוער בשבע השנים האחרונות בשל עבירות שהן "בסמכות בית משפט השלום שהפכו לעבירות בסמכותו של בית המשפט המחוזי בשל צירוף סעיף 144ו(א) לחוק העונשין" .בכלל זה את הפרטים הבאים :העבירות שלפיהן הואשמו הנאשמים; מספר הנאשמים בכתב האישום; גיל הנאשמים; עברם הפלילי; אם הייתה פנייה קודמת לשירות המבחן לנוער. רקע סעיף (3ב) בחוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול) ,התשל"א( 1971-להלן – חוק הנוער) קובע .4 כי "על אף האמור בכל דין ,רשאי שר המשפטים בצו להסמיך בית משפט שלום לנוער לדון קטינים על פשעים לפי הסעיפים המפורטים בצו" .סעיף 1בצו הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול) (הסמכת

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11

בית משפט שלום לנוער לדון קטינים על פשעים) ,התש"ן( 1990-להלן – צו הנוער) קובע כי "בית משפט השלום לנוער מוסמך לדון קטין על פשע לפי החיקוקים" המנויים בצו" ,אם החליט על כך פרקליט המחוז" .הוראות החוק המנויות בצו כוללות גם כל עבירה מסוג פשע לפי חוק העונשין ,למעט עבירות לפי פרק ז' (עבירות שעניינן בטחון המדינה ,יחסי חוץ וסודות רשמיים) ועבירת רצח.

12 13 14 15 16 17

שהיא בתחום סמכותו של בית המשפט המחוזי ,נתונה אפוא ,לפרקליט המחוז לעניין העבירות המנויות בצו הנוער .השיקולים אשר ינחו את פרקליט המחוז בבואו להחליט לאיזו ערכאה יוגש כתב אישום בעבירה המנויה בצו הנוער ,הותוו בהנחיית פרקליט המדינה מס' ,1.7שעניינה "החלטת פרקליט מחוז בדבר העמדת קטין לדין בפני בית משפט שלום בעבירה מסוג פשע שאינה בסמכותו העניינית של בית משפט השלום" (להלן – הנחיית פרקליט המדינה או הנחיה מס' .)1.7

18 19 20 21 22 23 24 25

ניסיון תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות ממניע גזעני ,לפי סעיפים (382 ,380א) ו-

26

144ו(א) בחוק ובעבירה של חבלה במזיד לרכב ממניע גזעני ,לפי סעיפים 413ה ו144-ו(א) בחוק.

27 28 29 30 31 32 33 34 35 36

הסמכות להגיש לבית משפט השלום לנוער כתב אישום שעל-פיו מואשם קטין בעבירה מסוג פשע,

כתב האישום בהליך הנדון (ת"פ ,)10430-10-20אשר במסגרתו מבקשת ההגנה להעלות את .5 טענת האכיפה הבררנית ,הוגש לבית משפט זה ביום ,8.10.2020ועל-פיו הואשם המבקש בעבירה של

ביום 9.5.2021התקבלה בקשת המשיבה לתיקון כתב האישום ,כך שעתה ,נוסף על העבירות האמורות, מואשם המבקש במסגרת אישום נוסף גם בעבירת איומים ממניע גזעני ,לפי סעיפים 192ו144-ו(א) בחוק. נוסף לכתב האישום האמור ,תלוי ועומד נגד המבקש כתב אישום נוסף ,אשר הוגש לבית משפט זה עוד קודם לכן ,ביום ( 13.9.2020ת"פ .)2894-09-20על-פיו הוא מואשם בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות ממניע גזעני ,לפי סעיפים (382 ,380א) ו144-ו(א) בחוק וכן בעבירת איומים ממניע גזעני ,לפי סעיפים 192ו144-ו(א) בחוק.

37 2מתוך 7

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים בע"ח 55551-02-21ש"ק נ' מדינת ישראל דיון והחלטה בקשתו הנדונה של המבקש הוגשה מכוח סעיף 108בחוק סדר הדין הפלילי ובמסגרת ההליך .6 הפלילי המתנהל נגדו .אילו הוגשה מכוח חוק חופש המידע ,התשנ"ח( 1998-להלן – חוק חופש המידע), במסגרת עתירה מנהלית ,לא היה המבקש צריך להניח תשתית ראייתית כלשהי כדי להצדיק את בקשתו .אולם מעת שבחר להגיש זאת במסגרת ההליך הפלילי ,מכוח סעיף 108האמור ,עליו לעמוד בנטל הנדרש להראות כי המידע המבוקש נוגע (רלוונטי) להגנתו ויסייע להגנתו ,שאם לא כן ,אינו זכאי

1 2 3 4 5 6 7

לקבלת המידע .כפי שנאמר לעניין זה" ,על פי חוק חופש המידע ,מבקש המידע לא נדרש להניח כל תשתית ראייתית לבקשתו .אך בהליך הפלילי ,לא די לנאשם להגות את מילת הקסם 'אכיפה בררנית' על מנת לפתוח את פתח מערת המידע .דווקא נוכח הנפקות של קבלת טענה לאכיפה בררנית, עד כדי אפשרות לביטול כתב האישום ,נדרש בית המשפט 'לסנן' טענות אלה גם בשלב הגילוי ,שאם

8 9 10 11

לא כן ,אין לדבר סוף" (בג"ץ 4922/19נוה נ' מדינת ישראל – פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) ( ,)9.12.2019כבוד השופט י' עמית ,פסקה .28ראו גם פסקאות ( 17-14להלן – עניין נווה) .ראו גם: עע"ם 7485/19קשקוש נ' מדינת ישראל – משרד המשפטים ( ,)6.7.2020כבוד השופט י' עמית ,פסקה .21ראו עוד ,פסקאות ( 24-18להלן – עניין קשקוש)).

12 13 14 15 16 17

המבקש להראות כי יש במידע המבוקש כדי לסייע לו לבסס את טענת ההגנה בדבר אכיפה בררנית, שעניינה עצם העמדתו לדין בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לנוער ולא בבית משפט השלום לנוער .שכן כידוע" ,תנאי מקדמי לגילוי ולהעברת חומר חקירה הוא רלבנטיות ...בית המשפט לא יתיר 'מסע דיג' בלתי ממוקד אחר חומר ,מתוך תקווה ספקולטיבית של ההגנה שמא ואולי יימצא באותו חומר סיוע לנאשם( "...בש"פ 8252/13מדינת ישראל נ' שיינר ,פ"ד סו( ,)2014( 442 )3כבוד השופט י' עמית ,פסקה .)11

18 19 20 21 22 23 24 25

המבוקש דרוש להגנתו וכי בכוחו לתמוך בטענת האכיפה הבררנית שהוא מבקש להעלות ,ואף לא הניח

26

תשתית ראייתית ראשונית כדי להראות כי הוא זכאי למידע המבוקש .כך מהטעמים שיובאו להלן.

27 28 29 30 31 32 33 34 35 36

לפיכך ומאחר שמדובר בבקשה לקבלת מסמכים מכוח סעיף 108בחוק סדר הדין הפלילי ,תחילה נדרש

.7

המבקש לא הראה כי בפיו טענת הגנה מן הצדק שעניינה אכיפה בררנית ,לא הראה כי המידע

ראשית ,המבקש לא הראה כי עצם העמדת קטין לדין דווקא בבית המשפט המחוזי לנוער, .8 חרף אפשרות העמדתו לדין גם בבית משפט השלום לנוער ,היא בגדר אכיפה בררנית. "אכן ,אכיפה בררנית יכולה להקים הגנה מן הצדק מקום בו נאכף הדין באופן שונה ,בין ביחס למעורבים באותה פרשה ובין כאשר מדובר בפרשות שונות ,ובלבד שאין כל טעם רלוונטי המבחין ביניהם ...יחד עם זאת ,הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית שמורה למקרים חריגים ...והנטל המוטל על כתפי נאשם הטוען לקיומה הוא כבד ,שכן לרשות עומדת חזקת התקינות המנהלית ביחס לפעולותיה ...לכן ,אין די בהעלאת הטענה בעלמא ויש להניח תשתית ראייתית מספקת ...תחילה, על הנאשם להניח תשתית ראייתית ראשונית ולהראות כי לכאורה בוצעה אבחנה בלתי ראויה בין 3מתוך 7

37

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים בע"ח 55551-02-21ש"ק נ' מדינת ישראל שווים ,אז – יעבור הנטל לסתור לכתפי הרשות( "...ע"פ 3507/19בורקאן נ' מדינת ישראל ( ,)3.12.2020כבוד השופט ג' קרא ,פסקה 12והפסיקה הרבה המובאת שם (להלן – עניין בורקאן)). תמצית טענת המבקש היא כי מן הראוי שעניינו של קטין יידון בבית משפט השלום לנוער ,לפני מותב המתמחה בענייניהם של קטינים .לפיכך לטענתו ,עצם אי העמדתו לדין בבית משפט השלום לנוער, שכל עיסוקו בנוער ,אלא העמדתו לדין בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט לנוער ,יוצרת אפליה שהיא בגדר אכיפה בררנית ,אשר בכוחה לבסס טענת הגנה מן הצדק.

1 2 3 4 5 6 7

מעת שעניינו של המבקש נדון לפני שופט אשר הוסמך לכהן כשופט נוער בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לנוער (כמתחייב מהוראת סעיף (3א) בחוק הנוער) ,לא ברורה טענת האפליה הנטענת וממילא אף לא ברורה טענת האכיפה הבררנית.

8 9 10 11

כך במיוחד לנוכח העובדה שמלכתחילה הסמכות לדון בעבירות שבהן הואשם המבקש נתונה לבית המשפט המחוזי .בנסיבות אלו כוונת המחוקק הייתה כי אם לא נקבע אחרת ,גם קטין יועמד לדין לפני הערכאה המוסמכת לדון בעבירה שבה הואשם (ראו :דברי ההסבר לסעיף 3בהצעת חוק הנוער (שפיטה ,ענישה ודרכי טיפול) ,תשכ"ט ,1969-ה"ח 825מיום ,25.3.1969עמ' .)161סעיף (3ב) בחוק הנוער קובע במפורש ,כי "על אף האמור בכל דין" ולמרות סמכותו של בית המשפט המחוזי לדון

12 13 14 15 16 17

בעבירה שבה הואשם הקטין ,ניתן להעמידו לדין בבית משפט השלום לנוער .אולם על-פי סעיף 1בצו הנוער ,אין די בכך שהעבירה שבה הואשם הקטין מנויה בצו זה ,אלא העמדתו לדין בבית משפט השלום לנוער ,למרות היות העבירה שבה הוא מואשם בתחום סמכותו של בית המשפט המחוזי ,תהיה רק "אם החליט על כך פרקליט המחוז" .מעת שכתב האישום הוגש אל הערכה המוסמכת על-פי הכלל ובהתאם לכך שהעבירה בתחום סמכות בית המשפט המחוזי ,ולא על פי החריג ,המאפשר את הגשתו אל בית משפט השלום לנוער ,ספק רב אם ניתן לומר שמדובר באפליה.

18 19 20 21 22 23 24 25

כאמור" ,הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית שמורה למקרים חריגים ...והנטל המוטל על כתפי

26

נאשם הטוע ן לקיומה הוא כבד ,שכן לרשות עומדת חזקת התקינות המנהלית ביחס לפעולותיה... לכן ,אין די בהעלאת הטענה בעלמא ויש להניח תשתית ראייתית מספקת ...תחילה ,על הנאשם להניח תשתית ראייתית ראשונית ולהראות כי לכאורה בוצעה אבחנה בלתי ראויה בין שווים ,אז – יעבור הנטל לסתור לכתפי הרשות( "...עניין בורקאן ,פסקה 12והפסיקה שם).

27 28 29 30 31 32 33 34 35 36

.9

שנית ,המבקש לא הניח כל תשתית ראייתית ראשונית לביסוס טענתו בדבר אכיפה בררנית.

בקשתו הנדונה של המבקש נסמכת רק על דברי בא-כוחו כי בעבר ייצג בהליך כלשהו ,נאשמים קטינים כלשהם ,בעבירה כלשהי ממניע גזעני ,וכי כתב האישום בעניינם הוגש אל בית משפט השלום לנוער. בכך ובמקרה יחיד זה ,שפרטיו אף לא הוצגו ,אין די כדי לבוא בגדר התשתית הראייתית הראשונית הדרושה לשם ביסוס טענת אכיפה בררנית .על הטוען טענת אפליה ,שעניינה אכיפה שונה כלפי שווים, לבסס את טענתו ולהראות כי באופן התנהלותה חרגה המשיבה מהמדיניות שעל-פיה פעלה לאורך זמן 4מתוך 7

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים בע"ח 55551-02-21ש"ק נ' מדינת ישראל (ע"פ 6328/12מדינת ישראל נ' פרץ ( ,)10.9.2013כבוד הנשיא א' גרוניס ,פסקה ;4שם ,כבוד השופט ס' ג'ובראן ,פסקה .)4 שלישית ,אפילו התקבלה הטענה שלפיה העמדת קטין לדין בבית המשפט המחוזי לנוער, .10 בנסיבות המאפשרות את העמדתו לדין גם בבית משפט השלום לנוער ,היא בגדר אכיפה בררנית ,לא היה בכך כדי לסייע למבקש .כך מהטעם שהוא לא הראה כי בנסיבות הנדונות מדובר בהבחנה בלתי ראויה בין הנאשם לבין אחרים ,אשר בכוחה לבסס טענת אכיפה בררנית. השיקולים המנחים את פרקליט המחוז בבואו להחליט לאיזו ערכאה יוגש כתב אישום בעבירה המנויה בצו הנוער ,הותוו כאמור לעיל ,בהנחיית פרקליט המדינה מס' .1.7בסעיף 12בהנחיה זו מנויים שבעת השיקולים הבאים ,שעל פרקליט המחוז או הפרקליט המוסמך (כהגדרתו בסעיף 9בהנחיה) לשקול

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11

בעת הפעלת סמכותו לפי סעיף 1בצו הנוער :א .חומרת העבירה; ב .גילו של הקטין; ג .סיכויי שיקום; ד .המלצות שירות המבחן; ה .רצידיביזם ודפוסים עבריינים; ו .נסיבות אישיות מיוחדות; ז .אינטרס אכיפתי מוגבר.

12 13 14 15 16 17

לנוכח חומרת העבירות ,אשר על-פי הנטען נעברו ממניע גזעני; גילו של המבקש ,הקרוב לגיל בגרות; שתיקת המבקש בחקירותיו במשטרה ואי הכרתו באחריות למעשיו ,מחלישה טענה אפשרית בדבר סיכויי שיקומו; בעניין השיקול שעניינו 'רצידיביזם ודפוסים עבריינים' ,נאמר בהנחיה ,כי "ביצוע חוזר של עבירות" ובכלל זה "תיקים פליליים פתוחים התלויים ועומדים נגד הקטין" ,יטו את הכף להעמדתו לדין בבית המשפט המחוזי .המבקש הועמד לדין בשל מספר עבירות חמורות בעת שכאמור לעיל ,תלוי נגדו בבית המשפט המחוזי כתב אישום נוסף בשל עבירות דומות.

18 19 20 21 22 23 24 25

ולשיקולים אשר נקבעו בה לשם בחירת הערכאה אשר לפניה יועמד המבקש לדין .אפילו היה המבקש

26

מראה כי ישנו שוני בינו לבין קטינים אחרים שהועמדו לדין בבית משפט השלום לנוער – בעוד כלל לא הראה זאת – הרי שהמשיבה הראתה כי שוני זה נובע משיקולים רלוונטיים ,אשר נקבעו בהנחית פרקליט המדינה .בנסיבות אלו אין מקום לטענה כי המשיבה פעלה באופן לא שוויוני ,העשוי לבסס טענת אכיפה בררנית (עניין בורקאן ,פסקאות .)17-13כך במיוחד לנוכח "שיקול הדעת הנתון לרשויות האכיפה בהפעלת סמכויותיהן" (שם ,פסקה 17וכן הפסיקה שם).

27 28 29 30 31 32 33 34 35 36

התשתית הנדרשת להגנה מן הצדק ...אין להורות לתביעה למסור מידע מכוח סעיף 108לחסד"פ

37

לנוכח השיקולים האמורים ,נראה לכאורה ,כי לא נפל פגם באופן הפעלת שיקול דעתו של פרקליט המחוז ,עת החליט על העמדת המבקש לדין בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לנוער .זאת

המשיבה הראתה כי פעלה בהתאם להנחיית פרקליט המדינה מס' 1.7ובהתאם לאמות המידה

נמצא אם כן ,כי כאמור ,המבקש כלל לא עמד בנטל הראשוני הדרוש כדי להצדיק את קבלת .11 המסמכים והמידע המבוקשים .כפי שנאמר לעניין זה בעניין נווה ,נטל זה מוטל על המבקש וכי "אין להפוך את היוצרות ,באופן שהליכי הגילוי והעיון ישמשו בסיס להנחת התשתית הראייתית הראשונית בבחינת 'נעשה ונשמע' – נקבל את המידע והמסמכים מתוך תקווה כי מהם תצמח 5מתוך 7

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים בע"ח 55551-02-21ש"ק נ' מדינת ישראל ללא ראיות ראשוניות ,ושימוש בסעיף זה ייעשה רק לאחר שהנאשם פסע אל גדרה של הטענה לאכיפה בררנית לפי סעיף )10(149לחסד"פ" (שם ,פסקה .)29

1 2 3 4 5 6 7

עובדתית מבוססת לשם הוכחת אכיפה בררנית במסגרת סעיף )10(149לחוק" (שם).

8 9 10 11

משלא עמד המבקש בנטל הנדרש כאמור ,הרי שיש לדחות את בקשתו .לכך יש להוסיף עוד ,כי "ככל שבית המשפט לא השתכנע כי הנאשם הצליח לעמוד בנטל הראשוני לשם קבלת מידע ומסמכים במסגרת סעיף 108לחסד"פ ,וככל שאין בידי הנאשם חומר נוסף לבסס את טענתו לאכיפה בררנית, הרי שעל דרך של קל וחומר ,יש להניח כי הנאשם לא עמד בנטל הגבוה יותר של הנחת תשתית

המבקש עתר לקבלת מסמכים אשר ספק אם יכול היה לקבלם אף מכוח עתירה לפי חוק חופש .12 המידע ,וזאת לנוכח הנטל הלא סביר לכאורה ,הכרוך באיתור המידע המבוקש (סעיף )5(8בחוק חופש המידע) .מידע זה התבקש כי לבסס טענת הגנה מן הצדק ,בעוד המבקש כלל לא עמד בדרישה הראשונית להראות כי יש בטענתו משום אכיפה בררנית ובעוד לא הניח תשתית ראייתית ראשונית לביסוס טענתו.

12 13 14 15 16 17

(עניין קשקוש ,פסקה ,)19אשר נדרשת "להתגונן ולהוכיח כי פעלה כחוק" (בש"פ 6662/19מדינת ישראל נ' בן עוז ( ,)24.11.2019כבוד השופט י' עמית ,פסקה .)11מדובר אפוא ,ב"ערבוב אשר יש בו כדי להפוך את היוצרות .חלף בירור אשמתו של נאשם ,נדרש לפתע בית המשפט לבירור 'אשמתה' של המדינה ,לבקר את דרכי התנהלותה והחלטותיה" (רע"פ 7052/18מדינת ישראל נ' רותם (,)5.5.2020 נ' סולברג ,פסקה ( 52להלן – עניין רותם)) .כאמור באותו עניין ,אין לאפשר את "העברת המוקד מהדיאלוג בדבר אשמתו ואחריותו של נאשם ,אל עבר בירור התנהלותה של המדינה" .התנהלות אשר "תגרום לכך שהמסר החברתי הרצוי לא יועבר – לא לנאשם ,גם לא לחברה .הנאשם יעבור מעמדת 'הגנה' לעמדת 'התקפה'; מאמציו ירוכזו בהוכחת אשמתה של המדינה ,ואילו ההכרה בחטא והחזרה

18 19 20 21 22 23 24 25

למוטב – יקופחו .אין חולק על החשיבות הרבה שבניהול הליך הוגן ,בשמירה והקפדה על זכויות

26

חשודים ונאשמים .ברך ,הליך הוגן לחוד ,והיפוך סדרי הדין בפלילים לחוד .ההליך הפלילי יכול לסבול מאשימה אחת בלבד" (עניין רותם ,שם .ראו גם עניין קשקוש ,שם).

27 28 29 30 31 32 33 34 35 36

כפי שטענה המשיבה בצדק ,מדובר בבקשה הנעדרת בסיס כלשהו ,אשר אין בה דבר מעבר לניסיון פסול "להיפוך תפקידים ,כאשר הנאשם הופך כבר בתחילת ההליך למאשים והמאשימה לנאשמת"

פעם אחר פעם מתריע בית המשפט העליון בפני "הקלות הבלתי נסבלת של העלאת טענה לאכיפה בררנית" אשר "באה לידי ביטוי בהעלאת טענה זו בעבירות ובנסיבות בהן ברור על פניו כי הטענה היא חסרת שחר" (עניין קשקוש ,פסקה .)26למרות זאת ,פעם אחר פעם נעשים ניסיונות להעלות טענות בדבר אפליה ,מבלי לבסס את עצם הטענה בדבר .כפי שהטעים בית המשפט ,לא כל שוני הוא אפליה .לכך אף יש להוסיף ולהזכיר את שלושת השיקולים שעליהם עמד בית המשפט באותו עניין (שם ,פסקה :)28

6מתוך 7

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים בע"ח 55551-02-21ש"ק נ' מדינת ישראל "א .עשרות ,אם לא מאות פעמים ,נדחו עתירות כנגד החלטת התביעה להגיש או לא להגיש כתב אישום ,מן הטעם שבית המשפט אינו מחליף את רשויות החקירה ואכיפת החוק ,אינו מסיג את גבולן ואינו פועל כ'תובע על' או כ'יועץ משפטי-על' או כ'שופט חוקר'...

1 2 3 4 5 6 7

לאכיפה בררנית.

8 9 10 11

ב .לתביעה עומדת חזקת ההגינות והנאמנות בנושאים שונים בהליך הפלילי ,כמו הליכי הגילוי והעיון ( .)...חזקת ההגינות של התביעה אינה מתפוגגת אל מול טענה

ג .חזקת ההגינות היא אחות תאומה לחזקת התקינות במשפט המינהלי ,חזקה שחלה גם על הפרקליטות ,ככל רשות מינהלית (.)... לכן ,גם בהנחה שנכונותו של בית המשפט להתערב במצבים של אכיפה משיקולי שוויון היא רחבה יותר מאשר נכונותו להתערב בשיקולי סבירות הגשת כתב האישום ,הרי שמרחב ההתערבות הוא עדיין מצומצם ושמור לנסיבות חריגות ולעבירות נדירות או בעלות רגישות מיוחדת".

12 13 14 15 16 17

למרבה הצער ,חרף פסקי דין רבים שכך קבעו (ראו בין השאר ,עשרות פסקי הדין וההחלטות הנזכרים בעניין קשקוש ,פסקה ,)25פעם אחר פעם נעשים ניסיונות "יצירתיים" להעלאת טענות בדבר אכיפה בררנית ,גם אם מדובר בטענות נעדרות בסיס או ראיה ראשונית לתמיכה בטענה .כל זאת תוך בזבוז משאבים ציבוריים ,בכלל זה זמנו היקר של בית המשפט ,משאביה של הפרקליטות ואף משאביה של הסניגוריה הציבורית ,הממומנת מכספי הציבור.

18 19 20 21 22 23 24 25

בהסכמת הצדדים ,ההחלטה ניתנת בהיעדרם.

26

.13

לנוכח כל האמור ,הבקשה נדחית.

27 28 29 30 31 32

משהוסרו פרטי המבקש ,אין מניעה לפרסם את ההחלטה.