פרטי ההליך
לפני
כבוד השופטת רננה גלפז מוקדי
מבקשים
1. חוסין יוסף (עציר)
2. חסן יוסף (עציר)
3. סלים פלש (עציר)
נגד
משיבה
מדינת ישראל
החלטה
לפני בקשת הנאשמים 1-3 לקבלת חומרי חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב – 1982. הבקשה הוגשה בראשונה ביום 19.8.26 והשתרעה על פני 25 עמודים כאשר היא מתייחסת לחומרי חקירה רבים אשר על פי הטענה לא הועברו להגנה על ידי המאשימה (להלן גם "המשיבה"). הבקשה נקבעה לדיון ליום 7.9.26, אולם לבקשת הצדדים, נדחה הדיון ליום 23.9.26. במועד זה נשמעו טענות הצדדים ומאחר שמדברי הצדדים נוצר הרושם כי המדובר בחומרי חקירה אשר מצויים בידי המאשימה ואשר אין כל מניעה למסרם להגנה, הוריתי על העברת כל החומרים החסרים עד ליום המחרת וקיבלתי לידיי קלסר ובו חומרים אודות רישום פלילי וגיליונות תלונות של עדים בתיק, אשר אותם התבקשה המאשימה להעביר לידי ההגנה. כמו כן, נקבע דיון המשך, ליום 12.10.26, מתוך הנחה כי מרבית הבקשה תתייתר לאחר שיועברו החומרים החסרים שלגביהם לא אמורה היתה להיות מחלוקת. בהמשך לדיון, ניתנה ביום 29.9.26 החלטתי בסוגיה זו, במסגרתה הוריתי על העברת מסמכים מסוימים להגנה, תוך שהותרתי בידי ההגנה את האפשרות להעלות בהמשך טענות בנושא מסמכים נוספים בפני המותב הדן בתיק, בשים לב להתפתחות ההליך ולעדויות. על המאשימה היה להעביר את החומרים, על פי החלטתי, "בדחיפות ועוד טרם הדיון העיקרי בתיק", דיון שהיה קבוע ליום 8.10.26. מתברר, כי חרף החלטתי האמורה מיום 29.9.26, לא הועברו החומרים עד לדיון השני בבקשה שהתקיים ביום 12.10.26 כאשר ההסבר לכך, כפי שניתן על ידי ב"כ המאשימה בפתח הדיון, הוא כי נשקלת האפשרות להגיש ערר על ההחלטה והדיון בתיק העיקרי שהיה קבוע ליום 8.10.26 – נדחה. ביחס לכך, הוריתי בתום הדיון ביום 12.10.26, על העברת החומרים עד ליום 15.10.26. עוד התברר, כי הועברו אמנם חומרים לצוות ההגנה, אולם נותרו בין הצדדים עוד מספר מחלוקות, בהן תעסוק החלטה זו. טענות הצדדים על פי הודעת צוות ההגנה מיום 9.10.26, "עדכון לבקשה לקבלת חומרי חקירה ורשימת חומרי חקירה", יובאו להלן בתמצית הסוגיות אשר נותרו פתוחות מבחינת המבקשים ובהמשך, ארחיב לגביהן, בהתאם לצורך: האזנות הסתר, לגביהן נטען כי אין בידי ההגנה רשימה כוללת המאפשרת התמצאות, השוואה בין ההקלטות לתמלילים ובינם לבין פלטי ההפקה, וכי ישנן שיחות שסווגו כרלוונטיות מעמדות ספציפיות שלא תומללו כלל. כמו כן, מבוקש לקבל את התמלילים שהועברו ב"הארד קופי" בניילונית באופן סרוק כיתר חומרי החקירה. בנושא חומר החקירה הסרוק, נטען כי קיימים מסמכים שאינם מסומנים ברשימה על פי מספר ברקוד (כדוגמת עדויותיהם של מוחמד אבו ליל מיום 4.8.24, סדאם יוסף ויוסף פארס מיום 4.9.24 ו-2.9.24) וחלק מהחומר הסרוק הוא באיכות נמוכה ואינו קריא. בנוגע לחומר המצורף לתעודות החיסיון (צווי האזנת סתר 46014-05-24, 43564-06-24, ו-43559-06-24), נטען כי לא הועברו נספחים שונים שהוצגו לבית המשפט ולא הוצא עליהם חיסיון, וכן לא הועברו שני תיקי פל"א שמספריהם 137505/23 ו-51523/23 המוזכרים בנימוקי ההיתר. מבוקש להורות למשיבה להעביר את הנספחים הלא חסויים הללו וכן עותקים קריאים מהצווים. בנושא חוסרים בחומר הסרוק והדיגיטלי, המבקשים מצביעים על עמוד 4 לעדות מוניר יוסף מיום 24.07.24 (ברקוד 134) שטרם הועבר, ועל עדויות קודמות מתיק אחר שלא סופקו למרות הפניית החוקר אליהן. כמו כן, נטען כי חסרים קבצים דיגיטליים רבים מקלסר 17 (דיסקים ואון-קי הקשורים לאחמד סאלח, מוחמד מנדלאוי, נחום אדאר ויוסף חוסיין) וכן דיסק פריקת טלפון של הנאשם 2, חסן יוסף (פריט 10 שסומן י.ע. 8487661). בנוסף, חסרים קבצי דוחות בדיקה של טלפונים והתקנים ניידים שונים שסומנו 43-58 ו-61-62 ברשימה החדשה. בנושא תיעוד החקירות, נטען כי חסרים קבצי מדיה של חקירות מוסטפא חידר וסאלח אחמד מיום 19.1.25 (קבצים 209 ו-210) וכן תמליליהן. עוד נטען כי קיימות 16 חקירות מוקלטות של נאשמים, חשודים ועדים שלא תומללו כלל (ובהן חקירות הנאשמים חסן יוסף מיום 31.07.24, חוסין יוסף מיום 23.08.2024, פארס יוסף מיום 04.09.2024, איוב יוסף מיום 13.08.2024 וסלים פלש מיום 28.6.24), בניגוד לחובה בדין. בנוסף, נטען כי הקלטות ותמלילים של חקירות נאשמים שסומנו כאילו הוגשו לבית המשפט במסגרת שמיעת הראיות עד כה, כלל לא נמסרו להגנה ואף לא אותרו בתיק בית המשפט במערכת נט המשפט. בנושא קלסר התמלילים ודיסק האזנות הסתר (ת/283), נטען כי המשיבה הגישה אותם לבית המשפט כמקשה אחת ללא רשימה מפורטת ומבלי להעתיק את הקלסר כולו להגנה. בנוסף, מבוקשים חומרים שעלו במהלך ישיבות ההוכחות: תיק פל"א 267073/22 הנוגע לפציעת הנאשם 9; עדכון על סטטוס חקירת תלונה נגד מועיד שיבלי; ויומן העמדה של מערכת המ.ט המשטרתית מיום 2.9.24 בשל טענה לתקלה בהקלטת חקירת הנאשם 2. ב"כ המשיבה הפנו בדיון לתגובתן הכתובה מיום 8.10.26 וטענו כי יש בה כדי להביא לדחיית כלל טענות המבקשים. במסגרת תגובתה הכתובה, הבהירה המשיבה כי חומר החקירה רב ביותר (חמישה ארגזים ובהם 25 קלסרים, דיסקים וכונני USB) והועבר לצוות ההגנה מספר פעמים באופן מקוון ועל גבי דיסק. חלק נכבד מהחומרים המבוקשים הועברו שוב לבקשת ההגנה לצורך ייעול הדיון, לרבות קבצים דיגיטליים ורשימות מדיה ותמלילים שנוספו להם ברקודים בהתאם לרשימה שנערכה על ידי חברת "גיאודע". בנוגע לסימון החומר הסרוק, המשיבה הבהירה כי לא ניתן להוסיף מספרי ברקוד למסמכים שלא נסרקו על ידי חברת "גיאודע" החיצונית, וכי מסמכים מסוימים הם פנימיים ואינם מהווים חומרי חקירה. לגבי חוסר בתמלילים, המשיבה מציינת כי כל התמלילים שברשותה הועברו, החסרים הוזמנו ויועברו בהמשך, וכי אין חובה לערוך תמליל לתיעוד חזותי של עדים. לעניין ההודעה של ואיל אבו ליל מיום 28.07.24, המשיבה טוענת כי אינה רלוונטית שכן הוא אינו עד תביעה, וכי המבקשים לא הצביעו על "יסוד של ממש" להנחה שהחומר ישפיע על בירור האשמה. המשיבה הוסיפה וטענה כי רשימת המדיה הדיגיטלית היא החומר הקיים, אך אישרה כי מצאה 3 חקירות שבהן ההקלטות חסרות והבטיחה כי תפעל לקבלת התמלילים ולבדיקת הנושא. בנוגע להאזנות הסתר, המשיבה טענה בדיון כי החומר הועבר במלואו בדיסק וכי פלט הפקה, אשר גם הוצג בפני בית המשפט במסגרת הדיון, הוא כלי עזר מספק המאפשר סינון והתמצאות בחומר בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בבש"פ 683/15. המשיבה טענה כי אין חובה לערוך רשימה נוספת מעבר לפלט ההפקה המאפשר סינון ואיתור קל של השיחות והתמלילים שכבר הועברו בתיקיות מסודרות. באשר לטענות החיסיון, נטען כי כל החומר החסר הועבר או שמדובר בחומר לא רלוונטי החוסה תחת חיסיון סטטוטורי, למעט ידיעות ספציפיות שכבר הועברו להגנה, והמשיבה מתחייבת להעביר עותקים קריאים של המסמכים שאינם קריאים- בהקדם. לבסוף, המשיבה מתנגדת להעברת חומרים נוספים שאינם חומרי חקירה, מבהירה כי רשימת המוצגים היא כלי עזר דינמי, ומציינת כי חומר רפואי לגבי אירוע ירי על נאשם 9 ניתן לקבל ממנו. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה המפורטת ובעדכון שהוגש ביום 9.10.26 ושמעתי טענות ב"כ המבקשים, ומנגד עיינתי בתגובת המשיבה מיום 8.10.26 ושמעתי את טיעוני ב"כ המשיבה, נחה דעתי כי יש להיעתר לבקשה בחלקה, כמפורט להלן. סעיף 74(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 מקנה לנאשם ולסנגורו זכות לעיין בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום. הרשימה אינה מוגבלת לחומר שהתביעה סבורה שהוא "חומר חקירה" ועליה לכלול גם חומר שנאסף או נרשם ויש לו נגיעה לאישום. תכליתה היא לאפשר לנאשם לבקר את פעולת המיון והסיווג לאתר חומר שלא נמסר לו, ולהבטיח לתביעה כלי בקרה על מלוא החומר שנצבר בתיק. (לעניין זה ראו בש"פ 634/15 אדזשווילי נ' מדינת ישראל (4.2.2015)). הפסיקה אינה מחייבת עריכת רשימה על פי פורמט טכני אחיד. המבחן הוא מהותי: האם הרשימה מאפשרת להגנה להתמצא בחומר, לקבל מבט רחב על התשתית שנאספה ולבקר את סיווג החומרים. בתיקים רחבי היקף, נדרשת השקעה מתאימה מצד התביעה, ובכלל זה תיאור ענייני של המסמכים, כותרות או תמציות המאפשרות להבין את תוכנם, הפניות למיקומם, וכן ציון קיומו של חומר חסוי (בעניין זה ראו: בש"פ 683/15 הירשמן נ' מדינת ישראל (5.2.2015) אליו הפנתה המשיבה בטיעוניה). באשר לתמלול חקירות נקבע בפסיקה, כי גם אם אין חובה כללית לתמלל את כלל החקירות שהוקלטו, אם התביעה בוחרת להגיש לבית המשפט תיעוד חזותי או קולי של חקירה, או חלק ממנו, עליה להגישו בצירוף תמליל ולמסור עותק ממנו להגנה מבעוד מועד. עוד נקבע בעניין זה, כי אם כבר תמללה המדינה חקירה לצרכיה, עליה למסור להגנה את התמליל, ואין הצדקה שהנאשם יידרש לתמלל מחדש את אותו חומר (לעניין זה ראו: בש"פ 5881/15 מדינת ישראל נ' רונאל פישר (15.12.2015)), (להלן: "עניין פישר"). לגבי האזנות סתר יש להבחין בין שאלת הרשימה לבין שאלת התמלול. הפסיקה חילקה את השיחות לשלוש קבוצות. הראשונה קבוצת השיחות שאין להן קשר לאישום – אלה אינן בגדר חומר שנאסף או נרשם הנוגע לאישום, ואין חובה לתמלל, לתקצר או לכלול אותן ברשימה. השנייה קבוצת שיחות שיש להן נגיעה לאישום אך אינן “חומר חקירה” במובנו המלא - אלה צריכות להופיע ברשימה, בציון מועד השיחה, הדוברים ככל שניתן לזהותם ותיאור תמציתי של תוכנה. ביחס אליהן אין חובה כללית למסור תמליל מלא; ניתן לבקש תקציר, בכפוף לחיסיון או לאינטרס מוגן. השלישית קבוצת השיחות שהן חומר חקירה רלוונטי – אותן יש למסור להגנה במסגרת חומר החקירה (בעניין זה ראו: בש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' זאבי (15.9.2005)), וראו גם: בש"פ 3488/17 ג'רושי נ' מדינת ישראל (22.6.2017)). עם זאת, כפי שנקבע בעניין פישר, אין להסיק מעצם מסירת ההקלטה שקיימת חובה כללית לתמלל כל שיחה. חובת תמלול ברורה קמה כאשר התביעה מבקשת להגיש את השיחה כראיה, או כאשר מתקיימת אחת מחובות התמלול המיוחדות שנקבעו בדין. לאחר שהונח לעיל הבסיס המשפטי לדיוננו, אכריע, להלן, בכל אחד מן הסעיפים בבקשה: רשימה של האזנות הסתר (סעיפים 6- 23 לבקשה) – לא מצאתי להיעתר לבקשה זו בשים לב לתגובת המשיבה ולפיה הועברה לידי ההגנה רשימה על גבי דיסק באופן המנגיש את חיפוש החומר הקיים בו, רשימה אשר אף הוגשה לעיוני בדיון. יוער, כי לא מדובר בחוסר של חומרי חקירה כי אם בבקשה לקבל רשימה בתצורה שונה, כזו שתקל, לכאורה, על מלאכת ההגנה. ואולם בקשה זו אינה מתיישבת עם ההלכה הקבועה ולפיה אין לפרש את הדרישה ל"רשימה אחת, שלמה וממצה" כדרישה צורנית המחייבת מסמך יחיד או תבנית מסוימת. השאלה אם מכלול הרשימות שנמסרו מאפשר להגנה להתמצא בחומר, לדעת מה מצוי בידי התביעה ולבקר את המיון והסיווג שנעשו על ידה". (ראו בש"פ 7445/19 פלוני נ' מדינת ישראל (26.11.2019)). עיון ברשימה שהוצגה בפניי מלמד כי היא מפורטת וכוללת את הפרטים המתחייבים ומאפשרת התמצאות ועל כן, לא מצאתי ליתן הוראות על הגשת רשימה נוספת. אשר לתמלילים האמורים בסעיף 9 – המשיבה תאתר אותם ברשימה ותפנה את ב"כ המבקשים אליהם. ככל שיימצא כי ברשימה שהועברה לידי ההגנה לא מופיעים מסמכים ספציפיים שאמורים להיכלל בה ולא הופקו בשלב שלאחר הכנתה, על התביעה להעביר רשימה עדכנית, שתהא שלמה וממצה, לידי ההגנה. באשר לתמלילים שהועברו בעותק קשיח בניילונית ולא באופן סרוק, לא מצאתי להיעתר לבקשת ההגנה להעבירם באופן סרוק, שעה שלא קיים לכך עיגון בחוק ומשההגנה לא הצביעה על טעם המצדיק זאת. הערות המבקשים על מסמכים שאינם מצויים ברשימת החומר הסרוק אך הועברו אליהם (סעיפים 24- 34) – לאור הסברי המשיבה בדבר סריקת החומר על ידי החברה והרשימה המשקפת את אותה סריקה בלבד, על המשיבה לוודא כי כל החומרים הנוספים, שלא נסרקו כאמור בצורה המרוכזת, מופיעים ברשימה הנוספת שנמסרה למבקשים ולהעביר רשימה מעודכנת. חוסרים שלא נפתרו בחומר המצורף לתעודת החיסיון (סעיפים 35- 50 לבקשה) – ב"כ המשיבה תודיע לב"כ המבקשים עד ליום 26.10.26 מהן תוצאות הבדיקה שערכה ביחס לחומרים חסרים. ככל שהבדיקה תעלה כי ישנם חומרים חסרים שלא הועברו לידי ההגנה, ואין לגביהם חיסיון, יועברו אלה לאלתר ולא יאוחר מיום 26.10.26. עד לאותו מועד, יועברו גם כל המסמכים שהועברו כשהם מטושטשים ואינם קריאים (סעיפים 50-42 לבקשה). חוסרים בחומר החקירה הסרוק וחומר שאינו מופיע ברשימה או שנסרק באופן לא תקין (סעיפים 51- 59 לבקשה) – המשיבה תעביר לידי המבקשים את המסמכים האמורים בסעיפים 52, 54, 57 (חומרים שאליהם הופנה עד במהלך חקירתו נכללים בהגדרת חומר חקירה) וזאת עד ליום 26.10.26. ככל שקיים חומר חקירה שאינו מופיע ברשימה – תעדכן המשיבה את הרשימה בהתאם. חוסרים בחומר חקירה דיגיטלי (סעיפים 60- 70 לבקשה) – באשר לחומרים אשר סווגו רלוונטיים – אלה יועברו להגנה. באשר להכללת חומר חסר ברשימה הדיגיטלית – ככל שמדובר בטעות שביצעה המשיבה ברשימת המקור – תתקן את הטעות ותכלול ברשימה את החומר החסר. ככל שמדובר ברשימה שהוכנה בשלב מאוחר יותר, לאחר הסריקה שבוצעה באמצעות החברה החיצונית כפי שהובהר מעלה, בעקבות העברת חומרים נוספים – אין מקום להורות על איחוד הרשימות. חומרי חקירה המופיעים ברשימה הדיגיטלית החדשה ולא הועברו לידי ההגנה (סעיפים 71- 76 לבקשה) – המשיבה תעביר לב"כ המבקשים את הקבצים המפורטים בסעיף 74 ואילו לגבי האמור בסעיף 76 תמסור למבקשים הבהרה האם נבדקו טלפונים נוספים ואם כן – תעביר את חומר החקירה הרלוונטי. תיעוד חקירות המופיעים ברשימה אך חסרים בחומר החקירה (סעיפים 77- 85 לבקשה) – המשיבה תעביר את הקבצים האמורים בסעיפים 81-80 לידי ב"כ המבקשים. כמו כן, תעביר הסבר לאמור בסעיפים 84-82. בכל הנוגע לאמור בסעיף 85 – יש להעביר את ההקלטות והתמלילים (ככל שישנם כאלה). חקירות מוקלטות המופיעות ברשימת חומרי החקירה שלא תומללו (סעיפים 86- 93 לבקשה) – המשיבה תעביר לידי ההגנה תמליל הקלטות חקירות בהתאם לחוק. באשר להעברת תמלילים שהמשיבה אינה מחויבת לתמלל מכוח החוק, כפי שפורט לעיל, למשיבה שיקול דעת באם להעבירם לידי ההגנה, אם לאו. ביחס לכך, תעביר המשיבה למבקשים הודעה מסודרת בה תפרט לגבי כל אחד מתתי סעיף 87 – האם נעשה תמלול אם לאו. חומרי חקירה שסומנו כאילו הוגשו לבית המשפט במסגרת ההליך העיקרי, אך לא נמצאים ברשימת חומרי החקירה ולא הועברו לידי ההגנה (סעיפים 94- 117) – בהקשר זה יצויין כי מבדיקה אקראית שנערכה על ידי ביחס למוצגים המפורטים בסעיפים 109-98 עלה כי אכן בתיק בית המשפט סומן מוצג אך לא נסרק מסמך כלשהו. המשיבה תעביר ללא כל דיחוי עותק מהחומרים שהוגשו לתיק בית המשפט כמוצג והמפורטים בסעיפים האמורים. חומרי חקירה חסרים אשר אין חולק בדבר היותם חומרי חקירה וזכות המבקשים לקבלם (סעיפים 118- 125 לבקשה) – טיעוני ההגנה בעניין זה לא נכנסים בגדרי בקשה מכוח ס' 74. ככל שבפי ההגנה טענות בדבר קבילות ראיה, הרי שאלו טענות שראויות להישמע במסגרת ההליך העיקרי. האמור בסיפא של סעיף 125 לבקשה מתיישב עם דבריי אלו. חוסרים שהתבקשו במהלך ישיבת הוכחות בתיק העיקרי (סעיפים 126- 128) – מהבקשה עולה כי בעניין חוסרים אלה נעשתה פנייה לבית המשפט וניתנה החלטה לפיה על ההגנה להעביר את החומר. בנסיבות אלה הרי שדיון בסוגיה זו מתייתר. חקירת תלונה בעניינו של מועיד שיבלי (סעיף 129 לבקשה) –עניין זה מקומו להתברר במסגרת התיק העיקרי ולא במסגרת בקשה לפי סעיף 74, שכן על ההגנה להוכיח, מתוך הראיות וחקירות העדים, כי נדרש, לצורך הדיון, להציג תשובות או מסמכים רלוונטיים שלא נכללו בחומר החקירה והמותב אשר דן בתיק ובפניו נחשפות מלוא הראיות יכריע על פי תבונתו. לגבי הבקשה לקבל את יומן העמדה – בשל טענה שחקירה לא תועדה כדין (סעיף 130 לבקשה) – גם כאן המדובר בסוגיה שראוי כי תועלה במסגרת שמיעת הראיות, עם העד הרלוונטי, ותוכרע על ידי המותב שדן בתיק. כך גם בכל הנוגע לבקשה לקבלת תיקי חקירה נוספים שלטענת המבקשים רלוונטיים – גם בקשה זו ראוי כי תוכרע במסגרת ההליך עצמו, במסגרת עדותו של העד הרלוונטי, ככל שייווצר הצורך בחשיפת החומרים הללו. אוסיף ואומר, לאור הטענות החוזרות כחוט השני בבקשה, טענות שעניינן קשיים טכניים באיתור ופתיחה של חומרי חקירה שהועברו לעיון ההגנה והתמצאות בחומר, הרי שביחס לאלו, טוב תעשה ההגנה אם תפנה ישירות למשיבה ותבקש את סיועה באיתור החומר או שליחתו מחדש. בתיק זה שבו היקף חומרי החקירה הוא רחב, יפים דבריו של בית המשפט העליון: "לעוררים פתוחה הדלת לפנות למשיבה בבקשות סיוע ביחס להתמצאות בחומרים ולאיתורם. דומה כי בתיקים רחבי יריעה כבענייננו ישנה חשיבות מיוחדת לדיאלוג מסוג זה." (בש"פ 683/15 הירשמן נ' מדינת ישראל (5.2.2015)). סיכומו של דבר, המשיבה תפעל לאלתר, ולא יאוחר מיום 26.10.26, ותעביר לידי ההגנה את כל המסמכים המפורטים בסעיפים 21-13 להחלטתי זו וכן את המסמכים אותם התחייבה להעביר במסגרת תגובתה מיום 8.10.26 ובמסגרת הדיון שהתקיים ביום 12.10.26. המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, ח' חשוון תשפ"ז, 19 אוקטובר 2026, בהעדר הצדדים.