ת"א 67080-05-26 פלוני נ' האגף לשירותים חברתיים – עיריית ירושלים ואח'

בקשה לפטור מתשלום אגרה במסגרת תביעה נזיקית. קבלת פטור מתשלום אגרה מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים: האחד, על המבקש להוכיח חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית; והשני, עליו לשכנע את בית המשפט כי קיימים סיכויים מספקים להצלחת ההליך [בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.2014)]. עיון בבקשה ובנספחיה מעלה שלא הוצגה תשתית עובדתית וראייתית מספקת באשר למצבן הכלכלי של המבקשות כמצוות תקנה 14(א) לתקנות בית המשפט (אגרות), תשס"ז-2007. כך, וכמפורט בתגובות המדינה, צורף לבקשה תדפיס בנק חלקי ולא קריא של המבקשת 1 בלבד, ולא פורט דבר ביחס לרכושן והכנסתן של המקשות 2-5, וממילא לא צורפו אסמכתאות ביחס לכך, וכנדרש בהוראות תקנה 14(ג) לתקנות האגרות. בהחלטה מיום 25.6.26 איפשר בית המשפט למבקשות לתקן ולהשלים את הפרטים החסרים, אך שוב חדלו המבקשות בהוספת הנתונים ולא תמכו את ההודעה בתצהירי כל המבקשות. בהחלטה מיום 31.8.26 ניתנה למבקשות הזדמנות נוספת להשלים את החסר אך שוב לא צורפו תצהירי המבקשות 2 ו- 5 (ופורט שהן מבקשות להיות "תובעות פורמאליות") ושוב לא פורט מקור הכנסתן של המבקשות 2-5, ולא פורטו כנדרש הוצאותיהן. כן הוסיפו המבקשות והגישו את התשובה דכאן מבלי שקיבלו לכך היתר. בהקשר זה יש להדגיש שעל מבקש פטור מתשלום אגרה להעמיד את מלוא התשתית הראייתית והעובדתית כבר במסגרת בקשתו המקורית. אין להגיש את הטענות והמסמכים התומכים בבקשה זו לשיעורין, ואין מקום לערוך "מקצה שיפורים" בבקשה המקורית על ידי הגשת בקשות נוספות באופן שיוביל להידרשות הצד שכנגד פעמים רבות לטענות המבקש באותו עניין (ראו: ע"א 2270/24 יעקב בלטר נ' רונה ברוש (4.6.2024)). עם זאת, לפנים משורת הדין עיינתי גם בתגובה דכאן והיא הובאה בחשבון במסגרת החלטתי זו. על אף החסרים והכשלים שפורטו לעיל עולה שמצבן הכלכלי של המבקשות אינו מהמשופרים, ובשים לב שמכתב התביעה עולה לכאורה קיומה של עילת תביעה (כשאין צורך להראות שסיכוייה להתקבל גבוהים או טובים), מצאתי להעמיד את גובה האגרה על מחצית. האגרה תשולם עד ליום 18.10.26 שאם לא כן התביעה תמחק ללא צורך בהחלטה נוספת.