מ"ת 65839-04-26 מ"ת 65839-04-26

לפניי בקשה לעיון חוזר שהגיש היום מר בוכריס (להלן: "המשיב"). המשיב עומד בפני הסגרה לצרפת, לריצוי עונש של ארבע שנות מאסר שנגזר עליו שם. זאת, לאחר שבקשת המבקשת להסגרה התקבלה בבית משפט זה, המשיב ערער על ההחלטה בפני בית המשפט העליון, אך כפי שמסר עתה – הוא חזר בו מערעורו. ביום 8.7.26 ניתנה החלטה מפורטת בה הוריתי על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. המשיב ערר על החלטה זו, וביום 24.9.26 דחה בית המשפט העליון את עררו (עמ"ת 56076-08-26, כב' השופט ח' כבוב). בחלוף כשלושה שבועות בלבד, הוגשה הבקשה הנוכחית לערכאה זו, בה עותר המשיב להשמתו במעצר בפיקוח אלקטרוני. הכלל בעת טיפול בבקשה לעיון חוזר היא לערוך בה דיון במעמד הצדדים. עם זאת, בפסיקה הוכר חריג בו קמה לבית המשפט סמכות לדחות בקשה לעיון חוזר על הסף, אף ללא קיום דיון. זאת כאשר היא נעדרת ולו לכאורה עילה מן העילות המנויות בסעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996. אין זה מהלך שנעשה כדבר שבשגרה והוא שמור למקרים חריגים, אך מקום בו אין בידי מבקש להצביע ולו על תנאי מתנאי הסף הדרושים לעיון חוזר בשאלת מעצרו, יש לעשות שימוש בסמכות זו כדי למנוע הליך עקר (עמ"ת 72393-03-26 פלוני נ' מדינת ישראל פסקה 8 (21.4.26), בש"פ 2658/20 מרעב נ' מדינת ישראל פסקה 17 (3.5.20), בש"פ 8264/18 פלוני נ' מדינת ישראל פסקה 9 (27.11.18), בש"פ 2586/13 אלרואי נ' מדינת ישראל פסקה 8 (24.4.13), ר' שפירא, א' ברסלר-גונן וא' הלל הליכי מעצר – מורה נבוכים 357-358 (2025)). כך במקרה שלפניי בו, באופן מובהק, לא מתקיימת אף אחת מן העילות לעיון חוזר. המשיב אף לא הצביע על עילה שכזו בבקשתו. בכלל זה, לא חלף זמן ניכר. שינוי הנסיבות היחיד שאירע בתווך פועל כנגד קבלת הבקשה – שכן החלטת בית המשפט העליון ניתנה בעת שערעורו של המשיב היה תלוי ועומד, ואילו כיום הליכי הערעור מוצו והמשיב עומד בפני הסגרה. הטעמים בשלם אין מנוס ממעצרו של המשיב פורטו בהחלטות הנזכרות לעיל, ולשם הייעול אפנה לאותן החלטות. בתמצית, הנתונים בעניינו של המשיב כעולה מהעבירות שביצע ובביצוען הורשע בצרפת, מתסקיר שירות המבחן, ומאישורו של העורר כי יצא בעבר מצרפת ללא היתר, מעלים חשש ניכר להימלטות מן הדין. שתי ערכאות וכן שירות המבחן הגיעו למסקנה לפיה לא ניתן להורות על מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני, משאין בכך לענות לחשש מהימלטות. בכלל זה ראו את קביעת בית המשפט העליון בפסקה 9 להחלטתו. משכך נקבע, אין מקום לשוב ולדון כיום באפשרות זו על יסוד טעמי הבקשה שאינם חדשים, וכאשר החשש מהימלטות אך התחזק נוכח מיצוי הליכי ההסגרה. גם ההצעה לערובה כספית אינה חדשה, ונמצא כי היא אינה עונה לחשש האמור (ראו בפסקה 11 סיפא להחלטת בית המשפט העליון). לבסוף ובבחינת למעלה מן הצורך יצוין כי גם הטעם שדרך כלל פועל בעד שחרור ממעצר, שעניינו בפגיעה בחירותו של עצור שנהנה מחזקת החפות וההליכים בעניינו טרם הסתיימו, נחלש במקרה שלפנינו. שכן, בעניינו של המשיב קיימים גזר דין חלוט והוראת הסגרה חלוטה לצורך ריצוי העונש. המדובר אפוא באחד המקרים בהם יש להורות על דחייתה של הבקשה לעיון חוזר, וכך אני מורה. המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.