ת"א 50305-07-24 ת"א 50305-07-24 כהן נ' מדינת ישראל - ואח'

לפניי בקשה שהוגשה על ידי נתבעים 1ו 2-לסילוק על הסף של תובענה שהגיש התובע למתן סעד הצהרתי בדבר זכות בעלות במקרקעין. רקע .1עסקינן בתובענה במסגרתה טוען התובע יעקב כהן )להלן" :התובע"( ,כי רכש מקרקעין הרשומים בפנקס השטרות בספר ירושלים )ח.מ 1015 (.דף ) 5764להלן" :המקרקעין"( בשנת 2010מאדם בשם בהא אלדין דרויש ז"ל )להלן" :אלדין"( .לטענת התובע ,אלדין קיבל את המקרקעין מאביו עזאת סעיד דרויש )להלן" :עזאת"( ,שהיה בעל הזכויות המקורי ב 6/7-חלקים מהמקרקעין, שנמכרו להימנותא בע"מ )להלן" :נתבעת ("3בנאמנות עבור מדינת ישראל .המדינה היא נתבעות 1ו ,2-בכובעיה כרשות מקרקעי ישראל וכאפוטרופוס על נכסי נפקדים )להלן" :הנתבעת" או "המדינה"(. .2עוד טרם הוגשה התובענה דנן ,נידונו נסיבות המקרה בשני הליכים קודמים .ההליך הראשון נדון לפני כב' השופט א' רומנוב בה"פ 40629-05-10דרויש נ' הימנותא ואח' )להלן" :ההליך הראשון"( .בגדרו של ההליך הראשון נדונה בקשתו של אלדין לביטול בעלותה של המדינה במקרקעין ,ולרישום של אביו ,עזאת ,כבעלים .במסגרת הדיון שם התברר ,כי אלדין מכר את כל זכויותיו במקרקעין לתובע דנן .לאחר שהוגשה שם בקשה לתיקן כתב התביעה לצורך הוספת מבקש ,התובע בהליך הנוכחי ,הורה בית המשפט על הפסקת ההליך תוך הפניית המבקש להגיש תביעה חדשה .כמו כן ,נקבע שאם תוגש תביעה חדשה בתוך 90ימים ממועד המחיקה ,לא תעלה טענת התיישנות ביחס לתקופה שבין הגשת התובענה ,ועד ליום הגשת התביעה החדשה )ה"פ )מחוזי י-ם( 40629-05-10דרויש נ' הימנותא בע"מ ).((30.4.2015 ההליך השני התביעה נדון לפני כב' השופט א' דראל בת"א 8140-03-16כהן נ' לשכת רישום מקרקעין – ירושלים ואח' )להלן" :ההליך השני"( ,שם ביקש התובע לבטל את התוכנית לצרכי רישום )תצ"ר( שנעשתה במקרקעין .בנוסף ,ביקש התובע צו שיקבע כי המקרקעין לא נרכשו על

1מתוך 14

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 50305-07-24כהן נ' מדינת ישראל ואח' ידי הימנותא .בהחלטה שניתנה נקבע ,כי יש למחוק את התביעה לאחר שלא ניתן מענה מצידו של התובע לטענת ההתיישנות )ת"א )מחוזי י-ם( 8140-03-16כהן נ' לשכת רישום מקרקעין – ירושלים ,עמ' .((21.7.2017) 3 .3אחר הדברים האלה ,הוגשה התובענה שלפניי ,בגדרה מבקש התובע צו הצהרתי בדבר בעלותו במקרקעין .בתגובה ,הגישה המדינה בקשה לדחיית התובענה על הסף .בקשה זו עומדת לפניי כעת. עיקרי טענות הצדדים .4בכתב התביעה שהוגש ביום 21.07.2024טען התובע ,כי רכש את המקרקעין מאלדין ,אשר קיבל את הנכס מאביו ,עזאת .התובע טען ,כי עזאת כלל לא מכר את הקרקעות לנתבעת .3לטענתו, ייפוי הכוח אשר באמצעותו נקנו המקרקעין לא היה על שמו של עזאת ,ולא אוזכרו בו המקרקעין דנן .בנוסף ,טען התובע כי המדינה לא השתמשה במקרקעין ,והם עומדים ריקים משנת .1970 .5ביום 5.2.2025הגישה נתבעת 3כתב הגנה ,שם נטען כי המקרקעין נרכשו כדין ,וכי התובע לא צירף מסמכים או אסמכתאות בתמיכה לטענותיו .כמו כן ,נטען לחוסר תום מצדו של התובע, שלא ציין את ההליך השני בו נדחתה תביעתו על הסף מחמת התיישנות .לטענת נתבעת ,3התובע עבר בכך על תקנה (11)10לתקנות סדר הדין האזרחי ,התשע"ט–) 2018להלן" :תקסד"א"(, הקובעת כי התובע מחויב למסור גילוי מלא לכל הליך נוסף "בבית משפט או בבית דין ,בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו". .6ביום 2.3.25הגישה המדינה כתב הגנה ובקשה לסילוק על הסף של התובענה .במסמכים אלו ציינה המדינה מספר עילות סף חלופיות לדחיית התובענה על הסף ,אשר ,לדידה ,מתקיימות בנסיבות דנן: א .היעדר עילה -הקרקע הופקעה בשלמותה ונמצאת כעת בבעלות המדינה ,כפי שבא לידי ביטוי בנסח הרישום של החלקה ,ולאחר שפורסמה הודעה על ההפקעה ברשומות .כך ,שגם אם תתקבל טענת התובע לפיה הוא רכש את הזכויות במקרקעין ,אין לעסקה זו כל תוקף ,לאור העיקרון הקנייני לפיו אין אדם יכול להעניק יותר ממה שיש לו ,ומפני שהקרקע כבר הייתה בבעלות המדינה. ב .היעדר יריבות -חלקו של האפוטרופוס על נכסי נפקדים במקרקעין ,שהינו 1/7חלקים ,הוקנה לו מנפקד אחר ,שאינו עזאת ,ולא נעשתה כל פעולה ביחס לחלקו של עזאת ,כך שאין כל יריבות בין התובע ובין האפוטרופוס על נכסי נפקדים .לאור האמור יש לדחות את התביעה כנגדו. ג .התיישנות -משעסקינן במקרקעין לא מוסדרים ,תקופת התיישנות הינה חמש עשרה שנה, זאת לאור סעיף 5לחוק ההתיישנות ,התשי"ח–) 1958להלן" :חוק ההתיישנות"( .עסקת המכר בין מיופה כוחו של עזאת ,אלדין ,ובין נתבעת ,3בוצעה ביום ,6.7.1970וכן העברת הזכויות מנתבעת 3למדינה נרשמה בפנקס השטרות ביום .25.4.1975לפיכך ,טענות התובע

2מתוך 14

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 50305-07-24כהן נ' מדינת ישראל ואח' כנגד מכירת הקרקע לנתבעות התיישנו זה מכבר .הובהר ,כי אין נפקא מינה אם התובע רכש זכויותיו במקרקעין רק ביום 13.5.2010כפי שעולה מהסכם המכר שצירף התובע לתביעתו בהליך השני ,שכן מירוץ ההתיישנות החל כבר ביחס לבעלי הזכויות המקוריים ,עזאת או מיופה כוחו ,כך שההתיישנות חלה גם על התובע הטוען כי בא בנעליהם .עוד נטען ,כי בהליך השני התקבלה טענת ההתיישנות .בנוסף נטען ,כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר ,וכי גם מהטעם הזה יש לדחותה. ד .אי צירוף צדדים דרושים לתובענה -התובע לא צירף כצד להליך את בעלי הזכויות במקרקעין מהם טען שרכש את זכויותיו ,או את יורשיהם .כך ,שרשרת העברת הזכויות הנטענת עד התובע אינה שלמה ,ועל כן מבוקש להורות על מחיקת ההליך בשל כך. ה .אי צירוף מסמכים מהותיים -התובע לא צירף כל אסמכתא או מסמכים מהותיים לתביעתו, בניגוד לנדרש בסעיף )15א() (1לתקסד"א .על כן ,מתקיים טעם נוסף לדחיית התביעה על הסף. .7התובע ,בתגובתו מיום 13.7.25טען ,כי בעלותו במקרקעין אומנם אינה נתמכת בראיות בכתב, אך בינו ובין הבעלים המקורי נעשתה עסקת מכר שלמה וכדין ,מכוחה הועבר לידי התובע כל רכושו של הבעלים המקורי ,לרבות המקרקעין נשואי המחלוקת .לשיטתו ,אף בלא רישום פורמלי בטאבו ,עסקה במקרקעין המלווה במסמכים ,תמורה ,והחזקה בנכס יכולה להקים זכויות קנייניות ,כפי שהוכר בפסיקה .נטען ,עסקת המכר דווחה כדין למיסוי מקרקעין על ידי שני הצדדים ,ושולם מס רכישה .על כן ,גם כאשר טרם הושלם רישום הזכויות בטאבו ,די בקיומה של התחייבות תקפה לביצוע עסקה ,לצד ביצוע עסקה בפועל הכולל תשלום תמורה ,בכדי להקנות לרוכש זכות מעין קניינית התקפה כלפי כולי עלמא )ע"א 189/95בנק אוצר החייל בע"מ נ' אהרונוב ,פ"ד נג)) (1999) 199 (4להלן" :הלכת אוצר החייל"( .עקב הדיווח והשלמת העסקה, הנפיקה רשות המיסים ביום 16.12.2010אישור לרישום בפנקסי המקרקעין לטובת התובע, המעיד על כך שהעסקה עמדה בדרישות על פי החוק וראויה לרישום )המסמך צורף בנספח 1 לתגובה(. .8עוד נטען ,כי בהליך הראשון ניהלו הצדדים בעידודו של בית המשפט משא ומתן ,בין היתר ,גם עם התובע ,במטרה להגיע לפשרה .לשיטת התובע ,הדבר מעיד על כך שבית המשפט מכיר במעמדו של התובע ביחס למקרקעין. .9התובע טוען ,כי מכתב מטעם האפוטרופוס על נכסי נפקדים אשר צורף ,בו נכתב כי לא ניתן לבצע עסקה בנכס הנזכר במכתב ,נוגע לחלקה אחרת מזו המדוברת בהליך דנן .בהיעדר זיהוי קונקרטי של המקרקעין ,לשיטתו ,נפגעת יכולתה של הרשות להוכיח זכות קניינית .על כן ,לדידו ,יש לדחות את הטענות בדבר זכויות האפוטרופוס על נכסי נפקדים במקרקעין שבמחלוקת. .10אשר לטענה בדבר היעדר עילה -השיב התובע ,שישנן שאלות עובדתיות ומשפטיות מהותיות שיש לבררן ,וכי סעד של סילוק על הסף שמור רק למקרים חריגים אשר נסיבות העניין לא נופלות בגדרם .עוד נטען ,כי היעדר פירוט אינו מקים סעד של סילוק על הסף.

3מתוך 14

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 50305-07-24כהן נ' מדינת ישראל ואח' .11אשר לטעת ההתיישנות -טוען התובע ,כי אין לדון בה כבר כעת עוד טרם התברר ההליך לגופו, ונדרש בירורן של שאלות עובדתיות ומשפטיות. .12נטען ,כי קיימת יריבות בין התובע לאפוטרופוס על נכסי נפקדים בהינתן קשר ישיר בין פעולותיה הקנייניות של המדינה ,בכובעה כאפוטרופוס ,ובין הטענות הנטענות. .13אשר לטענה בדבר אי צירוף צדדים נדרשים -נטען ,כי ניתן לצרפם בהמשך ,וכי אין בכך פגם היורד לשורש העניין המצדיק מחיקת התביעה. .14ביום 29.7.25השיבה נתבעת 3לתשובת התובע ,וטענה כי התובע עצמו מודה בכך שבעלותו אינה נתמכת בראיות בכתב ,וכי די בכך כדי לסלק את התביעה על הסף. .15יתר על כן ,נטען כי התובע הטעה את בית המשפט עת צירף מסמכי דיווח בגין עסקה במקרקעין, אשר אין בהם הקניית בעלות .צוין ,כי מסמכי הדיווח מעידים על כך שמדובר בעסקה על תנאי- זכיה בפסק הדין בהליך הראשון ,וכי בהיעדר מילוי התנאי העסקה התבטלה. .16בנוסף ,נטען שטענת התובע כי שילם מס רכישה אינה נכונה .לטענתה ,התובע קיבל מרשות מיסים שובר לתשלום מס רכישה אך מעולם לא שולם .אף אם היה משלם ,כך נטען ,אין בכך כדי להעיד על בעלות במקרקעין .יוער ,כי טענות דומות נשמעו על ידי המדינה בבקשה להשלמה עובדתית מיום .29.9.2025בבקשה זו המדינה הציגה מסמכים שמעידים שרשות המיסים ביטלה את השומה על המקרקעין בתאריך ,16.2.2020לאחר שלא הוצגו אסמכתאות נאותות לבעלותו של עזאת עליהם. .17בתשובתה של המדינה מיום 21.9.25נטען ,שהתובע לא צירף כל אסמכתא בגין התמורה שלטענתו שילם בגין ביצוע העסקה ,מה גם שממילא לא ניתן להעביר יותר ממה שיש לו. .18אשר לטענת התובע שדווח על עסקת המכר ושילם את המיסים הנדרשים ,נטען כי אין בדיווח על עסקה לרשויות המס בכדי להשליך על הזכויות הקנייניות הנטענות ,ואין בה כדי לבסס כל זכות של התובע במקרקעין .לטענת המדינה ,חבות במס מקרקעין אינה מלמדת על זכות קניינית סופית ,אלא על זכות אובליגטורית )ע"א 7933/01סלובר בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין באר שבע ,פסקה ) 19נבו ;(11.6.2008ע"א 9559/11מנהל מיסוי מקרקעין נ' שעלים ניהול נכסים, פ"ד סו) ,1 (3פסקאות 18-17לפסק הדין של כב' השופט צ' זילברטל ).((2013 .19ביחס לטענה שנוהל משא ומתן בהליך הראשון לביטול רישום מדינת ישראל כבעלי המקרקעין- נטען ,כי זוהי טענה בעלמא שלא נתמכה בראיות ,אשר נעדרת כל היגיון עובדתי או משפטי. ממילא ,החלטת בית המשפט באותו עניין לא מקנה לתובע זכות כלשהי במקרקעין ואינה גורעת מטיעוני המדינה בבקשה דכאן. .20בתשובה לתגובת התובע בעניין היעדר פירוט ,הזכירה הנתבעת כי התקנות משקפות גישה של ייעול הליכים וכי דרך פעולתו של התובע בהליך זה מאריכה את ההליך ,מכבידה על הצדדים ופותחת פתח להרחבת חזית.

4מתוך 14

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 50305-07-24כהן נ' מדינת ישראל ואח' .21אשר לטענה בדבר צירוף צדדים נדרשים ,נטען כי מאחר שהתובע לא התנגד לצירופם ,והיות שישנן מספר עילות לדחיית התביעה על הסף ,אין צורך להידרש לטענה זו .מכל מקום ,אם התביעה לא תדחה ,אזי מבקשת המדינה לצרף את הצדדים הדרושים. דיון והכרעה המסגרת הנורמטיבית .22תקנות 43-41לתקסד"א מקנות לבית המשפט סמכות למחוק או לדחות תביעה על הסף .התקנות מציגות מספר עילות בגינן ניתן למחוק תביעה :היעדר עילת תביעה; תביעה טורדנית או קנטרנית; הימנעות מקיום הוראה מהתקנות או מבית המשפט; שימוש לרעה בהליכי משפט )תק' 42-41לתקסד"א( .לצד עילות מוגדרות אלו ,התקנות מעניקות לבית המשפט שיקול דעת רחב למחוק כתב תביעה בגין "כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה" )תק' )41א() (4לתקסד"א( .ביחס לדחייה על הסף ,התקנות קובעות כי "בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין ,התיישנות או מכל נימוק אחר ,שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה" )תק' 43לתקסד"א(. מחיקה על הסף אינה מקימה מעשה בית דין ,כפי שמלמדת תקנה )41ב( לתקסד"א .לאור זאת, תובע שתביעתו נמחקה רשאי להגישה פעם נוספת .לעומת זאת ,דחייה על הסף מקימה מעשה בית דין ובכך נמנעת מהתובע האפשרות להגיש את התביעה שוב )ר' ע"א 26857-03-25דרור נ' אלוני אבא מושב שיתופי חקלאית בע"מ ,פסקה .((3.4.2025) 13 .23נפסק לא אחת ,כי השימוש בסמכות זו הוא מצומצם ,ועל בית המשפט לנהוג בזהירות רבה עת ישתמש בה .כך ,מני רבים ,נפסק בע"א 35/83חסין נ' פלדמן ,פ"ד לז):(1983) 721 (4 "הלכה פסוקה היא ,כי בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק תביעה על הסף ...רק במקרים בהם יהיה ברור ,כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל ,על יסוד הטענות המבססות את תביעתו ,את הסעד המבוקש .בית המשפט -בבואו לשקול אפשרות זו - ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן" )שם ,פסקה 5 לפסק הדין של כב' השופט לוין(. בית המשפט אף מדגיש כי "מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים ,הננקטים בלית ברירה ,ופתרון ענייני של כל מחלוקת ,לגופה ,הוא לעולם עדיף" )ע"א 693/83שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב-יפו ,פ"ד מ) ,668 (2פסקה 8לפסק דינו של כב' הנשיא שמגר ).((1986 הדברים אמורים ביתר שאת ביחס לדחיית תביעה על הסף היוצרת מעשה בית דין וסותמת את הגולל מהגשת תביעה נוספת )ע"א 7218/10שיליאן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ,פסקה 10 ).((29.1.2012 .24כאמור ,בגלגולה הקודם ,תביעה זו נמחקה ,ובכך אפשר בית המשפט לתובע אפשרות נוספת להגשת התביעה ,אם יוכל להתייחס לטענת ההתיישנות כהלכה )ת"א )מחוזי י-ם( 8140-03-16 כהן נ' לשכת רישום מקרקעין – ירושלים ,עמ' .((21.7.2017) 3

5מתוך 14

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 50305-07-24כהן נ' מדינת ישראל ואח' .25לאחר שנתתי דעתי לעובדות המקרה ולטענות הצדדים ,ובזהירות המתבקשת ,הגעתי לכלל מסקנה ,כי המקרה שלפניי עולה לכדי אותם המקרים ,בהם אין מנוס מדחיית התובענה על הסף. בדיית אסמכתאות ושימוש לא מבוקר בבינה מלאכותית .26קודם שאדון לגופן של טענות ,אתייחס תחילה לסוגיה שעלתה לאחר עיון בתגובות התובע ,מהן התעורר החשד לפיו הובאו הפניות ואסמכתאות לפסקי דין שלא היו ולא נבראו .בא כוחו של התובע ביסס את טענותיו על 11פסקי דין ,אך לאחר בדיקה מעמיקה התברר כי רק 2מהם קיימים במאגרים המשפטיים .כאשר נשאל על כך ,השיב בא כוחו של התובע ,בתגובתו מיום ,27.10.2025שאכן נעשה שימוש בכלי בינה מלאכותית לצורך כתיבת טענותיו .ב"כ התובע הדגיש, שמדובר בטעות בתום לב ושהוא לא ידע שכלי בינה מלאכותית אינם מדויקים. .27מטבע הדברים ,הפסיקה בעניין זה עודנה בראשיתה .אולם ,עיון בפסקי הדין שניתנו בהקשר זה מעלה כי יש לנהוג בחומרה רבה בהפניות למקורות בדויים: "עורך דין המגיש כתב בית-דין שתוכנו בדוי ,תוך שהוא נסמך על אסמכתאות שאינן קיימות ,מועל בחובותיו ,כלפי בעל הדין אותו הוא מייצג; כלפי בית המשפט; כלפי הצד שכנגד; וכלפי מקצוע עריכת הדין" )בג"ץ 38379-12-24פלונית נ' בית הדין השרעי לערעורים ירושלים ,פסקה 15לפסק הדין של כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ )(23.2.2025 )להלן" :עניין פלונית"(. במקרה אחר הדגיש כב' השופט נ' סולברג ,כי הסבלנות למקרים בהם נעשה שימוש לא מבוקר בבינה מלאכותית ,פקעה: "יש ...להבהיר לכלל הנוגעים בדבר את שמצופה מהם ,שעה שעושים הם שימוש בבינה מלאכותית .ברכה ותועלת ודאי טמונות בכלי זה ,אך יש להישמר ממכשלותיו. את תוכו – ניתן ורצוי לאכול" ,פִ ְריוֹ מָ תוֹק לְחִ כִּ י" )שיר השירים ב ,ג(; אך את קליפתו – יש לזרוק )על-פי בבלי ,חגיגה טז ,א( .גם אם עד כה נהג בית משפט זה סבלנות ומתינות בנושא ,נוכח העובדה שמדובר בתופעה חדשה – לא לעולם חוסן .מעתה ואילך ,יוחזקו העוסקים במלאכה כ'מוּתְ רים ועומדים'; התגובה השיפוטית – תשתנה בהתאם" )בג"ץ 23602-01-25העמותה לקידום זכויות הכלבים נ' שר החקלאות ,פסקה 19לפסק הדין של כב' השופט סולברג )נבו ) (28.2.2025להלן" :עניין העמותה"((. בית המשפט בעניין פלונית מציע מספר כלים לטובת התמודדות עם מקרה שכזה :ניתן לדחות על הסף הליך שמבוסס על כתבי טענות מטעים שהוגשו בחוסר תום לב ולא מתוך גילוי מלא של העובדות; ניתן לדחות על הסף את התביעה אם התשתית המשפטית אינה מספקת ,מפני שיסודה באסמכתאות בדויות; ניתן אף להטיל הוצאות אישיות על עורך הדין שהגיש כתבי טענות בדויים )עניין פלונית ,פסקה 23-19לפסק הדין של כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ(.

6מתוך 14

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 50305-07-24כהן נ' מדינת ישראל ואח' אכן ,בעניין העמותה ,נדחתה עתירה על הסף "מחמת חוסר ניקיון כפיים" )פסקה 8לפסק הדין של כב' השופט נ' סולברג( עקב בדיית טענות ואסמכתאות שלא היו תוכן כברן .בנוסף ,בתי המשפט בערכאות השונות אף הטילו הוצאות על באי כוח של הצדדים "בגין השימוש בכלי בינה מלאכותית ללא בבדיקה וללא ביקורת" )ת"א )שלום ב"ש( 18407-07-20מרכז המחפרון בע"מ נ' אבו גוידר ,עמ' ;(1.9.2025) 12ק"ג )אזורי חי'( 26476-01-25ח'ואלד -מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ ) ;(30.4.2025ת"א )שלום קר'( 14748-08-21פלוני נ' צחי ) ;(9.7.2025ת"צ )מחוזי ת"א( 30537-11-24עמותת מהל"ה מטה המאבק למען הילדים )ע"ר( נ' קופת חולים כללית ).((26.5.2025 .28לאור האמור לעיל ,די היה בהתנהלותו הפסולה של בה כוח התובע על מנת לדחות את התביעה על הסף ,ולחייב את בא כוח התובע בתשלום הוצאות אישיות .עם זאת ,ולמעלה מן הצורך ,אדון בעיקרי הטענות שעלו לגופן. המכירה בין עזאת לנתבעת 3 .29התובע טוען ,כי נתבעת 3רכשה שלא כדין את המקרקעין מעזאת .לטענתו ,ייפוי הכוח לא נחתם כראוי ,ולא הכיל את פרטי המקרקעין דנן. .30טענות אלו נשמעו במסגרת ההליכים הקודמים ,אך לא התבררו כל צורכן .במסגרת ההליך דנן, התובע לא צירף כל אסמכתא לביסוס טענתו ,כדוגמת שטר המכר וייפוי הכוח .לאור זאת ,לא ניתן לבחון טענות אלו באופן ענייני .בניגוד לתובע ,המדינה סיפקה מסמכים רבים שנועדו ללמד על קיומה של עסקה תקינה .בכתב ההגנה המדינה הציגה את שטר המכר בין עזאת לנתבעת 3 )נספח (5ואת ייפוי הכוח עליו חתום עזאת )נספח .(4אם התובע מבקש לערער את מהימנותם של המסמכים ,עליו להביא ראיה לכך ,ותגובתו לא היה בידו להציג מסמך ,כאמור ,אלא מסר שניתן להציג את המסמכים בהמשך. .31יתרה מזו ,להכרעה בשאלה זו אין כל נפקא מינה לסוגייתנו .שאלת זיהוי הבעלים קודם ההפקעה אינה רלוונטית לעצם תוקפה של ההפקעה .זיהוי הבעלים עשוי להיות רלוונטי לעניין זהות מקבל הפיצוי מטעם המדינה ,או לעניין 'זיקה' לקרקע במקרה שההפקעה בטלה )ר' בג"ץ 2390/96 קרסיק נ' מדינת ישראל מינהל מקרקעי ישראל ,פ"ד נה) ,((2001) 625 (2אך אין בו כדי לאיין את עצם ההפקעה .לאור כך ,אף אם מכירת המקרקעין לא תקפה ,ההפקעה בעינה עומדת. טעות בזיהוי המקרקעין .32התובע ,בתגובתו מתאריך ,13.7.2025טוען כי למדינה אין עילה או זכות לדחות את טענותיו, זאת בהתבסס על מכתב מטעם האפוטרופוס לנכסי נפקדים מתאריך .28.6.2006המכתב ,אשר צורף כנספח 3לתגובה ,מתייחס לחלקה בפנקס השטרות בספר ירושלים 1015דף ,5746ולא לחלקה בפנקס השטרות בספר ירושלים 1015דף ,5764שהיא נשוא התביעה דידן .מזאת מסיק התובע ,כי "המסמך אינו מקים כל טענה לזכות בעלות או ניהול על המקרקעין נשוא כתב

7מתוך 14

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 50305-07-24כהן נ' מדינת ישראל ואח' התביעה" )שם ,פסקה .(12התובע אף טוען ,כי המדינה לא צירפה מסמכים או נתונים ביחס למקרקעין העומדים בבסיס המחלוקת .מדובר ,לטענתו ,ב"מחדל ראייתי חמור השולל ממנה את האפשרות לבסס חזקה קניינית לגיטימית" )שם ,פסקה .(13 .33לדידי ,יש לדחות טענה זו .במסגרת כתב ההגנה מתאריך 2.3.2025צירפה המדינה את נסח הרישום של החלקה )נספח ,(1שם מצוין להדיא כי השטח מצוי בבעלותה של המדינה; המדינה צירפה את פרסומי ההפקעה ביחס למקרקעין )נספחים ,(7-6שם נכתב כי אלו עברו לבעלותה של המדינה .בכתבי טענותיו ,התובע לא ערער אחר מהימנותם של המסמכים המוזכרים .כמו כן, בכתב התביעה התובע כותב ,בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים ,כי המדינה הפקיעה את המקרקעין )פסקה .(27לאור זאת ,דומה כי מוסכם על שני הצדדים שהמדינה הפקיעה את המקרקעין ואלו מצויים בבעלותה .בנוסף ,כלל לא ברור מה טיבו ועניינו של המסמך אותו צירף התובע .מסמך זה אינו מעיד דבר על המקרקעין נשואי התביעה ,ואין בו כדי לערער אחר בעלותה של המדינה. .34לאור האמור ,אין בידי לקבל את הטענה לפיה המדינה אינה מתייחסת במסגרת התביעה למקרקעין דנן. משא ומתן בהוראת בית המשפט .35התובע טוען ,כי במסגרת ההליך הראשון הופנו הצדדים על ידי בית המשפט לטובת ניהול משא ומתן בתקווה לסיים את ההליך על דרך הפשרה .התובע מוסיף ,כי בין הצדדים הרלוונטיים לאותם המגעים נכלל ,בין היתר ,גם מר כהן .מכאן ביקש ללמוד התובע ,כי בית המשפט הכיר בכך שיש לו "זיקה משפטית ממשית למושא הסכסוך" )תגובת התובע מיום ,13.7.2025פסקה .(10התובע אף מפנה לפרוטוקול הדיון של ההליך הראשון ,מיום ,1.11.2011שם לטענתו נכתב כי "הצדדים מוזמנים לנסות ולברר ביניהם את העניינים השנויים במחלוקת ...לשמוע האחד את השני ולהגיע להסדר פשרה" )שם ,פסקה .(9כך גם טען התובע בתגובתו מתאריך :14.8.2025 "בית המשפט הנכבד ...הכיר את התיק בגלגולו הקודם ...והפנה את הצדדים ליישוב הסכסוך המשפטי מחוץ לכותלי בית המשפט" )שם ,פסקה .(8 .36גם דינה של טענה זו להידחות .ראשית ,לא ניתן להסתמך על עצם קיומו של הליך משפטי ,אשר מטרתו לבחון את תוקף הבעלות על מקרקעין ,לצורך ראיה לקיומה של בעלות או זיקה לאותם המקרקעין .הרי זו היא השאלה אותה נדרש בית המשפט לברר ,וכל עוד לא הכריע בה ,לא ניתן ללמוד דבר מעצם קיומו של ההליך והדברים שנאמרו בשלב כה מוקדם של הדיון .בא כוחו של התובע מצטט מן הפסיקה אסמכתא לצורך הוכחת טענתו )שם ,פסקה ,(10אך זו ,כאמור ,כלל לא קיימת. .37שנית ,ולמעלה מן הצורך ,מתוך עיון בפרוטוקול הדיון עולה כי בית המשפט כלל לא הפנה את הצדדים להליך פשרה .הפרוטוקול מסתיים בהחלטה הבאה" :הצדדים הביעו נכונות לבוא בדברים במטרה ללבן את העניינים השנויים בינהם במחלוקת ,ולנסות לשכנע האחד את השני

8מתוך 14

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 50305-07-24כהן נ' מדינת ישראל ואח' בצדקת טענותיו" )עמ' 3לפרוטוקול הדיון מיום 1.11.2011בה"פ 40629-05-10דרויש נ' הימנותא( ,ואילו הציטוט מתוך כתב התגובה אינו מופיע .מכאן עולה ,כי בית המשפט כלל לא הפנה את הצדדים להגיע להסדר פשרה ,אלא להמשיך לברר ולדון בדברים במסגרת ההליך המשפטי ,כאשר באותה החלטה נקבע דיון קדם משפט נוסף לשם כך. קניין שביושר .38לטענת התובע הוא קנה את המקרקעין ,שלא הוסדרו על ידי המדינה ורשומים בפנקס השטרות, מאלדין .מנגד ,לטענת המדינה המקרקעין הופקעו כדין קודם המכירה ,כך שאלדין לא יכול היה למכור אותם ,שהרי אדם אינו יכול למכור דבר שאינו שלו. .39כידוע ,סעיף 7לחוק המקרקעין ,התשכ"ט–) 1969להלן" :חוק המקרקעין"( קובע ,כי עסקת במקרקעין טעונה רישום בלשכת רישום המקרקעין .עסקה שלא נגמרה ברישום תיחשב כהתחייבות לביצוע עסקה בעתיד .סעיף 8לחוק המקרקעין קובע ,כי גם "התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב". עת עסקינן במקרקעין שלא עברו הליכי הסדר על ידי המדינה ,לא ניתן לסיים את העסקה ברישום במרשם המקרקעין .במצב זה ,ניתן יהיה לבצע רישום חלופי במרשמי מקרקעין שאינם מוסדרים. ביחס לרישום זה ,החוק קובע כי "רישום בפנקסים לגבי מקרקעין לא-מוסדרים יהווה ראיה לכאורה לתכנו" )סעיף )125ב( לחוק המקרקעין( .על אף שמדובר ברישום בעל מהימנות מוגבלת, ניתן להסתמך על המובא בפנקס השטרות לצורך קביעת חזקת בעלות .ניתן להניח ,כי זכות הבעלות נתונה לבעל הזכויות הרשומות בפנקס ,באין ראיה לסתור )ר' רע"א 2401/21ג'אעוני נ' נחלת שמעון בע"מ ,עמ' .((1.3.2022) 62 .40התובע טוען ,כי על אף שעסקת המקרקעין לא הושלמה ברישום )לא בפנקס השטרות ולא בטאבו( היא עשויה לזכות אותו בזכות קניינית או מעין-קניינית ,זאת בהתבסס על הלכת אוצר החייל. התובע טוען ,כי פסק הדין מלמד שהתחייבות לעשות עסקה עשויה לגבור על זכויות אחרות, כאשר זו נעשתה בתום לב ובתמורה. .41סבורתני ,כי הנידון אינו דומה לראיה .הלכת אוצר החייל חידשה ,כי מקום בו רוכש מקרקעין לא השלים את הרכישה ברישום ,ואף לא רשם הערת אזהרה ,הוא בעל זכות "מעין-קניינית" או זכות מתוקף "קניין שביושר" שגוברת על זכויותיו של מעקל מאוחר )ר' הלכת אוצר החייל ,פסק הדין של כב' הנשיא א' ברק; אבי וינרוט דיני קניין – פרקי יסוד ) 208-206 ,34-31מהדורה שלישית .((2024אולם ,בעניינינו כלל לא מדובר בעסקאות נוגדות בין רוכש קודם למעקל או לבעל זכות מאוחרת .המקרה דנן עוסק בתחרות בין מפקיע ורוכש מוקדם -המדינה ,לבין בעל זכות מאוחרת -התובע הנוכחי .התובע מבקש לזכות ביתרון קנייני ביחס לבעל זכות מוקדמת, בהתבסס על הלכה שמעניקה זכות שביושר ביחס לבעל זכות מאוחרת .ממילא נשמטת טענת התובע לפיה המכירה של זכויות המקרקעין מעניקה לו זכויות קנייניות ביחס לבעלים קודם.

9מתוך 14

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 50305-07-24כהן נ' מדינת ישראל ואח' .42לא זו אף זו ,מהמסמכים שהוצגו לבית המשפט עולה בבירור ,כי העסקה דווחה לרשויות המס כעסקה על תנאי ,אשר תלויה בזכייה בהליך הראשון .יוער ,כי התובע לא ציין בכתבי טענותיו כי מדובר בעסקה על תנאי .לאור כך שההליך הראשון לא הושלם ,ולא הוצגו כל אסמכתאות לבעלותו של עזאת על המקרקעין ,בתאריך 16.2.2020רשות המיסים ביטלה את השומה על המקרקעין. .43לאור כל זאת ,התובע אינו יכול להסתמך על מסמכי רשויות המס כאסמכתא לתוקפה של העסקה .רשות המיסים הדגישה בגופם של המסמכים ,כי מדובר בעסקה מותנת ,ואף ביטלה את השומה לאחר שבטל התנאי .פועל יוצא מכך הוא שלתובע אין כל מסמך שיכול ללמד על זכות קניינית או מעין-קניינית במקרקעין נשואי הדיון. .44למעלה מן הצורך אוסיף ,כי אף אם רשויות המס היו מכירות בעסקה לצורכי חיוב במס ,לא היה ניתן בהכרח להסיק מכך לעניין קביעת הבעלות .המדינה הפנתה לע"א 7933/01סלובר בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין באר שבע ,פסקה ,(11.6.2008) 19שם הוסבר כי "זכות במקרקעין" לעניין מס רחבה יותר מזו של דיני הקניין .המלומד אהרן נמדר הסביר ,כי זכות לצרכי מס נגזרת מהיכולת להפיק הנאה כלכלית מהנכס ,זאת במנותק מזכות קניינית מלאה ,שנגזרת מבעלות על הנכס )ר' אהרן נמדר מס שבח מקרקעין חלק ראשון בסיס המס ) 158מהדורה שביעית (2012 )להלן" :נמדר מס שבח מקרקעין"(. .45במקרה הנדון ברי ,כי לתובע אין בעלות קניינית מלאה בנכס באופן המקובל שלה ,שהרי העסקה לא נגמרה ברישום .לכל היותר היה ניתן להגדיר את זכותו במקרקעין כזכות "מעין קניינית" או "קניין שביושר" )ר' הלכת אוצר החייל ,פסקה 16לפסק הדין של כב' הנשיא א' ברק( .המלומד אהרן נמדר דן בשאלה האם חיוב במס מתוקף בעלות שביושר מתבסס על היותה זכות קניינית או שמא מדובר בזכות אובליגטורית בלבד ,אך הוא בוחר שלא להכריע בכך )ר' נמדר מס שבת מקרקעין ,בעמ' 162-161ובהפניות שם( .איני רואה צורך להכריע בשאלה זו .כפי שעובדות המקרה מלמדות ,אלדין לא יכול היה למכור את המקרקעין לתובע ,משום שאלו הופקעו זה מכבר על ידי המדינה .מה גם שרשויות המס עצמן אינן מכירות בזכותו של התובע במקרקעין .לאור כך ,אין כל נפקות בהכרעה בשאלה זו לענייננו. .46על בסיס האמור לעיל ,מצאתי כי לא קמה עילת תביעה לתובע ביחס למקרקעין דנן. התיישנות ושיהוי .47בדבר טענת ההתיישנות של המדינה -טענה זו עמדה בבסיס סילוקה של תובענה זו בגלגולה הקודם ,במסגרת ההליך השני .דומה ,כי אין חדש תחת השמש ,והדברים רלוונטיים גם לעניין תובענה זו .כפי שהציגה המדינה ,סעיף 5לחוק ההתיישנות קובע ,כי תקופת ההתיישנות לעניין מקרקעין לא מוסדרים היא 15שנה מעת שנולדה עילת התובענה .בנידון דידן ,עסקת המכר בין מיופה כוחו של עזאת ובין נתבעת 3בוצעה ביום ,6.7.1970והעברת הזכויות מנתבעת 3למדינה

10מתוך 14

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 50305-07-24כהן נ' מדינת ישראל ואח' נרשמה בפנקס השטרות ביום .25.4.1975מכאן עולה ,כי עילת התביעה נולדה בשנת ,1970ולכל היותר ,בשנת .1975 .48סעיף 18לחוק ההתיישנות קובע ,כי "לענין חישוב תקופת ההתיישנות אין נפקא מינה אם הזכות נתבעת על ידי הזכאי המקורי או על ידי חליפו או אם הזכות נתבעת נגד החייב המקורי או נגד חליפו" .המדינה הפנתה לע"א 2919/07מדינת ישראל -הוועדה לאנרגיה אטומית נ' גיא-ליפל, פ"ד סד) ,(2010) 82 (2שם ביאר כב' השופט )כתוארו אז( י' עמית את הסעיף המוזכר: "מסעיף 18עולה בבירור כי העברת הזכות מהתובע המקורי לתובע-נעבר לא פוגעת במירוץ תקופת ההתיישנות ...מכאן ,שמושא ההתיישנות הוא התביעה עצמה ומירוץ ההתיישנות מופנה לעבר התביעה ולאו דווקא נגד תובע פלוני" )שם ,פסקה .(58 כלומר ,את ההתיישנות יש לחשב מרגע שקמה עילת התביעה ,במנותק מנשוא זה או אחר. ולענייננו ,את תקופת ההתיישנות יש לחשב החל מרגע שנולדה העילה המקורית ,ולא מזמן עסקת המכר )שכלל לא באה לסיומה( בין אלדין לתובע .מיותר לציין ,כי משך הזמן עולה בהרבה על 15 שנה. .49התובע לא סיפק מענה משפטי הולם לטובת התמודדות עם טענת ההתיישנות .אומנם התובע בתגובתו הפנה לאסמכתאות מן הפסיקה ,אך כאמור ,מדובר היה באסמכתאות בדויות .התובע לא הציג טענות מהותיות שיש בהן כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות שהחל שנים רבות קודם לכן. אוסיף ,כי התובע לא הזכיר את ההליך השני במסגרת הגשת כתב התביעה ,שם התקבלה טענת ההתיישנות על ידי בית המשפט .אי לכך שנסיבות המקרה לא השתנו ,והתובע לא שלף מאמתחתו טיעון משפטי הולם ,הרי שעילת ההתיישנות בעינה עומדת. .50המדינה אף טענה כי יש לדחות את התביעה משום שהוגשה בשיהוי ניכר .לדידי ,במקרה דנן אין צורך להידרש לעילת השיהוי .כפי שנקבע בע"א 403/63תמיר נ' שמאלי ,פ"ד יח) ,47 (1עמ' 53 )" :(1964אם תקופת השיהוי מגיעה לכדי תקופת ההתישנות ,מתמזגות שתי הטענות ושוב אין צורך להוכיח את כל אותן הנסיבות הנותנות תוקף לטענת שיהוי" .לאור פסיקה זו הסביר המלומד ישראל גלעד ש"טענת השינוי היא אפוא חלופית לטענת ההתיישנות :הנתבע יטען שיהוי למקרה שייקבע כי תביעת התובע טרם התיישנה" )ישראל גלעד התיישנות בדין האזרחי 481בה"ש .((2022) 74הואיל וטענת ההתיישנות מתקבלת ,הרי שמתייתר הדיון בעילת השיהוי. היעדר יריבות .51אשר לטענת היעדר היריבות -המדינה ,בכובעה כאפוטרופוס על נכסי נפקדים ,טענה כי חלקו של האפוטרופוס ,שהינו 1/7חלקים משטח המקרקעין ,הוקנה לו מנפקד אחר ,שאינו עזאת .על כן נטען ,כי ביחס לחלק זה ,אין כל יריבות בין התובע למדינה בכובעה זה .בכתב התביעה ,התובע עצמו הסתייג מצירופו של האפוטרופוס לתביעה ,אשר צורף "מחמת הזהירות כלפי זכויותיהם של זרועות המדינה" )פסקה .(14הסתייגות זו נעלמה כליל בכתב התגובה מתאריך ,13.7.2025

11מתוך 14

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 50305-07-24כהן נ' מדינת ישראל ואח' שם טען התובע כי המדינה היא זו שמפקחת ומממנת את פעילות זרועותיה ,ביניהן מוסד האפוטרופסות .ממילא קיימת יריבות בין התובע למדינה ,שהיא האחראית על פעילות האפוטרופוס. .52דומה ,שאין לקבל את עמדתו של התובע .אף אם נקבל את הטענה לפיה יש לראות במדינה ישות משפטית עצמאית ואת הגופים השונים שפועלים תחתיה כאורגנים )לדיון בנושא זה ר' יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך א – המינהל הציבורי ) 409-397מהדורה שנייה מורחבת ,((2010 בעניינו ,אין לכך כל משמעות מבחינת סוגיית היריבות :התובע לא חלק על טענת המדינה לפיה רק 6/7מתוך החלקים של הקרקע היו שייכים במקורם לעזאת .הזכויות אשר מבקש התובע לזכות בהן ביחס למקרקעין ,תלויות ,בין השאר ,בבעלות המקורית של עזאת בהם .שהרי התובע רכש את המקרקעין מאלדין שקיבל אותם מעזאת .בהתאם לכך ,התובע יכול לטעון רק ביחס למקרקעין שהיו במקורם בבעלותו של עזאת ,הא ותו לא. .53יתירה מזאת ,אף אם התובע היה מוכיח כי גם חלקו היחסי של האפוטרופוס היה שייך במקור לעזאת ,אין לכך השפעה על שאלת היריבות .כפי שציינה המדינה בתגובתה ,המקרקעין הופקעו על כלל חלקיהם וכיום הם מצויים בבעלות המדינה ,כולל החלק שיוחס לאפוטרופוס על נכסי נפקדים .על כן ,לא מתקיימת כל יריבות משפטית בין התובע לאפוטרופוס ,שהרי אין לו כל חלק במקרקעין ממילא. אי צירוף צדדים נדרשים .54אשר לטענת המדינה בדבר אי צירוף צדדים נדרשים -לטענת התובע הוא רכש את המקרקעין מאלדין ,שקיבל אותם מאביו ,עזאת .לאור כך ,נטען כי יש לצרף לתובענה את יורשי הזכות במקרקעין ,קרי ,היורשים החוקיים של עזאת .שהרי דינה של חלקה זו ישפיע גם על חלקם בקרקע ,מתוקף היותם היורשים של זכות במקרקעין .לטענת המדינה ,אי צירופם של הצדדים מהווה עילה למחיקת התובענה על הסף. .55בהליך אזרחי בשונה מהליך מנהלי ,ככלל ,אי צירוף צדדים נדרשים אינו מוביל לדחיית תובענה על הסף .רק במקרים חריגים ,לדוגמה" ,שבהעדרו של אותו צד ,לא ניתן להיעתר לסעד המבוקש בתובענה" ))ר' והשוו ה"פ )מחוזי ת"א( 27241-01-11פאר נ' כהן ,פסקה ,((25.5.2014) 16או כאשר תובע נמנע יותר מפעם אחת מצירוף צד שעשוי להיפגע )כך למשל בע"א 6919/15ברגרזון נ' אשפלסט תעשיות פלסטיק בע"מ ,פסקה 1לפסק דינו של כב' השופט )כתוארו אז( י' עמית ) ,(17.7.2017אזי עשויה להידחות על הסף תביעה בגין עילה זו. .56איני סבורה ,כי המקרה דנן עולה לכדי אותם המקרים החריגים שהוזכרו .באופן תיאורטי ,בהם התובע יכול לקבל את הסעד המבוקש אף ללא צירופם של צדדים נוספים להליך .כמו כן ,כלל לא ברור שמסקנות פסק הדין ,לו היה ניתן יפגעו ביורשי הזכות במקרקעין.

12מתוך 14

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 50305-07-24כהן נ' מדינת ישראל ואח' .57מכל מקום ,אף אם עובדות המקרה דנן היו עשוית להקים עילה לדחית התובענה על הסף ,הרי שהתובע ,בכתב התגובה מתאריך ) 13.7.2025פסקה (21היה נכון להוסיף צדדים נוספים לתובענה ,אם יידרש לכך על ידי בית המשפט ,ובכך הפגם היה נרפא. .58לאור כך ,איני סבורה שיש לראות באי צירופם של היורשים כעילה לדחייה על הסף מטעם זה. שימוש לרעה וחוסר תום לב .59בנוסף ,אני סבורה כי תובענה זו נמנית עם אותם המקרים החריגים שמצדיקים דחייה על הסף מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט וחוסר תום לב )ר' ע"א 813/87רוטברד נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות ,פ"ד מג) ,514 (3עמ' ;(1989) 517ע"א 2452/01אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ,פ"ד נח) ,577 (1עמ' ;(2003) 583רע"א 993/06מדינת ישראל נ' דיראני ,פ"ד סה),438 (1 פסקה 19לחוות הדעת של כב' השופטת פרוקצ'יה ).((2011 בע"א 6953/16אבו חסן נ' מדינת ישראל -פקיד הסדר המקרקעין חיפה ) (10.5.2018ביקש המערער לרשום על שמו חלקים מסוימים של חלקות מאדמות הכפר ג'וליס .בערכאה הדיונית, בית המשפט המחוזי דחה את התביעה על הסף .בערעור ,בית המשפט העליון קיבל את עמדת בית המשפט המחוזי והותיר את הדחייה על כנה ,זאת בהתבסס ,בין היתר ,על העילה האחרונה .בית המשפט שם כותב את הדברים הבאים: "מן המסכת העובדתית ,שפורטה לעיל באריכות ,עולה כי המערער פועל לאורך השנים בניסיון להביא לרישומו כבעל הזכויות במקרקעין ,תוך ניסיון לעקוף את הצורך בהוכחת בעלותו בהם .עוד בבג"ץ ] 1331/09פורסם בנבו[ עמד השופט ג'ובראן על כך שהמערער מבקש "להביא לרישומו בדרך לא דרך כבעלים של המקרקעין הנדונים" ,כאשר ההליכים בהם הוא נוקט לצורך זה "רצופים בחצאי אמיתות ,בהשמטות ובהפניות חלקיות המבקשות להוציא מהקשרן את הקביעות המהותיות שנעשו בעניינו"" )שם, פסקה .(19 דומה ,כי הדברים רלוונטיים גם להליך זה :בכתב התביעה ,השמיט התובע את ההליך השני במסגרתו נמחקה תביעתו .מלבד אי העמידה בהוראת תק' (11)10לתקסד"א ,כפי שציינה נתבעת ,3מדובר בהסתרה שעולה לכדי חוסר תום לב; בכתב התביעה ,התובע נמנע מצירוף מסמכים רלוונטיים לעתירה .כך לדוגמה נטען כי נתבעת 3לא רכשה כדין את המקרקעין ,אך לא הוצג כל מסמך שמאמת זאת .כמו כן ,התובע לא טרח לצרף את הסכם המכר בינו לבין אלדין ,וכן תצלום או מפה של חלקת המקרקעין לצורך הזיהוי שלה; המידע על כך שעסקת המכר בין אלדין לתובע הינה עסקה על תנאי ,לא הוזכר; הציטוט של התובע מפרוטוקול הדיון היה לא מדויק ,ובשל כך מטעה; בא כוחו של התובע בדה מליבו פסקי דין ואסמכתאות לצורך ביסוס טענותיו. כל זאת מלמד כי התובע נהג בחוסר תום לב ,תוך ניסיון לנצל את המערכת המשפטית לצורך ביסוס בעלות במקרקעין ללא הוכחות או טענות קונקרטיות .זאת בלבד מהווה עילה לדחיית תביעה זו על הסף.

13מתוך 14

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 50305-07-24כהן נ' מדינת ישראל ואח' סוף דבר .60בהתבסס על כלל האמור לעיל ,החלטתי היא לדחות תובענה זו על הסף .בירור עובדתי נוסף לא היה בו כדי להועיל לתובע לקבל את הסעד שביקש מבית המשפט .מכלול העובדות הידועות מלמד ,כי עילת התביעה התיישנה; לתובע לא עומדת עילת תביעה ביחס למקרקעין; התובע ובא כוחו נהגו בחוסר תום לב; בא כוחו של התובע בדה פסקי דין תוך שימוש פסול בבינה מלאכותית. .61סופו של דבר ,התובע ישלם לנתבעים הוצאות בסכום כולל של ₪ 16,000בתוך 30יום מהיום, אשר יחולקו כך שהתובע ישלם סך ₪ 8,000למדינה וסך ₪ 8,000לנתבעת .3סכום זה נפסק מחד גיסא ,בשים לב לשלב הראשוני של ההליך ,בטרם התקיימה ישיבת קדם משפט ובטרם התקיימו הליכים מקדמיים ,ומאידך גיסא ,הנתבעים הגישו כתבי הגנה וכן בקשה לדחייה על הסף .כמו כן ,ישלם ב"כ התובע הוצאות אישיות בשל התנהלותו ,כאמור בפסקאות 26עד ,28בסך 4,000 ,₪סכום זה ישולם לאוצר המדינה בתוך 30יום מהיום. המזכירות תשלח את העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.