עת"מ 59634-12-25 עת"מ 59634-12-25

1.עניינה של עתירה זו בהחלטתו של מינהל רישוי, בקרה ואכיפה במשרד החינוך (להלן –המשיב), מיום 2.11.2025, לקזז סך כולל של 715,612 ₪ מכספי תקצוב שהועברו לעותרת, בשל דיווח תלמידות שאינו כדין בשנת הלימודים תשפ"ה, בשתי כיתות של שכבת י"ב. רקע והליכים קודמים 2. העותרת, עמותת פרי חכמה (ע"ר) 580656858, מחזיקה ברישיון למוסד מכוח חוק פיקוח על בתי ספר, תשכ"ט-1969, במעמד מוכר שאינו רשמי. החל משנה"ל תשפ"ד היא מפעילה את סמינר "פרי חכמה" בירושלים, שהינו תיכון לחינוך מיוחד המיועד לבנות חרדיות בכיתות ט' עד י"ב, הסובלות מקשיים התנהגותיים, רגשיים ונפשיים (להלן – הסמינר). 3. ביום 10.12.2024 קיים המשיב ביקורת בסמינר. כמתואר בדו"ח הביקורת, הביקורת החלה בשעה 09:00 ובעת ההגעה לסמינר הכיתות היו ריקות יחסית. עד השעה 09:23 שהו בסמינר חמש-עשרה תלמידות בלבד ושתי מורות (אחת מהן היא סגנית המנהלת), ובשעה 10:10 הגיעה תלמידה נוספת. כמו כן שהו בסמינר שתי תלמידות שאינן רשומות במצבת. מתוך ארבעים ושבע תלמידות רשומות, נכחו שש-עשרה תלמידות. בדו"ח צוין כי בכיתה י"ב1 רשומות תשע תלמידות. מתוכן נכחה בעת הביקורת תלמידה אחת ומבין שמונה התלמידות החסרות ארבע עזבו את הסמינר. כן צוין כי "כיתה יא וכיתה יב1 מחוברות רוב שעות היום וברוב השיעורים. לציין כי המנהלת מסרה כי התלמידות עוברות בין הכיתות על פי רמתן הלימודית ולא רק על פי גילן". בכיתה י"ב2 רשומות שמונה תלמידות, אף אחת מהן לא נכחה בסמינר בעת הביקורת. המזכירה מוריה קואס מסרה כי "התלמידות בכיתה יב'2 מגיעות למבחנים בלבד או לאירועים מיוחדים ובד"כ אחרי שעות הלימודים. ביה"ס מלווה את התלמידות בביצוע בגרות, מציאת תעסוקה והדרכה לחיים והכל באישור קב"ס. לאחר הגעת המנהלת למוסד היא טענה כי הדבר מאושר ע"י המפקחת שולמית אריאל סוויסה, מעין פעילות אקסטרנית באישור המפקחת. הבנות בכיתה יב2 רשומות תחת סמל המוסד. לא נמצא ברשות המנהלת או המזכירה מייל מהמפקחת שמאשר את כיתה יב'2". עוד הוצגה בביקורת תל"א (תוכנית לימודים אישית) של מרבית התלמידות בסמינר, ונמצא כי מצבת משרד החינוך אינה מעודכנת לגבי שמונה תלמידות: ארבע תלמידות "לא מוכרות" וארבע נוספות עזבו את הסמינר. 4. ביום 18.12.2024 ביקרה בסמינר המפקחת שולמית אריאלי ובהודעת דואר אלקטרוני מיום 19.12.2024 כתבה: "לאור העובדה כי כיתה י"ב2 פועלת באופן שאינו תואם את הנהלים וההנחיות שנקבעו, נאלצת לסגור את הכיתה לאלתר. חשוב לי להדגיש כי התנהלות הפעילות בכיתה זו התבצעה ללא אישורי ובניגוד לחוק". יצוין כי העותרת אינה מכותבת להודעה האמורה. 5. ביום 18.3.2025 קיים המשיב ביקורת שנייה בסמינר. כמתואר בדו"ח הביקורת, הביקורת החלה בשעה 10:39 ומתוך ארבעים וארבע תלמידות רשומות, לא נכחו בסמינר עשרים ושש תלמידות. בכללן חמש תלמידות כיתה י"ב1 ושמונה תלמידות כיתה י"ב2: "כיתה יב2 הינה כיתה 'חופשית' התלמידות מגיעות אחר הצהריים לעזרה בבגרויות ומציאת עבודה. בעת הביקור נוכחות מאוד דלה של תלמידות בכיתה זו". עוד נמצא כי אחת-עשרה תלמידות שרשומות במצבת עזבו את הסמינר, ותשע תלמידות לומדות בפועל בשכבה שונה מהרשום במצבת. המנהלת ציינה בהקשר זה כי "בגלל מצבן האישי של התלמידות הן צריכות עזרה והכלה גם במוסד חינוכי וגם בחיים האמיתיים" ולכן יש הרבה עזיבות. כן ציינה כי ברוב המקרים אין למוסד אפשרות לגרוע מהמצבת את הבנות הנושרות ממנו, שכן אף מוסד אחר לא קולט אותן. 6. ביום 20.7.2025 נשלח לעותרת מכתב שימוע שבגדרו פורטו ממצאי הביקורות שנערכו בסמינר. המשיב פירט רשימה של עשרים ושלוש תלמידות שנעדרו מהסמינר בשתי הביקורות שנערכו. מתוכן שש תלמידות מכיתה י"ב1 ושמונה תלמידות מכיתה י"ב2. לגבי כיתה י"ב2 צוין כי עלה מהביקורות שמדובר ב"כיתה פיקטיבית אשר התלמידות אינן מגיעות כלל. דבר זה אושש על ידי מנהלת המוסד שאף הוסיפה כי מפקחת המוסד אישרה לה להפעיל את הכיתה במתכונת 'אקסטרנית'. מבדיקתנו אין סימוכין לטענה זו, והדבר הוכחש על ידי המפקחת שולמית אריאלי – מפקחת חנ"מ ירושלים, אשר הנחתה לסגור את הכיתה. ברם, על פי המידע העדכני במערכות המידע של משרד החינוך, כיתה י"ב2 מופיעה במצבת המוסד ללא שינוי". המשיב ציין כי הוא שוקל לבצע קיזוז בסך כולל של 715,612 ₪ עבור התשלומים שהועברו בגין דיווחי התלמידות של כיתות י"ב1 ו-י"ב2, בשתיהן ישנה נפילת תקן כיתה, וזאת בהתאם לפירוט הבא: קיזוז של שש תלמידות כיתה י"ב1 בסך 362,161 ₪, וקיזוז של שמונה תלמידות כיתה י"ב2 בסך 353,452 ₪. 7. במכתב השימוע פורטו ליקויים נוספים שנמצאו בביקורות: אין הקפדה על נהלי רישום ביומן נוכחות כיתתי; מנהל העותרת העסיק את אשתו כמנהלת הסמינר ואת שתי בנותיו בתפקידים בסמינר; הסמינר דיווח כי הלימודים מתקיימים בימים א'-ו' אך התברר כי הלימודים מתקיימים בפועל רק בימים א'-ה'; התגלו פערים מהותיים בין נתוני צוות ההוראה במצבת כוח האדם של משרד החינוך לבין מצבת המוסד, חלק מעובדי ההוראה לא נכחו בביקורות, ונמצאו עובדי הוראה שלא דווחו למשרד החינוך. 8. ביום 6.8.2025 ניתנה התייחסותה של העותרת למכתב השימוע. לעניין מצבת התלמידות, הפנתה העותרת לכך שעל פי הוראות הפיקוח לא ניתן לגרוע תלמידה מהמצבת כל עוד לא נמצאה לה מסגרת חינוך חלופית. משכך טענה כי ישנן תלמידות שרשומות במצבת על אף שאינן פוקדות את הסמינר, וכן ישנם מקרים הפוכים בהם נקלטו בסמינר בנות שהמסגרת הקודמת לא שחררה אותן ולכן הן עדיין לא רשומות כתלמידות בסמינר. העותרת טענה כי בשנה"ל תשפ"ה היו חמש תלמידות כאלה וכי "בשל העובדה שישנן בנות שדווחו במצבת ולא התייצבו ללימודים ומנגד ישנן בנות אשר נקלטו לסמינר אבל לא דווחו במצבת, מספר התלמידות אשר למד בסמינר לאורך השנה נותר יציב". לעניין כיתה י"ב2 טענה העותרת כי הן למדו בתוכנית אישית ומותאמת, על מנת למנוע את נשירתן מהסמינר: "מדובר בבנות שאין סיכוי שיגיעו ללימודים בשעות הבוקר ולפיכך באישור המפקחת שולמית אריאלי, בתחילת שנה"ל תשפ"ה, נבנתה עבורן מערכת שעות פרטנית הכוללת הכוונה תעסוקתית, הכנה לבגרויות, אמנות וכישורי חיים בשעות אחר הצהריים". העותרת עמדה על כך שאין מדובר בכיתה פיקטיבית או אקסטרנית, כי הוכנה לכל תלמידה תוכנית עבודה אישית, וכי הסמינר הקפיד על הנוכחות. לגבי כך שהמפקחת מכחישה כי אישרה את מתכונת הלימודים האמורה לכיתה י"ב2, טענה: "למרבה הצער, האישור לא ניתן על ידה בכתב אולם בהחלט ניתן טלפונית אולם ללא הנחייה ברורה כי את השעות יש לבצע בשעות הבוקר בלבד". העותרת הוסיפה כי "בניגוד לאמור במכתבכם ... לא קיבלנו שום הודעה מהמפקחת שולמית אריאלי על סגירת הכיתה. ועל כן הסמינר המשיך להפעיל אותה תוך נשיאה בכל העלויות הרבות הכרוכות בכך כולל ציוד אמנות והעסקת המורות בשעות אחר הצהריים. נציין, כי הגב' אריאלי ביקשה הסברים וקיבלה אותם". לעניין אופן ביצוע הביקורות, הלינה העותרת על שעת ביצוע בדיקת הנוכחות "במהלך רבע שעה בין השעות 8.45 – 9.00". העותרת טענה כי בשל קשיי התלמידות הלימודים מתחילים בשעה 08:45 והתלמידות מגיעות לרוב עד השעה 09:30 ומשכך ראוי היה לבצע את בדיקת הנוכחות באמצע יום הלימודים. בנוסף, חזרה העותרת על האמור במכתב תלונה שהגישה ביום 23.12.2024 לנציבות שירות המדינה, בו טענה כי הביקורת הראשונה התבצעה באופן אגרסיבי ותוקפני. כן התייחסה ליתר הליקויים שצוינו במכתב השימוע. 9. ביום 2.11.2025 ניתנה הודעת הקיזוז מושא העתירה, ולפיה ועדת קיזוזים שהתכנסה ביום 17.9.2025 החליטה על קיזוז כספי תקצוב שהועברו לסמינר, בשל דיווח תלמידות שאינו כדין בשנה"ל תשפ"ה, וזאת בסך 715,612 ₪ (בגין שתי כיתות י"ב כמפורט במכתב השימוע). בהודעה צוין כי הוחלט לקבל את טענות העותרת ביחס לחלק מהיעדרויות התלמידות, ו"באשר לחלק מהתלמידות שלא הונחה הדעת לגביהן הוחלט על ביצוע קיזוז התקצוב בגין היעדרותן". בכלל זה, לא התקבלו הטענות באשר לשש תלמידות כיתה י"ב1 ובאשר לשמונה תלמידות כיתה י"ב2. כן נדחתה טענת העותרת לגבי שעת עריכת הביקורת, תוך שצוין כי הביקורת הראשונה החלה בשעה 09:00 והשנייה בשעה 10:40, כי הביקורות נערכו כשעה, וכי כל תלמידה שהגיעה לסמינר נרשמה כנוכחת. הודגש, כי על פי חוזר מנכ"ל שעת תחילת הלימודים לא תאוחר משעה 08:00. לעניין טענת העותרת כי ישנן תלמידות שנשרו מהסמינר אך לא ניתן היה להסירן מהמצבת, נקבע כי "קיימת הנחיה בחוזרי מנכ"ל הוראת קבע מס' 0411 'ניהול רישום נוכחות' וחוזר הוראת קבע מס' 0303 'מביקור סדיר למניעת נשירה' בנושא רישום תלמידים. במידה ותלמידה לא מגיעה למוסד או מצטרפת למוסד לאחר תחילת השנה, יש לפעול בהתאם להנחיות החוזרים". בהודעה נקבע כי הבקרים נהגו בכבוד ובענייניות לכל אורך הביקורת הראשונה, וכי במהלכה "שרר חוסר סדר, תלמידות לא נכחו בכיתות באופן סדיר והגיעו לפרקים". בפרט, לא נצפתה בביקורת כיתה י"ב2 "והוכח כי מדובר על כיתה פיקטיבית. מנהלת המוסד טענה כי יש בידיה מייל מאת המפקחת המאשר את קיומה של הכיתה האמורה, וחיפשה אחריו במחשב ללא הצלחה ... בניגוד לטענת המנהלת ולאחר שיח שהתקיים עם המפקחת עולה כי הדבר כלל לא אושר על ידה". 10. העותרת אינה משלימה עם החלטה זו וביום 19.1.2026 הוגשה העתירה דנן, המכוונת כלפי ממצאי המשיב באשר לשתי כיתות י"ב שבגינן קוזזו כספי התקצוב. העתירה אינה מתמקדת בשאר ממצאי הביקורת, לגביהם הבהירה העותרת כי היא עומדת על טענותיה כפי שהן מופיעות במענה למכתב השימוע. העתירה 11. העותרת מלינה על כך שהחלטת הקיזוז נשענת על התייחסות טכנית גרידא לנוכחות בכיתות, ואין בה התחשבות במאפיינים הייחודיים של הסמינר כמוסד לחינוך מיוחד: ראשית, מדובר בכיתות שהינן קטנות באופן משמעותי מכיתה רגילה, כך שהיעדרות של תלמידה אחת או שתיים משפיעה באופן דרמטי על שיעור הנוכחות הכיתתי. שנית, התלמידות בסמינר סובלות מקשיים רגשיים והתנהגותיים שהינם "חלק בלתי נפרד מהתשתית הפדגוגית של המסגרת, ומכאן שגם שיעורי היעדרות גבוהים יותר הם תופעה צפויה ומובנית", ובמיוחד בשכבה י"ב אז חלקן עובדות וחלקן מתחתנות. שלישית, תופעת האיחורים נפוצה יחסית שכן התלמידות אינן זכאיות להסעות ומתקשות להגיע לסמינר בשעה מוקדמת מכל רחבי ירושלים. על רקע כל אלה, נטען, כי החלת אותן אמות מידה של בדיקת נוכחות כנהוג במוסדות החינוך הרגילים, על מוסד לחינוך מיוחד, אינה סבירה. 12. העותרת טוענת כי המשיב לא התחשב בכך שהיא פעלה בהתאם לכללי משרד החינוך. העותרת מפנה לכך שהיא אינה רשאית להסיר מהמצבת תלמידה שנשרה מבית הספר כל עוד לא ניתן לכך אישור מהפיקוח, וטוענת כי לכן "אין מקום לבוא לעותרת בטענה כי בת המשיכה להיות רשומה בסמינר על אף שלא הגיעה בפועל כאשר הסמינר דיווח בזמן אמת על בעיית נוכחות כפי שאירע בענייננו". עוד מפנה העותרת לחוזר מנכ"ל "מביקור סדיר למניעת נשירה" ולסעיף 19(א) לחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988, וטוענת כי "שומה היה על המשיב לתת משקל משמעותי למאמצי הסמינר לפעול למניעת נשירה של הבנות מהמערכת באופן העולה בקנה אחד עם מדיניות משרד החינוך בעניין". לטענתה אלמלא התוכנית שנבנתה עבור תלמידות כיתה י"ב2 הן היו "מסתובבות ברחובות", אך המשיב כלל לא התחשב במענה שסיפקה לאותן בנות ולהצלחתו, אחת מהן אף ניגשה לבגרויות, והתייחס אליהן "כאילו כלל לא למדו במוסד". 13. העותרת מרחיבה וטוענת כי שגה המשיב בכך שעקב רק אחר הרישום הפורמלי והתעלם מכך ש"כל שקל מכספי התקצוב הגיע ליעדו ונעשה בו שימוש למטרות חינוך": כיתה י"ב1 פעלה מתחילת השנה ועד סופה, שכן הסמינר היה מחויב לתלמידות שהחלו את שנת הלימודים וגם אין באפשרותו לפטר מורות באמצע השנה; כיתה י"ב2 פעלה במתכונת מיוחדת שהייתה כרוכה בעלויות רבות כולל ציוד אמנות והעסקת מורות בשעות אחר הצוהריים; ובסמינר למדו חמש תלמידות שטרם נקלטו במצבת ולכן לא התקבל עבורן תקציב. העותרת טוענת כי בנסיבות אלה ההחלטה ולפיה הסמינר זכה בתקצוב שלא כדין אותו יש לקזז, אינה מידתית ובלתי סבירה באופן קיצוני. 14. העותרת טוענת עוד כי תיעוד רב שהציגה לגבי כל תלמידה ותלמידה, "מה היה מצבה, האם למדה בפועל ואיך והאם הגיעה אם לאו", לא זכה להתייחסות בהחלטת המשיב, אשר "המשיך להימנע מלעשות כן גם במסגרת כתב התשובה": "בחינה מנהלית ראויה אינה יכולה להיעצר בכותרות כלליות או במסקנות גורפות; היא מחייבת בדיקה פרטנית, ודאי כאשר מדובר בתלמידות חינוך מיוחד ובפגיעה תקציבית כה משמעותית". בפרט לא התמודד המשיב עם טענות ומסמכים המעידים כי בנוגע לכיתה י"ב1 "לכל היותר, מדובר במחלוקת נקודתית ביחס למספר מצומצם של תלמידות, אשר אין בה כדי להצדיק שלילת תקן", וכי בנוגע לכיתה י"ב2 אכן התקיימה למידה בפועל. עוד נטען לקיומם של פערים משמעותיים בין ממצאי דוחות הבקרה של המשיב, הפוגמים במהימנותם ומעלים חשש כי הופעלו שיקולים זרים כלפי הסמינר וזאת בשל התלונה שהגישה העותרת בנוגע להתנהלות הבקרים בביקורת הראשונה. העותרת מוסיפה כי סחבת שבה נקט המשיב בבקשתה לחידוש הרישיון לשנה"ל תשפ"ו, ומתן החלטה בנידון רק כארבעה חודשים לאחר פתיחת שנת הלימודים (ביום 18.12.2025), גרמה לה לחוסר ודאות ולעיכוב בהגשת העתירה דנן. 15. העותרת מוסיפה וטוענת כי נקיטה בהליך של קיזוז רטרואקטיבי לוקה בחוסר תום לב, משהיא מתעלמת מן ההסתמכות הלגיטימית שיצר המשיב בהתנהלותו על התקציבים שהועברו: המשיך לתקצב את כיתה י"ב1 גם לאחר שדווח לו בזמן אמת על אי התייצבות ללימודים של חלק מתלמידות הכיתה, וכן המשיך לתקצב את כיתה י"ב2 חרף ידיעתו על לימודי הכיתה בשעות אחר הצוהריים. בעניין כיתה י"ב2 העותרת עומדת על טענתה כי היא פנתה לפיקוח עוד בתחילת שנת הלימודים בנוגע להפעלת תוכנית לימודים אישית לתלמידות הכיתה בשעות אחר הצוהריים, ו"למיטב הבנתה של מנהלת המוסד, הפיקוח לא שלל אפשרות זאת ... אמנם העותרת לא קיבלה אישור כתוב לכך כי ניתן להפעיל תכנית אחר הצהריים אולם הפעלת התכנית בוצעה בידיעת הפיקוח". 16. כמו כן טוענת העותרת כי הסתמכותה מקבלת משנה תוקף לאחר עריכת הביקורות ובפרט לאחר הביקורת הראשונה בדצמבר 2024, אז לא התריע בפניה המשיב באשר לאפשרות קיזוז רטרואקטיבי בשל אי נוכחות תלמידות ובשל הפעלת כיתה בשעות אחר הצוהריים. היא מפנה לכך שרק ביום 20.7.2025, לאחר סיום שנת הלימודים, נמסר לעותרת מכתב השימוע, וטוענת כי מעולם לא קיבלה הודעה על סגירת כיתה י"ב2 ו"הופתעה מאד לקרוא לראשונה תיעוד על החלטה זו עם קבלת כתב התשובה". נטען כי אם היה המשיב מתריע בזמן אמת בפני העותרת כי היא עומדת בפני סכנה לקיזוז כה משמעותי מתקציבה, אפשר שהייתה מאחדת את שתי כיתות י"ב כך שלפחות תקן כיתה אחת יוותר על כנו, או הייתה מבקשת אישור לקלוט תלמידות מעבר לתקן "על מנת לא להימצא במצב אליו נקלעה". 17. העותרת מדגישה כי לקיזוז רטרואקטיבי של מאות אלפי שקלים מתקציב הסמינר השלכה דרמתית על יכולתה להמשיך לקיימו. ככל שייוותר על כנו, יעמוד הסמינר, המפעיל מגמה ייחודית בתחומי האמנות, החסרה במסגרות חינוך מיוחד חרדיות בירושלים, בפני סכנת סגירה. במבט רחב טוענת העותרת, כי קיזוז רטרואקטיבי עלול להרתיע מוסדות חינוך מלקלוט תלמידות בסכנת נשירה. טענות המשיב 18. המשיב טוען כי אין עילה להתערבות בהחלטה לקזז מתקצוב העותרת. מדובר בהחלטה מקצועית שהתקבלה על סמך תשתית עובדתית מפורטת, לאחר שנערכו בסמינר שתי ביקורות במועדים שונים, ובכל אחת מהן נמצא שהעותרת אינה עומדת בדרישות משרד החינוך לעניין נוכחות התלמידות. 19. המשיב מוסיף וטוען כי אין ממש בטענות העותרת להסתמכות בשל חלוף זמן מהביקורות ועד למתן ההחלטה. באשר לכיתה י"ב1, טוען המשיב כי אם תלמידה לא מגיעה למוסד "יש לנהוג כפי שקובע חוזר המנכ"ל אשר פורט לעיל ולהגיש בקשה לגריעת תלמיד תוך שהאחריות לכך היא על מנהל המוסד וכן על הבעלות. אז במצב דברים שכזה תעבור האחריות לרשות המקומית למצוא לתלמיד מוסד חלופי. מבירור שערך המשיב, עלה כי על אף האמור העותרת דיווחה לקב"ס על שמותיהן של רק שתי תלמידות מכיתת י"ב1 שלא פקדו את המוסד החינוכי, וברי כי לטענותיה בהקשר זה, שעה שהיא פעלה בניגוד לדין, אין כל מקום". באשר לכיתה י"ב2, טוען המשיב כי לאחר הביקורת הראשונה נעשה בירור עם המפקחת אריאלי, והובהר על ידה כי מעולם לא נתנה אישור להפעלת הכיתה אחר הצוהריים. בנוסף, ביום 18.12.2024 ביקרה המפקחת בסמינר "והבהירה כי הפעלת הכיתה היא בניגוד לדין ולנהלים ובשל כך הורתה המפקחת על סגירת כיתה זו לאלתר ודיווחה על האמור גם לגורמי הביקורת והאכיפה במשרד החינוך. חרף האמור וכפי שצוין במכתב השימוע כיתה זו המשיכה להופיע במערכות המידע של משרד החינוך במצבת המוסד, ללא שינוי ואף לא נעשה תיקון דיווח רטרואקטיבי, אשר היה מביא לעדכון התקצוב לפי המצב בפועל". 20. עוד טוען המשיב כי החלטת הקיזוז התקבלה משיקולים ענייניים, כי הבקרים נהגו בכבוד בשתי הביקורות שהתקיימו, וכי טענותיה של העותרת נבחנו בנפש חפצה. מתוך עשרים ושלוש תלמידות שנעדרו ממצבת התלמידות כמפורט במכתב השימוע, הוחלט לקבל את טענות העותרת ביחס לחמש תלמידות, וכן הוחלט על קיזוז תקצוב רק בנוגע לכיתות שבהן הייתה נפילת תקן (שתי כיתות י"ב וסה"כ ארבע-עשרה תלמידות). זאת על אף שהתגלו בסמינר ליקויים נוספים ובפרט מקרים של רישום כוזב של תלמידות גם בשכבות אחרות. המשיב מוסיף כי לאחר החלטת הקיזוז נפתח הליך לביטול רישיון העותרת, אך לבסוף הוחלט ליתן רישיון מותנה לשנה"ל תשפ"ו, בכפוף לכך שהעותרת תתקן את כלל הליקויים שנמצאו. לדבריו לאחר הגשת העתירה התקיימה ביקורת שלישית בסמינר (ביום 16.2.2026), שבה נמצא כי לא תוקנו הליקויים שהתגלו בביקורות הקודמות. דיון והכרעה 21. דין העתירה להתקבל. 22. כלל פסוק הוא כי החובה המוטלת על רשות מנהלית לנמק את החלטתה היא "מחובות היסוד" המוטלות עליה. ההנמקה תורמת לאיכות ההחלטה ומסייעת לרשות לקבל החלטה מושכלת וכדין; היא מספקת תשתית עובדתית לביקורת שיפוטית ומהווה מרכיב חשוב ביכולתו של הפרט להתמודד עם ההחלטה ולהעניק לו את היכולת לתקוף אותה ולנסות להפריך את הנימוקים שהועלו; היא מבטאת יחס אנושי ומכבד לפרט שההחלטה עוסקת בו; ויש בה כדי לבסס שמירה על מינהל תקין וחיזוק אמון הציבור במינהל (בג"ץ 6213/14 ארגמן נ' משטרת ישראל, 1.12.2016). חשיבותה של חובת ההנמקה בהקשר של החלטה בדבר מתן תמיכה כספית "נעוצה גם בכך שיש בה להקל על הבחינה אם השיקולים שעמדו ביסוד ההחלטה היו ענייניים ושוויוניים כנדרש" (עע"מ 2827/22 עיריית טירת כרמל נ' קידום צעיר עמותה לקידום הספורט והחינוך בטירת הכרמל, 9.2.2023). 23. באשר להיקף ההנמקה הנדרש מן הרשות, נקבע בפסיקה כי הוא "נגזר מנסיבותיו של כל מקרה, מאופיין של הטענות בו ומאופיים של המסמכים המוגשים במסגרתו". אף שיש לשאוף לחובת הנמקה רחבה, במקרים המתאימים גם הנמקה קצרה ותמציתית יכול שתספק ואין לקבוע "באופן גורף כי בכל מקרה נדרשת התייחסות לכל מסמך ולכל טענה". הדגש הוא על כך ש"הנמקה לעולם אינה יכולה להסתפק באמירות כלליות וסתמיות, וצריכה לחשוף את הטעמים שעמדו ביסוד ההחלטה" (רע"ע 7056/14 פלוני נ' קצין התגמולים, 30.11.2014). כפי שיבואר להלן, נפל פגם בהחלטה בהיבט זה. נוכח הטענות והמסמכים שהוצגו על ידי העותרת, טעונה הייתה החלטת המשיב הנמקה משמעותית יותר מההנמקה הכללית והעמומה שניתנה להחלטתו, זאת בנוגע לכל תלמידה ותלמידה. כיתה י"ב1 24. כיתה י"ב1 הינה כיתה ללקויי למידה רב בעייתיים (קוד 20). תקן מספר התלמידים בסוג כיתה זה עומד על שמונה עד שניים-עשר תלמידים בכיתה מלאה, ושבעה תלמידים בכיתה חסרה. על פי דו"ח הביקורת הראשון, בתחילת שנת הלימודים תשפ"ה היו רשומות בכיתה י"ב1 תשע תלמידות. 25. בהחלטת הקיזוז נקבע כי לא הונחה הדעת לגבי היעדרותן של שש מתלמידות הכיתה. המשיב לא קיים דיון קונקרטי בטענות שהעלתה בפניו העותרת ביחס לכל אחת מהתלמידות, וגם לא התייחס למסמכים שהציגה. לעניין זה נקבע באופן כללי כדלהלן: "לאחר שנבחנו כלל הנתונים שהונחו בפנינו לרבות התייחסות מילולית, אסמכתאות רלוונטיות שהועברו על ידכם וכן ביקורות פיזיות שבוצעו במוסד, הריני להודיעכם, כי דעת האגף הונחה בנוגע לחלק מהיעדרויות התלמידות, ובאשר לחלק מהתלמידות שלא הונחה הדעת לגביהן הוחלט על ביצוע קיזוז התקצוב בגין היעדרותן". אין די בראשית הנמקה זו כדי לצאת ידי חובתו של המשיב במתן החלטה מנומקת לגבי קיזוז תקצוב כיתה י"ב1. 26. בעניינן של שתיים מתוך שש התלמידות האמורות, הציגה העותרת בתגובתה למכתב השימוע דיווחים שנשלחו למשיב על כך שהשתיים לא פתחו את שנה"ל תשפ"ה. לגבי התלמידה י' הוצגה הודעה שנשלחה למשיב ביום 15.9.2024 על אי ביקור סדיר של התלמידה בשנה"ל תשפ"ה וכן מכתב בו פורט כי "כפי שדיווחנו בשנת הלימודים תשפ"ד ויצרנו קשר עם הקב"סית, בהקשר לתלמידה י' ש', אשר בסוף שנה"ל תשפ"ד לא נכחה בבית הספר. ניסינו ליצור קשר עם ההורים ללא הצלחה. לעת עתה התלמידה לא חזרה ללימודים מתחילת שנה"ל תשפ"ה. איננו יודעים אם עברה מוסד או אינה לומדת כלל". בהודעה נוספת מיום 24.4.2025 כתבה העותרת כי היו עם התלמידה "בעיות נוכחות קשות ועל כן דיווחנו לאתי ספרא כמה וכמה פעמים. לאחרונה קיבלנו עדכון מהבקרה של משרד החינוך שהיא רשומה אצלם בטיפול הרווחה ולכן כרגע מחכים לרווחה לדאוג לה למקום. מקווים שימצאו לה כמה שיותר מהר". לגבי התלמידה א' הוצגה הודעה שנשלחה למשיב ביום 15.9.2024 על אי ביקור סדיר של התלמידה בסמינר ונכתב כי "ניסינו ליצור קשר כמפורט במכתב. נשמח לשמוע האם עלינו לעדכן גורם נוסף בנידון". במכתב שצורף צוין כי התלמידה "לא פתחה את שנה"ל תשפ"ה. בשיחה עם האם במהלך החופש הובן כי היא מחפשת עבורה מוסד בסגנון אולפנה עם בגרויות. מאז לא הצלחנו ליצור קשר עם האם, ולכן איננו יודעים האם היא מצאה עבורה מקום מתאים או שהיא בבית". בהודעה נוספת ששלחה העותרת ביום 24.9.2024 ביקשה לדעת להיכן עברה התלמידה שכן "ברצוננו לגרוע אותה מהמצבת". על כך השיבה לה הקב"סית ביום 1.1.2025: "יצרתי קשר עם המשפחה, אני מבינה שא' לומדת באוניברסיטה הפתוחה. מבחינה חוקית זה בעייתי ולכן צריך לעשות הליך של פטור לפני שגורעים אותה. אעדכן". 27. כשזוהי התמונה, והעותרת הציגה מסמכים מפורשים כי עדכנה את המשיב בנוגע לאי התייצבותן של שתי התלמידות לפתיחת שנת הלימודים, כי ביצעה כעבור זמן בירור נוסף היכן הדברים עומדים, וכי הושב לה שלא ניתן לגרוע אותן מהמצבת שכן טרם נמצאה לתלמידות מסגרת חינוכית חלופית, נדרשה התייחסות מפורשת של המשיב לכך. לא מובן מדוע בכל זאת לא הונחה הדעת לגבי היעדרותן ונמצא למנות אותן ברשימת התלמידות שהעותרת העבירה בגינן דיווח נוכחות שלא כדין. בעניין זה, יש טעם בתהייתה של העותרת מה עוד היה עליה לעשות כדי שהיעדרותן של שתי התלמידות הללו לא תיזקף לחובתה, וכי לא ברור מן ההחלטה מהו הליקוי בהתנהלותה ביחס אליהן. זאת גם על רקע דבריו של ב"כ המשיב בדיון שהתקיים בעתירה, כי "שתי הבנות שמבחינת המידע שקיבלנו דווחו לקב"ס הפחתנו", דברים אשר אינם מתיישבים לכאורה עם מניין שתי התלמידות הללו ברשימת התלמידות שהוגשו בעניינן דיווחים לא תקינים. 28. ככל שהמשיב סבור שאף אם פעלה העותרת בעניינן של שתי התלמידות כנדרש בחוזר מנכ"ל, אין בכך להשפיע על ההחלטה לקזז תקצוב בגין היעדרותן ונפילת תקן הכיתה, היה עליו לציין זאת בהחלטתו ולהסביר מהם השיקולים לכך. בהעדר הנמקה ופירוט ראויים ניצב קושי להכריע בטענת העותרת בדבר חוסר סבירותה של ההחלטה לקזז תקצוב על סמך מקרים אלו בהם לכאורה פעלה כנדרש. וזאת במיוחד נוכח טענת המשיב בכתב התשובה לעתירה, כי בסופו של יום הוחלט לקזז תקצוב רק לגבי כיתות י"ב1 ו-2 "ולא לגבי תלמידות כיתות אחרות וזאת על אף שבמהלך הביקורת התגלו גם מקרים של רישום כוזב של תלמידות בשכבות גיל אחרות, אך מאחר שלא הייתה נפילת תקן, לא קוזז סכום בעבורן מתקציב המוסד". כאמור המשיב עודכן עוד בתחילת שנת הלימודים כי מספר התלמידות בכיתה אינו עומד על תשע תלמידות (תקן כיתה מלאה) אלא לכל היותר על שבע תלמידות (תקן כיתה חסרה), והיה מקום שיינתן לכך ביטוי בהחלטה ובתוך כך יובהר אם סכום הקיזוז עליו הוחלט משקף זאת. 29. טענה נוספת שהעלתה העותרת בהקשר זה, ולפיה דווח למפקחת על אי התחלת שנה של תלמידה שלישית במספר, מ', הצריכה גם היא התייחסות מפורשת מצד המשיב. אמנם, ובשונה מעניינן של שתי התלמידות שלעיל, העותרת לא הציגה בנידון דיווח לקב"סית אלא אך בקשה מיום 25.9.2024 להסיר את התלמידה מהרישום בעירייה, בה צוין כי "עברה מוסד – יש להוציא מהמשבצת". ואולם, עדיין, נכון ואף נדרש היה מצד המשיב לקבוע ממצא ברור בעניינה, האם אכן הוגש דיווח לקב"סית בתחילת השנה והאם הוסרה ממצבת התלמידות נוכח המעבר למוסד אחר, ואם כן, אימתי. בהקשר זה יש לשים לב, כי בדו"ח הביקורת הראשונה נכתב ליד שמה של התלמידה כי עזבה את הסמינר ואילו בדו"ח הביקורת השנייה היא אינה מופיעה ברשימת התלמידות הנעדרות, השמטה שלכאורה תומכת בטענה בדבר עדכון הקב"סית בתחילת השנה וגריעתה מהמצבת. בנוסף, על אף שכאמור התלמידה אינה מוזכרת בדו"ח הביקורת השנייה, היא בכל זאת מופיעה במכתב השימוע ברשימת התלמידות שנעדרו מהסמינר "בשתי הביקורות שנערכו", קביעה כשלעצמה דורשת בדיקה והבהרה מצד המשיב. 30. כאן המקום להדגיש, כי אם אכן הוגש דיווח לקב"סית גם ביחס לתלמידה זו, משמע שהמשיב עודכן בפתיחת שנת הלימודים על כך שמספר התלמידות בכיתה עומד על שש בלבד ולא תשע. מובן כי מדובר בנתון בעל חשיבות לצורך קבלת החלטה מושכלת וכדין על קיזוז תקצוב כיתה יב"1 בגין העברת דיווחים כוזבים בנסיבות של נפילת תקן הכיתה, כל שכן לצורך בחינה שיפוטית של החלטה זו. ואולם, החלטת הקיזוז אינה מספקת הכרעה עובדתית ברורה בנושא, וגם בהחלטת המשיב מיום 18.12.2025 על חידוש הרישיון לשנה"ל תשפ"ו, לא נקבע ממצא בנידון. זאת למרות שבגדר אותו הליך אף עמדה העותרת ביתר שאת על טענתה כי "דווח למפקחת על אי התחלת שנה. מבקשים לבדוק את הטענה מול המפקחת!". עוד ניתן לראות, כי בדו"ח הביקורת הראשונה נכתב שמצבת התלמידות של כיתה י"ב1 עומדת על תשע תלמידות ובכללן מ', אך העותרת טוענת בעתירתה כי "בכיתה י"ב1 נרשמו בשנה"ל תשפ"ה 8 בנות" וכי מ' "אכן הוסרה ממצבת התלמידות". יש בכל אלה לחדד מדוע נדרש היה מהמשיב להפגין מידה ראויה של התעמקות בטענות שהועלו בפניו ולהכריע בהן כדבעי, ולו לצורך מתן יחס מכבד לפרט שההחלטה המינהלית עוסקת בו ומתן כלים להשיג על ההחלטה. 31. האמור נכון גם לגבי התלמידה ש'. על אף שהתלמידה צוינה בדו"ח הביקורת השנייה (מיום 18.3.2025) כמי ש"עזבה לפני חודש וחצי דווח לקב"ס", חסרה בהחלטת הקיזוז התייחסות לדיווח לכאורי זה על היבטיו השונים. תחילה, לכך שמשמעותו כי באמצע השנה עודכן המשיב שתקן הכיתה נפל לשש תלמידות (ואולי לחמש תלמידות אם נשירת התלמידה מ' אכן דווחה), מצב דברים שצודקת העותרת כי היה על המשיב לתת דעתו אליו: "קורה שבנות י"ב מתארסות ומתחתנות ועוזבות באמצע שנת לימודים. האם במצב זה הציפייה מהמוסד היא לסגור את הכיתה ולשלוח את הבנות שנותרו שכן התקן של ה-8 בנות נפל ... הבעלות מבקשות תשובות על מנת להבין מה מצופה ממנה". בהיבט אחר, לרמת הליקוי בהתנהלות העותרת עשויה להיות משמעות מבחינת גובה הסכום לקיזוז, וכך יכול הדיווח לקב"סית באמצע השנה להצדיק הפחתה יחסית של התקצוב שהועבר להבדיל משלילתו כליל. חרף זאת, לא צוין בהחלטה האם ניתן לדיווח האמור ביטוי כלשהו או שנמצא להתייחס לעניינה של התלמידה ש' כמו לתלמידות שהדיווח בגינן היה פגום לאורך כל השנה. בתוך כך, אין בהחלטה דיון פרטני בטענה כי התלמידה הייתה תלמידה מן המניין מרבית השנה. 32. קושי מסוים בהעדרה של הנמקה קיים עוד בעניינה של התלמידה ע'. העותרת טענה בפני המשיב כי התלמידה למדה בסמינר במשך כל השנה, בתוכנית מותאמת בעקבות קשיים רגשיים ומשפחתיים. בעניין זה הציגה מסמך על הזמנת שאלון לבחינת הבגרות באנגלית שנקבעה לתלמידה ליום 20.5.2025 וכן צילום של יצירת אומנות שהתלמידה הכינה. ואולם, המשיב לא קבע בהחלטתו ממצא בקשר לראיות אלה, אף שעל פניו הן אינן חסרות כל משקל. בדיון שהתקיים בעתירה, טען ב"כ המשיב כי נדרש היה להגיש הוכחות משמעותיות ללימודי התלמידות בפועל וכי מצילום של עבודת אומנות של תלמידה "אי אפשר להסיק מזה שהילדה למדה כל השנה בכיתה". ספק אם די בטענה כללית ותמציתית זו, שאינה מתייחסת דווקא לתלמידה ע' (ישנן תלמידות נוספות שהוצגו בעניינן עבודות אומנות, כך לדוגמה שתי תלמידות בכיתה י"ב2), כדי להניח את הדעת, וזאת גם מאחר שבדו"ח הביקורת הראשונה ע' רשומה כמי שעזבה את הסמינר, אך בדו"ח הביקורת השנייה צוינה כמי שמדווחת באופן יומי. 33. צבר זה של קשיים מלמד כי הנמקתו הכללית של המשיב בכל הנוגע לקיזוז תקצוב שהוענק עבור כיתה י"ב1 – לא יכולה לעמוד. להחלטה על קיזוז תקצוב נודעת משמעות ברורה על תפקוד הסמינר ועל היקף השירותים שהתלמידות מקבלות. משכך הוא, יש לבסס החלטה כאמור בנימוקים ממשיים וברורים, דבר שלא נעשה במקרה שלפנינו. הנימוק הסתמי שניתן בהחלטה, הקובע כי הדעת לא הונחה מהאסמכתאות והטענות שהוצגו, נימוק שלכאורה הוא אומר הכול אך בפועל אין הוא אומר כלום, אינו מספק די הצורך. זאת בראש ובראשונה שעה שהוצגו דיווחים לקב"סית מפתיחת שנת הלימודים על כך ששתי תלמידות לא ילמדו בכיתה; טענה דומה נטענה לגבי תלמידה נוספת והוצג מסמך התומך בכך; וברישומיו של המשיב צוין כי דווח באמצע השנה על נשירתה של תלמידה נוספת. על אף שבכוחם של כל אלה לשכנע שדיווחיה של העותרת לא היו בלתי נכונים כלל לגבי ארבע משש התלמידות שצוינו בהחלטת המשיב, ההחלטה אינה קובעת ממצא מפורש בנידון. כתב התשובה לעתירה גם הוא אינו מועיל להסרת חוסר הבהירות, משרק נטען בו כי "מבירור שערך המשיב, עלה כי על אף האמור העותרת דיווחה לקב"ס על שמותיהן של רק שתי תלמידות מכיתת י"ב1 שלא פקדו את המוסד החינוכי". המשיב לא פירט את שמות שתי התלמידות הללו ובתוך כך לא הובהר אם הסתמך בעניין זה על האמור בדוחות הביקורת, שאינם עקביים בנוגע למיהות התלמידות שעזיבתן דווחה לקב"ס. כך, בדו"ח הביקורת השנייה צוין רק לגבי ש' וי' כי עזיבתן דווחה לקב"ס ואילו התלמידה א' צוינה כמי שלא נכחה ביום הביקורת ולצידה היה רשום דיווח "יומי". הדיווח לקב"ס על עזיבתה לא הוזכר, אף שהוגש בתחילת השנה (ביום 15.9.2024) יחד עם הדיווח של י' ובדו"ח הביקורת הראשונה היא צוינה כמי שעזבה את הסמינר. בהעדרה של קביעה ברורה ומנומקת מהו מספר התלמידות שעל עזיבתן דווח לקב"ס, באיזה מועד נמסר הדיווח, והאם המשיב אישר את הסרתן מהמצבת, אם לאו, מצטמצמת יכולת הביקורת של בית המשפט על סבירות ההחלטה על קיזוז התקצוב. הקושי האמור מתעצם נוכח דבריו של המשיב בתגובתו לעתירה, כי הוחלט להטיל סנקציה רק בגין הכיתות בהן הייתה נפילת תקן, ובפרט משליך הדבר על האפשרות לבחון את טענת ההסתמכות שהעלתה העותרת, ולפיה משעודכן המשיב בפתיחת השנה על נשירתן של שלוש תלמידות ועל נשירתה של אחת נוספת באמצע השנה, ולא הורה על סגירת הכיתה בזמן אמת בשל נפילת התקן או התריע כי המשך הפעלתה במתכונת זו עלולה לטמון בחובה סנקציות בעתיד, החלטתו על קיזוז אינה הוגנת ואינה מידתית. בהקשר זה גם לא הובהר בהחלטה האם הסכום שנקבע לקיזוז משקף רמות שונות של ליקוי בדיווחים, כלומר האם לגבי חלק מהתלמידות בוצע קיזוז יחסי בהינתן נסיבות היעדרותן או שהוחלט לקזז סכומים שווים בגין כל שש התלמידות. הנימוקים שפורטו במכתב השימוע אינם שופכים אור על הנושא, ואך צוין בו כי בגין שש תלמידות כיתה י"ב1 הסכום לקיזוז הוא 362,161 ₪ ובגין שמונה תלמידות כיתה י"ב2 הסכום לקיזוז הוא 353,452 ₪. 34. משכל אלה לא זכו להתייחסות בהחלטה, יש לקבוע כי נפל בה פגם המחייב לבטל אותה. 35. למען שלמות התמונה יצוין לגבי ת' - התלמידה השישית שצוינה בהחלטת המשיב, כי הטענה שהעלתה העותרת ולפיה התלמידה למדה בסמינר לאורך השנה במתכונת של תוכנית לימודים אישית מותאמת, ספק אם נתמכת במסמכים שהציגה. וראו במיוחד הודעת דואר אלקטרוני מיום 28.11.2024 שבה הודיעה אמה של התלמידה כי ביתה לא תלמד בסמינר ובהתאם לכך היא מבקשת להפסיק את התשלומים. גם הטענה כי התלמידה נכחה ביום הביקורת הראשונה אך הגיעה מאוחר יותר, לא נתמכה בראיה כלשהי, כגון רישום ביומן הנוכחות. כיתה י"ב2 36. כיתה י"ב2 הינה כיתה להפרעות התנהגותיות/רגשיות קשות (קוד 17). תקן מספר התלמידים בסוג כיתה זה עומד על ששה עד עשרה תלמידים בכיתה מלאה, וחמישה תלמידים בכיתה חסרה. על פי דו"ח הביקורת הראשון, בתחילת שנת הלימודים תשפ"ה היו רשומות בכיתה י"ב2 שמונה תלמידות. 37. אין חולק כי תלמידות הכיתה לא פקדו את הסמינר בשעות הבוקר. בתגובתה למכתב השימוע טענה העותרת כי המפקחת אישרה להפעיל את הכיתה בשעות אחר הצוהריים במתכונת של תוכנית לימודים אישית, כי מעולם לא נתקבלה הודעה מהמפקחת על סגירת הכיתה, וכי משכך ובהיעדר כל הנחיה מחייבת אחרת היא המשיכה להפעיל את הכיתה תוך נשיאה בכל העלויות הכרוכות בכך. כפי שיבואר להלן, בעוד שטענתה הראשונה של העותרת זכתה להתייחסות מצד המשיב ונדחתה, לא מצא המשיב להידרש ליתר הטענות על משמעויותיהן, ובכך נפל פגם בהחלטתו. 38. בהחלטתו קבע המשיב בנוגע להפעלת כיתה י"ב2 בשעות אחר הצוהריים, כי "בניגוד לטענת המנהלת ולאחר שיח שהתקיים עם המפקחת עולה כי הדבר כלל לא אושר על ידה". בכתב התשובה לעתירה גם הוצגה הודעת דואר אלקטרוני מיום 19.12.2024 שכתבה המפקחת שולמית אריאלי בדבר ביקור שערכה בסמינר יום קודם לכן: "לאור העובדה כי כיתה י"ב 2 פועלת באופן שאינו תואם את הנהלים וההנחיות שנקבעו, נאלצת לסגור את הכיתה לאלתר. חשוב לי להדגיש כי התנהלות הפעילות בכיתה זו התבצעה ללא אישורי ובניגוד לחוק". משקלם של דברים אלה ברור, והם מבססים היטב את מסקנת המשיב כי לא ניתן אישור מפורש מטעם המפקחת בתחילת השנה להפעיל את הכיתה בשעות אחר הצוהריים. 39. לצד זאת, יש לשים לב כי העותרת אינה מכותבת להודעה האמורה, שנשלחה לגורמים במשרד החינוך בלבד, וכן לא נכתב בה כי במעמד הביקור הורתה המפקחת לעותרת לסגור את הכיתה. אמירה ברורה על המשך הפעלת הכיתה חרף הוראה על סגירתה, גם לא מופיעה בדו"ח הביקורת השנייה מיום 18.3.2025. משאלה הם פני הדברים, נכון היה מצד המשיב להוסיף ולהידרש לטענת העותרת כי "הופתעה מאד לקרוא לראשונה תיעוד על החלטה זו עם קבלת כתב התשובה" ולהבהיר בהחלטתו האם נמסרה לה הודעה רשמית על סגירת הכיתה, ואם כן, אימתי. קשה להניח, כי אילו הייתה העותרת מקבלת הנחיה ברורה לסגור את הכיתה, היא בכל זאת הייתה ממשיכה להפעילה באותה מתכונת גמישה תוך הוצאות כספיות לא מבוטלות, ומכאן שהטענה שהעלתה ולפיה "לא קיבלנו שום הודעה מהמפקחת שולמית אריאלי על סגירת הכיתה. ועל כן הסמינר המשיך להפעיל אותה" תוך הסתמכות על התקצוב שהועבר, אינה משוללת כל יסוד ומצריכה גם היא התייחסות בהחלטה. 40. זאת ועוד, ובכך העיקר. אפילו היה ליקוי בהתנהלותה של העותרת בכל הקשור להפעלת כיתה י"ב2, מובן כי לרמת הליקוי נודעת משמעות בבחירת הסנקציה המתאימה. כך לעניין השאלה האם קיבלה הודעה על סגירת הכיתה ובכל זאת המשיכה להפעיל אותה, וכך לעניין השאלה האם התקיימה למידה בפועל, ולו באופן חלקי ובשעות לא שגרתיות. ואולם, המשיב לא התייחס לאסמכתאות ולטענות שהועלו לגבי כל אחת מתלמידות כיתה י"ב2 והסתפק בקביעה כללית כי מדובר ב"כיתה פיקטיבית וכי התלמידות אינן מגיעות כלל למוסד". ההחלטה נעדרת כל התייחסות לתיעוד שהציגה העותרת, המצביע לכאורה על תמונה מורכבת יותר וכי אין מדובר במובהק בסיטואציה שבה התלמידות לא למדו כלל בסמינר: תכתובות עם הורי התלמידות שבהן עמד הסמינר על נוכחותן, תוכניות לימוד פרטניות שהוכנו, העסקת מורות במקצועות שונים, ועבודות אומנות שהכינו התלמידות במהלך השנה. 41. לפיכך, בהעדר הנמקה מספקת, יש לקבוע כי נפל פגם בהחלטה על קיזוז תקצוב כיתה י"ב2. אף שאין להקל ראש באי עמידה בכללי משרד החינוך לעניין נוכחות בשעות הבוקר, עדיין, נדרש היה מהמשיב לקבוע ממצאים עובדתיים על שהתרחש בפועל ובתוך כך להבהיר את המשקל שניתן לכך בקביעת גובה הסכום לקיזוז. נימוק בנידון הינו רלבנטי והכרחי לצורך בחינת סבירות ההחלטה שנתקבלה. עוד ראוי היה שיינתן בהחלטה ביטוי לדבריה של העותרת מדוע מלכתחילה גובשה לכיתה י"ב2 תוכנית למידה פרטנית בשעות גמישות, וזאת על רקע מצבן המורכב של התלמידות והרצון למנוע את נשירתן. גם בהקשר זה, ואף שברור כי אין די ברצון טוב כדי להכשיר פעילות שלא בהתאם לכללי משרד החינוך, ספק אם נכון להתעלם כליל ממאפייניו של החינוך המיוחד מבחינת נוכחות והגעה סדירה, ובמיוחד בכיתה י"ב2 שיועדה לבנות שחצו את גיל 18, על מורכבויותיו של גיל זה. מבלי לקבוע מסמרות, יש טעם בטענת העותרת כי "התייחסות טכנית וחשבונאית בלבד לנוכחות בכיתות" אינה "משקפת את המציאות הפדגוגית והחברתית של המסגרת" ובפרט את "העובדה שפעלה כמוסד חינוכי אחראי אשר לא סגר את שעריו בפני תלמידות מוחלשות המצויות בסכנת נשירה". 42. בשולי הדברים תצוין חוות דעת חיובית מיום 28.4.2026 שניתנה מטעם המפקחת בעניין פעילותו של הסמינר, וכי כיום ישנה רק כיתה אחת בשכבת י"ב ואין העותרת מפעילה עוד את כיתה י"ב2. באשר לביקורת שלישית שהתקיימה בסמינר ביום 16.2.2026 ובה צוין כי במועד הביקורת הסמינר היה ריק מתלמידות וצוות למעט שתי מורות, משקלה נחזה להיות נמוך, זאת משצוין כי בשיחה טלפונית עם מנהלת המוסד נמסר שיום קודם לכן הייתה חלוקת תעודות ומדובר ביום הכנה למחנה שאמור להתקיים למוחרת ואכן הוצג אישור יציאה למחנה. ראוי, כי גם כל אלה יעמדו לנגד עיניו של המשיב. 43. ואחרון, בגדר תגובתה למכתב השימוע טענה העותרת כי בפועל מספר התלמידות שלמדו בסמינר במשך השנה נותר יציב, שכן לצד הבנות שדווחו במצבת ולא התייצבו ללימודים, ישנן מנגד חמש בנות אשר נקלטו ולמדו בסמינר אבל לא דווחו במצבת כיוון שלא שוחררו ממוסד אחר בו היו רשומות, ומשכך לא התקבל עבורן תקציב. חרף החשיבות הרבה של עובדות אלה לצורך החלטת הקיזוז, נעדרת היא כל התייחסות אליהן, ומשכך גם מטעם זה דין ההחלטה להתבטל. סוף דבר 44. נוכח כל האמור לעיל, מתקבלת העתירה במובן שההחלטה בעניינן של כיתה י"ב1 וכיתה י"ב2 מתבטלת. אין בכך כדי למנוע מהמשיב לקבל החלטה מחודשת בעניין, ככל שיסבור כי נכון לעשות כן. 45. המשיב יישא בהוצאות העותרת בסך 7000 ₪. המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.